טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

עקרונות בפסיקת מזונות; דרכי הדיון והנמקת הפסיקה בתביעת מזונות ובכלל

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1336548/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא
הרב שלמה שפירא
הרב ציון לוז־אילוז

תאריך:

כ"ב בשבט התשפ"ב
24.1.2022

הנידון:

עקרונות בפסיקת מזונות; דרכי הדיון והנמקת הפסיקה בתביעת מזונות ובכלל

צד א':

המערערת (משיבה בערעור שכנגד): פלונית (ע"י ב"כ טו"ר משה מיטלמן)

צד ב':

המשיב (מערער בערעור שכנגד): פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ישראל ניסנבוים)

פסק דין

לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של הבעל והאישה – האב והאם – בנוגע לקביעת המזונות.

בהחלטת בית הדין נקבע:

לבעל יש חברת […] והוא נותן שירות למוסדות חינוך, לדבריו הכנסתו החודשית היא כ־9,000 ש"ח. בא כח האישה מגיש תלושי משכורת של הבעל כשבחלק מהתלושים הסכום הוא 13,000 ש"ח.

הכנסות האישה היו 5,000 ש"ח לחודש, ולדבריה החל מהחודש היא תשתכר סך 3,200 ש"ח.

לאחר שמיעת הצדדים והעיון בנתונים הנ"ל, בית הדין מחייב את הבעל לשלם לאישה מזונות  בסך של 4,000 ש"ח לחודש (אלף ש"ח לכל ילד), ובנוסף ישלם הבעל מחצית הוצאות חינוך ובריאות, וכן ישלם מחצית משכר הדירה הנ"ל.

האישה – האם הגישה ערעור בתיק שכותרתו "מזונות אישה". והבעל – האב הגיש ערעור בתיק שכותרתו "מזונות ילדים".

לדברי האישה בית הדין לא קבע לה לא מזונות ולא מדור למרות זכאותה להם. כמו כן, לדבריה, סכום המזונות אינו מכסה את צורכי הילדים, לא כלולים בו השתתפות האב במדור ובהוצאות מדור, ומלבד זאת לא ברור מדוע חובה עליה לשלם מחצית הוצאות חינוך כשחיוב זה צריך להיות מוטל על האב החייב בחינוך בנו. לדבריה הכנסות האב עומדות על סך 13,000 ש"ח לפחות ובית הדין לא אִפשר לה להוכיח את הכנסות האב ואת גובה הכנסותיה, ולפיכך היא מבקשת לתת לה את יומה להוכיח את טענותיה בעניין הכנסות הצדדים, כשלאחר מכן בית הדין יכריע מהו גובה מזונות הילדים ומהו גובה חיוב האב במדור והוצאות מדור, וכן יקבע את שיעור חיוב הבעל במזונות האשה.

לעומתה הבעל – האב טוען שמכיוון ששני הצדדים רוצים בגירושין יש לחייב את האישה בהם, ומשכך הוא פטור ממזונותיה וממדורה. לטענתו מטעם זה לא נתן בית הדין את הכרעתו בעניין זה. כמו כן לדבריו: הכנסות האישה – האם גבוהות מעבר להצהרותיה, ועל פי החלטת הרבנות הראשית האם חייבת גם היא במזונות, ומלבד זאת יש להפחית המזונות בגין זמני השהות של הילדים עם האב, גם האב ביקש להוכיח את טענותיו בבית הדין.

לאור הסכמת ורצון הצדדים להוכיח טענותיהם בפני ערכאה קמא, בית הדין מחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שיקיים דיון ויאפשר לצדדים להוכיח טענותיהם ולאחר מכן תינתן החלטתו.

חובתנו להבהיר: בתקנה קט"ו לתקנות הדיון נקבעה צורת פסק הדין כדלהלן:

כל פסק דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם:

(א)  סיכום תמציתי של טענות הצדדים;

(ב)  קביעת העובדות החשובות;

(ג)   נימוקי ההחלטה.

הדבר נצרך גם כדי שהצדדים ידעו מאיזה טעם דנום, אך בעיקר מהטעם שעל פי תקנות הדיון קיימת זכות ערעור, ואיך יוכל בית הדין לערעורים לדון בערעור אם לא ידע טעמו של בית דין קמא?

בפסק הדין המעורער אומנם  נכתבו טענות הצדדים, אך לא הוכחו הכנסותיהם, ולא נאמרו נימוקי בית הדין לפסיקה או אי־פסיקה. חובת בית הדין הייתה להביא תחילה את טענות הצדדים, מה דורשת האם, מה הוצאותיה, מהי הכנסתו של האב ומהי הכנסת האם, איזה הוצאות מוציא האב לצורך הילדים מלבד דמי המזונות, ואחר כך לבאר מה נימוקי החלטת בית הדין בקביעתו.

יש להדגיש: אף במקום שנקבעת משמורת משותפת, שזוהי השאיפה של אבות רבים כדי להפחית את עלות המזונות שישלמו (וקל־וחומר במקום שאין המשמורת כזו), הדגש בה הוא בדרך כלל  על מספר הלילות שהילד ישן עם כל הורה. ובאמת לא זוהי עיקר הבחינה בחיוב מזונות, שהרי אף היכא שזמני הלינה שווים או כמעט שווים, יש לבחון היטב מי מוציא את עיקר ההוצאות על הילד מאחר שהלינה לא מוכיחה בהכרח על נשיאה שוויונית בעול. גם המזון לא מהווה בהכרח את המרכיב הדומיננטי, שהרי ביגוד ודאגה לשאר צרכים – עלותם במקרים רבים עולה על הוצאות המזון, וגם במשמורת משותפת – במקרים רבים ההורה שדאג לצרכים אלו בעת שבני הזוג היו נשואים הוא שממשיך לדאוג לעניינים אלו. לפיכך שיעור המזונות גם במשמורת משותפת אמור להיות בהתאם להוצאות שמוציא כל הורה בפועל, ומשכך עניין זה אמור להיות מפורט בהצגת העובדות והתיאור מי משלמם.

כמו כן חיוב המזונות הוא לפי צורכי הילדים, צורכי הילדים והרגלם ולא הסכום המינימלי, וכבר הארכנו בזה במותב בית דיננו בפסק דין שהתפרסם בימים אלו, בתיק 1308941/1, וקבענו ששיעור המזונות ייקבע אצל כל ילד לפי החברה, המגזר, המשפחה והעיר שבה הוא מתגורר. לפיכך גם עניין זה אמור להיות מוזכר בבסיס פסק הדין, ויש להאריך עוד בדברים ואין כאן מקומם.

חובתנו להדגיש: עיקר חיוב המזונות ודאי מוטל על האב, בין ב'קטני קטנים' ובין בקטנים גרידא, ואף אם יש חיוב על האם, החיוב הוא מדיני צדקה שבשולחן ערוך יורה דעה, והיא חייבת בהן רק אם יש לה כדי צורכה. משכך על בית הדין לקבוע מה הכנסות הצדדים בפועל ולהתייחס עניינית לטענותיהם.

מתן הוראות

לאור האמור בית הדין קובע:

א.         התיק יוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת טענות הצדדים והוכחותיהם והוצאת פסק דין מנומק.

ב.         הערובות שהפקידו הצדדים כתנאי לשמיעת ערעוריהם תוחזר להם.

ג.         המזכירות תסגור את התיק.

ד.         פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום כ"ב בשבט התשפ"ב (24.1.2022).

הרב אליעזר איגרא                          הרב שלמה שפירא                          הרב ציון לוז־אילוז  

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה התיק שלפנינו נמשך שנים רבות ונדון בפני ערכאות רבות – בבית הדין האזורי, בבית הדין הגדול ואף בבג"ץ. ההחלטות

פסק דין פתיחה האשה הניצבת בזה נישאה לבעלה בשנת תשנ"ד והתאלמנה בשנת תשס"ז. במהלך הנישואין נולדו שני זוגות תאומים, בן

החלטה רקע לפנינו תגובת המשיב לבקשת המערערת "להשלמת פסק דין". נזכיר: בט' באלול התשע"ט (9.9.2019) ניתן פסק דינו של בית

פסק דין פסק דינו והחלטתו של בית דין קמא והערעורים עליהם הוגשו לפנינו שני ערעורים על פסק דין ועל החלטת

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ"ב באב תשע"ז (14.8.17), והמשכו על הבהרת בית הדין מיום

פסק דין לפנינו תביעת האיש מהאישה לשלם לו דמי שימוש, וכן נדון מועד איזון קצבת הנכות של האיש מהמשטרה. רקע

נימוקים לפסק הדין מיום ח' אלול תשע"ט (08.09.2019) תיאור המקרה ביום כ"ב בכסלו תשע"ט (30.11.2018), לפנות בוקר של יום שישי,

החלטה א.         ביום י"ז בכסלו התשפ"ב (21.11.2021) נתן אחד הדיינים החתומים מטה החלטה כדלהלן (ההדגשות נוספו): לפנינו תיק "ביזיון בית

פסק דין בפנינו תביעה לתשלום כתובה ע"ס 72,000 ש"ח. הצדדים הכירו באמצעות שידוך והיו נשואים במשך עשרה חודשים, כאשר משך

פסק דין רקע עובדתי הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך כ"ה באב תשנ"ח (17.8.1998). מנישואיהם לא נולדו להם ילדים. לבעל

החלטה א.         לפניי בקשתו של המערער לקיום דיון בערעורו שאותו דחיתי על הסף בהחלטה קודמת או למצער בחלקים ממנו. המערער

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור שעניינה בהחלטתו של בית הדין הרבני האזורי תל אביב כי חיובו של האיש במזונות אשתו

פסק דין בפני בית הדין בקשה לאישור יהדות, והתקיימו שלושה דיונים לשמיעת הבקשה. המבקשת הינה בת להורים יוצאי הכפר אילינקא

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דין בית הדין האזורי בחיפה מיום ט' באלול תשע"ה (24.8.2015). למעשה מדובר בבקשה להארכת

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשה לקבוע כממצא עובדתי כי הקטינה ע' א' ל' הוצאה מהארץ שלא כדין, ולמעשה נחטפה

החלטה בפנינו כמה סוגיות לדיון, וכפי שיפורט להלן. הסוגיות יפורטו תחת כותרות שונות, כאשר כל החלטה מצויה תחת הכותרת הספציפית

פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה כדת משה וישראל בבית הדין הרבני בתל אביב בתאריך ב' בשבט התשע"ו (12.1.2016). לצדדים

החלטה לאחר שעיינתי בבקשה שהוגשה לכב' בית המשפט לענייני משפחה בעניין ביטול החלטה רטרואקטיבית, ולאור העובדה שהחומר שבתיק ברור ונהיר,

החלטה לפני בית הדין תגובת המשיב המכחישה את כל העובדות הנטענות בערעור ומוסיפה פרטים שלא הובאו בדברי המערערת, האם, והמוכיחים

החלטה לפניי בקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטתי שלא להמשיך את עיכוב ביצוע פסק דינו של בית דין קמא ולהחליט בתום

החלטה בפסק הדין שנתן בית דיננו ביום כ"ט במרחשוון התשפ"ג (23.11.22) בעניינם של הצדדים קיבל בית דיננו חלקית את הערעור

חיוב בתשלום כתובה כשהאישה הגישה תביעת גירושין בשל עזיבת הבעל את הבית לטובת אישה אחרת

החלטה הונחה בפנינו בקשה לסתירת הדין על פי תקנות הדיון המפורטות להלן: קכח. חושש בית-הדין שטעה בפסק-דינו, יזמין את הצדדים

פסק דין פסק הדין בעניין הכתובה והרכוש לפנינו ערעור האישה על החלטת בית דין האזורי בעניין חיוב הכתובה וחלוקת הרכוש.

החלטה ביום ח' בתמוז התשפ"א (18.6.2021) פסק בית דיננו בערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית דין קמא בנוגע

פסק דין בפנינו תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 28.8.15, ולהם בן בשם [ר'] (יליד שנת 2016).

פסק דין רקע בפנינו בקשה לקיום צוואה וביטול צו הירושה שניתן בתאריך כ"ב באדר ב' תשנ"ז (31.3.1997). המנוחה מרת פ'

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 9.4.17. מנישואין אלה נולד בנם – י'

פסק דין בפנינו ערעור האשה (להלן המערערת) על החלטת בית הדין האזורי מתאריך ו' בניסן תשע"ט (11.4.2019), שבמסגרתה נתנו מספר

החלטה התקבלה בקשת האב למתן החלטה לאור החלטת בית המשפט למשפחה מתאריך ט"ז במרחשוון תשפ"ד (31.10.23) שבה נקבע בין השאר

החלטה לפנינו בקשת הנתבעת, שכותרתה "בקשה למתן החלטה בדבר זכות טיעון (סמכות מזונות קטינים)". בהחלטת בית הדין מיום כ"ו בטבת

נימוקים רקע עובדתי המשיבה [פלונית] נולדה בדרבנט (קווקז) בשנת 1989, והגיעה לביה"ד פעיה"ק באר שבע לקבלת אישור יהדות בדחיפות עקב

החלטה לאחר העיון בבקשה ובתגובה, אין בידי אלא לדחות את הבקשה ולסגור את תיקי הצדדים, וכפי שאפרט בקצרה. העובדות עליהן

החלטה הובאה לפני החלטת בית הדין האזורי מיום י"ג בשבט תשפ"א (26.1.21) המורה כדלהלן: לאור האמור מחליט בית הדין כדלקמן:

החלטה לפנינו בקשת המבקש כדלקמן: כב' בית הדין מתבקש להרחיב את הסנקציות שהוטלו על האישה ולהחליט כדלקמן: להטיל על האישה

פסק דין בפנינו תביעת כתובה של האישה. הכתובה בסך 180,000 ש"ח. נזכיר כי בסיומה של החלטת בית הדין מיום א'

פסק דין הצדדים נישאו בתאריך כ"ב בסיון תשנ"ח (16.6.98) ולהם ארבעה ילדים משותפים (3 בגירים ואחת קטינה). הצדדים התגרשו בתאריך

פסק דין בפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי אשר קבע כי אין לראות בנישואין אלה כמקח טעות

פסק דין לפנינו תביעה לפירוק שיתוף מטעם התובע. ברשות הצדדים דירה משותפת בצפת בה מתגוררת הנתבעת עם שני קטינים ובגיר

פסק דין הערעור שלפנינו לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך ט' בכסלו תשע"ח (23.11.17) שלפיה הסמכות לדון בתביעות

לבית הדין הוגשה תביעת אישה לאכיפת הסכם גירושין שאושר בבית הדין, וקיבל תוקף של פסק דין. התקיים דיון לבירור התביעה.

החלטה בפני בית הדין תביעת האשה לחיוב הבעל בגט. מדובר בני זוג שחיו יחדיו בארה"ב במשך שבע עשרה שנה, ולהם

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית־הדין האזורי מיום כ"ט תמוז תשע"ה (16.7.15) שבמסקנתו נכתב: דוחים את תביעת המבקשת לקבלת

החלטה לפניי בקשת המערער הכוללת כמה מרכיבים, האחרון שבהם אך הראשון להתייחסות – כפי שמחייב החוק – הוא בקשתו כי

בירור העובדות הגיע לפנינו גט שליחות. הבעל מינה בפני ביה"ד באמריקה שליח ראשון והלה מינה שליח שני שלא בפניו כדי

פסק דין בפנינו בקשת המבקש לבירור ייחוסו לכהונה. המבקש נולד בתאריך א' בכסלו תשס"ב (16.11.01). הוריו נישאו ברבנות בירושלים בשנת

החלטה לפנינו תביעת אב להפחתת או ביטול מזונות בתו, בשל טענתו כי הבת מתנכרת לו, וכן בשל טענתו כי היא

פסק דין זמני בפנינו תביעת האב בעניין משמורת והסדרי שהות. עובדות והליכים ההורים העומדים לפנינו התגרשו בתאריך כ"ט אייר תשע"ה

החלטה לפנינו בקשות המערערת להבהרת פסק הדין אשר ניתן בתיק זה ביום כ' באלול תשע"ח (11.9.17). מִני אז השתנה ההרכב

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר