כשעתיד המשפחה שלכם עומד על הפרק,
חשוב לבחור נכון.

בצעד חריג וחד-משמעי, החליט בית הדין הרבני הגדול בירושלים לדחות על הסף, ללא קיום דיון כלל, ערעור שהגישה אישה על

בפסק דין תקדימי וחריף, דחה בית הדין הרבני הגדול את פרשנות בית הדין האזורי וקבע: בעל שמרד באשתו ובגד בה

אחת הסוגיות המרתקות בדיני מזונות ילדים, היא סוגיית "קצבאות", כלומר כאשר מושלמות קצבאות כאלו ואחרות לאחד ההורים בגין הילד, האם

רקע: תחת החופה מתחייב הגבר לאישה בשטר הכתובה את ההתחייבות הבאה: "הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי

חייבים הכרעה – עכשיו ! אחד הנושאים הבוערים ביותר כיום בעולם דיני המשפחה הוא מלחמת הסמכויות בין בית המשפט לענייני

אפיון החובה להפקדת ערבות כתנאי לשמיעת ערעור * ההבדל בין הנוהג כיום לנוהג בעבר * עילות להפחתת ערבות ואף לביטול

בית הדין הרבני הגדול בפסק דין חדש, קובע כי האקסיומה שהייתה מקובלת עד היום, לפיה חיוב האב בתשלום עבור מדור

אחד מסלעי המחלוקת ברבים מהליכי הגירושין הוא קביעת מועד הקרע. מועד הקרע הוא כינוי למועד בו מסתיים השיתוף בין בני

בית הדין הרבני הגדול קבע כי בעת חישוב דמי מדור יש לבחון מחיר דירה זולה ולא במחיר דירה ממוצעת באזור

תיק נוסף הגיע במשרדנו לסיומו עם ניצחון מהדד לאישה שיוצגה על ידי המשרד כאשר זכתה במלוא תשלום הכתובה מדובר בסיפור

האם שרכשה את מחצית הדירה של האב תממן את תשלום המשכנתא באמצעות חיוב האב בתשלום דמי מדור לא פעם במסגרת

בבקשת פסילה שהוגשה לפתחו של דיין בביה"ד הגדול לאחר שהביע את התרשמותו החד צדדית בהחלטתה שעניינה מתן רשות ערעור כאשר

לא פעם אני נתקל בשאלה הקשה – מה הרעיון בהגשת תביעת שלום בית, האם ניתן לכפות שלום בית ? האם

בית הדין הרבני בפתח תקווה בפסק דין תקדימי דחה תביעת כתובה של אישה, ללא דיון ובטרם שמיעת הצדדים – וזאת

בית הדין הרבני בפתח תקווה קבע כי אם שגרמה לניתוק קשר בין האב והילד, לא תהיה זכאית למזונות עד אשר

החלטה יוצאת דופן מפי בית הדין הרבני בירושלים פורסמה בימים האחרונים לפיה בית הדין הרבני מינה עו"ד שיעזור למדינה לגבות

האם יש משמעות להתחייבות אישה שהיא תוותר על כתובתה במקרה עתידי של גירושין ? שאלה זו עמדה למבחן בפני בית

סופיות הדיון מול משפט צדק וחקר האמת קווים סייגים ואפיון להליך הייחודי הנוהג בבתי הדין הרבניים "סתירת הדין ודיון מחדש"

מקרה יחודי שהגיע בפני בית הדין הרבני הגדול, בו הצדדים הגיעו להסכם בעזרת בית הדין האזורי, כאשר באופן חריג ההסכמות

בתי הדין הרבניים הממשלתיים כמו גם בתי הדין הפרטיים (בית דין צדק) משמשים חלק בלתי נפרד מהנוף המשפטי במדינת ישראל,