טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

מגמה חדשה ? האב חויב לשלם מדור בגובה 70% מדמי השכירות

בית הדין הרבני הגדול בפסק דין חדש, קובע כי האקסיומה שהייתה מקובלת עד היום, לפיה חיוב האב בתשלום עבור מדור הילדים לא יעלה על 50% מתשלום השכירות, איננה נכונה בהכרח בפרט באותו מקרה שהיה מדובר על 5 קטינים ודמי שכירות שאינם גבוהים.

כך מנמק בית הדין הרבני הגדול את קביעתו:

האמת היא שיש לחייב את האב בעבור מדור הילדים בסכום גבוה מכך. כידוע אף כשמדובר בשלושה קטינים בלבד מקובל להשית על האב את מחצית מעלות מדור האם והילדים. (וכבר הוער בהרחבה בפסק הדין בתיק 1241751/2, שניתן במותב שבו שניים מחברי מותר זה ועימם כבוד נשיא בית הדין הגדול (פורסם) שמדין תורה וכמבואר בתשובת הר"י מיגאש (סימן ס) יש לדון על חיוב כזה אף כשמדובר בקטין בודד.) כשמדובר בחמישה קטינים, גם אם לא נניח שהשימוש בדירה מתחלק בינם לבין האם בחלקים שווים וגם אם נניח שחלק מהשימוש הוא לבנות הבגירות שאפשר שהאב סבור שאין עליו ליטול חלק כלשהו בהחזקתן, עדיין יש להטיל על האב, לדעתנו – ובמיוחד כשלפי הנתונים לא מדובר בדירה גדולה או יקרה במיוחד שיכול האב לטעון כי אפשר היה לשכור קטנה וזולה ממנה – לפחות 70% מעלות המדור.

נוסיף כי אף אם לעיתים יש הצדקה להפחית סכום מסוים בשל השתמשותה של האם במדור כולו לבדה כשהילדים אינם אצלה, מכל מקום ברור שההפחתה אינה יחסית, שהלוא סוף סוף אין אפשרות לשכור מדור בגודל הדרוש רק לזמן שבו הילדים בבית, ובענייננו שבו נושאת האם בעול גם כלפי הבנות הבגירות ספק גדול אם יש מקום אף להפחתה כזו.

אף על פי כן למעשה קבענו 70% כאמור, למרות הימצאותם של יותר משלושה קטינים בממוצע עם האם בדירה בכל זמן נתון, שהרי גם אם נניח שבמחצית הזמן נמצאים הקטינים עם האב ואינם צורכים מים וחשמל, למשל, בבית האם – הלוא עדיין נמצאים עימה בממוצע 2.5 קטינים בכל נקודת זמן, וכיוון שלמעשה רק שלושה מהקטינים נמצאים עם האב מחצית הזמן ואילו השניים האחרים – בת אחת נמצאת עם האם מלוא הזמן ובן אחד ישן בבית האב רק פעם בשבועיים, הרי שבממוצע נמצאים עם האם למעלה משלושה, וכששלושה מתוך ארבעה דיירים הם הקטינים הרי שלכאורה על פי דין תורה יש לחייב את החב במזונותיהם, האב, בשלושת־רבעי העלות של השכירות אפילו לו התעלמנו מההכרח לשכור דירה בגודל המספיק לכל הילדים גם אם אין הם נמצאים בה כל העת.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

מאמרים נוספים

למרבה הצער, למרות שרבים מהציבור הישראלי מתנהלים בהליך גירושין בבית דין הרבני, עדיין חלק גדול מאותם אנשים בוחרים בעורך דין

סיטואציה שכיחה במקרי גירושין, בני זוג מופיעים בפני בית הדין הרבני במסגרת דיון בתיק הגירושין, מגיעים תוך כדי הדיון להסכם

בעל שטען לפטור מכתובה מפני שלטענתו גילה שהאישה חולת איידס, הפסיד במשפטו בבית הדין הרבני ברחובות, בית הדין הרבני פסק

אחד מסלעי המחלוקת ברבים מהליכי הגירושין הוא קביעת מועד הקרע. מועד הקרע הוא כינוי למועד בו מסתיים השיתוף בין בני

בבקשת פסילה שהוגשה לפתחו של דיין בביה"ד הגדול לאחר שהביע את התרשמותו החד צדדית בהחלטתה שעניינה מתן רשות ערעור כאשר

ביום כ"ה בתמוז תשע"ז 19/07/2017, ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון בתיקי ערעור בע"מ 919/15 ו-בע"מ 1709/15 – ובו

בית המשפט העליון (בג"ץ  8398/19) דחה עתירה שהוגשה כנגד בית הדין הרבני הגדול שקבע בהחלטתו כי הגרוש הינו אבי בתה של

האם יש משמעות להתחייבות אישה שהיא תוותר על כתובתה במקרה עתידי של גירושין ? שאלה זו עמדה למבחן בפני בית

בית הדין הרבני בירושלים הוציא את החלטתו הברורה לפיה כל אדם יכול להתמנות ככונס נכסים ואין כל חובה למנות דווקא

בית הדין הרבני בתל אביב בהחלטה יוצאת דופן קובע כי עד שהאב לא יקח את בתו לטיפול רגשי הנדרש לה,

מקרה יחודי שהגיע בפני בית הדין הרבני הגדול, בו הצדדים הגיעו להסכם בעזרת בית הדין האזורי, כאשר באופן חריג ההסכמות

לא פעם אני נתקל בשאלה הקשה – מה הרעיון בהגשת תביעת שלום בית, האם ניתן לכפות שלום בית ? האם

בית הדין הגדול בפסק דין בערעור שהתקבל, מבטל מכל וכל סנקציה חדשנית שניסה בית הדין הרבני האזורי להחיל על בעל

גם את חושבת שבית הדין הרבני מפלה נשים? לפני שאת "בורחת" מבית הדין הרבני, קבלי 5 סיבות שישנו את דעתך!

בפסק דין חריג בנוסחו התוקפני יוצא בית הדין הרבני בירושלים חוצץ כנגד אם המנהלת מאבק בלתי נלאה שלאב לא יהיה

בית הדין הרבני בתל אביב (תיק מס' 1231084/1) חייב בעל לתת גט לאשתו בנימוק כי מדובר במצב המוגדר "סכנה של

בית הדין הרבני בירושלים בפסק דין אמיץ הורה לאם שעברה דירה ללא רשות האב וללא רשות בית הדין, להשיב את

בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור כנגד פסק דין בית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי אדם שאובחן כחולה סכיזופרניה

נשיא בית הדין הרבני הגדול חתם אמש על תקנות המעבירות את פעילות מערכת בתי הדין הרבניים למצב חירום, בין התקנות

סוגיה מעניינת שעלתה לדיון בפני בית הדין הרבני באשקלון והיא התניית האפשרות שקטין יצא לחו"ל בכך שיחדש את הקשר עם

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר