החוק להסדר התדיינות

החלטה רקע בית הדין הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל, במסגרת בקשת האישה למתן סעד זמני בתקופת עיכוב הליכים, לאחר שהבעל פנה לבית המשפט

החלטה לאחר שעיינתי בבקשה שהוגשה לכב' בית המשפט לענייני משפחה בעניין ביטול החלטה רטרואקטיבית, ולאור העובדה שהחומר שבתיק ברור ונהיר, בית הדין החליט שלא להמתין

החלטה א.       הובאה לעיוני בקשת האב למתן רשות ערעור שעניינה החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב בנוגע לסמכותו בעניין הסדרי השהות של ילדי הצדדים

החלטה א.         בהחלטתי מיום ו' באדר התשפ"ג (27.2.23) קבעתי, לאחר העיון בתגובת המשיב לערעור ובהחלטת בית הדין קמא (בית הדין הרבני האזורי ירושלים, הרכב ד)

פסק דין הערעור בתיק זה עוסק בשאלה עקרונית. הגדרנו אותה בהחלטה מיום י"ט בטבת תשס"ד. כך כתבנו: "בית הדין האזורי סבור, שכל החלטה שאינה מסיימת

החלטה בפני ביה"ד טענת האישה בעניין חוסר סמכותו של ביה"ד לדון בטענה שהועלתה בכתב התביעה בעניין ההלוואה שנתן אבי האיש לצורך רכישת בית הצדדים. טענות

החלטה בפני בית הדין בקשות הצדדים בעניין סגירת התיק. בקשת האישה לטענתה התיק נפתח שלא כדין. להלן לוח הזמנים: בתאריך 09.12.2021  האישה פתחה תיק יישוב

החלטה בפני ביה"ד בקשת סעד זמני למזונות. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"א באלול תשנ"ד (18.8.94), ולהם שלשה ילדים, שנים בגירים והאחת קטינה. לטענת