אתם שואלים, אנחנו עונים

שו"ת בקצרה – טו"ר משה ליבוביץ משיב ונותן מענה לכל שאלותיכם !

אם יש גם לך שאלה, תוכל לפנות אלינו באופן ישיר ולשלוח את שאלתך באמצעות פניה מקוונת בסוף עמוד זה, תשובה אישית תשלח אליך לתיבת הדואר האלקטרוני.

פותחים הליכים בבית הדין הרבני – החוק נותן לבית הדין הרבני כח להכריח את בעלך להתגרש גם אם הוא מסרב. אבהיר, לא מדובר בלחיצת כפתור, בית הדין אינו כופה גירושין רק על פי הבקשה סתמית יש לשכנע את בית הדין הרבני כי קיימות לך עילות הלכתיות המאפשרות לבית הדין לכפות את הבעל לתת גט, על מנת לבחון את המקרה ספציפי שלך ומה הטענות שעליך להציג לבית הדין הרבני חשוב שתתייעצי עם טוען רבני שידע להדריך אותך בדיוק כיצד להתנהל בבית הדין הרבני.

אציין כי משרדנו מחזיק אגף ייחודי למתן מענה למקרי סרבנות קשים כשככלל ייצוג מקצועי עשוי להביא לסידור גט במהירות ולא להיגרר למצב של סרבנות במשך תקופה ארוכה

אכן כן, הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין, ככלל בפסיקה נקבע באופן חד משמעי כי טענה של אי הבנת הכתובה לא פוטר מתשלום דמי הכתובה, אמנם לא כל בעל שמתגרש מחויב באופן אוטומטי לשלם את דמי הכתובה, ויש קריטריונים הלכתיים מתי יחול החיוב ומתי לא, כך למשל במסגרת ההליך יבחן בית הדין הרבני את השאלה מי אשם בגירושין, ומה היו עילות הגירושין, כשלתשובות לשאלות אלו תהיה השלכה לפסק הדין.

באופן עקרוני בית הדין נוהג לבטל צו עיכוב יציאה כנגד העמדת בטוחות לשובו של המעוכב לארץ, יש להגיש לבית הדין הרבני בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ, כשבדרך כלל בהחלטת בית הדין יקבע אילו בטוחות יש להעמיד על מנת לצאת מן הארץ.

מדובר בשאלה מורכת מאוד, שקשה להשיב עליה במספר שורות, רק זאת אומר כי התיאוריה לפיה בית המשפט פוסק יותר מזונות מבית הדין הרבני ולכן לאישה כדאי לתבוע בבית המשפט ואילו לבעל כדאי להיתבע בבית הדין הרבני, אין לה כל אחיזה במציאות, כל מקרה נידון לגופו ובוודאי כיום לאור מגמת בתי המשפט ליצור נטל שוויוני בין האב לאם במזונות, אין ספק כי טרם החלטה היכן לנהל את ההליך חשוב לקבל ייעוץ פרטני.

ניתן להגיש תביעת שלום בית, אין ספק כי לא ניתן לעשות שלום בית בכפיה, אולם כשיש בפני בית הדין הרבני תביעת שלום בית אל מול תביעת גירושין, סביר שבמקרים מסוימים יעשה מאמץ לשכנע את התובע גירושין לחזור לשלום בית, בנוסף לתביעת שלום בית משמעויות כלכליות נרחבות, כך שלכל הפחות כאישה טובה, ישמרו לך זכויותיך הממוניות.

מדובר בשאלה מאוד כללית, בקצרה ניתן להשיב כי ראשית זכותך לכפות את הבעל לתת לך גט, וגם אם יסרב בית הדין הרבני יפעיל כנגדו סנקציות על מנת שיתן לך גט, בנוסף סביר שאת זכאית לתשלום מלוא הכתובה, וזאת כמובן בהנחה כי תצליחי להוכיח בבית הדין את טענותיך, ייתכן ויש גם מקום לדרוש פיצוי בגין הסבל שעברת אך לקבלת תשובה פרטנית יותר, כדאי שתפני לייעוץ מסודר.

מדובר בשאלה מורכבת, באופן כללי אומר כך, אם תצליח להוכיח ב100% שמדובר היה בתלונות שווא סביר שתפטר מתשלום כתובה, אולם אם מדובר בתיק שנסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, הרי שלפי קביעת בית הדין הרבני הגדול (פס"ד תיק מס' 1129884/1 ועוד) נטל ההוכחה שהיה מדובר בתלונת שווא מוטל על כתפי הבעל, ובמקרה שאין הוכחה לשום צד הרי שחזקת החיוב בכתובה תגבר וסיכוי סביר שתחויב בכתובה.

אם מדובר בבית שבבעלותכם הרי שהוצאת בעל מבית משותף שגם הוא בעלים עליו, מהווה פגיעה קשה בזכות הקניין ואין פוגעים בקניינו של אדם (סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו), לכן באופן עקרוני לא ניתן להוציא בעל מהבית רק כי הוא מציק או שהוא לא נחמד, אולם ככל שהבעל מפעיל אלימות והוא מהווה סיכון וודאי שאפשר להוציא אותו מהבית באמצעות צו בית משפט או בית הדין הרבני

אם מדובר בדירה שכורה, הרי שאין עלייך כל חובה להאריך את תקופת השכירות בתום התקופה, וכך לאחר סיום חוזה השכירות את יכולה לשכור דירה אחרת בלעדיו, במקרה שכזה דעי לך כי אמנם עול תשלום דמי השכירות יפול עליך בלבד, אולם ככל ויש ילדים אפשר לתבוע מהבעל להשתתף בתשלום השכירות עבור הילדים.

ראשית יתכן ואתה בכלל פטור מכתובה מסיבות אחרות, מליץ לך לבדוק את כל האופציות, לגופו של עניין, ישנם מספר מחלוקות עקרוניות בעניין זה, הראשונה האם כתובה מוגזמת אינה שווה כלום וזאת משום ששני הצדדים ידעו כי לבעל אין כל אפשרות לשלם, הדעה השנייה וזו דעת רוב הפוסקים לחייב בכתובה מוגזת סכום חלקי כפשרה (בדרך כלל בין 120,000 ₪ ועד 360,000 ₪) – המחלקות השנייה היא מה היא כתובה מוגזמת ויש מן הפוסקים שסברו כי סכום של 1,000,000 ₪ לא נכלל בהגדרה של כתובה מוגזמת (ראה לדוגמה פסק דין בית הדין הרבני נתניה תיק 8888-64-1).

תוך 30 יום (ככל שיש פגרה ימי הפגרה אינם נספרים)

ככל שפסק הדין סופי, הוא חייב לאפשר ערעור אולם הוא יכול להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערבות שנעה בדרך כלל בין 10,000 ₪  ל-20,000 ₪ (יש מקרים בהם לא מושתת ערבות כלל ויש גם מקרי קיצון בהם הערבות הינה גבוה מאוד).

עד כה כל פסיקות בית הדין הרבני שפורסמו בעניין, אינם מיישמים את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, יצויין כי בשלב זה טרם הוגש בג"ץ כנגד פסיקות של בית הדין הרבני שלא ליישם את ההלכה החדשה, ויהיה מעניין לראות כיצד יקבל זאת בית המשפט העליון (על התשתית המשפטית של בית הדין הרבני שלא לכבד את פסיקת בית המשפט העליון ראה במאמר עומק בעמוד המאמרים) .

יש מחלוקת בין הדיינים באשר לשווי כתובה אשכנזית (כינוי לכתובה בה תוספת הכתובה נרשמת בזקוקים ולא בשקלים ונהוגה בקרב יוצאי עדות אשכנז) לדעות המקלות ביותר השווי שווה ערך לערך של 2.5 ק"ג כסף טהור (מוערך בסביבות 7,500 ש"ח) ואילו לשיטות המחמירות ערך הזקוקים יכול להגיע לערך של 57 ק"ג כסף טהור (מוערך בסכום הקרוב ל-200,000 ש"ח).

בפועל מנהג רוב בתי הדין לפסוק את דמי הכתובה לפי הערך הנמוך ביותר, מלבד במקרים בהם מוצאים בתי הדין מקום לפסיקת פיצוי נוסף.

בהצלחה

על מנת שהדירה תוכל לעבור על שם אמך צריך להוציא צו ירושה לפיה אמך יורשת את כל נכסי אביך, לשם הוצאת צו זה נדרשת הסכמה מכלל היורשים של אביך לוותר על הירושה ולמעשה לתת לאם את חלקם בירושה – ככל שישנה הסכמה שכזו הוצאת צו הירושה יכול להינתן על ידי בית הדין הרבני, בית המשפט למשפחה או רשם הירושות.
במקביל אמך יכולה לערוך צוואה אולם צריך להיות להיות ברור גם לך כי הוויתור על הירושה מצד יורשי אביך לטובת האם אינו מותנה כלל בעריכת צוואה על ידה.
ככלל לא ברור לי מהשאלה כל הפרטים אולם ככל והילדים של אביך הינם היורשים הבלעדיים של האם, הירושה תעבור בסופו של דבר לילדים גם ללא צוואה (כמובן בתנאי שהאם לא תעשה צוואה להעביר נכסיה לצד ג').
שירותים אלו של הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות ניתנות על ידי משרדנו, וניתן לפנות באופן פרטני על מנת לקבל תשובה מדויקת.
לשליחת שאלות:
Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר