פסק דין
נימוקי דעת המיעוט
האבא : ב"כ טו"ר יעקב קלמן
טו"ר משה ליבוביץ
האמא: ב"כ טו"ר יסכה מזרחי
רקע- עובדתי
הצדדים נישאו ברבנות כדמוה"י ויש להם בן משותף כבן 12 ,
בתאריך ד' באב התשפ"א 13/7/21 מתקיים דיון בבית הדין ,
הבעל הגיש תביעה לגירושין ושלום בית , אך במהלך הדיון הוא מבקש להתגרש,
האשה מסכימה אף היא להתגרש,
ב"כ הצדדים מנהלים מו"מ מחוץ לכותלי בית הדין וחוזרים עם הסכם גירושין מוסכם על הצדדים,
הסכמות הצדדים מוכתבות לפרוטוקול ,
ההסכם הגירושים מאושר ומקבל תוקף של פסק דין,
ביה"ד קובע מועד לסידור גט בתאריך 20/7/21 ,
הצדדים מופיעים בתאריך הנ"ל לסידור גט,
דא עקא בחקירת השמות הנערכים לבני הזוג ,הבעל טוען שהוא מסופק אם הוא כהן ,
לפי דבריו היה עולה שנים לברכת כוהנים בבית הכנסת ונהג ככהן , אך בשנים האחרונות התעורר הספק בליבו האם הוא באמת כהן והוא הפסיק לעלות לדוכן לברכת כוהנים [הוא יוצא מבית כנסת בברכת כוהנים] ,,ולכן ביה"ד ערך את הגט ולא כתבו מספק ליד שמו של הבעל שהוא כהן,
לאחר כמה חודשיים מגישה ב"כ האשה בקשה לבירור יוחסין / בירור כהונה, לביה"ד ,
בבקשה מפרטת ב"כ האשה בסעיף 7 " כל השנים , הבעל התנהג ככהן בעלייה לתורה, ואסר על עצמו כניסה לבתי עלמין , ורק באחרונה הבעל מטיל ספק ביחוס שלו בכהונתו,,,
וממשיכה לפרט האשה בסעיף 8 " משפחתו של הבעל לא מקפידה על שמירת מצוות ועליה לתורה ,
ולכן המשפחה אינה נושאת מסורת כוהנים קבוע, ובשל כך רוצים לשלול את כהונתם ",
ומסיימת האשה בסעיף 9 " מן הדין ומן הצדק להורות ולזמן את הבעל לשעבר לבירור יוחסין -כהונה כאמור"
בתאריך ט"ו במר חשוון התשפ"ב 21/10/21 מתקיים דיון בביה"ד,
במהלך הדיון האשה מעידה : משנת 2000 אנו מכירים ובבית כנסת עלה ככהן…והוא אמר לי שהוא כהן וגם קבלות מבית כנסת על תרומות רושמים לו את שמו ככהן , וגם אמר לי שרוצה להוסיף לשם המשפחה את השם -כהן,
האבא מגיב לדברי האמא שאביו ואחים שלו אינם שומרי מצוות , ולפני כ-25 שנים "התעורר" מישהו מהמשפחה ואמר שמצא בן דוד מהמשפחה של אבא שלי שהגיע לארץ מעיראק , ושם המשפחה שלו כהן …
ובהמשך …היו לי ספיקות , כן עליתי לברכת כהנים , ולא הייתי שלם עם זה…אז אני הגעתי למסקנא , אני לא יעלה לבטלה לברך…אבל לא יודע אם 16 שנה אני מברך ברכה לבטלה…
ביה"ד מקשה : אז מה היום אתה עושה בבית כנסת?
האבא: לא עולה כהן…קרוב לשנה…
ביה"ד: ומה עם ברכת כוהנים?
האבא : לא עולה,
בהמשך מספר האבא :אחד האחים …הוא מסכים איתי וגם עוד אח…הם מבינים שיש פה איזה שהיא בעיתיות …
…אמא שלי בחיים …לדעתה הכול חרטא אחת גדולה מאיפה הביאו את הקטע של הכהן…
ביה"ד מקשה: השאלות התעוררו בלי קשר לפטירת האבא?
האבא: לא. זה היה עוד לפני… ויצא לי לשאול את אבא שלי…הוא התחיל לצחוק אמר לא יודע מאיפה זה הגיע …
…אם אני כהן אני אהיה הכי שמח בעולם שהבן שלי יהיה בבית המקדש ,אבל אני אדם אמיתי , ואין לי שום אינטרס בזה..
שמישהו יבוא ויוכיח שאני כהן , או מישהו בעולם הזה שיכול להצביע ולהגיד שאני כהן …
ביה"ד מחליט : על האיש להמציא לביה"ד את הכתובה ותעודת הנישואין של הוריו ..
האיש: אני אדאג לזה…
הדין מסתיים ,
לאחר מכן המציא האבא את הכתובה ותעודת נישואין של הוריו ובהם לא מוזכר שהסבא [אביו של האבא ]הוא כהן ,
וכן הומצאה לביה"ד תעודת גירושין ראשונה של האבא [לפני שנישא בשנית למבקשת ויש להם בן משותף] ובתעודת הגירושין הראשונה מתאריך 3/7/02 שהונפקה בתל אביב וכן בגט שסודר לא מוזכר בשמו של האבא שהוא כהן ,
דא עקא בחקירת שמות שנערך לפני כתיבת הגט מוזכר ליד שמו של הבעל שהוא כהן,
ב"כ האמא מבקשת מביה"ד לקבוע מועד לדיון שבו יופיע קרוב משפחתו של האבא לעדות ,
ב"כ האבא מסכים לכך,
ביה"ד קובע מועד לדיון בתאריך 15/2/22 לשמיעת העדות. במועד הדיון הופיעה עדה ומעידה שעל מצבת האח של אבי אביו של הילד רשום כהן וציור של כפות ידיים. וכן עוד מצבה של האח של אבי אביו של הילד רשום כהן ,וכן מצרפת צילומים של 2 המצבות הנ"ל, ובהמשך אומרת "על מנהגי כהונה לא ידעתי"…
בסוף הדיון אומר האבא "אני לא נוהג מנהגי כהונה. אם תהיה הלויה של חבר אני לחומרא לא אכנס לבית הקברות…"
ראשי- פרקים
1.אדם שלא הוחזק ככהן על ידי מסורת מאבא וסבא אלא רק על ידי שמועה.
2.אדם שנהג כמה שנים מנהגי כהונה ופסק לאחרונה לנהוג כך.
3.דין כוהנים בזמן הזה.
4.מסקנה-פסק דין .
ראשי -פרקים -הרחבה.
1.אדם שלא הוחזק ככהן על ידי מסורת מאבא וסבא אלא רק על ידי שמועה,
מקור דין זה בגמרא במסכת כתובות [דף כ"ג עמוד ב'] מביאה המשנה " וכן שני אנשים זה אומר כהן אני , וזה אומר כהן אני , אינן נאמנין, , ובזמן שהם מעידין זה על זה , הרי אלו נאמנין, ,
בהמשך מסתפקת הגמרא [דף כ"ד עמוד ב'] איבעיא להו מהו להעלות משטרות ליוחסין…
איבעיא להו מהו להעלות מנשיאות כפיים ליוחסין…"
והנה פסק הרמב"ם [הלכות איסורי ביאה פרק כ' הלכה י"ג] "מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני , אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו , ולא יקרא בתורה ראשון , ולא ישא את כפיו , ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד , אבל אוסר עצמו הגרושה וזונה וחללה , ואינו מטמא למתים ..
ואם נשא או נטמא לוקה, והנבעלת לו ספק חללה…
ושם ממשיך הרמב"ם[הלכה י"ד] ואם היה מסיח לפי תומו נאמן… כיצד מעשה באחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר זכור כשהייתי תינוק והייתי מורכב על כתיפו של אבי , הוציאוני מבית הספר והפשיטוני כתנתי, והטבילוני לאכול תרומה לערב, וחברי בודלין ממני, והיו קוראים אותי יוחנן אוכל חלות , והעלה רבנו הקדוש לכהונה על פי עצמו"
ומפרש שם המגיד משנה " מבואר במשנה שם שאינו נאמן על פי עצמו , וכתב רבנו ולא יקרא בתורה ראשון ופשוט הוא שאינו נאמן בשום דבר על פי עצמו….. אבל אוסר את עצמו …משום דשוינהו לכל פסולי כהונה אנפשיה חתיכה דאיסורא …"
וכתב שם המשנה למלך מדוע אם נשא או נטמא לוקה, אלא מדובר שבהוחזק כבר ,,שמי שהוחזק בשאר בשר שורפין וסוקלין על החזקות …וכן נמי הוצרך שהוחזק 30 יום…,
וכך פסק בשולחן ערוך [חלק אבן העזר .סימן ג' סעיף א'] כתב המחבר " מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו , ולא יקרא בתורה ראשון , ולא ישא את כפיו ,
וכתב הרמ"א " ויש אומרים דנאמן לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו בזמן הזה …
וכתב בהמשך המחבר" אבל אוסר עצמו בגרושה וזונה וחללה , ואינו נטמא למתים…"
ושם בסעיף ב' פסק השולחן ערוך " היה עד אחד מעיד עליו נאמן להאכילו בתרומה בזמן הזה , ולקרות בתורה ראשון, ולישא את כפיו".
וכך פוסק הרא"ש במסכת גיטין [פרק הניזקין סעיף י'] "אינו נאמן לומר כהן אני להאכילו בתרומה כדאמרינן בכתובות …כל שכן שהוא עצמו אינו נאמן , ואף על גב דעביד לגלויי , והיינו טעמא משום דהוי שבח כהונה ורווח מתנות כהונה לו ולזרעו לדורותיו…"
מדברי הרא"ש משמע שמדבר על התקופה שהכוהנים היו אוכלים תרומה ולכן אם בא אדם ואומר שהוא כהן אינו נאמן …
והנה מצינו בתשובת המבי"ט [חלק א' סימן רי"ט] שנשאל על אדם שנאמר לו שמשפחה פלונית שהיה שם משפחתה כשם משפחתו שלו שהם כוהנים ובא לפני הרב ,ואמר לו שינהג מנהג כוהנים , ועל סמך זה , נהג בנו של השואל דרך חומרא להפריש עצמו מטומאת מת…
לימים כנס אשה גרושה , וכתב המבי"ט שמה שמצינו דעד אחד נאמן להעלות לכהונה אפילו היו גומלין , זה שהוא עצמו טוען שהוא כהן מדין שווי על נפשיה חתיכה דאיסורא ,
אבל אם הוא עצמו אינו יודע לא חייב לנהוג חומרא על פיו , לא רק שמכחיש , אלא אפילו אומר איני יודע מה שנהג חומרא , אין בזה הודאה אלא חומרא משום ספק בעלמא ,
ומסיק המביט "ולכן נראה לי שאין דין האיש הזה חייב לגרש את האשה הגרושה שנשא , ואפילו לכתחילה היה יכול לישא אותה ,אם לא היה ליבו נוקפו בשום ספק כהונה…
והנה פסק בספר שו"ת אגרות משה [אבן העזר חלק ד' סימן י"א] בדבר אחד שהחזיק עצמו לכהן , ונתברר שכל ידיעתו היא מאביו שבעת שקראו אותו לשמחת הבר מצוה אמר שהוא כהן , אבל אביו אינו שומר תורה כלל….וגם אשה אחת שהייתה בת אחר אבי אבא שהיא שני בשני עם אביו הנזכר אמרה איך אפשר שאתה כהן מאחר שאבא שהוא אח אביך אינו כהן …
לכן אינו צריך לגרש את אשתו הגיורת …..ורשאי לחיות עמה כמו כל ישראל בגיורת , כי איננו כהן."
והנה במקרה המונח לפנינו , מעולם לא הוחזק אביו של הגרוש בכהונה וגם לא הסבא של הגרוש ושניהם אינם שומרי תורה ומצוות ,
ולא עוד אלא שלאחר ששאל הגרוש את אביו בנושא הכהונה "הוא התחיל לצחוק אמר לא יודע מאיפה זה הגיע…" וכל מה שהתחיל לנהוג מנהגי כהונה זה על פי אחיו של האבא שהגיע מעירק
ומשפחתו הוא כהן וגם לאחר בירור שנעשה עם הבן דוד ,,לא ידע להסביר אם הוא כהן מזרע כהונה וכן בנו החי עוד עמנו לא יודע להסביר האם אביו ז"ל היה כהן מזרע כהונה,
ולכן נראה שאין הילד בן המבקשת כהן ,ואינו צריך לנהוג מנהגי כהונה , ומותר שיגדל לשאת אשה גרושה.
2. אדם שנהג מנהגי כהונה ופסק מכך,
הנה מובא בפד"ר [חלק י"ח עמוד 187 ] פסקו הדיינים הגאונים הרב הראשי לישראל הרב י. מ. לאו. ש. דיכובסקי. י. נדב. שליט"א באדם שעלה ממדינות חבר העמים ושם משפחתו כגן ,
היה נשוי לאשה בנישואין אזרחיים ,והתברר לביה"ד שיש ספק ביהדותה והזקיקוה לגיור לחומרא , וביה"ד הזיקיקם להיפרד זה מזו, ולא אישר להם להינשא כדמוה"י , והמערער טוען שאינו כהן ואף לא יודע משמעות כהן ,
וכתבו שם …[עמוד 193] "והנה אף דנקטו האחרונים לדינא כדברי המגיד משנה שאוסר אדם עצמו בכהונה מדין שוויא על נפשיה , מכל מקום יש לדון ולהסתפק במי שאוסר עצמו על פי ידיעה ששמע מאחר ולא מתוך מה שיודע בעצמו , האם אומרים בזה שוויה על נפשיה חתיכה דאיסורא שהרי תולה ידיעתו באחר ולא בעצמו , ובאמת שהדברים מפורשים בשו"ת החתם סופר…
והנה מי ששם משפחתו כהן , אבל מעולם לא נהג בכהונה משום שגדל במשפחה שאינה יודעת מהלכות כהונה , וכמו שכתב הקצות … אלא שבנידון דידן יש להסתפק…
ועוד יש לדון לתשובת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בספרו אגרות משה [אבן העזר חלק ד' סימן י"א] שכתב בדבר אחד שהחזיק עצמו לכהן ונתברר שכל ידיעתו היא מאביו , שבעת שקראו אותו לשמחת הבר מצוה אמר שהוא כהן , אבל אביו אינו שומר תורה כלל…
ומצד אמירתו לאוסרו בפסולי כהונה מדין שוויה על נפשיה חתיכה דאיסורא אין לאוסרו …מכיון שהחזקת עצמו לכהן הוא על פי אמירת אביו שאין לו נאמנות , לכן אינו צריך לגרש את אשתו הגיורת…
ופסקו שם" ומדברים אלו עולה לדינא , כי יש לדון בכל מקרה ומקרה לגופו , לדון מה כוונתו באומרו כהן אני , מהן ידיעותיו בהגדרת כהונה , מנין לו ידיעה זו, ויש לחקור ולחפש עדויות על כך , אך אין להסתפק בכך ששם משפחתו כהן או כגן ולאוסרו בכך , אלא הוי רגלים לדבר… "
ולפי זה נראה במקרה דנן שהגרוש -אבי הילד נהג כמה שנים מנהגי כהונה , וזה היה על פי מה ששמע מבן דוד של אביו שהיה שם משפחתו כהן [שעלה לארץ מעירק] אך לא ידע להסביר מהיכן מקור הידיעה שלו שהוא כהן ומדוע כל משפחתו מצד אביו המתגוררים בארץ שם משפחתם אינו כהן ,וכן בנו החי עמנו שאינו שומר תורה ומצוות לא יודע לנמק על מקור יחוסו ככהן,
והגרוש נהג מנהגי כהונה על פי ידיעה זו כנראה בטעות , ולאחר כמה שנים החליט בליבו שאין לו על מה להישען שהוא כהן ובעקבות זה הפסיק לנהוג מנהגי כהונה [כפי שאמר בדיון "את מי אני מרמה ,,את רבונו של עולם?] ,
ומה שנהג אחד האחים של אביו של הגרוש ככהן כמה שנים על פי עדות הבן דוד ,התנהגות זו אינה אמינה בגין כך שתקופה היה שומר מצוות ותקופה לא היה שומר מצוות ,
וגם עדות הגרוש בבית הדין הייתה שאחד האחים של אביו חושב שהוא כהן אבל אין לסמוך עליו …
לכן ודאי שהגרוש שנהג מנהגי כהונה, התברר שמקור המנהג היה בטעות שלו , ואין מנהג זה עושה לגרוש חזקת כשרות.
ומה שיש עדות של 2 מצבות של דודים (קרובי הסבא) שרשום עליהם כהן אינה ראיה, כיון שחשבו שהם כוהנים, כתבו על המצבות שהם כוהנים, ומקור ידיעה זו כנראה בטעות. ואף אבי אביו של הילד דיבר בזילזול על כך וכן אמא של האבא של הילד צחקה על מנהגי הכהונה של הדודים ,וביטלה את הדברים.
3.כוהנים בזמן הזה,
הנה מקור דין זה מקורו במסכת כתובות [דף כ"ד – כ"ה , עמוד א'] א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא , מהו להעלות מנשיאות כפיים ליוחסין , א"ל פלוגתא דרב חיסדא ורב אבינא…,
והנה ידועה שיטת המהרשד"ם [שו"ת אבן העזר סימן רל"ה] שדן שם בשבויה קטנה , שאשה מעידה מפי מי שנשבית איתה , שהיא טהורה , אם מותרת לכהן וכתב שם "אלא שאני אומר שאני סומך על מה שכתב הריב"ש בסימן צ"ד …שמעת מינה שאינם כוהנים ודאי אלא ספק , ואם כן אחר שאיסור זה דשבויה אינו אלא איסור דרבנן , וכמו שכתב הרמב"ם אם כן די לנו להחמיר במה שהוא איסור ודאי , אבל בעניין שהוא ספק בזה ראוי ראוי לנו לומר ספק דרבנן לקולא,"
וכן כתב הבאר היטב בשם המהרש"ל בים של שלמה [מסכת בבא קמא סימן פ"ה ס' ל"ה] ]" נראה שסברו שכוהנים בזמן הזה הם בחזקת ספק כוהנים ,
אך המהרי"ט [חלא א' סימן קמ"ט] חלק על שיטה זו וכתב "…ואותם זחוחי הלב התוקעים עצמם בדבר הלכה , וינאמו נאם שכוהנים בזמן הזה אין להן חזקה , והביאו מה שכתב הריב"ש סימן צ"ד ,
וחלילה לרב זצ"ל שבא להפקיע חזקת כהונה במה שהחזיקום עד עתה בכוהנים …וכל שכן כוהנים שנוהגים מנהגי כהונה דמחזיקנינן להם בסתמן ככוהנים…
והביא בבאר היטב [אבן העזר סימן ו', ס"ק ב'] וכן ביורה דעה [סימן שנ"ב ס"ק ז'] ,
וכן בפתחי תשובה [יורה דעה שנ"ב ס"ק ג'] הביאו את כל רבותינו הפוסקים הדנים בסוגיה הזו.
וכתב בספר שו"ת שבט הלוי [חלק י' סימן רכ"ה] [הגאון הגר"ש וואזנר זצ"ל] ….אבל באלו המשפחות שכבר מדורות חיו חיים בלי תורה ומצוות, וכמש"כ גם כ"ת באלו שהיו מעודם בקיבוצים , חילונים שפרקו עול מכל מצוות התורה בעו"ה…
לא כן בנידון כזה שהחילוני הזה בא מתרבות אנשים כאלה …ואם רבנו המהרש"ל כתב על כוהנים
יראי אלוקים דקרוב דרובם נתבלבלו , אם כן בהתוסף עוד על זה כוהנים הגרים בקיבוצים או שבאו מרוסיה שהם חילונים גמורים מדורות, שכמעט אין ספק דודאי נתחללו , והדברים נוטים שאין צריך להתרחק מגרושה זו".
וכן הביא האגרות משה [יורה דעה חלק א' , סימן ר"ל] שבדיני אישות יש לצרף את דעת המהרשד"ם לספק ספיקא…"
וכך הביא בספר מנחת חינוך [מצוה רס"ג אות י"ז] שיש לצרף את דעת המהרשד"ם לספק ספיקא ,
החתם סופר בתשובה [יורה דעה סוף סימן רצ"א] , שו"ת כנסת יחזקאל [סימן נ"ו] כנסת הגדולה [אבן העזר סימן ו'] שדי חמד [מערכת כ' , כלל צ"ב] , אחיעזר [חלק ג' ,סימן ל"ו] ערוך השולחן [סימן ע"א ,ס' י"ד] חזון איש [שביעית סימן ה' ס"ק ד']
שנראה שסברו שכוהנים בזמן הזה אינם ספק כוהנים ,
אבל בשו"ע או"ח [סימן תנ"ז , סעיף ב' ]פסק הרמ"א שאין נותנין חלה לכהן קטן בזמן הזה , שאין מחזיקים בכהונה בזמן הזה לשום כהן בודאי ,
וכן כתב הש"ך והמגן אברהם [שו"ע או"ח סימן תנ"ז בשם המהרש"ל ןמהרי"ל] ,
שנראה שסברו שכוהנים בזמן הזה הם לא ודאי אלא ספק ,
וכך פסק הגרי"מ אהרנברג זצ"ל [שו"ת דבר יהושע חלק ג' אבן העזר ס' ג' , וס' כ"ז] שפסק כוהנים בזמן הזה הם ספק ולא ודאי,
והנה ראיתי בספר שו"ת בנין אריאל שיצא על ידי ”מכון אריאל "חלק חושן משפט עמוד 205 ,בנושא "נישואי גיורת למי ששמו "כהן" ,[פסקי דין של הגאון הרב ז. נ. גולדברג זצ"ל חבר ביה"ד הגדול ],
שאלה :
מי שנקרא בשם כהן או קאהן ולפני שחזר בתשובה גר עם גויה , כעת אותה אישה התגיירה כדין ומעוניינים להנשא כדת, האם צריכים להחזיק בו ככהן ולאסור עליו את אשתו הגיורת בגלל השם המוכיח עליו שאולי הוא כהן , יש לציין שהוא אין לו שום ידיעה שהוא כהן בכלל היות שכל משפחתו נספתה בשואה .
והנה כתב שם [עמוד 209 ] " ישנן מספר הלכות שמוכח שאין לכוהנים ייחוס וודאי,"
"א. בדיני חלה הרמ"א או"ח סימן תנ"ז סעיף ב' בשם מהרי"ו פסק : שאין מאכילים חלה בזמן הזה לשום כהן , והסיבה דלא מחזיקינן לשום כהן ככהן ודאי , וכן פסק הש"ך יו"ד סימן שכ"ב ס"ק ט,
ב. בדיני קדימה לכהן ולכל דבר שבקדושה מציין המג"א או"ח סימן ר"א סק"ד שאין אנו בקיאים ביחוסי הכהונה,
ג. בדיני בזיון כהן בימינו פוסק הריב"ש סימן צ"ד שאין מחמירים בעונשו של המבזה מכיוון שהכוהנים אינם מיוחסין.
ד. בדיני פדיון הבן מובא בגליון מהרש"א סימן ש"ה סעיף ח' שהיה ראוי גם לכוהנים ולווים יפדו את בניהם מספק .
ה. בדיני טומאת מת מובא ברמ"א יו"ד סימן שע"ב שאם הכהן שוכב ערום ונמצא במקום שיש טומאה דרבנן יתלבש קודם ואחר כך יצא משום כבוד הבריות , והסיבה מובא בגליון מהרש"א שהכוהנים בזמן הזה אינם וודאי כוהנים , ומוסיף :ויש לעשות סניף בספיקות .
ו. לגבי נשואי כהן ועם הארץ שמובא במחבר ובן העזר סימן ב' סעיף ח' שאין זיווגם עולה יפה …מובא בצמח צדק אבן העזר סימן י"א שאין לחוש מכיוון שעכשו אין כוהנים מיוחסים ,
….
מבואר מהאמור שרבים הם הפוסקים שהכוהנים כיום הם בגדר של ספק , ואולי פחות הימנו ….
השאלה השלישית – האם השם כהן לבד מוכיח על כהונה ,
…וכן העלה בשו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן ס' : בשאלה קטן שאביו השאירו בבית אחד מבני העיר , והאב מעיד על עצמו שהוא כהן …
ויותר נראה לי אי ירצה לטמאות למתים ולישא נשים בעבירה , נמי לא דפנינן [לשון הכאה] ליה ,
דמנא לן שהוא כהן , דאף על גב דבעלמא לוקים על שוויה נפשיה חתיכה דאיסורא , מכל מקום הכא לא שוויה נפשיה חתיכה דאיסורא כלל, דמנא הוה ליה למידע, …
ולדעות הסוברים שיש להם לכוהנים להם לכוהנים חזקה הרי לא מצאנו ששמו של אדם נותן עליו לדון אותו כדין הבא מהרוב ,
כי יש חשש שמא משקר שמא שינה את שמו כמו כמו שמצוין בקרבן העדה ובגליון הש"ס ירושלמי
ראש השנה פ"ב ,….
וכן בפסק דין שניתן מיום י"ט טבת תש"ס בבית הדין הגדול ,
כתב הרב דיכובסקי בהחלטת יחיד לאחר שראה פסק דין של הרב מרדכי טנדלר שהתיר למר מ. כץ להינשא לגיורת שיש לסמוך על פסק הנ"ל בין הסיבות נמצאים גם מהדברים המובאים כאן,
הרב טנדלר ביסס את דבריו בכתב על פי סבו הרב משה פיינשטיין."
4. מסקנה ,
א. כיון שלגרוש אין מסורת סבא לאבא ואבא לבן ,שנהגו כל השנים מנהגי כהונה ,
וכן משפחת אביו של הגרוש לא שמרו תורה ומצוות ,וכן אחיו של האבא שעלה מעירק לא שמר תורה ומצוות ,
וכשדברו איתם על הכהונה במשפחתם לא ידעו להסביר את המקור של שם משפחת הדודים [של הגרוש] שהוא כהן וכן לא ידעו להסביר מהיכן הידיעה שהם כוהנים ,
למרות שהם עצמם חשבו שהם כוהנים ואף חלקם ציינו בתעודת הנישואין שהם כוהנים ,
אבל אבא ואמא [של הגרוש] חשבו שהם אינם כוהנים ואפילו ליגלגו על קרובי המשפחה שחשבו שהם כוהנים,
ושהגרוש שהתחיל לשמור תורה ומצוות זה תקופה ארוכה והיה נוהג ככהן דהיינו היה עולה לדוכן לברכת כוהנים וכו' ,כנראה זה היה על פי השמועה מהאחים של הסבא [אביו של הגרוש] ששם משפחתו הוא כהן ,
אבל לפני כמה שנים הפסיק לנהוג ככהן כיון שתהה בעצמו שאין לו מקור לכך שהוא כהן ,אלא בברכת כוהנים היה יוצא מחוץ לכותלי בית הכנסת ,[בגין חשש שניקר בליבו] ,
נראה שדינו של הקטין הוא ישראל גמור ,ומותר בעתיד [אם ירצה] להתחתן עם אשה גרושה או גיורת וכן להכנס לבית קברות.
הרב יאיר לרנר -דיין.
למרות האמור לעיל, פסק הדין היה כדעת הרוב כדלהלן:
י. ת.ז. ********* בנו של האב ע. ת.ז. ********* ובנה של האם ר' ת.ז. ******** הוא ממשפחת כהנים, ודינו ככהן לכל הדינים:
עולה לתורה ראשון.
נושא כפיים בברכת הכהנים בברכה.
אסור לו להינשא לפסולי כהונה.
אסור לו להיכנס לבית הקברות, חוץ מאופנים המותרים על פי ההלכה.
ניתן לפרסם את נימוקי דעת המיעוט בהשמטת פרטים מזהים. (בנימוקי דעת הרוב, ישנם פרטים מזהים רבים מדאי של גורמים נרחבים במשפחה, ולכן אין אפשרות לפרסם את נימוקי דעת הרוב).
ניתן ביום ב' בניסן התשפ"ב (03/04/2022).
הרב יאיר לרנר
