טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

קיום הסדרי שהות בעידן קורונה

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

תיק מספר:

1186300/4

בפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד
הרב אבידן משה שפנייר
הרב אברהם הרוש

תאריך:

ז' בניסן התש"פ
01.04.2020

הנידון:

קיום הסדרי שהות בעידן קורונה

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד הגר קליין)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יאיר שיבר)

פסק דין זמני לזמני שהות

לפני בית הדין בקשת האם לביטול זמני השהות עם האב, וזאת לפי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 שנקבעו לאחרונה על ידי ממשלת ישראל, ותחולתם מיום כ"ט באדר תש"פ (25.3.2020).[1]

רקע עובדתי

ההורים התגרשו לפני כשנה ולהם שני ילדים, בגיל שנתיים ובגיל ארבע.

האם מתגוררת עם הילדים ברחובות, והאב מתגורר בבית הוריו בבאר שבע.

לפני שתוקנו תקנות החירום הנ"ל, ניתן על ידינו פסק דין זמני לפיו זמני השהות יתקיימו כדלקמן:

בימי שלישי, בין השעות 11:00 בבקר עד שעה 19:30. האב יאסוף את הילדים מהמסגרת החינוכית וישיבם לבית האם.

כמו כן הוחלט שבחול המועד פסח ביום שני י"ט ניסן (13.02.2020) ייקח האב את הילדים מבית האם לראשונה ללינת לילה. האב יאסוף את הילדים מבית האם וישיבם למחרת עד שעה 12:00.

פסק הדין הזמני ניתן לחמישה חדשים מיום י"ב באדר התש"פ (08.03.2020), והוחלט כי עו"ס לסד"ד תמציא תסקיר משלים עד לתאריך 01.06.2020.

בתאריך כ"ב אדר תש"פ (18.03.2020) הוגשה על ידי האם בקשה לעצירת הסדרי השהות בשל מחלת הקורונה וזאת "עד לאחר חלוף הסכנה" (לשון הבקשה).

עיקר טענות האם

נימוקי הבקשה הם כי האב מבקש להסיע את ילדיו בתחבורה ציבורית מרחובות לבאר שבע. האם סבורה כי על פי התקנות לשעת חירום יש לאסור על יציאת הילדים מביתם לחלוטין. אף על פי כן, אין היא מתנגדת לעצם המפגשים, אולם מבקשת שזמני השהות יתקיימו בעיר רחובות בלבד.

בהמשך להודעה נוספת של האב – לפיה הסיע את ילדיו בתחבורה ציבורית כאשר היה הדבר מותר, אולם מעתה יסיעם ברכב של מי מבני משפחתו – השיבה האם כי לפי התקנות המעודכנות חל איסור על נסיעה של יותר משני אנשים ברכב אחד, ולכן יש להורות מעתה על עצירה זמנית מוחלטת של זמני השהות עד לשינוי התקנות לשעת חירום.

עיקר טענות האב

האב השיב כי הסיע את הילדים בתחבורה ציבורית כל עוד היה הדבר מותר, אך כעת אין בכוונתו לעשות זאת. הוא מבקש כי זמני השהות יתקיימו בסופי שבוע אחת לשלושה שבועות. האב יגיע ברכב של בני משפחתו הגרעינית ביום שישי בשעה 12:00 וישיבם לבית האם במוצאי שבת, וזאת כל עוד התקנות לשעת חירום בתוקף.

עד כאן תמצית טענות הצדדים.

אכן על שולחננו בקשות רבות לשינוי זמני השהות בשל התקנות החדשות, וקיימת חשיבות עליונה ללבן עניין זה לפי המשפט העברי, שעליו מושתת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

טובת הילד

כידוע, לפי דין תורה, עקרון העל המנחה בעניין המשמורת וזמני השהות הוא עקרון טובת הילד.

המקורות רבים וידועים, יעויין בספר עטרת דבורה (ח"א סימן מב) שאספם.

נגיף הקורונה, אף שעל פי רוב אינו מעמיד ילדים ונוער בסכנת חיים, בהחלט יכול להביא להדבקה  שתגרום לפגיעה בבריאותם, דבר שבלי ספק אינו עולה בקנה אחד עם טובתם.

כאשר מדובר בשני הורים נורמטיביים, כפי שהוא במקרה שלפנינו, אין כל סיבה לקבוע שאחד ההורים אחראי לבריאותו של הילד יותר מזולתו, וכל עוד לא נשללה האפוטרופסות מאחד מהם אחריות זו מוטלת על שניהם בשווה. להורה המשמורן אין כל יתרון על זולתו, והיותו משמורן לא תעניק לו כל זכות עודפת. 

ראוי בהחלט שבית הדין ירד לשורש העניין וילבן מדוע נקבע כי מי מההורים משמורן, אך גם בלא לעשות כך, די בכך שלא נשללה ממי מההורים האפוטרופסות כדי לקבוע שהאחריות לבריאותם של הילדים חלה על שניהם בשווה, בלא כל קשר לסוגיית המשמורת וזמני השהות. אין כוונתנו לאחריות ההורה לבריאות ילדו בזמנים בהם הוא שוהה אצלו, אלא לאחריות הכוללת החלה על ההורים לדאוג לבריאות ילדיהם, שכאמור אחריות זו משותפת ושווה.

טובת הציבור

יציאה אל המרחב הציבורי יש בה כדי לפגוע בבריאות הציבור. ילדים, יכול שיעבירו את הנגיף לאוכלוסיה מבוגרת ויפגעו בבריאותם של אחרים. אין ספק שההורים שניהם כאחד אחראים לכך שילדיהם לא יגרמו נזק לאחרים, אך מעל הכל זוהי חובתו של בית הדין, מכיון שמדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית.

נציין במסגרת זו לדברי הרמב"ם (פ"א מהלכות גנבה ה"י) באשר לחובת בית הדין למנוע קטנים מלגנוב ומלהזיק.

נוסיף עוד את הכלל הידוע, שאדם צריך להיזהר שלא יזיק אחרים יותר ממה שהוא צריך להשמר שלא יוזק (תוספות בבא קמא דף כג ע"א ד"ה וליחייב). אם כן, חובת בית הדין לדאוג לבריאות הציבור היא העומדת במרכזו של הדיון, בלא להמעיט במחויבות ההורים.

מכלל זה נבוא אל הפרט.

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 קובעות כי חל איסור יציאה אל המרחב הציבורי.

מספר מצבים הותרו לפי התקנות, ביניהם: "העברה של קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני" (סעיף 2(14) לתקנות).

סעיף 3(2) קובע:

"בנסיעה ברכב פרטי לצורך כמפורט בתקנה 2 יהיו עד 2 נוסעים באותו הרכב; פסקה זו לא תחול במקרה שיש צורך חיוני בנסיעה של מעל שני נוסעים באותו הרכב ובכלל זה נסיעה למטרות המפורטות בתקנה 2…(14)."

אין ספק אם כן, שהותרה נסיעה ברכב לצורך קיום זמני שהות ועמדת האם בעניין זה נדחית.

האב מטעמיו שלו סבור שיש לצמצם את זמני השהות ומבקש שיתקיימו אחת לשלושה שבועות בסופי שבוע. קיום זמני השהות בסופי שבוע הוא אכן נחוץ מאוד, אך במסגרת זו דומה שהוא מקדים את זמנו.

לצערנו, ההורים – גם בלא קשר למשבר הקורונה – נתונים בסכסוך עמוק, דבר המשליך בהחלט על טובת ילדיהם.

כזכור, הוחלט על ידינו שבחול המועד פסח ביום שני י"ט בניסן (13.4.2020) ייקח האב את הילדים מבית האם לראשונה ללינת לילה. האב יאסוף את הילדים מבית האם וישיבם למחרת עד שעה 12:00.

בית הדין סבור שהדרך הנכונה היא כי החל מתאריך זה וכל עוד מצב החירום נמשך ייקח האב את ילדיו ללינת לילה אחת לשבועיים. עד לתאריך זה, יימשכו זמני השהות במתכונת הנוכחית אלא אם כן יסכימו ההרים לשנותם.

האב יוכל להסיע את ילדיו ברכב מי מבני משפחתו. ככל שנמנע ממנו לנהוג, יכול שהנהג יהיה מי מבני משפחתו.

בכל מקרה לא יהיו ברכב יותר מהאב , ילדיו והנהג.

ההורים יצטיידו בהחלטה זו לצורך על מנת להציגה במקרה של מהלכים לאכיפת הגבלות תנועה.

כמובן, החלטה זו מותנית בכך שאחד ההורים אינו נדרש להימצא בבידוד.

ביה"ד פונה להורים בפניה נרגשת להתעלות בעת קשה זו מעל לסכסוך שביניהם, לגלות אחריות וגמישות ולנסות להגיע להסכמות ביניהם לטובת הילדים ולטובת הציבור. בהעדר הסכמה הדדית, יפעלו לפי הכרעה הנ"ל.

פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום ז' בניסן התש"פ (01.04.2020).

הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד               הרב אבידן משה שפנייר    הרב אברהם הרוש


[1] הערה: פסק דין זה מתייחס לתקנות והנחיות שהיו בתוקף בעת מתן פסק הדין, אך הן משתנות ומתעדכנות מעת לעת, בהתאם למצב.

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטת בית הדין האזורי הקובעת את אופן חלוקת התמורה שתתקבל

פסק דין הרב צבי בן יעקב הערעור שלפנינו לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (להלן: בית דין

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ' סיון תשע"ה (7.6.2015) שלפיה, ההתמחרות שנעשתה בעבר והובילה לתוצאה

פסק דין לפנינו בקשה לביטול חיובו של האב במזונות בנו הקטין (להלן: הבן וגם הילד). רקע עובדתי ומשפטי בקצרה הצדדים

החלטה בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים מיום כ' בסיון תש"פ (12.6.20) ולפיו בית הדין דוחה את

החלטה לאחר עיון בבקשות העדה מיום י"ט במרחשוון תשע"ו (1.11.2015) לחיוב התובעת בהפסד יום עבודה שעלותו, לדבריה, קרוב ל-450 ₪

החלטה לפני בקשת רשות ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי ירושלים (הרב אוריאל לביא) שלא להיזקק לבקשתו של המבקש

החלטה בפני ביה"ד בקשת המבקשת להתיר לה להינשא לנטען מר [ש'].  המברשת התגרשה בביה"ד. בשל הודאתה שקיימה עם הנטען קשר

החלטה בית הדין דוחה על הסף את בקשת המערערת שבית הדין ידון בערעורה, ערעור שהוגש זמן רב אחרי המועד שנקבע

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה מיום ד' בניסן התש"ף (29.3.2020)

לפנינו ערעור על החלטת הרב [י'] שלא לפסול עצמו מדיון בתיק זה, לאור העובדה כי הרב [י'] השתתף בשמחת חתונת

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ' באלול תשנ"ט (1.9.99), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים, הבנות התאומות [י'] ו[נ']

פסק דין א.         לפנינו עניינו של צו העיקול שניתן בשעתו להבטחת מזונות הקטינה, בת הצדדים, בוטל מכוח אישורן של הסכמות

החלטה בפנינו הליך גירושין שהסתיים בגט, לאחר שהבעל חויב לגרש במסגרת פסק הדין מיום כ"ט בטבת תשע"ט (6.1.19).  מאחר והבעל

פסק דין לפנינו תביעות האשה (להלן התובעת) לגירושין, תשלום כתובה, מזונות וחלוקת רכוש. מנגד, תביעת הבעל (להלן הנתבע) לשלום בית.

משכון שניתן למלוה בלי דרישה – מלוה על המשכון שטוען שהמשכון אבד – לוה שטוען ששילם רבית למלוה והמלוה מכחיש

החלטה לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתגובתו של המשיב אליה באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ושלא ליתן את

החלטה בפנינו תביעת האישה לשלום בית, ובמסגרתה בקשה למתן צו למדור ספציפי (הארכת הצו שניתן בתאריך כ"ו בחשון תשפ"ב (1.11.21)

פסק דין רקע, התביעה וההליך שלפנינו האישה תבעה גירושין כשהיא כורכת לתביעת הגירושין את ענייני המזונות, הרכוש, משמורת וכו'. התביעה

פסק דין בפנינו תביעת האב (חסוי) לקבלת צו ירושה ומנגד המתנגדים שהם קרובי משפחה שהביעו התנגדות בטענה שיש צוואה המורה

פסק דין רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונחת החלטת בית הדין האזורי ובקשתו להבהרה ולהנחיות לעניין התנהלותו בבקשת הצדדים

היתר חרם דרבנו גרשום שנעשה שלא כדין

פסק דין טענות הצדדים לפני ביה"ד עומדת בקשת המבקשת מיום י' במרחשוון תשע"ד (14.10.2013) לקיום צוואת אימה המנוחה מיום כ"ט

החלטה בתאריך ז' במרחשוון תשע"ז (8.11.16) הגישה ב"כ הבעל בקשה לביה"ד לקביעת מועד לדיון כדי להכריז על האישה כמורדת במסגרת

החלטה לפני בית הדין תגובת המשיב המכחישה את כל העובדות הנטענות בערעור ומוסיפה פרטים שלא הובאו בדברי המערערת, האם, והמוכיחים

החלטה א.         בפסק דיננו שניתן בט' במרחשוון התשפ"ג (3.11.22) בערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי

פסק דין בתיק זה ניתן פסק דין ביום כ"ו בתשרי תשע"ד (30/9/2013) ובו נפסק: "תביעת הגירושין נדחית. תביעת שלום־הבית מתקבלת".

החלטה בפנינו ערעור על החלטת ביה"ד הרבני האזורי ת"א מיום ג' בתמוז תש"פ (25.6.20), ולפיו חויב המשיב לשלם למערערת בגין

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי להטיל חיוב הוצאות אישי על [עו"ד מ'] באת כוח האישה

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב [הרכב יא] מיום כ"א בסיוון התשפ"א, (1.6.21)

החלטה הבקשה שלפנינו ביום ט' באלול התשע"ט (9.9.19) נתן בית דיננו את פסק דינו בערעורה של המערערת על פסק דינו

החלטה לפנינו בקשת המבקשת כדלהלן: בקשה ליתן למבקשת זכות תגובה לתגובת המשיב כבוד בית הדין מתבקש בזאת ליתן למבקשת זכות

בני הזוג נשואים שבע שנים, פרודים כשלש שנים. הבעל תבע גירושין, האשה תבעה שלום בית ולחלופין גירושין, ומזונות אשה. האשה

פסק דין בפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (הרכב ב) מיום כ"ה באדר

פסק דין בפני ביה"ד מונחות בקשות ב"כ הבעל לקביעה כי הסמכות לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין נתונה לביה"ד. ראשיתם של

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האם להגדלת מזונות הילדים, עקב יציאתו של האב לחו"ל והפסקת הסדרי השהות. רקע עובדתי ומשפטי

פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה בתאריך כ"ט בסיוון התשע"ט (2.7.2019) לאחר הסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין בבית הדין

החלטה פסק הדין, הבקשה לסתירתו ויסודותיה לפנינו בקשה לסתירת הדין שבה משיג המבקש, האב, על קביעותינו העובדתיות ועל מסקנותינו ההלכתיות

פסק דין ביום ב' טבת תשע"ט (10/12/2018) ניתן פסק דין בשלושה להיתר נישואין, ללא נימוקים. להלן סיבותיי ונימוקיי מדוע הצטרפתי

החלטה לפנינו ערעורו של האב על פסיקת בית הדין הרבני האזורי צפת בעניין מזונות ילדי הצדדים: א.  על שיעור חיוב

פסק דין א.         הערעור שלפניי עוסק בכמה החלטות בענייני הסדרי השהות שהמכנה המשותף לכולן הוא – בין השאר – שניתנו

החלטה לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית דין זה שניתן לפני למעלה משנה. הגשת בקשה ממין זה לאחר

המקרה שלפנינו ★ השאלות לדיון מקור הדין ★ לדעת רש"י – הרוב הוא במספר הביאות ★ שיטה א – לא

פסק דין א.         המבקשים [פלוני] ו[פלונית] נישאו כדת משה וישראל בתאריך כ' באלול תשע"ד (15.9.2014). בעת החתונה האישה הייתה בהיריון

החלטה הבקשות בפניי שתי בקשות שהגיש המערער: 1.         בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי נשואת הערעור – החלטה מיום

פסק דין לפניי בקשת האם לרשות ערעור על החלטה בעניין הסדרי השהות. האב, המשיב, קיבל את זכות התגובה ובחר שלא

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ' במרחשוון התשפ"א (7.11.20) שלפיו האישה אינה זכאית

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך ט"ו בטבת התשע"ט (23.12.18) שבה קיבל בית הדין את עמדת

החלטה לפניי בקשת המערערת לשינוי החלטתי שבה הוריתי כי עליה להפקיד ערובה להוצאות המשפט טרם ייקבע מועד לדיון בערעורה. דין

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר