סמכות לדון במזונות

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים כי הסמכות לדון בשאלת חלוקת רכושם של הצדדים נתונה לו ולא לבית המשפט

החלטה הבקשה לגזור מפסק הדין בעניין כנות כריכת ענייני הרכוש גם לכריכת עניין מזונות הילדים בח' בטבת התשפ"ב (12.12.2021) פסק בית דיננו בערעורו של המערער,

החלטה א.         לפניי "ערעור" שהגיש "המערער" הרשום מעלה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שקבעה כי הסמכות לדון – או ליתר דיוק: להמשיך ולדון

החלטה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באר שבע שחייב את המערער בתשלומי שכר לימודיה של בתו הבגירה לשנת הלימודים דנא.

פסק דין לפנינו ערעור של העותר (להלן: "האיש") כנגד החלטת בית הדין האזורי מיום ל' במרחשון התש"פ (28.11.2019) הדוחה את בקשתו למחיקת תביעת מזונות הילדים,

פסק דין לפנינו ערעורים של האישה ושל האיש נגד שני פסקי דין של בית הדין האזורי – מתאריך (מוצאי שבת) ז' בניסן התשפ"א (20.3.21) בעניין

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה ל"השבת הוצאות" של מזונות קטינים. רקע עובדתי הצדדים נישאו בשנת תשע"ב (2012), ולהם 3 ילדים משותפים, ילידי 3/2013, 12/2014,

נימוקים על פי החלטת ביה"ד הגדול, להלן נימוקי ביה"ד להחלטה הקובעת כי סמכות השיפוט בעניין מזונות אישה נתונה לביה"ד. סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור שעניינה החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים כי הסמכות בסוגיית מזונות הילדים (או למצער כלשון החלטתו של בית הדין בסוגיית

פסק דין בפני ביה"ד הוגשה ביום 3/12/17 תביעת מזונות ילדים כרוכה לתביעת הגירושין. ביום 15/1/18 הגיב האב בתגובה ראשונה לבקשת המזונות, והודיע כי הינו מכחיש