מאגר פסקי דין

החלטה

ילדי הנפטר פנו לפקידי ביה"ד בבקשה לקבל את הצוואה המקורית היות שיש לה ערך סנטימנטלי עבורם.

יצוין שמנהג מזכירות ביה"ד הינה לא להחזיר את הצוואות המקוריות שנמסרו לידיה, אלא להעביר אותן לגניזה בגנזך המדינה.

אך מבירור שנעשה בשיתוף עם הלשכה המשפטית עלה שאין צורך בשמירת הצוואה המקורית, ואין מניעה מלהשיבה למשפחת המצווה –

בחוק הירושה נאמר:

68.  […]

          (ב)  צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

כלומר, מטרת מסירת הצוואה המקורית הוא לצורך הוכחה בלבד. אין ספק שלאחר סיום ההליך בבית הדין במתן החלטה לקיום צווה, לא קיים יותר הצורך בהוכחה.

ביה"ד גם סקר את חוק הירושה והתקנות של חוק זה, ולא מצא בהם הוראה המחייבת את שמירת הצוואה המקורית בידי בית הדין או המדינה. גם הסברה נותנת לאמור – איזו תועלת תהיה למדינה מהחזקה בצוואה זו?!

באשר לנוהל החזרת מסמך, נקבע בתקנות הדיון:

רט.     צד המוסר מסמך לתיק, יוכל לקבלו בחזרה רק ברשות בית-הדין. בית-הדין רשאי להתנות את החזרת המסמך בהשארת העתק ממנו.

לפיכך, בטרם החזרת הצוואה יש לבדוק האם היא מתועדת היטב בתיק בית הדין.

מבדיקה שנערכה נראה שהחלק העליון של הצוואה חתוך מעט:

לפיכך בית הדין מורה למזכירות לסרוק שוב את הצוואה, באופן שאף חלקה העליון יהיה ניתן לקריאה, לאחר מכן, הצוואה המקורית תימסר לידי נציג המבקשים.

החלטה זו תובא לידיעת המזכירות – לצורך שינוי הנהלים מכאן ואילך.

מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ט באדר התשפ"א (03/03/2021).

הרב מאיר קאהן