טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

תביעה להפחתה רטרואקטיבית של מזונות שנקבעו בהסכם בשל שינוי נסיבות שבגינו היו לעודפים על הצורך ושימשו למותרות שאין האב חייב בהם

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1365594/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב דוד ברוך לאו – נשיא
הרב אליעזר איגרא
הרב אברהם שינדלר

תאריך:

י"ט בכסלו התשפ"ג
13.12.2022

הנידון:

תביעה להפחתה רטרואקטיבית של מזונות שנקבעו בהסכם בשל שינוי נסיבות שבגינו היו לעודפים על הצורך ושימשו למותרות שאין האב חייב בהם

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ טו"ר אריה לייב גרליץ)

צד ב':

פלונית

פסק דין

לפנינו ערעור האב על גובה חיובו במזונות ובקשתו את ביטולו למפרע משנת 2017. המזונות שולמו לאם במשך השנים על ידי המוסד לביטוח לאומי כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם הגירושין.

רקע

הצדדים נישאו בסיוון התשס"ג (6.03) והתגרשו בסיוון התשס"ח (6.08). לצדדים שני ילדים: [א'], כיום בגיר בן תשע־עשרה; ו[ב'], כיום בת שבע־עשרה.

האב הגיש את תביעתו לביטול המזונות בבית הדין האזורי בכ' באדר התשפ"א (4.3.21)

טענות המערער

האב טוען כי משנודע לו באקראי שהילדים עברו לדור בפנימייה עוד בשנת 2017 – דבר שנעשה ללא רצונו וללא ידיעתו– הרי שהוצאות הילדים פחתו מאז באופן ניכר ואין הצדקה לסכום הגבוה שנקבע.

לדברי בא כוח האב כל צורכיהם של הילדים ניתנים על ידי מוסד […] שבו הם שוהים. לדבריו, הם מגיעים לביקור בבית האם אחת לשבועיים. לדבריו, האם הוציאה את כספה על פינוקים, כמו קניית בגדי מותגים לילדים וכן על קניית מכשירי טלפון סלולאריים לילדים, מוצרים שאין האב חייב על פי דין לספק לילדיו.

בית הדין האזורי נימק את דחיית בקשת האב לביטול המזונות למפרע, וכתב בין היתר כדלהלן:

סביר מאוד שבכל התקופה ממועד הגירושין ואישור ההסכם לאם היו הוצאות רבות העולות על הסכום הנקוב בהסכם הגירושין, ולמרות זאת היא נמנעה מלהגיש בקשה לעדכון דמי המזונות בהתאם לשינויי הנסיבות. למרות זאת כעת כשהילדים כבר זמן רב בפנימייה והוצאותיה עבורם צומצמו, האב מצא לנכון להגיש בקשה להפחתת מזונות.

ביחס לבקשה יש לקבוע קביעה עקרונית, וכדלהלן:

כשנערך הסכם גירושין שבו נקבעו דמי מזונות בסך הנקוב בהסכם, סכום זה מהווה התחייבות שנועדה לסייע לאם בהוצאותיה הרבות עבור הילדים, בלא שהצדדים יחויבו בהתחשבנות שוטפת בכל חודש ובכל שנה מחדש.

על דעת כן נקבעה ההתחייבות – על מנת למנוע מהצדדים לצאת ולבוא תדיר בתביעות משפטיות לאורך כל השנים. בדרך כלל, לעיתים הסכום נמוך מההוצאה הריאלית ולעיתים גבוה, ועל דעת כן ניתנה ההתחייבות מלכתחילה שלא לחייב האחד את השני בדין וחשבון שוטף ושמירת קבלות וכיוצא בזה. מאחר וסביר מאוד שבטרם נכנסו הילדים למוסד החינוכי שבו הם לומדים כעת האם הוציאה עבורם סכום הגבוה בהרבה מהסכום הנקוב בהסכם הגירושין ולא דרשה את החזר ההפרש, גם כעת אין מקום להיכנס להתחשבנות מפורטת ביחס להיקף ההוצאות שיש לאם החל מהמועד שבו הילדים שולבו במוסד הנזכר.

על כך השיב בא כוח האב בכתב הערעור שעל פי הדין וההלכה אין בית הדין רשאי לטעון טענה זו לאם כדי לפטור אותה מהתשלום לאב משום שהיא עצמה לא טענה זאת.

תגובת המשיבה

לטענת המשיבה האב לא היה מעולם בקשר עם הילדים – מגיל שנתיים; כל שבת הילדים באים הביתה; היא קונה להם נעליים וביגוד, מוציאה על תקשורת, רפואה וטיפולי שיניים ונותנת להם כסף לארוחות. לאחרונה קנתה לבת ביגוד לחורף ב־1000 ש"ח.

לדבריה, רק בשנים האחרונות קיבלה דירה שעליה היא משלמת לרשויות 300 ש"ח לחודש, לפני כן שילמה במשך שנים רבות דמי שכירות חודשיים מלאים.

דיון

עתה ניגש להכרעה:

סכום המזונות שנקבע בין הצדדים היה על הרף הנמוך. בהסכם גירושין נכתב כדלהלן:

ממועד אישור הסכם זה ישלם האיש דמי מזונות – סך 2,500 ש"ח לכיסוי צורכיהם השוטפים של הקטינים. התשלום כולל מדור.

דמי המזונות ישולמו לאם בעשירי לכל חודש עבור החודש מראש ויהיו צמודים למדד המחירים לצרכן.

דמי המזונות ישולמו לאישה דרך הביטוח הלאומי.

כלומר: מראש הסכימו הצדדים על תשלום האב של סכום מזונות נמוך משמעותית מהמקובל – בדרך כלל נהגו בתי דין לפסוק סכום שכזה על תשלום של מזונות בלבד לשני ילדים ללא מרכיב מדור והוצאות מדור, ובנדון דידן האם שוכרת דירה במשך שנים ונושאת במלוא תשלום דמי השכירות – וכאשר מנגד מלוא הטיפול בילדים נופל על כתפיה בלבד.

נציין שהוסכם שהסכום הנ"ל יגבה באמצעות הביטוח הלאומי.

כפי הנראה כל זה נכתב והוסכם כדי למנוע חיכוכים והתדיינויות בין הצדדים. וברור לנו כי סכום המזונות שנקבע בהסכמה משקף התפשרות מצד האב ומצד האם ומהווה הסכמה כוללת המכילה בתוכה גם את סעיף סידור הגט.

לזה כיוון בית הדין האזורי בדבריו "סכום זה מהווה התחייבות שנועדה לסייע לאם בהוצאותיה הרבות עבור הילדים, בלא שהצדדים יחויבו בהתחשבנות שוטפת בכל חודש ובכל שנה מחדש".

אין כאן טענות שטען בית הדין במקום האם, כדברי בא כוח האב, אלא הסבר של בית הדין מדוע התחייבות האב לתשלום מזונות במסגרת הסכם גירושין כולל שונה מהותית מפסיקת מזונות הנקבעת ע"י פסיקת בית הדין, שיש לבחון אותה מחדש פעם אחר פעם בהתאם לשינוי נסיבות ובהתאם לצרכים.

אין אנו קובעים בצורה גורפת שמזונות שנקבעו במסגרת הסכם לא ישונו כלל בעתיד. אלא: אנו סבורים שעל בית הדין לשקול כל מקרה לגופו ולהתערב רק במקרים מיוחדים. ובנדון דידן, שבית הדין מצא שהמזונות שנקבעו בהסכם הגירושין היו ברף נמוך מאוד ומאחר ששמע את האם ואף דיבר עם הבן והתרשם מדבריהם על הוצאותיהם, על כן סבר שבנסיבות תיק זה אין מקום לערוך בשלב זה התחשבנות פרטנית.

למותר לציין: אף כשהילדים שוהים בפנימייה ברור כי עדיין קיימות הוצאות של האם, ואין ספק שגם כשילדים נמצאים בפנימייה צריכים להחזיק בית בעבורם לצורך הזמנים שבהם יגיעו לביתם מהפנימייה, עם כל העלויות המשתמעות מכך.

עוד נוסיף: עקרונית התביעה העיקרית כשלעצמה – ביטול למפרע את החיוב במזונות החל משנת 2017 והשבת הכספים מהאם לאב – היא לכאורה תביעה שלא במקומה ולא ממוענת לכתובת הנכונה:

כפי שצויין לעיל הבן בגיר בן תשע־עשרה הבת כיום בת שבע־עשרה. האם גבתה את הכספים על פי הסכם הגירושין ועל פי דין והעבירה אותם לילדים. בא כוח האב לא טען שלקחה את הכספים לעצמה והם נמצאים ברשותה, אלא שקנתה לילדים דברים מיותרים, דברים שהאב אינו חייב לקנותם.

ככלל הפוסקים נוקטים שחיוב המזונות של האב הוא לילדיו, והאם משמשת שליחה שלהם לגבות את המזונות מהאב. כך מלבד שיטת הר"ן הידועה (כתובות פב מדפי הרי"ף) שסובר שחיוב מזונות הקטין הינו חלק מחיוב המזונות לאימו, ואף הר"ן כתב בסוף דבריו "אבל לא ראיתי לראשונים שאמרו כן". על כן נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן עא) שהבא על הפנויה חייב במזונות הוולד, וכן אם מתה האם עדיין חייב האב במזונות בנו, וכן אין האם יכולה למחול על מזונותיו. וכך נוקטים בתי הדין (עיין עוד פד"ר כרך ד' עמ' 7; כרך ה' עמ' 173; כרך ח' עמ' 170 ועוד).

מאחר שמדובר במזונות שהועברו זה מכבר ובמשך שנים לילדים, הרי שאין מקום לתבוע כעת מהאם להשיבם. ככל ויש לאב טענות ותביעות על כספים שנאכלו – התביעה להשבת הכספים לכאורה היא כנגד הקטינים, כאשר למעשה כיום אין לו ממי לתבוע את אותם כספים.

בשולי הדברים ולא בשולי חשיבותם, ייאמר ברורות:

המצב שבו קיים נתק מוחלט בין האב לילדיו אינו מצב תקין, וצר לנו שלא נראה כי נעשה מעשה כלשהו כדי לשנות את המצב.

מסקנות והוראות

לאור כל האמור לעיל:

א.         דין הערעור להידחות והאב חייב בסכום שנקבע.

ב.         פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות. על המזכירות להשיב את דמי הערובה שהופקדו כתנאי לשמיעת הערעור, על פי הנהלים המקובלים.

ג.         ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזוג.

ניתן ביום י"ט בכסלו התשפ"ג (13.12.2022).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא                 הרב אליעזר איגרא                       הרב אברהם שינדלר

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו ביום 7.4.2016 ולהם שני ילדים משותפים. ביום 1.6.2019 האישה עזבה את

פסק דין הכרעה בעניין פירוק השיתוף של דירת הצדדים. העובדות טענות האיש טענות האישה דיון והכרעה "יש לדקדק עתה כשנכתב

החלטה לפנינו תביעת גירושין של האישה שנכרכו אליה תביעות נוספות. השתלשלות ההליך בית הדין הוציא מתחת ידו לפני למעלה מחודש

החלטה בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, וכן תביעות נוספות הכרוכות בתביעה זו. התקיים דיון מקדמי לבירור הצורך בסידור גט

פסק דין לפנינו תביעת רכוש בה עלו טענות ביחס לקביעת מועד הקרע וביחס לחובות שונים שרבצו לכאורה על המשק המשפחתי

פסק דין בפנינו תביעת מזונות ילדים רטרואקטיבית. אקדמות מילין מדובר בבני זוג מעוטי יכולת שהתגרשו זה מכבר כאשר בהסכם הגירושין

פסק דין לפנינו תביעת האיש לביטול הסכם הגירושין של הצדדים. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשלהי שנת תשס"א (1981). מנישואין אלו

החלטה א.         לפנינו בקשת רשות ערעור המתמקדת בשתי החלטות של בית הדין הרבני האזורי רחובות. ההחלטה האחת היא ההחלטה שבה

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ' במרחשוון התשפ"א (7.11.20) שלפיו האישה אינה זכאית

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לחלוקת שווי הרכב במסגרת ההסכמות בהסכם הגירושין. רקע הצדדים חתמו על הסכם גירושין ע"פ

פסק דין הרקע העובדתי והשאלה שבפנינו הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י, בתאריך י' תמוז תשס"ה (17/7/05), והתגרשו זה מזה בתאריך

פסק דין בפני בית הדין הופיעו הצדדים, אלמנת המנוח וילדיו ובאי כוחם. הצדדים טענו טענותיהם. בית הדין ערך גם ישיבה

החלטה הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 29.8.2002, ומנישואיהם נולדו בן ובת. הצדדים התגרשו בתאריך 13.8.2020. בעניינם של הצדדים ניתנו מספר

החלטה בפנינו בקשת התובעת לרכישת דירת הצדדים בהתמחרות, ובבקשתה זו מבקשת היא להשיג על החלטת בית הדין מיום א' בשבט

החלטה בפני בקשת המבקש לפרוס את תשלומי הכתובה. מאחר וביה"ד, כדרך כלל, נענה למבוקש ומאפשר פריסת תשלומים בחיוב כתובה, מקבל

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) באמצעות ב"כ טו"ר מרדכי שיינין על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום ד'

פסק דין עניינו של פסק דין זה – חלוקת רכוש בין בני זוג. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ב

החלטה לפני בקשה נוספת של המערער, לשקול את החלטת ביה"ד שלא לעכב את ביצוע הגט עקב ההערה שנכתבה בהחלטת בג"ץ.[1]

פסק דין רקע ועיקרי התביעה: הצדדים שלפנינו התגרשו ביום ח' בסיוון תשע"ו (14.6.16) לאחר פסק דין לגירושין. פסק הדין דלהלן

החלטה[1] בפנינו בקשת הנתבע כי בית דין זה יפסול את עצמו מלדון בדין זה משום ש"דעתו נעולה" (סעיף 8 לבקשה

החלטה בפנינו בקשת ב"כ המשיבה מיום י' בסיון תשע"ט (13.6.19) לפסילת הרכב. הן אמת כי ב"כ המשיבה כבר טמן ברמ'ז

החלטה בפנינו בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין מיום 3.5.23 באשר לפסיקת הוצאות משפט. ברם, עמדת בית הדין היא

פסק דין רקע  -עובדתי הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 11.2.20, נישואין ראשונים. תחת החופה התחייב הבעל בכתובה ותוספת בסך 353,000

א. השתלשלות התביעות ההדיות ופסקי הדין בתיק זה בני הזוג לשעבר נישאו בתאריך י"א בתשרי תשנ"ו (5.10.1995) ולהם שלושה ילדים.

החלטה לפנינו תביעת אב להפחתת או ביטול מזונות בתו, בשל טענתו כי הבת מתנכרת לו, וכן בשל טענתו כי היא

פסק דין הוגש לפנינו ערעור האישה על החלטת בית הדין האזורי ירושלים בראשות ראש אבות בתי הדין הרב מרדכי רלב"ג

החלטה בפנינו בקשת בא כוח האב לקבוע דיון בעניין העברת הקטינות א' (ת"ל 9.2007) ול' (ת"ל 7.2009) למשמורתו, וזאת לאחר

הרב שניאור פרדס – ראב"ד נתניה תביעה להשבת מטלטלין – תכולת הדירה תיאור המקרה שבועת מודה במקצת ★ חיוב האשה

פסק דין במסגרת הליך חלוקת רכוש הועלתה בפנינו תביעה עקרונית – לקבוע מי הוא הבעלים על הדירה שברח'… רחובות, וכן

החלטה רקע והוראה מנהלית בפסק דין שנתתי בי"ח באב התשפ"א (27.7.2021) נדחה על הסף ערעורו של המערער שהוגש לכאורה, כך

פסק דין לפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשקלון מיום י"ב בסיוון התשפ"א (23.5.2021) שבה נדחתה בקשת

פסק דין פסק דין בנידון בקשת האישה לפירוק השיתוף בדירת הצדדים הרשומה על שם שני הצדדים ברח' [פלוני] בפ"ת, ותביעת

שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, בזמה"ז שיש חדר"ג – כנ"ל באיש שאינו שומר תו"מ, כשיש קטטה וחשש עיניו

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטת בית הדין האזורי תל אביב [הרכב ח] המבטלת החלטות

רישום יהדות במרשם האוכלוסין על פי פסק דין של בית דין רבני[1] עו"ד הרב שמעון יעקבי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני

החלטה רקע לפניי עניינה של אישה שבית הדין האזורי קבע שעל פי הדין חייבת לקבל גט אבל האישה רוצה לעכב

פסק דין תוספת נימוקים דיני החזר מתנות הבעל וקרוביו במורדת המקרה הנידון דברי השו"ע ומקורות הדין ★ מקור נוסף בפוסקים

פסק דין לפני בית הדין ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי הדוחה את בקשתה לביטול צווי עיכוב הנסיעה

פסק דין רקע הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל בתאריך כ"ט בסיוון תשס"ד (18.6.2004), ולהם שתי בנות […] (בת

החלטה 1. בפנינו בקשה של מנהל מיוחד להקדש ליתן הוראות כיצד יש לפעול בתביעה שהגישה המדינה (רשם ההקדשות הציבוריים) בבית

פסק דין לפנינו בקשה לברור מעמד בני הזוג. שני המבקשים יהודים, אינם שומרי תורה ומצוות, נישאו זה לזה כדת משה

המקרה והנידון המקור לחובת הבעל לקנות את הגט ★ האופנים שבהם הבעל קונה את הגט ★ דעות הפוסקים להלכה ★

החלטה א.         לפניי "ערעור" שהגיש "המערער" הרשום מעלה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שקבעה כי הסמכות לדון –

החלטה נימוקים לפסק דין בהחלטה מיום ניתן ביום כ' באדר התשפ"א (04/03/2021) אישר ביה"ד את ההסכמות שהגיעו אליהם הצדדים בפני

נימוקים הצדדים התגרשו בבית הדין בירושלים ביום ט' בניסן תשע"ג (20.03.2013). בית הדין הנוכחי הורה לצדדים לסדר גט נוסף לחומרא.

החלטה בפנינו תביעות האשה לגירושין ולכתובה. רקע והליכים הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2011 ולהם 3 ילדים: ילדה כבת 6

החלטה בפניי בקשת התובע לחייב את הנתבעת בדמי שימוש בהיותה דרה בדירת הצדדים זמן רב. כמו כן בפניי תגובת הנתבעת,

פסק דין לפנינו תביעת כתובה של האישה בסך של 52,000 דולר ופיצויי גירושין. האישה גם תובעת מזונות אישה עד יום

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר