מאגר פסקי דין

פסק דין

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי פ"ת מיום 6.2.24, שבה נקבע שככל והאשה לא תסכים להתגרש, תיקי הצדדים יסגרו.

בתאריך 29.8.23 פתחה המערערת תיק יש"ס. בתאריך 21.9.23, במסגרת סעד דחוף, פסק בי"ד קמא מזונות זמניים כדלהלן:

"לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, ביה"ד מחליט:

1. האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3000 ₪ לחודש (1000 ₪ לקטין), מתאריך 1/9/23 ולמשך 90 יום.
2. המשך המזונות ייבחן לפי התיקים שיהיו באותה העת בפני בית הדין.
3. בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.
4. בדבר הצהרון, מבוקשת תגובת האם עד לתאריך 15/10/23 ולטענת האב כי אינו חייב לשלם עבור צהרון.
5. בנושא המדור, הואיל והצדדים חתומים על חוזה שכירות, לפיכך עד לתום חוזה השכירות יישאו בשווה בחובם למשכיר הדירה.
6. בקשת האישה למזונות אישה, נדחית, הואיל והיא עובדת ומשתכרת, כמו כן, הואיל והצדדים מצויים בתקופת יישוב הסכסוך בה אין אפשרות חוקית לתבוע מזונות אישה אלא מזונות ילדים, לפיכך הבקשה הנוכחית נדחית."

החלטה נוספת במזונות זמניים, ניתנה בתאריך 7.12.23:

"התקבלה תגובת האב בהתאם להחלטה מתאריך 29/11/23 ולבקשת האם לחייבו במזונות עבור שלושת הקטינים.

לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, ביה"ד מחליט:

1. האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3000 ₪ לחודש (1000 ₪ לקטין), עד למועד הדיון הקבוע לצדדים.
2. בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.
3. ככל ויוצג חוזה שכירות על שם האם, יקבעו דמי מדור."

הדיון האמור בסע' א להחלטה הנ"ל, התקיים בתאריך 8.1.24, כך שחיוב המזונות שפסק בי"ד קמא הסתיים בתאריך הנ"ל.

הצדדים נשאו בשנת 2016, ולהם שלשה ילדים קטינים. בתאריך 28.11.23 תבעה האשה בבי"ד קמא תביעה לשלום בית ולחלופין גרושין, כשהיא כורכת לתביעתה את ענין מזונות האשה והילדים, משמורת וזמני שהות, ורכוש. בתאריך 8.1.24 התקיים דיון בבי"ד קמא שעסק במגוון נושאים, כך גם בנושא הגרושין, כאשר האשה טענה שרצונה תחילה לנסות שלום בית (ראה פרוטוקול הדיון שורה 178 ולהלן), וביה"ד מציע לקבוע מועד לסדור גט לעוד שלשה שבועות, כאשר בזמן הזה האשה תוכל לשכנע את הבעל לחזור לשלו"ב. נקבע מועד לסדור גט לתאריך 30.1.24, ובדיון שהתקיים במועד הנ"ל, חזרה האשה ובקשה  לנסות שלו"ב, וציינה את שמו של הרב ט', כמי מטפל בשלו"ב של הצדדים.

לאחר הדיון הנ"ל, בתאריך 6.2.24, ניתנה החלטת ביה"ד (שבעניינה הוגש ערעור דנן), וז"ל:

"לאור העובדה שהאישה תבעה להתגרש ובסופו של יום, כאשר נקבע מועד לסידור גט חזרה בה מרצונה להתגרש ומאידך ממשיכה להגיש בקשות על גבי בקשות רק בנושא מזונות הקטינים, אין מנוס מהמסקנה כי תביעת הגירושין אינה כנה והיא משמשת רק ככלי להשגת מטרותיה הכספיות.

אין מנוס מלקבוע כי גם סירובה של האישה להתגרש בפועל נובע מחוסר תום לב ומתוך רצון לסחוט את הבעל ושימוש בגט כמנוף לחץ לשם כך. לפיכך שורת הדין היא לדחות את התביעה ולסגור את כלל תיקי הצדדים, עם זאת ולפנים משורת הדין, התיקים יוקפאו למשך 30 יום.

ככל ולא תוגש בקשה אופרטיבית בנושא העיקרי- הגירושין, בתוך 30 יום, ביה"ד ישקול לסגור את כל התיקים ללא החלטה נוספת.

במשך תקופת ההקפאה ועקב חוסר תום הלב כאמור, לא יתקבלו בקשות בנושאים אחרים שאינם נושא הליבה, קרי- הגירושין, שכן ביה"ד לא יכול לאפשר מצב בו משתמשים בהליכים משפטיים בחוסר תום לב."

בתאריך 25.3.24, סגר בי"ד קמא את כל תיקי הצדדים.

לאחר ששמענו את דברי ב"כ המערערת והבעל, ולאחר העיון בחומר שבתיק, כולל בתיק בי"ד קמא, ביה"ד סבור שזכותה של מי שתבעה שלו"ב ולחלופין גרושין, לבקש למצות את בקשתה לשלו"ב, ואינה חייבת להתגרש לאלתר, רק מחמת שהגישה בקשה חלופית לשלו"ב – גרושין. משכך אין לקבוע שהתנהלותה של המערערת הייתה לא כנה או חסרת תם לב. זו זכותה לנסות את הליך היעוץ שבה החלה, ואף בלא הליך יעוץ, זכותה עדיין לחשוב על אפשרות זו, בפרט כשברקע שלשה ילדים מקטני קטינים.

ובכל מקרה, יש להיעתר לבקשת האשה/ האם לקביעת מזונות הילדים.

ראוי לציין, באשר לסמכות של בית הדין לפסוק מזונות ילדים, גם אם האישה הייתה מושכת את תביעתה הראשית, את הדברים הבאים.

אמנם, הפרקטיקה המקובלת היא שכאשר נדחית התביעה הראשית יחד איתה, כל התיקים הכרוכים איתה ומחמתה, מתבטלים. במונח לפנינו לאחר שבית הדין האזורי דחה וסגר את התיק הראשי (שלו"ב לחלופין גירושין) מן הראוי היה לבטל ולסגור את תיק המזונות (כפי שנעשה בהחלטה נשואת הערעור), ואם כן סמכות לדון בתביעת המזונות מנין.

אולם, במונח לפנינו, שבדיון שהתקיים ביום 6.2.24 נדונה תביעת המזונות ללא שהנתבע טוען טענה כל שהיא להעדר סמכות, ואף בדיון שהתקיים בפנינו לא טען להעדר סמכות אלא לכך שיש לפטור אותו בשלב זה ממזונות (טענה שלא התקבלה ונדחתה בבית הדין האזורי, ולא הוגש על ידי האב המשיב ערעור בעניין זה), הרי שאף אם לא ניתן להישען על סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים כדי לקבל סמכות לדון במזונות, יש להשעין את הסמכות על סעיף 9 לחוק הנ"ל שדי בהסכמת הצדדים כדי לדון במזונות.  

מכל מקום, לדעתנו לא היה מקום לסגור גם את התיק הראשי ללא שמוצו התביעות שבו, וללא שהועבר הדיון מתביעת שלום הבית (שלדעת בית הדין האזורי יש לדחותה) לתביעת הגירושין על כל נגזרותיה (כולל ענייני הרכוש שיש להניח שהם מוקד הסכסוך), וללא שנדחו התביעות שבתיק דחייה מנומקת.  

בהתאם, אין מניעה לפסוק מזונות ילדים הן על בסיס הכריכה, והן על בסיס העדר טענה כנגד הסמכות לדון במזונות שיש בה כדי לבטא הסכמה. 

ראוי לציין גם את זאת, שלפי הצהרת המשיב בפנינו בכוונתו לפתוח לאלתר תיק לתביעת גירושין, כך שאין משמעות לסגירת תיק התביעה של האישה על ידי בית הדין ולא היה בה כדי לסיים את הדיון בגירושי הצדדים.

אשר על כן, בהתאם לכל האמור, ביה"ד פוסק כלהלן:

1. הערעור מתקבל, ויש לפתוח את תיקי הצדדים ולדון בהם בהליך שיפוטי כמקובל.
2. כסעד זמני בית הדין מחייב את האב לשלם עבור מזונות שלשת ילדיו סכום של 3,000 ₪ לחודש (1,000 ₪ לכל ילד).
3. בהתאם להצהרת הצדדים על גובה דמי השכירות של הדירה, האב ישלם עבור מדור הילדים סכום של 3,250 ₪ לחודש. סכום זה כולל את דמי אחזקת המדור.
4. בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך או בריאות חריגות. בכללם, הוצאות של מעון, גן ילדים, צהרון, שעורים פרטיים (בהמלצת המוסד החינוכי), חוג אחד (לכל ילד), רפואת שיניים וכל הוצאה רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות, ויש עליה המלצה וחו"ד של מומחה.
5. החיובים הנ"ל הם במסגרת מזונות זמניים, ותוקפם החל מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש דצמבר 2024.
6. תיקי הצדדים מוחזרים לבית הדין האזורי להמשך טיפול על ידו, ובכלל זה דיון במזונות קבועים לפי שיקול דעתו הרחבה.
7. בית הדין סוגר את התיק.

ניתן ביום י"ט באדר ב התשפ"ד (29/03/2024).

הרב ציון לוז-אילוז הרב צבי בן יעקב הרב זבדיה כהן