לא פעם אני נתקל בשאלה הקשה – מה הרעיון בהגשת תביעת שלום בית, האם ניתן לכפות שלום בית ? האם יש תוחלת בכלל לבקש שלום בית כשבן הזוג מהצד השני נחוש בדעתו להתגרש – על מנת לתת תשובה לשאלה החלטתי לשתף אותך בסיפור הבא, שהייתי חלק ממנו;
האמת, התבלטתי רבות אם ראוי שאפרסם את הסיפור אבל אני חש שהגיע העת ואני חייב לשתף בסיפור המרגש שזכיתי להיות חלק ממנו – חלפה כבר תקופה ארוכה, ולדעתי הגיע העת להעלות את הדברים על הכתב.
ומעשה שהיה כך היה;
ביום ד' בסיון התשע"ז (29/05/2017) הוציא מלפניו בית הדין הרבני בתל אביב בהרכב כב' הדיינים הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט פסק דין בתיק מס' 1067544/1 – לחיוב אישה בגירושין פסק הדין פורסם ואין לי ספק שמי שקורא את פסק הדין יסבור כי מדובר בקרע שלא ניתן לאיחוי, לצערי עד לאותו שלב לא זכיתי להכיר את האישה המדהימה שכנגדה ניתן פסק הדין.
האישה הגיע בוכייה למשרדנו כשבידה פסק הדין וביקשה לשכור את שירותי משרדנו לייצוגה בהליך ערעור לביטול פסק הדין, היות ואצלי במשרד מעבר לשירות המשפטי אני מאוד רוצה להיות פרקטי ניסתי להבין מה היא אותה הציבה האישה לעצמה ולאן היא רוצה להגיע בסוף הדרך – לאישה זו הייתה משאלה אחת ויחידה היא רצתה שלום בית – משרדנו לקח על עצמו את המשימה והגיש (יחד עם טו"ר הרב יעקב קלמן) ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
הערעור התקבל ובפסק דין שפורסם אף הוא, שניתן ביום ז' בסיוון התשע"ח (21/05/2018) על ידי כב' הדיינים הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק, והרב אברהם שינדלר בתיק מס' 1129884/1, נקבע כי האישה זכאית לשלום בית ויש לדחות את תביעת הגירושין.
התיק חזר לבית הדין האזורי שהמותב המקורי התפרק בינתיים, והתיק הועבר לדיון בפני מותב חדש בו ישבו כב' הדיינים הרב אבירן יצחק הלוי – אב"ד, הרב אריה אוריאל, והרב שמואל אברהם חזן – הדיינים שהחלו לדון בתיק לאחר מספר שנים של הליכים, חזרו שוב ושוב באוזני אותה אישה עיקשת שדרשה "שלום בית" על הנרטיב המוכר בתיקים מסוג זה כגון "אין סיכוי" או "עד מתי תחזיקי אותו" או בסגנון תוקפני יותר "בית הדין לא יתן את ידו לעיגון גבר" ועוד ועוד פנינים, אלא שאותה אישה שכה אוהבת את בעלה אהבה אמיתית לא הייתה מוכנה לשמוע על אופציה של פירוק הנישואין כשעיקשות זו עלתה לה מחיר כאשר בית הדין החל למצוא כל מיני עילות לקנוס אותה או לשלול לה זכויות ועוד, והכל במטרה לשכנע אותה בטוב או שלא בטוב להסכים לגירושין, אולם אישה גיבורה זו שבאמת רצתה את בעלה ולא שום דבר אחר עמדה עיקשת על רצונה לשלום בית.
לצערי אין לי את האפשרות לספר את כל הדברים שהאישה עשתה בזמן הזה ולאו דווקא באמצעות בית הדין למצוא דרך לדבר לליבו של הבעל שבמשך 4 שנים עמד והכריז בכל מקום כי הוא נחוש לסיים את הנישואין ! אני יגיע ישר לסופו של הסיפור שהסתיים ביום ט"ו בשבט התש"פ (10/02/2020), חתמו הצדדים בפני בית הדין הרבני על הסכם שלום בית ויצאו מבית הדין שמחים ובתחילתה של דרך חדשה, מידיעה אישית אשתף כי בני הזוג חיים כיום באושר ובשמחה.
ללמדך תיק שנפתח ביום ל' שבט תשע"ו (09/02/2016) והתנהל באינטנסיביות במשך 4 שנים שכללו פסקי דין, ערעורים לבית הדין הגדול ואפ' למרבה הצער כתבי טענות משמיצים מהצד שרצה גירושין הסתיימו לאחר 4 שנים בשלום בית של אמת ! כל זאת גם כשבית הדין היה לעומתי.
חשוב לי להדגיש מדובר אמנם בסיפור חריג מדובר אמנם במקרה לא מצוי – אבל מקרה שבהחלט מלמד שלפעמים יש תקווה ומי שבאמת רוצה שלום בית יכול להצליח גם אם נראה לו שהדלת נעולה.
