החלטה
- בפני בית הדין בקשת ב"כ הבעל לקיים דיון בתביעת הגירושין של הבעל ללא נוכחותו כלל, עקב שהייתו בחו"ל.
- לאחר העיון מחליט בית הדין כי כדי לקיים דיון בתביעת הגירושין של הבעל, עליו להופיע בעצמו בפני בית הדין ולטעון את טענותיו. מטבע הדברים, עילות תביעת גירושין הינם דברים שרק הבעל ואשתו יודעים, הן בחיי אישות ביניהם, הן בניהול הבית, והן במצב הקשר ביניהם בחיי היום יום, כשלעיתים מדובר בקשר של שנים רבות וארוכות. זולתם אף אדם אחר בעולם אינו יכול לדעת ולטעון בפני בית הדין דברים כהווייתם כולל חקירת הצדדים, זולת הצדדים עצמם.
כדי להגיע לחקר האמת בתביעת גירושין, חובת בית הדין לשמוע את הצדדים עצמם, לחקור אותם אישית, ולהתרשם באופן בלתי ישיר מהטענות הנשמעות מפיהם, ומאופן הבעת הדברים. לעיתים אופן הבעת הדברים והטענות של הצדדים עצמם בפני בית הדין, הם הדברים הנותנים את הרושם מי דובר אמת. תשובות אמיתיות בחקירת הצדדים, כדי לדעת את האמת, יכולות להינתן רק ע"י הצדדים עצמם, ולא על ידי מורשה שלא חי עם הצדדים אפילו יום אחד, ואפילו יהיה מלומד ככל שיהיה.
לא לחינם נקבע בתקנות הדיון תקנה נ"ז כי "במשך כל מהלך המשפט על בעלי הדין להיות נוכחים גם אם יש להם מורשים" ובתקנה ס' "גם אם יש לצדדים מורשים חייבים בעלי הדין לטעון בעצמם בתחילה ולברר את דבריהם ומורשיהם יוכלו להסביר ולנמק את טענותיהם אחר כן". תקנה זו מבוססת על ההלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן י"ג סעיף ג' לפיה "אין לדיין לקבל טענות בכתב אלא ישמעו טענותיהם מפיהם". - בתקנות הדיון תקנה נ"ח נאמר:
"לא הופיע בעל הדין בעצמו אלא מורשהו יחליט בית הדין לפי הסיבות של המקרה
א. לדחות את שמיעת הטענות עד שיופיע בעל דין בעצמו.
ב. לשמוע את טענות המורשה של בעל הדין הנעדר עד שיתברר אם יש צורך בהופעת בעל דין עצמו.
ג. אם בעל הדין אינו יכול להופיע בעצמו כגון אם הוא בחו"ל וכו' לשמוע את מורשה במקום בעל הדין.
ד. לשגר שליחים לקבל טענות בעל הדין."
בנדון דידן לפי האמור לעיל, בית הדין סבור כי בתביעה הנוכחית לא יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת בלא לשמוע את הבעל עצמו. לא יעזור כאן מורשה מלומד ככל שיהיה, ולא שליחים שישמעו את הבעל בחו"ל. חובת בית הדין לשמוע את הבעל והאישה עצמם. הם היחידים שעל פיהם יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת, ולפיכך מחליט בית הדין כנאמר בסעיף א' בתקנה נח. "לדחות את שמיעת הטענות עד שיופיע בעל הדין בעצמו".
ניתן ביום ט"ז באדר א התשע"א
(20/02/2011)
הרב זבדיה כהן – דיין
