סמכות לדון בענייני ילדים

החלטה בפנינו בקשת בא כוח האב לקבוע דיון בעניין העברת הקטינות א' (ת"ל 9.2007) ול' (ת"ל 7.2009) למשמורתו, וזאת לאחר שבית המשפט לנוער הכריז על

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים כי הסמכות לדון בשאלת חלוקת רכושם של הצדדים נתונה לו ולא לבית המשפט

החלטה הבקשה לגזור מפסק הדין בעניין כנות כריכת ענייני הרכוש גם לכריכת עניין מזונות הילדים בח' בטבת התשפ"ב (12.12.2021) פסק בית דיננו בערעורו של המערער,

הרב שלמה שפירא בהחלטה קודמת ביקשתי מבית הדין האזורי להבהיר את החלטתו ואת ההנחות הגלומות בה בעניין סמכותו ליתנה. אנו ממתינים להבהרה זו ומצופה היה

פסק דין לפניי בקשת האם לרשות ערעור על החלטה בעניין הסדרי השהות. האב, המשיב, קיבל את זכות התגובה ובחר שלא לנצלה. וחבל שכך. עם זאת,

פסק דין תשובתה של המשיבה לבקשת רשות הערעור הונחה על שולחן בית הדין, ועם הנחתה עליו שבתי ועיינתי אף בבקשת רשות הערעור עצמה ובתיק בית

פסק דין בפני בית הדין בקשת האב לחתום על צו לרישום הבן [מ] לבית הספר בבודפסט. האב  מתגורר  שם עם הבן הגדול [ד] שעבר אליו

פסק דין לפנינו ערעור כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך א' בשבט התש"ף (27.1.20), שבמסגרתו שתי החלטות, ועל שתיהן הערעור שבפנינו, וכלהלן: א. 

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטות בית הדין האזורי, החלטות שקבעו שאין סמכות לבית הדין לדון בתביעתה לאחר שבחרה

החלטה הערעור שלפנינו לפנינו ערעורם של הצדדים על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו שדחה את בקשתם לאשר הסכם שערכו ביניהם בנימוק