החלטה
עיינתי בכובד ראש בבקשת בא כוח התובע להורות על רישום הבן הקטין [י'] בגן בת"א, על אף שבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת סעד בהליך ישוב סכסוך, בהחלטתו מלפני פחות משבוע, הורה לרשום את הקטין בגן בהוד השרון.
צודק ב"כ התובע, שבהתאם לסעיף 3 (ז) (4) לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ד 2014, החלטה בעניין סעדים בישוב סכסוך, תחולתם עד שתינתן החלטה ע"י הערכאה השיפוטית שתקבע כמוסמכת לדון בעניין.
אולם פשוט שסעיף זה מדבר אך ורק בהחלטות שעניינן בסעד מתמשך, כגון מזונות ילדים או זמני שהות וכדומה, שלא ייתכן שמפאת הקפאת ההליכים לא יינתנו כלל החלטות בעניינים אלו, ולכן מאפשר החוק לתת החלטה זמנית מבלי להיכנס לעובי הקורה, והערכאה שתקבע בהמשך כמוסמכת לדון, תיתן החלטה קבועה.
שונה הדבר בסעד שבמהותו הוא סעד דחוף, אך אינו מתמשך, כמו החלטה היכן ילמד הילד המשותף, החלטה זו היא חד פעמית והיא צריכה להינתן עד סמוך לתחילת שנת הלימודים, והחוק מאפשר שאף בתקופת הקפאת ההליכים תינתן החלטה בעניין דחוף, ככל שהוגשה בקשה מתאימה.
משניתנה החלטה כזו, אל לה לערכאה אחרת לבטל החלטה מסוג זה, שהרי לא ייתכן שלפני שבוע בית המשפט לענייני משפחה נתן הוראה לרשום את [י'] לגן בהוד השרון, ושבוע אחר כך בית הדין דידן ייתן הוראה לרשום את [י'] לגן בת"א, שאז ייצא ששתי ערכאות תיתנה החלטות סותרות בעניין אחד, ודבר זה לא ייעשה, לא רק מחמת עקרון כיבוד הערכאות, אלא שכאמור, כך יש לפרש את כוונת המחוקק בנתינת סעד מסוג זה.
לאור האמור, בקשת האב נדחית.
ביה"ד יוציא צו למתן תסקיר.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום ט"ז באלול התשפ"ב (12/09/2022).
הרב צבי בן יעקב – אב"ד
