טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

העדר סתירה בין תום־לב בתביעת גירושין לבקשה למצות תחילה ניסיון לשלום בית

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1443118/3

בפני כבוד הדיינים:

הרב ציון לוז-אילוז
הרב צבי בן יעקב
הרב זבדיה כהן

תאריך:

י"ט באדר ב התשפ"ד
29.03.2024

הנידון:

העדר סתירה בין תום־לב בתביעת גירושין לבקשה למצות תחילה ניסיון לשלום בית

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ טו"ר משה ליבוביץ וטו"ר מנחם זאב פרידמן)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ישראל ענדען)

פסק דין

בפנינו ערעלפנינו ערעור על החלטת כבוד בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (הרכב א) מכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24) שבה נקבע שככל שהאישה לא תסכים להתגרש תיקי הצדדים ייסגרו.

בי"ב באלול התשפ"ג (29.8.23) פתחה המערערת תיק יישוב סכסוך. בו' תשרי התשפ"ד (21.9.23), במסגרת סעד דחוף, פסק בית דין קמא מזונות זמניים כדלהלן:

לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, בית הדין מחליט:

א.       האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לקטין) מתאריך 1.9.23 ולמשך תשעים יום.

ב.       המשך המזונות ייבחן לפי התיקים שיהיו באותה העת בפני בית הדין.

ג.       בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.

ד.       בדבר הצהרון, מבוקשת תגובת האם עד לתאריך 15.10.23 לטענת האב כי אינו חייב לשלם עבור צהרון.

ה.       בנושא המדור: הואיל והצדדים חתומים על חוזה שכירות, לפיכך עד לתום חוזה השכירות יישאו בשווה בחובם למשכיר הדירה.

ו.        בקשת האישה למזונות אישה נדחית, הואיל והיא עובדת ומשתכרת. כמו כן, הואיל והצדדים מצויים בתקופת יישוב הסכסוך בה אין אפשרות חוקית לתבוע מזונות אישה אלא מזונות ילדים, לפיכך הבקשה הנוכחית נדחית.

החלטה נוספת למזונות זמניים, ניתנה בכ"ד בכסלו התשפ"ד (7.12.23):

התקבלה תגובת האב בהתאם להחלטה מתאריך 29.11.23 ולבקשת האם לחייבו במזונות עבור שלושת הקטינים.

לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, בית הדין מחליט:

א.       האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לקטין) עד למועד הדיון הקבוע לצדדים.

ב.       בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.

ג.       ככל שיוצג חוזה שכירות על שם האם ייקבעו דמי מדור.

הדיון האמור בסעיף א' להחלטה הנ"ל התקיים בכ"ז בטבת התשפ"ד (8.1.24), וכך: חיוב המזונות שפסק בית דין קמא הסתיים בתאריך הנ"ל.

הצדדים נישאו בשנת התשע"ז (2016), ולהם שלושה ילדים קטינים. בט"ו בכסלו התשפ"ד (28.11.23) תבעה האישה בבית דין קמא תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, כשהיא כורכת לתביעתה את עניין מזונות האישה והילדים, משמורת וזמני שהות ורכוש. בכ"ז בטבת התשפ"ד (8.1.24) התקיים דיון בבית דין קמא שעסק במגוון נושאים, כך גם בנושא הגירושין. האישה טענה שרצונה תחילה לנסות שלום בית (ראה פרוטוקול הדיון שורה 178 ולהלן), ובית הדין הציע לקבוע מועד לסידור גט לעוד שלושה שבועות, כאשר בזמן הזה האישה תוכל לשכנע את הבעל לחזור לשלום בית. נקבע מועד לסידור גט לכ' בשבט התשפ"ד (30.1.24), ובדיון שהתקיים במועד הנ"ל חזרה האישה וביקשה לנסות שלום בית וציינה את שמו של הרב […] כמי מטפל בשלום בית של הצדדים.

לאחר הדיון הנ"ל, בכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24), ניתנה החלטת בית הדין (שבעניינה הוגש ערעור דנן), וזו לשונה:

לאור העובדה שהאישה תבעה להתגרש ובסופו של יום כאשר נקבע מועד לסידור גט חזרה בה מרצונה להתגרש ומאידך ממשיכה להגיש בקשות על גבי בקשות רק בנושא מזונות הקטינים, אין מנוס מהמסקנה כי תביעת הגירושין אינה כנה והיא משמשת רק ככלי להשגת מטרותיה הכספיות.

אין מנוס מלקבוע כי גם סירובה של האישה להתגרש בפועל נובע מחוסר תום־לב ומתוך רצון לסחוט את הבעל ושימוש בגט כמנוף לחץ לשם כך. לפיכך שורת הדין היא לדחות את התביעה ולסגור את כלל תיקי הצדדים, עם זאת ולפנים משורת הדין, התיקים יוקפאו למשך שלושים יום.

ככל שלא תוגש בקשה אופרטיבית בנושא העיקרי – הגירושין, בתוך שלושים יום, בית הדין ישקול לסגור את כל התיקים ללא החלטה נוספת.

במשך תקופת ההקפאה ועקב חוסר תום־הלב כאמור, לא יתקבלו בקשות בנושאים אחרים שאינם נושא הליבה – קרי: הגירושין – שכן בית הדין לא יכול לאפשר מצב בו משתמשים בהליכים משפטיים בחוסר תום־לב.

בתאריך ט"ו באדר ב' התשפ"ד (25.3.24) סגר בית דין קמא את כל תיקי הצדדים.

לאחר ששמענו את דברי באי כוח המערערת והמשיב ולאחר העיון בחומר שבתיק, כולל בתיק בית דין קמא, בית הדין סבור שזכותה של מי שתבעה שלום בית ולחלופין גירושין לבקש למצות את בקשתה לשלום בית, ואינה חייבת להתגרש לאלתר רק מחמת שהגישה בקשה חלופית לשלום בית – גירושין. משכך אין לקבוע שהתנהלותה של המערערת הייתה לא כנה או חסרת תום־לב. זו זכותה לנסות את הליך הייעוץ שבה החלה, ואף בלא הליך ייעוץ, זכותה עדיין לחשוב על אפשרות זו, בפרט כשברקע שלושה ילדים מקטני קטינים.

בכל מקרה, יש להיעתר לבקשת האם לקביעת מזונות הילדים.

ראוי לציין באשר לסמכות של בית הדין לפסוק מזונות ילדים גם אם האישה הייתה מושכת את תביעתה הראשית את הדברים הבאים.

אומנם הפרקטיקה המקובלת היא שכאשר נדחית התביעה הראשית כל התיקים הכרוכים בה ומחמתה מתבטלים. במונח לפנינו: לאחר שבית הדין האזורי דחה וסגר את התיק הראשי (שלום בית ולחילופין גירושין) לכאורה מן הראוי היה לבטל ולסגור את תיק המזונות (כפי שנעשה בהחלטה נשואת הערעור), ואם כן סמכות לדון בתביעת המזונות מניין?

אולם, בדיון שהתקיים בכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24) נדונה תביעת המזונות ללא שהנתבע טוען טענה כלשהי להעדר סמכות, ואף בדיון שהתקיים לפנינו לא טען להעדר סמכות אלא שיש לפטור אותו בשלב זה ממזונות (טענה שלא התקבלה ונדחתה בבית הדין האזורי, והאב – המשיב לא הגיש ערעור בעניין זה), הרי שאף אם אין להישען על סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים כדי לקבל סמכות לדון במזונות (מכוח הכריכה), יש להשעין את הסמכות על סעיף 9 לחוק הנ"ל שלפיו די בהסכמת הצדדים כדי לדון במזונות.

מכל מקום לדעתנו לא היה מקום לסגור גם את התיק הראשי ללא שמוצו התביעות שבו, וללא שהועבר הדיון מתביעת שלום הבית (שלדעת בית הדין האזורי יש לדחותה) לתביעת הגירושין על כל נגזרותיה (כולל ענייני הרכוש שיש להניח שהם מוקד הסכסוך), וללא שנדחו התביעות שבתיק דחייה מנומקת.

בהתאם, אין מניעה לפסוק מזונות ילדים הן על בסיס הכריכה והן על בסיס העדר טענה כנגד הסמכות לדון במזונות שיש בה כדי לבטא הסכמה.

ראוי לציין גם את זאת: לפי הצהרת המשיב לפנינו בכוונתו להגיש לאלתר תביעת גירושין, וכך אין משמעות לסגירת תיק התביעה של האישה ולא היה בה כדי לסיים את הדיון בגירושי הצדדים.

מסקנות והוראות

אשר על כן, בהתאם לכל האמור, בית הדין פוסק כלהלן:

א.         הערעור מתקבל, ויש לפתוח את תיקי הצדדים ולדון בהם בהליך שיפוטי כמקובל.

ב.         כסעד זמני בית הדין מחייב את האב לשלם עבור מזונות שלושת ילדיו סכום של 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לכל ילד).

ג.         בהתאם להצהרת הצדדים על גובה דמי השכירות של הדירה, האב ישלם עבור מדור הילדים סכום של 3,250 ש"ח לחודש. סכום זה כולל את דמי אחזקת המדור.

ד.         בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך או בריאות חריגות. בכללם, הוצאות של מעון, גן ילדים, צהרון, שעורים פרטיים (בהמלצת המוסד החינוכי), חוג אחד (לכל ילד), רפואת שיניים וכל הוצאה רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות, ויש עליה המלצה וחוות דעת של מומחה.

ה.         החיובים הנ"ל הם במסגרת מזונות זמניים, ותוקפם החל מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש דצמבר 2024.

ו.          תיקי הצדדים מוחזרים לבית הדין האזורי להמשך טיפול ובכלל זה דיון במזונות קבועים לפי שיקול דעתו הרחבה.

ז.          בית הדין סוגר את התיק.

ניתן ביום י"ט באדר ב' התשפ"ד (29.3.2024).

הרב ציון לוז־אילוז                           הרב צבי בן יעקב                              הרב זבדיה כהן

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה בתיק 1317219/2 מיום ט"ו בטבת התשפ"ד (27/12/2023) שמסקנתה: א.         אין

פסק דין רקע כללי עניינם של הצדדים על הסתעפויות שונות שלו מונח לפנינו וממתין להכרעתנו זה זמן. לא בכדי הוא

פסק דין בפנינו תביעת האישה בנושאי הכתובה הרכוש, לפיה תובעת: רקע בני הזוג נישאו ביום 4/9/18. ביום 14/6/19 נולד בנם

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.2019), לפיה בהמשך להחלטות קודמות המשמורת של

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (להלן: בית דין קמא) מתאריך ז' במרחשוון התשפ"א (25.10.20)

פסק דין לפני בית הדין תביעת גירושין של הבעל ומנגד תביעת האישה לשלום בית. הבעל כרך לתביעתו את חלוקת הרכוש,

פסק דין לפנינו ערעורים על פסק בית הדין האזורי: ערעור מצד האיש בארבע נקודות וכנגדו תשובה וערעור מצד האישה. מסגרת

החלטה על שולחננו בקשתה של המבקשת למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי, מנגדן תגובות המשיב ובקשותיו לדחיית

החלטה לפנינו בקשת מר [פלוני] לביטול צווים שניתנו לבקשת גרושתו והאוסרים כל דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו או על שם

כנות התביעה לשלום בית, סיכוייו והאשם בפירוד – שיקולים בפסיקות גירושין, שלום בית ומדור ייחודי

החלטה בפני בית הדין בקשות הצדדים בעניין סגירת התיק. בקשת האישה לטענתה התיק נפתח שלא כדין. להלן לוח הזמנים: בתאריך

החלטה בפנינו תביעת אם להסדרת הסדרי שהות ומשמורת. הצדדים גרושים מיום כ"ו בסיון תשע"ד (24.6.14). לצדדים שתי בנות בגילאי שש

פסק דין בפני ביה"ד שאלת קביעת סמכותו לדון בתביעה הרכושית שהגיש הבעל. הצדדים נשואים 25 שנים ולהם 3 ילדים בגירים.

החלטה לפניי הודעת המערערת בדבר החלטות ודיווחי שירותי הרווחה בקצרין בעניין הקטין [אלמוני], בנם של הצדדים, והטיפול בו במרכז "אהבה"

פסק דין בפנינו תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 28.8.15, ולהם בן בשם [ר'] (יליד שנת 2016).

פסק דין לפני ביה"ד עומדת בקשת האב מתאריך י"ג באדר ב' תשע"ו (23.3.2016) להסדרי ראייה זמניים לחג הפסח בינו לבין

החלטה לפניי בקשה לפתיחתו המחודשת של תיק ערעור שנמחק לפני כשנה וחצי(!) לאחר שהמבקש לא הפקיד את הערובה להוצאות המשפט

פסק דין א.   רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטות בית הדין האזורי מיום כ"ז

פסק דין בפנינו תביעת האשה לחייב את בעלה באמצעות האפוטרופוס שלו, לשלם לה מזונות אשה. בנוסף תובעת האשה מדור ספציפי,

פסק דין לפנינו ערעורה של גב' [פלונית] (להלן: "המערערת") על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום כ"ו באייר התשע"ז

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) באמצעות ב"כ טו"ר מרדכי שיינין על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום ד'

פסק דין לפנינו ערעור, וערעור שכנגד על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, מיום כ"ח בכסלו התשע"ו (10.12.15). תמצית העובדות המנוח

החלטה בדיון האחרון נאמר בביה"ד שהצדדים היו יחד בחדר אחד בבית מלון לאחר הגירושין. אומנם שני הצדדים הודו שלא קיימו

פסק דין התקבלה בקשת ב"כ המבקשת להורות למשיב להשיב את פעילות קו הטלפון […] שהיה בשימוש המבקשת לפעילות תקינה, לאחר

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (הרכב א) מיום כ"ו בשבט התשפ"ד (5.2.24) שבמסקנתה נקבע:

פסק דין רקע בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בעיר […] בתאריך כ"ב באלול תשמ"ז (17.8.87) ובשנת 1991 עלו לארץ. הצדדים

החלטה בפנינו בקשת בא כוח הבעל למתן החלטה, ונראה כי לא הושגה הסכמה כוללת בין הצדדים, זאת חרף האמור בסיומה

החלטה רקע א.         בפני בית הדין מונחת בקשת האישה לביטול צווי ההגבלה. בבקשה נטען שהמועד לקיום הדיון בצווי ההגבלה נקבע

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על פס"ד של ביה"ד האזורי מתאריך ג' סיון תשע"ג. וז"ל פסק הדין מושא הערעור: לגופו

החלטה בפניו בקשת האב לראיית הילד (בן יחיד). עמדת שני הצדדים כבר נשמעה פעמים רבות, בתיקים השונים. האם טוענת שהאב

החלטה א.         לאחר העיון בכתב הערעור ובבקשת רשות הערעור ובתשובה להם באתי למסקנה כי דינו של ערעור זה הוא לדחייה

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ז באייר התשפ"א (9.5.21) שלפיו תביעת הכתובה (בסך

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן גם: המערערת) על פסק דין של בית הדין האזורי מיום י"א בסיוון תשע"ז (5.6.2017)

החלטה א.         לפנינו בקשת רשות ערעור המתמקדת בשתי החלטות של בית הדין הרבני האזורי רחובות. ההחלטה האחת היא ההחלטה שבה

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל לגירושין, ומאידך, תביעת האשה לכתובה ופיצוי גירושין. האשה אמנם מסכימה להתגרש, אך לא לפני

פסק דין לפנינו תביעת הבעל לשעבר (להלן התובע) לחיוב האשה (להלן הנתבעת) בהחזר טבעת נישואין. נבהיר, שאין הכוונה לטבעת הקידושין

פסק דין א.         לפנינו בקשת רשות הערעור של המבקשת ובצידה תגובת המשיב. עיינו היטב בבקשה ובנימוקיה מחד גיסא ובתגובת המשיב

החלטה התקבלה בקשת המבקש לקביעת סמכות בית הדין בתביעתו בענין משמורת הבן אלחנן. עותק יועבר למשיבה. לטענת המבקש, היתה טעות

פסק דין עניינו של הערעור שלפנינו הוא בהקדש "בית יהודה" – בית כנסת השוכן בשכונת "בית יעקב" בעיבורה של שכונת

החלטה תוכן העניינים:                                     א.  גט שניתן תחת איום קנס.. 2 ב.  קנס שיש בו ברירת מאסר.. 5 ג.   הצהרת הבעל

החלטה לאחר שמיעת דברי הצדדים וב"כ ולאחר העיון בחומר שצורף לתיק ובהתאם למבואר בשו"ע אבהע"ז סי' קל"ד ובנו"כ, מבהיר ביה"ד

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום ז' באייר התשפ"א (19.4.21) אשר דחה בקשה מצד

פסק דין לפנינו בקשה לבירור מעמדם האישי של המבקשים. כמו כן בפנינו בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתיר בדיקת

פסק דין רקע בפני בית הדין מונחת תביעת האב הטוען להפרת ומניעת הסדרי הראייה הסדירים שנקבעו לו בהסכם הגירושין. מנגד

פסק דין א.         לפנינו הודעת ערעור מטעמו של האיש, להלן המערער, ותשובה לה של האישה, להלן המשיבה. התיק שנפתח ושבעבורו

החלטה הגשת האסמכתאות באיחור ולאחר דחיית בקשת רשות הערעור לאחר מתן החלטתי על דחיית בקשת רשות הערעור וסגירת התיק "נזכרה"

החלטה יצוין לפסק הדין מיום ד' כסלו תשפ"ב (08/11/2021) ועפ"י הסיפא לפסק הדין, להלן השלמה באמצעות החלטה הקובעת את סיום

החלטה בפנינו תביעת כתובה שהגישה המבקשת. תיאור העובדות הצדדים חתמו על הסכם שקיבל תוקף פסק דין בערכאה אחרת ביום ד'

החלטה א.         לפניי "ערעור" שהגיש "המערער" הרשום מעלה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שקבעה כי הסמכות לדון –

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר