מאגר פסקי דין

החלטה

לפני בית הדין מונחת בקשתו של המשיב להשבת מסמכים שבית הדין קבע שהמשיב זייפם. המשיב מנסה להלך אימים על בית הדין שאי־השבת המסמכים "תיחשב להעלמתם".

בית הדין מבהיר שהמסמכים לא יושבו למשיב המזייף כדי שלא יוכל להעלימם.

בית הדין ימסור מסמכים אלו לכל רשות שאין מניעה חוקית שתקבלם, ובכלל זה משטרת ישראל או רשות שיפוטית אחרת שתזדקק לקבלם.

אכן בדרך כלל בית הדין משיב מסמכים שנוצרו כדין ונמסרו לתיק בית הדין ומסתפק בשמירת העתק מתאים למקור, כפי שקובעת תקנה רט לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, שזו לשונה: "צד המוסר מסמך לתיק, יוכל לקבלו בחזרה רק ברשות בית הדין. בית הדין רשאי להתנות את החזרת המסמך בהשארת העתק ממנו."

אולם אין הדברים אמורים לגבי מסמכים מזויפים, כשלא ברורה מטרתו של המזייף בבקשתו לקבל מסמכים אלו וכאשר ישנו חשש בלתי־מבוטל שמא המבקש יחזור על ניסיונו ויגיש מסמכים אלה אל הרשויות השונות ולערכאות המשפט ללא שאלה מודעים שהמסמכים מזויפים.

כאמור תקנה זו המאפשרת החזרת מסמך שהוגש לתיק בית הדין מתלה זאת ברשות בית הדין, ולעת עתה אנו סבורים שאין מקום להחזיר את המסמך למשיב.

עם זאת בית הדין מורה למזכירות להעביר את כל המסמכים שהופקדו בידינו למחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין, כדי שתעביר את המסמכים למשטרת ישראל בצירוף תלונה על החשד לזיוף המסמך, על הניסיון לעשות בו שימוש בהליכים משפטיים ועל ניסיונו של המשיב לקבל דבר במרמה.

עד להעברתם יישמרו המסמכים בכספת בית הדין.

כפי שכתבנו בפסק דיננו מסקנות פסק הדין בנויות על החומר שהוצג בבית הדין וניתוח הראיות כפי שהארכנו לבאר. לפנים משורת הדין ניסה בית הדין לאשש ולבחון את המסקנות באמצעות פניה למז"פ והפניית הצדדים לבדיקת פוליגרף בהסכמתם. תגובות המז"פ והמסמכים שהועברו למז"פ הם חומר עזר פנימי, וככזה אין מקום להעבירם לצדדים, ובפרט שבפועל פסק הדין הוכרע אף ללא צורך בהסתמכות עליהם, ועניינם הובא רק מעבר לנצרך כ'יהודה ועוד לקרא'.

בנסיבות אלו איננו רואים לנכון למוסרם למשיב, שנמצא זייפן וחיזר אחרי הזיוף (ולא רק במקרה שלפנינו), ולו רק מפני החשש שהלה ינסה בדרכי מרמה להשתמש בחומר שאין צורך ואין סיבה למסור לו.

הדברים נכונים גם לגבי התרשומת הפנימית והחומר הפנימי של בודק בדיקת הפוליגרף, ואין מקום לאפשר למשיב להטריד את עורך הבדיקה. כפי שכתבנו בפסק הדין, פסק הדין עומד בפני עצמו ובדיקת הפוליגרף רק איששה את מה שכתוב בו.

מובן שאין מניעה להעביר למבקש את דוח הבודק שהוגש לתיק בית הדין המתאר אופן פעולתו ותוצאות הבדיקה.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020).

הרב אליעזר איגרא                         הרב שלמה שפירא                        הרב ציון לוז־אילוז