אם קיבלת החלטה סופית לסיים את פרק הנישואין הנוכחי – כמו גם אם את ההחלטה קיבל/ה בן/ת הזוג בניגוד לרצונך, והינך חש כי חסר לך מידע בסיסי לקראת הליך הגירושין כדאי שתקרא את המדריך הבא, על מנת שלא תעשה/י טעויות גורליות בתחילת הדרך.
הבהרה המדריך מתייחס לנשים וגברים כאחד, גם במקום בו נכתב לשון זכר או נקבה המידע מתייחס גם למין השני וסדר הכתיבה נכתב בצורה זו משיקולי נוחות בלבד.
דע את זכויותיך :
לא כל נשוי הוא טוען רבני או עורך דין, חיי הנישואין יוצרים חובות אך לא פחות חשוב גם זכויות, קבלת זכויות או הפסד הזכויות בהליך הגירושין עשויות להיקבע בהתאם לצעדים שתנקטו בתחילת הליך הגירושין. לכן מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי מתאים מטוען רבני או עורך דין טרם תעשו צעד משמעותי כגון עזיבת הבית, עזיבת חדר השינה כמו גם הודעה לבן הזוג על הרצון לגירושין – חשוב לעשות את צעדי הפירוד בצורה מושכלת ונבונה על מנת שהתוצאות יהיו בהתאם לרצונך, שכן ניהול הליך כושל עשוי להיות בעל תוצאות כלכליות קשות מנשוא.
גירושין בהסכמה:
ככל ושניכם מעוניינים בגירושין, ניתן להתגרש בצורה מכובדת וללא הליכים משפטיים מסורבלים – זאת, בתנאי שמעבר להסכמה העקרונית אתם מסכימים גם על שאר הנושאים הכרוכים בגירושין שעיקרם; משמורת הילדים והסדרי שהות, מזונות הילדים, חלוקת רכוש ותשלום הכתובה, אם אתם אכן מסתדרים על כל הנושאים האמורים, יד לערוך הסכם גירושין בו מפורטים כל ההסכמות – את ההסכם מגישים לאישור בית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, כשלאחר שההסכם אושר יקבע מועד לסידור גט.
מספר הערות חשובות למתגרשים בהסכמה:
- אל תהיו סחיטים, פעמים שצד אחד מזהה את רצון הצד השני לסיים כמה שיותר מהר, ואז מנצל את פזיזות ומצוקת הצד השני על מנת לסחוט ממנו ויתורים מפליגים – זכרו עם הסכם גירושין חיים לאורך שנים, לא שווה לסבול שנים רבות בשל פזיזות של רגע.
- אל תפחדו שלא יהיה הסכם – אם צד אחד מתעקש לסחוט בהסכם, תסבירו לו יפה שאתם לא מפחדים לנהל הליכים בבית הדין הרבני או בבית המשפט ולעמוד על זכויותיכם, כשיבין הצד השני שאינכם פראיירים כך יוכל להתגבש הסכם הוגן.
- הסכם מקצועי – לפני שאתם חותמים על הסכם, חובה להביא את ההסכם לקבלת חוות דעת מטוען רבני או עורך דין מטעמכם על מנת שיבחן את ההסכם ויסביר לכם את משמעויותיו והשלכותיו – דעו הסכם שנערך בצורה בלתי מקצועית עשוי להשתנות או להתבטל בשל חוסר תוקף, כמו כן עשוי לתמון הרבה מוקשים לנושאים שלא הוסדרו כראוי.
- הסדרת מחלוקות עתידיות – סעיף חשוב לא פחות בהסכם הינו, מי יהיה המחליט במידה ובעתיד יהיו מחלוקות מסויימות כדאי לחליט מראש האם יהיה זה בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה או בורר מוסכם.
גירושין שלא בהסכמה:
גם אם בן/בת הזוג לא שותפים, לשאיפתך לומר אחת ולתמיד "שלום ולא להתראות", ניתן לעשות זאת גם ללא הסכמתו, במקרה שכזה יש להגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, ובנוסף תביעות בשאר הנושאים הכרוכים בגירושין כגון מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד, תביעות אלו ניתן לבחור האם לכרוך לבית הדין הרבני או להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. את ההחלטה היכן להגיש את התביעות כמובן שכדאי לקבל רק לאחר ייעוץ עם בעל מקצוע טוען רבני או עורך דין.
לאחר הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ידון בית הדין בתביעה ויחליט האם לקבל את תביעתך ואז לכפות את בן הזוג להתגרש, או לחילופין לדחות את תביעת הגירושין
על מנת שתביעת גירושין תתקבל ובית הדין הרבני יכפה על בן הזוג גירושין, יש לבסס את תביעת הגירושין ולהוכיח את עילות הגירושין המאפשרים על פי הדין העברי לכפות גירושין.
הליך יישוב סכסוך:
כיום בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 שנכנס לתוקף בחודש יוני 2016, לא ניתן להגיש תביעת גירושין טרם יעברו הצדדים הליך יישוב סכסוך הליך במסגרתו עו"ס מטעם יחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ינסו לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בהסכמה וללא צורך בהתדיינות משפטית.
רק במידה והליך יישוב סכסוך ייכשל או יחלפו 60 ימים מאז הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך יוכל הצד שהגיש את הבקשה להגיש את תביעותיו לערכאה בה יבחר.
יודגש כי במידה ושני הצדדים מעוניינים להתגרש ויש בידם הסכם גירושין מוסכם, אין צורך בהליך יישוב סכסוך.
סעדים זמניים ודחופים:
למרות שאין אפשרות להגיש תביעות ניתן להגיש בזמן הליך יישוב סכסוך בקשות לסעדים זמניים או דחופים, בניהם בקשה לעיכוב יציאה, עיקולים, מזונות זמניים, הסדרי ראיה, וכן כל סעד דחוף הדורש התערבות מיידית ואינו סובל דיחוי.
מזונות ילדים :
חיוב המזונות לפי הדין העברי הינו חיוב אבסולוטי החל על האב, כיום לאחר שבית המשפט העליון חידש את הלכת בע"מ 919/15 המחייבת שוויון בין ההורים בנטל המזונות ביחס לילדים שמעל גיל 6 הלכה המיושמת בעיקר בבתי המשפט לענייני משפחה ופחות בבתי הדין הרבניים, התנפץ שוב המיתוס (שלא היה נכון מעולם) כי בתי הדין הרבניים פוסקים מזונות נמוכים ו/או נוטים לטובת הגבר, בכל מקרה ראוי לשקול היטב היכן לנהל את הליך המזונות כל צד והאינטרס שלו כמובן.
מזונות אישה:
בנישואי בני זוג כדת משה וישראל מתחייב הבעל לפרנס את אשתו, במקרה שהבעל מחליט לפרק את הנישואין ועוזב את הבית או מפסיק לפרנס את האישה ללא סיבה מוצדקת לפי כללי הדין העברי זכאית האישה לתבוע את מזונותיה בבית הדין הרבני, כמובן זכאות אישה למזונותיה במקרה של בעל שעזב את הבית כרוכה מספר תנאים, כגון רצון האישה בשלום בית, חוסר השתכרות של האישה ועוד.
הכתובה:
הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב ! אסור לזלזל בכתובה ! מי שחושב שכתובה אינה עומדת לגביה טועה טעות חמורה ! כמובן שהדין העברי מעמיד תנאים מתי יש חיוב כתובה ומתי יפטר בעל מתשלום כתובה, אולם אין ספק כי חובה בכל מקרה לשקול שיקול זה של תשלום כתובה כחלק משיקול כולל של ניהול אסטרטגיית גירושין.
משמורת והסדרי ראיה:
טובת הילד – זוהי מילת המפתח בכל הדיון בקביעת הסדרי שהות ומשמורת של ילדים, בית הדין הרבני או בית המשפט יקבעו את משמורת הילד ואת הסדרי השהות של ההורים עמו לפי התרשמותו איך יהיה הכי טוב לילד, לצורך קבלת החלטה מהי טובת הילד עשוי בית הדין הרבני או בית המשפט למנות עובדת סוציאלית לסדרי דין על מנת שתבדוק את כל הנתונים, כמו"כ במקרים חריגים יותר עשוי בית הדין או בית המשפט למנות אנשי מקצוע נוספים כגון פסיכולוגים וכד' על מנת לבחון את טובת הילדים.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים:
חלוקת רכוש בין בי זוג במדינת ישראל מתבצעת לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973- גם בית הדין הרבני דן לפי החוק ולא לפי ההלכה וזאת בהתאם להלכה שקבע בית המשפט העליון (הלכת בבלי) – רק במקרים בהם שני הצדדים יבקשו מבית הדין הרבני לדון לפי הדין העברי ולא לפי החוק ידון בית הדין הרבני לפי הדין העברי.
למרות האמור במקומות בהם החוק מעניק שיקול דעת רחב לערכאה שדנה במקרה עשויים להיות שינויים בין הפסיקה בבית הדין הרבני לבין הפסיקה בבית המשפט.
ערעור:
על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ולפי התנאים הבאים:
- על פסק דין סופי יש זכות ערעור וניתן להגיש תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
- על החלטת ביניים אין זכות ערעור אולם ניתן להגיש בקשה לקבלת רשות ערעור, בקשה שכזו יש להגיש תוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה.
- ערעור יכול שיהיה רק על יסוד אחד מהנימוקים הבאים:
(א) טעות בהלכה.
(ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות.
(ג) פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון.
- בית הדין הרבני הגדול יכול להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערבות שתחולת ככל והערעור ידחה.
ערעור לבית המשפט העליון
בית המשפט העליון אינו ישוב כערכאת ערעור פורמאלית על בית הדין הרבני, והתערבותו בפסיקת בית הדין הרבני מוגבלת ביותר למקרי קיצון חריגים של פגיעה בכללי צדק טבעיים או חריגה מסמכות.
