סמכות לדון במזונות

החלטה התקבלה בקשת האב למתן החלטה לאור החלטת בית המשפט למשפחה מתאריך ט"ז במרחשוון תשפ"ד (31.10.23) שבה נקבע בין השאר כדלהלן: לנוכח האמור לעיל, ובהתאם

החלטה בהחלטה מיום כ"א בשבט התשפ"ד (31/01/2024) קבע ביה"ד כדלהלן: לפני בית הדין בקשה לקביעת סמכות דיון עניינית בעניין מזונות הקטינים. לבית הדין הוגשה תביעת

פסק דין בפנינו ערעלפנינו ערעור על החלטת כבוד בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (הרכב א) מכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24) שבה נקבע שככל שהאישה לא

החלטה סמכות בית הדין הרבני לדון בעניני הרכוש, משמורת, הסדרי הראיה, מזונות האשה והילדים שנכרכו בגירושין. תיק הגירושין נפתח ביום י"ב אדר תשס"ו (12.3.06) בכתב

החלטה על החלטתנו זו הגיש האיש עתירה לבג"ץ 8219/22 בה טען כי החלטתנו בעניין כריכת מזונות הילדים סותרת את פסיקת בע"מ 7628/17, אשר ההלכה בה

החלטה בפנינו תביעת האישה לחייב את הבעל בתשלום מזונותיה (השלמת מזונות בסכום של 20,000 ש"ח), וכן הוצאות שכירות המדור ואחזקתו (בסכום של 42,964 ש"ח), סך

פסק דין לפנינו ערעור האב (להלן: המערער) על החלטתו של בית הדין האזורי ירושלים מיום י"ד בסיוון התשפ"א (25.5.21) שבמסגרתה חויב במזונות זמניים של ארבעת

החלטה א.         לפנינו בקשת רשות ערעור של המבקש שעניינה בהחלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשקלון (הרב ישי בוכריס – אב"ד, הרב בן ציון ציוני

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים בעניין המזונות. העובדות בקצרה הצדדים נשואים ולהם ארבעה ילדים, אחד הילדים בגיר וכן יש בת המסיימת בימים אלו