פסק דין
בפני ביה"ד טענות הצדדים בעניין סמכות ביה"ד לדון בנושא איזון המשאבים. בתביעת הגירושין אליה כרך האיש את נושא הרכוש לא נזכר נושא איזון המשאבים ולא התבקש סעד בעניין זה (מלבד פירוק השיתוף בבית, המטלטלין והחשבון המשותף).
במסגרת תגובתו של האיש לעניין סמכות בית הדין לדון באיזון משאבי הצדדים הבהיר האיש כי הוא מעוניין שביה"ד ידון גם בנושא איזון המשאבים, כאשר לטענתו טענותיו לעניין הברחות הכספים שלובות בנושא איזון המשאבים וצריכות להתברר בערכאה אחת. כן הוסיף כי למעשה נראה שאין כל מחלוקת בין הצדדים באשר לאיזון המשאבים בזכויות סוציאליות ולאיש אין התנגדות לכך.
לאחר עיון בטענות הצדדים, ביה"ד קובע כי נתונה לו הסמכות לדון גם בנושא איזון המשאבים.
נפנה לבג"ץ 5747/03 פלוני נ' פלונית (9.6.2004) אשר דן במקרה דומה למקרה דנן. באותו מקרה האישה לא פירטה בכתב תביעתה את הנכסים הרשומים על שמה ולא ביקשה סעד לגביהם. האיש טען מאחר שהנכסים הרשומים על שם האישה לא נכרכו במפורש בתביעת הגירושין אין לביה"ד הרבני סמכות לדון בעניינם וכן טען כי היעדר הפירוט של הנכסים פגם בכנות הכריכה של כלל ענייני הרכוש. באשר לשאלה האם היעדר הפירוט של הנכסים הרשומים על שם האישה הוציאם מגדר סמכותו של ביה"ד הרבני קבע ביהמ"ש העליון:
"אמנם, הפירוט הרחב של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין ובקשתה הכללית של המשיבה לפסוק ברכוש המשותף ובחלוקתו מעידים כי מלכתחילה התכוונה המשיבה לכלול בתביעתה את מלוא הנכסים של בני-הזוג, עם זאת הלכה פסוקה היא כי כדי לבסס את סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בפרטי רכוש של בני-זוג, על הנכסים להיכרך במפורש בתביעת הגירושין (ראו: ע"א 4909/92 דורות נ' דורות [4], בפיסקה 6 לפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות המובאות שם). … כאמור, בכתב-תביעתה הזכירה המשיבה באופן עמום קיומם של נכסים הרשומים על שמה, אולם לא פירטה נכסים אלה ולא ביקשה סעד בעניינם. לפיכך קביעתו של בית-הדין הרבני שלפיה נכסים אלה נכרכו מלכתחילה בכתב-התביעה המקורי שהוגש בפניו, איננה נקייה מספקות. עם זאת בנסיבות העניין שלפנינו שוכנענו כי החסר שנפל בנוסח כתב-התביעה בא על תיקונו במהלך הדיון בשאלת הסמכות בפני בית-הדין הרבני, שהרי המשיבה הבהירה כי היא מעוניינת שבית-הדין ידון במכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות אלה הרשומים על שמה, ובית-הדין קיבל את בקשתה בקובעו כי "ככל שיש צורך בתיקון כתב-התביעה, הרינו מאשרים את תיקונו" (ראו והשוו תקנה סה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, שלפיה בית-הדין מוסמך לקבל טענות שבעל-פה אף אם אין הן תואמות את כתב-התביעה). בהתאם להחלטתו של בית-הדין הרבני האזורי, הגישה המשיבה לעיונו רשימה מפורטת של מכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות הזכויות והנכסים הרשומים על שמה באופן שמילא את החסר שנפל בכתב-תביעתה המקורי (נספח ד לתגובה לעתירה). יצוין עוד כי פיצול מלאכותי במישור הסמכות בין הנכסים הרשומים על שם המשיבה לבין יתר נכסיהם של בני-הזוג היה מוביל לחוסר יעילות ולכפל התדיינות מיותר בענייני הרכוש של הצדדים. מאחר שמרבית נכסיהם של בני-הזוג נכרכו מלכתחילה בפני בית-הדין הרבני, ובהתחשב בכך שבנסיבות העניין לא ראוי לפצל את ההתדיינות בענייני הרכוש של בני-הזוג בין הערכאות השונות, צדק בית-הדין הרבני בהתירו את תיקון כתב-תביעתה של המשיבה כמפורט לעיל (ראו והשוו בג"ץ 9834/01 פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול [5], בעמ' 929). "(ההדגשות אינן במקור).
בדומה למה שנפסק בבג"צ 5747/03 הנ"ל, אף אנו קובעים כי החסר שנפל בכתב התביעה בא על תיקונו בהבהרת האיש כי כוונתו ורצונו לכך שביה"ד ידון בנושא איזון המשאבים. פיצול בהתדיינות בענייני הרכוש בין ערכאות שונות אינו רצוי ויוביל לכפל התדיינויות מיותר. בנסיבות אלו אנו סבורים כי אין בהיעדר פירוט הסעד של איזון משאבים בכתב התביעה כדי לשלול את סמכותו של ביה"ד לדון בעניין. עם זאת, ביה"ד מורה לאיש להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את מכלול נכסי הצדדים העומדים לאיזון משאבים, וזאת בתוך 21 יום (ימי הפגרה כלולים).
בעניין ההשפעה של העדר פירוט בתביעה על כנות הכריכה נקבע בבג"ץ 5747/03 הנ"ל:
"העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים בתביעת הגירושין ושאלת ההשפעה של מחדל זה על כנות הכריכה, מחייבים בחינה מהותית בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו האינדבידואליות. במקרים מתאימים, עשוי העדר פירוט כאמור להעיד על חוסר תום-לב בכריכת ענייני הרכוש. כך למשל, כאשר התובע כרך בתביעת הגירושין את חלוקת הרכוש באופן סתמי ונמנע מלפרט בכתב-התביעה את פרטי הרכוש שבמחלוקת – כולם או מרביתם; בנסיבות כאלה, העדר הפירוט הגורף של הנכסים בכתב-התביעה אינו מניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה יעילה בסכסוך הרכושי, והדבר עשוי להעיד כי הכריכה אינה אמיתית ותמת-לב וכי תכליתה העיקרית היתה לחסום את דרכו של בעל הדין האחר לבית-המשפט לענייני משפחה. כך גם כאשר הימנעות התובע מפירוט נכסים מסוימים בכתב-התביעה נובעת ממניעים שאינם כשרים, כגון הברחתם של הנכסים מבן-הזוג האחר בניסיון להעלימם מגדר הרכוש המועמד לחלוקה. בנסיבות אלה, אי פירוט הנכסים בכתב-התביעה הוא חסר תום-לב, ומעיד כי כריכת הרכוש לא נועדה להביא ליישוב אמיתי ויעיל של המחלוקת בין בני-הזוג. מנגד, יתכנו מקרים בהם בהתחשב במכלול נסיבות העניין, העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים של בני-הזוג לא ילמד על פגיעה מהותית בתום-הלב הדרוש לשם הוכחת כנות הכריכה. כך למשל, כאשר התובע נמנע מלפרט בכתב-תביעתו חלק קטן בלבד מהרכוש השנוי במחלוקת, והחסר עשוי לבוא על תיקונו במהלך הדיון בפני בית-הדין".
בענייננו, אין אנו סבורים כי אי פירוט הסעד של איזון משאבים מלמד חוסר כנות של הכריכה.
בכתב התביעה פורט נושא פירוק השיתוף בבית המשותף וחלוקת המיטלטלין הקיימים בו וכן הועלתה טענה להברחת כספים מהחשבון המשותף, כאשר לטענת האיש אלו הם פרטי הרכוש העיקריים השנויים במחלוקת, כאשר האיזון בזכויות הסוציאליות, הפנסיוניות, הביטוחיות אינו שנוי במחלוקת. אין ספק כי האיש אכן מעוניין כי כל הסוגיות הרכושיות יידונו ויוכרעו בפני ביה"ד והיעדר הפירוט של הזכויות שעומדות לחלוקה באיזון המשאבים אינו נובע מרצון להעלימם מגדר הרכוש העומד לחלוקה. לפיכך אין באי פירוט נושא איזון המשאבים כדי להעיד על חוסר כנות של הכריכה.
סיכומו של דבר: לביה"ד ישנה סמכות לדון בכלל נושא הרכוש, כולל נושא איזון המשאבים. על האיש להגיש כתב תביעה מתוקן כאמור לעיל.
ניתן לפרסם את ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום י' באלול התשפ"ב (06/09/2022).
הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור הרב דוד שני
