החלטה
בפני בית הדין בקשה לצו ירושה ביחס לעיזבון המנוח ש' ב'.
למנוח שתי בנות שכבר נפטרו, כשלאחת מהן בת ושני בנים, והשנייה נפטרה ללא ילדים. הוצגה לבית הדין הסכמה שלפיה שני הנכדים היורשים מבקשים להסתלק מחלקם בעיזבון, הסתלקות בת תוקף על פי ההלכה, ולאפשר לאחותם לזכות בעיזבון במלואו.
בתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הירושה תשכ"ה-1955, לא ניתן לאשר הסכמה זו.
לאחר עיון בחומר שבתיק, בית הדין קובע כי עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה אינה מתקבלת, וזאת מהטעם דלהלן.
סעיף 6(ב) לחוק הירושה תשכ"ה-1955 אמנם קובע:
"מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש."
אך סעיף 15 לחוק קובע:
"מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם."
וכן עיין בספרו של שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 נבו, הוצאה לאור, ירושלים התשנ"ב-1992, עמוד 79: "לפי המחוקק, אין לחייב אדם לקבל ירושה בניגוד לרצונו". וכן עיין בעמוד 83 בעניין תוצאות ההסתלקות על פי סעיף 15.
בהתאם לכך, מאחר שהמחוקק אינו כופה על יורש לזכות בעיזבון שאינו חפץ בו, הרי שלאחר שהוסדרה הסתלקותו כהלכה וכחוק, וככל שהדבר נוגע לחלוקת העיזבון, דינו כמי שאינו קיים. על כן גם בנידון זה, לאחר השלמת הסתלקותם, שני הנכדים כבר אינם רלבנטיים, ואין מניעה שהמבקשת תזכה בעיזבון במלואו.
ההוראה בסעיף 6 לחוק "אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש" תתפרש בנסיבות שהיורש המסתלק, מבקש להעביר את חלקו לאחד משאר היורשים, ובדרך שתגדיל את חלקו בעיזבון יחסית ליורש או ליורשים אחרים. אך לא כשאותו יורש מבקש שלא לזכות בעיזבון וגם אינו מבקש להגדיל חלק יורש אחר יחסית לאחרים.
עותק מההחלטה יועבר לעיון בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
ניתן לפרסם את ההחלטה לאחר השמטת זהות הצדדים.
ניתן ביום ו' בניסן התשע"ז (02/04/2017).
הרב אוריאל לביא – אב"ד
