החלטה
דיון בעניינם של הצדדים קבוע לכ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020). מועד זה הוא השלישי שאליו זומנו הצדדים: המועד הראשון נדחה לבקשת באת כוח המשיב – למרות התנגדות בא כוח המערערת – בשל דיון מקביל שנקבע לה בערכאה אחרת. השני שנקבע נוכח בקשה זו נדחה בשל בקשת בא כוח המערערת – הפעם בשל דיון מקביל שנקבע לו בערכאה אחרת. עתה שבה באת כוח המשיב ומבקשת לדחות גם את המועד השלישי, שוב בנימוק דומה ושוב למרות התנגדות בא כוח המערערת. באת כוח המשיב פותחת את בקשתה באזכור מודגש של ההחלטה שבה נעתר בית הדין לבקשת בא כוח המערערת כאמור, ללא קבלת עמדתה, כאומרת כמעט מפורשות כי משנעתר בית הדין לבקשת בא כוח המערערת כאמור שומה עליו שלא להפלות את בקשתה לרעה ולהיעתר גם לה.
דא עקא, משום מה שכחה באת כוח המשיב כי פני הדברים הפוכים הם, תחילה נעתרנו לבקשתה שלה למרות התנגדות חברה ורק לאחר מכן, ובין השאר בשל ההדדיות המתבקשת, נעתרנו לבקשה דומה בנימוקיה של בא כוח המערערת.
מובן מאליו שאין בכך כדי לחייב המשך היעתרות לבקשות כאלה וכי דחייתן אינה בבחינת הפליה כלשהי בין הצדדים.
לא זו בלבד אלא שהנחיות נשיאת בית המשפט העליון בנוגע לדחיית דיונים, הנחיות שכידוע אומצו גם בידי נשיא בית הדין הגדול, קובעות כידוע כי הכלל הוא שיש לקיים דיונים במועד ודחייה היא החריג וכמו כן מורות להתחשב בהחלטה בנושא זה בשאלה אם היו כבר דחיות קודמות בתיק. נסיבות ענייננו אפוא, שבהן הדיון היחיד שנקבע בעניינם של הצדדים נדחה כבר פעמיים הן כשלעצמן עילה מספקת שלא להיעתר לבקשת הדחייה אף לו הייתה מוסכמת וקל וחומר משאינה כזו.
נוסיף כי גם הגשת בקשת הדחייה ללא הטופס הייעודי לכך אף היא עילה לדחייתה על הסף על פי הוראות הנוהל, ואם גם נקטנו בעניין זה פעמיים לפנים משורת הדין – ותוך שמירת האיזון בין שני הצדדים – אין מקום להפיכת החריג לקבוע ולהמשך ההיעתרות לבקשות כאלה המוגשות בניגוד לנוהל.
נוסיף גם כי בעוד הבקשות הקודמות הוגשו סמוך לקבלת הצדדים את הזימון לדיון – הראשונה שבוע לאחריו והשנייה (של בא כוח המערערת, לא של באת כוח המשיב) יום לאחריו! הפעם הגישה באת כוח המשיב את בקשתה שלושה שבועות לאחר הזימון (ופחות משבועיים לפני מועד הדיון). אף זו עילה שלא להיעתר לבקשה.
סוף דבר,
הבקשה נדחית. הדיון יתקיים במועדו.
ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.
ניתן ביום ט"ז בתמוז התש"ף (8.7.2020).
הרב יעקב זמיר
