טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

מועדי הגשת ערעור ותגובה בכלל ובמצבי חירום (קורונה), רשות ערעור וערובה להוצאות – שיקולים ואיזונים

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1264729/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב יעקב זמיר

תאריך:

י"ט באייר התש"ף
13.5.2020

הנידון:

מועדי הגשת ערעור ותגובה בכלל ובמצבי חירום (קורונה), רשות ערעור וערובה להוצאות – שיקולים ואיזונים

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אינגריד הר־אבן)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ טו"ר זימרה שלזינגר)

החלטה

לפניי תגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור ובקשת המערער לקביעת מועד לשמיעת ערעורו.

המשיבה בתגובתה טוענת תחילה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף נוכח חריגתה, בנוגע לחלק מההחלטות לפחות, מפרק הזמן שאפשרי להגשת בקשה כזו על פי תקנות הדיון.

טענה זו דינה להידחות. המשיבה מתעלמת מהוראותיהן של תקנות שעת החירום שעל פיהן ימי תקופת החירום לא יובאו בחשבון במניין הימים שנקבעו בחיקוק וכו' לביצוע דבר, ובכלל זה הקבוע בתקנות הדיון לענייננו. למען הסר ספק נבהיר כי התקנות אומנם אפשרו לבית הדין להורות אחרת בנוגע להוראה ספציפית – וכך עשינו לאחר שיקול דעת בהחלטות קודמות שניתנו בתיק זה בנוגע למועד התשובה לערעור – ובין השאר סבורים אנו כי ככלל יש יותר מקום לצמצום המועד לתשובה, שהארכתו עשויה לפגוע בזכויות דיוניות ואף מהותיות של המערער ולעקר את ערעורו מתוכן ואילו קיצורו אינו פוגע מהותית בזכויות המשיבה שהרי תגובה לגופו של ערעור תוכל להיות מוגשת בכל מקרה גם בהמשך ועיקרה יהיה גם בדיון עצמו, אף אם לא תוגש תגובה ראשונית שעיקרה נועד כדי לשקול אם בכלל לתת רשות ערעור ולקבוע את התנאים והערובה לכך. ברם בנוגע לעצם הזמן להגשת בקשה לרשות ערעור אין – ולכאורה לא יכולה להיות – הוראה אחרת הורגת מהוראותיהן של התקנות האמורות.

לגופה של בקשת רשות הערעור מעלה המשיבה טענות רבות וכבדות נגד המערער וטענותיו, אלא שאין בהן כדי לפרוך את האפשרות שהמערער הוא שצודק בטענותיו – הכבדות אף הן – ובפרט נוכח העובדה שעיקרן של הטענות הוא לגופו של עניין, מה שייבחן בדיון עצמו אם אכן יתקיים, ולא תשובות לטענות שמעלה המערער ובעיקר בעניין דרך ניהול ההליך בבית דין קמא, טענות שלו יימצא כי צודקות הן יהיה בכך כדי להאפיל על ההנחה והחזקה הראשונית כי בית הדין פעל כנדרש וכי ממילא הנטל המוטל על המבקש לסתור את קביעותיו העובדתיות והמשפטיות, שעימן כמובן מסכימה המשיבה, כבד הוא.

לאידך גיסא, אין לנו לעת עתה כמובן גם כל סיבה לקבל את טענותיו של המערער נגד התנהלותו של בית הדין. לעת עתה אין אלה אלא בגדר טענה, ובנוסף לכך, גם אם יתקבלו טענות אלה ואף שהדבר יקל את הנטל שעל המבקש לסתור את מסקנות בית הדין קמא – עדיין ייוותר נטל מסוים כזה. גם טענותיה של המשיבה לגופו של עניין – אף הן טענות שקשה להקל בהן ראש, ואף שמועד דיון בהן יהיה כאמור רק לעת שמיעת הערעור לגופו, יש בהן די כדי שלא להניח הנחה לכאורית בדבר צדק שיש כביכול בטענות המערער.

סוף דבר, לאחר שיקול דעת אני סבור כי יש מקום ליתן רשות ערעור, אך יש להתנותה בהפקדת ערובה ממשית להוצאות המשפט ככל שיידחה הערעור ונחליט על חיוב בהוצאות.

המשיבה מבקשת ערובה בסכום של 30,000 ש"ח, סכום שלדעתנו מופרז הוא. נדירים המקרים שהוצאות משפט הנפסקות בבית דיננו מגיעות לסכומים כאלה – וככל שיתברר בהמשך גם כי ההליך מתמשך ומסתבך וייתכנו הוצאות חריגות, נוכל גם בהמשך להורות על הפקדת ערובה נוספת – הוראה בדבר ערובה בסכום זה כעת היא לכאורה ובנסיבות העניין אמצעי לסיכול מראש של מימוש רשות הערעור יותר ממה שהיא אכן כשמה, ערובה להוצאות.

לאחר שיקול דעת אני מורה אפוא כי המערער יפקיד כערובה לשמיעת ערעורו סך של 12,000 ש"ח. הערובה תופקד בקופת בית הדין עד לט"ו בסיוון ה'תש"ף (7.6.20).

אם לא תופקד הערובה עד למועד זה ייסגר התיק.

ניתן ביום י"ט באייר התש"ף (13.5.2020).

הרב יעקב זמיר

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה לפנינו מונחת בקשת המערערת שלא לפרסם את נימוקי פסק דיננו. בית הדין הוציא את פסק דינו בערעור שהגישה המבקשת.

פסק דין הצדדים זוג שהיה נשוי והתגרשו, ולהם ילד אחד. הצדדים התגרשו בהסכמה אך בלא הסכם גירושין בשאר הנושאים הכרוכים

החלטה בפנינו בקשת הנתבע לפסילת הרכב בית הדין. כן בקשתו לביטול או עיכוב החלטת בית הדין (פסיקת הוצאות) מיום י"ח

החלטה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה לו, אני מורה כי ערעורה של המערערת יישמע בכפוף להפקדת ערובה להוצאות המשפט,

החלטה בפנינו תביעת גירושין כרוכה שהגיש המבקש. תיאור העובדות ביום י"ט אדר א' תשע"ו (28.2.16) ניתן פסק דין לגירושין והצדדים

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשת האב לתשלום הוצאותיו, לאור פסק דינו של בית הדין מיום כ"ג בכסלו תשע"ח (11.12.17),

ותביעה לנקיטת הליכי "ביזיון בית הדין" נגד הורי הבעל המעגן החלטה 1. רקע והליכים קודמים 1.     פרשת עיגונה המתמשך והאכזרי

פסק דין לפנינו בקשה לביטול חיובו של האב במזונות בנו הקטין (להלן: הבן וגם הילד). רקע עובדתי ומשפטי בקצרה הצדדים

החלטה בקשה דנא לפני בית הדין מונחת בקשת המשיב לתיקון צו הגנה.  לדברי המשיב על בית הדין לתקן את הצו

פסק דין רקע: הסכם הגירושין, אישורו, דחיית הבקשה לביטולו והערעור עליה לפני בית הדין מונח ערעורה של [פלונית] (להלן גם:

פסק דין* הרב אברהם שינדלר הוגש לפנינו ערעור על החלטת דיין בית הדין האזורי בפתח תקווה שהחליט ביום ה' באלול

החלטה בפנינו ערעור על החלטת ביה"ד הרבני האזורי ת"א מיום ג' בתמוז תש"פ (25.6.20), ולפיו חויב המשיב לשלם למערערת בגין

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דין ביה"ד האזורי מתאריך ט"ז אדר התשע"ד 18/3/2014. המדובר הוא בזוג שהתגרש בתאריך ד'

פסק דין במסגרת הליך חלוקת רכוש הועלתה בפנינו תביעה עקרונית – לקבוע מי הוא הבעלים על הדירה שברח'… רחובות, וכן

לפנינו ערעור על החלטת הרב [י'] שלא לפסול עצמו מדיון בתיק זה, לאור העובדה כי הרב [י'] השתתף בשמחת חתונת

החלטה לפניי בקשת המערערת לפוטרה מהפקדת הערובה להוצאות המשפט שעליה הוריתי בהחלטה קודמת כתנאי לשמיעת ערעורה. וכה מבקשת המערערת: א.

החלטה הנידון שבפנינו – פרשנות סעיף 28-29 להסכם הגירושין שבין הצדדים שנחתם בתאריך ה' באדר תשע"ח (20.2.18) וקיבל תוקף של

החלטה בהחלטתי מג' באב התש"ף (24.7.2020) קבעתי בין השאר: ב.     לעניין הבקשה לזימונו של עד: סבורני שיש מקום, עקרונית, להיעתר

פסק דין הופיעה לפנינו המבקשת בבקשה לאישור יהדותה אגב עניין של נישואין. המבקשת ילידת 1969, עלתה לארץ בשנת 1990 בלוויית

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו (כב' הדיינים: הרב שלמה שטסמן

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל כנגד האשה לתשלום דמי שימוש בדירת המגורים המשותפת. רקע מקדים לתביעה שלפנינו להלן השתלשלות

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ' באלול תשנ"ט (1.9.99), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים, הבנות התאומות [י'] ו[נ']

פסק דין רקע בפני בית הדין בקשת הבן [פלוני] לקיום צוואת אמו המנוחה [פלונית] ז"ל, ומנגד התנגדות של הבן [אלמוני]

החלטה בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים גרושים ולהם שתי בנות בגילאי שבע ועשר. בית הדין קבע מזונות זמניים ביום

החלטה לפני בית הדין מונחת בקשת המערערים, בקשה שהוגשה ביום כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.21), לעיכוב ביצוע פסק דיננו מיום י"ד

החלטה בפני בית הדין תביעת הבעל למתן צו לאיסור דיספוזיציה בדירת הצדדים, במסגרת תביעתו לכונן שלום בית בין הצדדים, כשמנגד

החלטה  הוגש בפנינו ערעור על פסק הדין של ביה"ד האזורי באשקלון מיום ג' בשבט תשפ"ג 25/1/23 שקבע בדעת רוב שהמערערת

הרב שלמה שפירא בהחלטה קודמת ביקשתי מבית הדין האזורי להבהיר את החלטתו ואת ההנחות הגלומות בה בעניין סמכותו ליתנה. אנו

פסק דין א.         לפנינו תביעתו של מר [ג' ק'] לגירושין ובקשתו כי ככל שהאישה גב' [א'] תסרב לקבל גט ייתן

פסק דין לפנינו בקשה לבירור מעמדם האישי של המבקשים. כמו כן בפנינו בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתיר בדיקת

פסק דין בפנינו תביעת גירושין שהגישה המבקשת מול תביעת שלום בית שהגיש המשיב. תיאור העובדות הצדדים נישאו זה לזה בתאריך

פסק דין בדיון שהתקיים הופיעו בפני ביה"ד האשה וב"כ טו"ר מרדכי שיינין, וכן הופיעו כונסי הנכסים עו"ד זילבר ועו"ד קדמי.

פסק דין לפנינו בקשת האישה לאשר את הסכם הגירושין של הצדדים ולתת לו תוקף פס"ד. הצדדים כתבו הסכם גירושין בכתב

פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה בתאריך כ"ט בסיוון התשע"ט (2.7.2019) לאחר הסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין בבית הדין

החלטה לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי מתאריך ז' באלול התש"ף (27.8.20), שלפיו: לדעת הרוב האישה מחויבת

פסק דין לאחר העיון בכל החומר שבתיק והצהרת המבקשת בביה"ד נתניה, שהייתה בהריון בזמן שהתגיירה, ולמרות שבתעודת הגיור, לא מצוין

החלטה הוגשה לפנינו בקשת האשה לפסילת הרכב ביה"ד. העילה לבקשה כפי שמובאת בפניה לביה"ד היא כדלהלן: "בהתאם להחלטת ביה"ד הנכבד

פסק דין א. לפנינו בקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה המבקש כי נעיין מחדש בהחלטת קביעת הסמכות שנתנו בהחלטתנו ביום ו'

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו בתביעת הגירושין שהגיש המבקש. תיאור העובדות: הצדדים נישאו בתאריך כ"ד באב תשל"ז (08.08.77)

פסק דין לפנינו ערעורה של הגב' א' (להלן "המערערת") על החלטת ביה"ד האזורי בתל אביב מיום …. ההחלטה קובעת שיש

נימוקים בעניינם של הצדדים ניתן על ידינו פסק דין. פסק הדין עסק בשאלה האם חיוב המזונות המוטל על האב הוא

החלטה ביום ח' במרחשוון תשע"ו (21.10.2015) הוגשה בפנינו בקשת ב"כ האשה לפסיקת מזונות אשה. בבקשתו מתאר ב"כ האשה את צרכיה

פסק דין בפנינו בקשה להשבה ליהדות. המבקש, בעל אזרחות אוקראינית, הינו בן לאם יהודיה, ולו אחות יחידה מאותה אם (אך

החלטה שומה: מחיר מחירון או מחיר השוק? רקע עובדתי וטענות הצדדים במסגרת תיק חלוקת רכוש נדרש בית הדין לחלוק בין

פסק דין א.   פסק דינו של בית דין קמא, רקע עובדתי ועמדות הצדדים לפני בית הדין ערעורה של האישה על

פסק דין מבוא פסק דין זה ניתן עתה, יותר משנה לאחר תום ההליך הפעיל בביה"ד. זאת מכיוון שהמבקשת לא פנתה

פסק דין בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"ח בסיון תשע"ח (11.6.2018), לפיו חוייב המערער/האב בתשלום

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו בתביעת הגירושין שהגישה המבקשת. תיאור העובדות: הצדדים נישאו בתאריך ה' אלול תשנ"ט (17.8.99)

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר