החלטה
לפנינו בקשת האשה לרכוש את חלקו של הבעל בדירה בקיזוז סך כתובתה.
לאחר העיון בבקשה ובחומר שבתיק, בתגובות הצדדים, בית הדין מחליט כדלהלן:
הצדדים בעלים בחלקים שווים בדירה ברחוב מ'.
בהתאם לחו"ד השמאית לימור ינוקא, מיום 2.1.22, עליה הסכימו הצדדים, שווי הדירה הינו – 1,520,000 ש"ח.
על הדירה רובצת משכנתא של כ 400,000 ש"ח.
בהתאם להחלטת בית הדין מיום 31.5.21, שאימץ את חו"ד האקטוארית, הרי שעל הבעל לשלם לידי האישה בגין איזון המשאבים סכום של 288,421 ש"ח. רובו של הסכום יתקבל עם יציאת הבעל לגמלאות (בעוד כ-13 שנה), למעט סכום של כ – 12,000 ש"ח הנמצא בקרן השתלמות, ויינתן עם נזילות הקופה.
לאחר העיון בבקשה, והואיל והאישה גרה בדירה כיום, בית הדין מחליט לאשר לאישה לרכוש את חלקו של הבעל בדירה.
האישה תשלם לאיש עבור מחצית חלקו נטו (בניכוי משכנתא שעל הדירה או חובות לרשויות המס שעל הדירה, כאשר את כל יתרת המשכנתא תשלם האישה, עם העברת הבעלות של חלק האיש לידיה).
באשר לסכום של 288,421 ש"ח אותו תקבל האישה כקצבת פנסיה, החל מעוד כ-13 שנה (לכל המאוחר), דעתנו שבמקרה זה יש לחשב סכום זה כמזומן, והוא ינוכה מתמורת חלקו של הבעל בדירה.
סעיף 6 (ג) ו (ד) לחוק יחסי ממון, קובע:
"(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזה דרך יבוצע האיזון, יחליט ביהמ"ש או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי ביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשעורים.
(ד) בהחלטתו לפי ס"ק (ג) יתחשב ביהמ"ש או בית הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כ"א מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטנים …."
במקרה שלפנינו האישה מחזיקה בכתובה בסכום של 520,000 ש"ח. כידוע אין כפל מבצעים, גם חיוב כתובה וגם כספים המגיעים מכוח איזון משאבים. יחד עם זאת, לו היינו מחייבים את הבעל בסכום האיזון כדמי כתובה, הרי שהחיוב היה מתקזז מדמי תמורת חלקו בדירה מיידית. בנוסף, חייבים אנו להתחשב במצבה הכלכלי של האישה.
התרשמנו, לאחר הדיון שהתקיים בתאריך 26.4.20 ומהחומר שבתיק, שהאישה זכאית לכתובתה, כאשר טענות הבעל (ראה פרוטוקול הדיון שורה 70 ולהלן) לא מהווים סיבה להפסד כתובתה, וכי תביעת הגירושין מעלה עילות לחיוב הבעל בגירושין ובכתובה (ראה כתב התביעה ושורה 54 לפרוטוקול). יחד עם זאת קבענו כי דמי האיזון יהיו במקום דמי הכתובה, בפרט כשמדובר בסכום כנ"ל, שהוא יותר ממחצית מדמי הכתובה. לכן הואיל והאישה זכאית לכתובה עם הגירושין, ואינה צריכה להמתין עד לקבלת הכספים כקצבת פנסיה, בית הדין קובע שאופן התשלום יהיה כדין כתובה, דהיינו – ישולם מיידית.
לא רק מהלכות כתובה, גם בהתאם לחוק יחסי ממון, סמכות בית הדין לקבוע שהתשלום ישולם כעת ולא במועד האיזון, וינוכה מתמורת חלק הבעל בדירה. אם נקבע שהאישה תמתין עם הזכויות הפנסיוניות ואיזון המשאבים עד לימי הפנסיה של האיש (עוד כ-13 שנה), הרי היא עשויה למצוא את עצמה בגיל מבוגר ללא קורת גג. וראה בעניין זה סעיף 6 א' לחוק יחסי ממון, בעניין אחר, עד כמה חייבים אנו לדאוג לקורת גג לבן הזוג המחזיק בדירת המגורים, כאשר אם סכום זה לא ינוכה מתמורת חלק האיש בדירה, לא יימצא לאישה המחזיקה בדירה, הסדר מגורים המתאים לצרכיה. לכן מתוך התחשבות בכלל הנסיבות הקשורות במצבם הכלכלי של הצדדים, אנו רואים לנכון שהסכום של 288,421 ש"ח יקוזזו מתמורת חלקו של האיש בדירה.
בנוסף, לאיש תהיה בסופו של דבר תועלת כלכלית. שהרי כמעט כל הסכום הנ"ל מושקע בקרנות פנסיה, והוא נושא תשואה נאה, ועם יציאתו לגמלאות, הוא יוכל להנות מכל פירות הפנסיה עם התשואה הנאה שנצברה בקופות בחלק האישה.
לאור האמור לעיל, מתמורת חלקו של האיש נטו (בניכוי המשכנתא שעל הדירה. וכן חובות אחרים לרשויות המס או רשות מקומית שרובצים על הדירה הנ"ל, אם יש כאלה – מניח שאין, למעט ארנונה), יש להפחית סכום של 288,421 ש"ח, והיתרה תשולם לאיש בתוך 90 יום מיום עריכת חוזה בין הצדדים על העברת חלק האיש לאישה. החוזה יכלול את התשלום, וכן ויתור של האישה על כל תביעות כנגד האיש וכנגד זכויותיו הכספיות.
מובהר – כל חוב משכנתא שרובץ על הדירה הנ"ל, ינוכה מסכום הדירה. כך גם מיסים, אם קיימים, על הדירה הנ"ל, כולל היטל השבחה. חובות אחרים שאינם על הדירה, בעניינם כבר פסקנו שאין האישה צריכה לשאת בהם חלק.
באי כוח הצדדים יערכו חוזה בין הצדדים, יטפלו בהעברת הדירה על שם האישה, ובהעברת התשלומים מהאישה לבעל, וכן בכל בכרוך בנ"ל.
במידה ובאי כוח הצדדים לא ישתפו ביניהם פעולה כנ"ל, יאלץ בית הדין למנות עו"ד חיצוני, דבר שיגרור עלות כספית מיותרת לצדדים.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום י"ב באדר א' התשפ"ב (13/02/2022).
הרב צבי בן יעקב – אב"ד הרב יצחק הדאיה הרב משה בצרי
