טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

מאסר אישה לשם אכיפת קבלת הגט

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1125604/8

בפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא

תאריך:

י"ב בניסן התשפ"א
25.3.2021

הנידון:

מאסר אישה לשם אכיפת קבלת הגט

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד שרלי פז)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אריאל וינדר)

החלטה

הובאה לפני החלטת בית הדין האזורי מיום י"ג בשבט תשפ"א (26.1.21) המורה כדלהלן:

לאור האמור מחליט בית הדין כדלקמן:

1.       מורים על מאסרה של האישה למשך חמש שנים או עד קבלת האישה את גיטה, המוקדם מבניהם, וכל זאת בכפוף לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון רבי דוד ברוך לאו שליט"א.

2.       לאחר תום תקופת מאסר של חמש שנים, אם חלילה לא תיעתר האישה לקבל את גיטה, בית הדין ישקול את הארכת המאסר לחמש שנים נוספות, וזאת בהתאם להוראת סעיף 3(ב) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה – 1995.

3.       אם תודיע האישה בתוך עשרה ימים כי היא מוכנה לסדר גט בלי תנאים (כפי המתווה שקבע בית הדין) יבטל בית הדין החלטתו זו.

4.       למרות האמור בסעיף 3 להחלטה זו, האיש יהיה רשאי להגיש מייד את החלטתנו זו לאישורו של כבוד נשיא בית הדין הרבני הגדול.

לאור החלטה זו וכפי הנוהל הוזמנה המשיבה לשימוע לפניי ביום ג' בניסן תשפ"א (16.3.21) כדי לוודא כי בית הדין האזורי פעל כראוי ולנסות ולמצוא מוצא אחר ולמנוע את המאסר.

רקע לשימוע

כפי שכתב בית הדין האזורי, בני הזוג כמעט לא היו נשואים כיוון שהסכסוך פרץ בשעת נישואיהם ממש, בעצם במועד החופה. הצדדים נפרדו לאחר שלושה ימים ללא שנתקיימו יחסי אישות ביניהם. לעומת זאת עיכוב הגירושין נמשך כבר כמה שנים בסכסוך בערכאות שונות.

הדיון הרכושי בבית הדין אינו על רכוש משותף, אלא נסוב סביב חיוב הכתובה בלבד, כאשר תביעות הפיצוי והנזקים ההדדיות מתנהלות בבתי המשפט ואינן שייכות לבית הדין.

בית הדין האזורי ובית הדין הגדול שמעו את דברי הצדדים במשך השנים והבהירו להם כי הם חייבים להתגרש מיידית ללא קשר לתוצאות הבירור הממוני שייערך מייד לאחר מכן, אך האישה מסרבת להתגרש.

שתי ערכאות בתי הדין הבהירו לאישה כי זכויותיה לא ייפגעו עקב הגירושין, והצעות שונות של בתי הדין לסיום הסכסוך – כולל העמדת ערובה לדרישותיה – לא עלו יפה.

ערעורי האישה על החיוב בגט והטלת צווי ההגבלה וכן השימוע בעניינם לא הצליחו לשכנע את האשה כי עליה לציית להוראות בית הדין ולא לעשות דין לעצמה. גם קנס יומי שהוטל על האישה לטובת אוצר המדינה לא גרם לה לשנות את עמדתה וגם פרסום פסק הדין עם שמה לא הפסיק את העיגון ואת איבוד שנות החיים של בני הזוג. אדרבה: האישה התבצרה בעמדתה ופתחה במלחמה כוללת המתנהלת בתוך מערכות המשפט, מחוץ לכותלי בית המשפט וגם כנגד בית המשפט.

בית הדין האזורי דן בבקשת הבעל להטיל על האישה מאסר. בהחלטת בית הדין על הטלת המאסר האריך בית הדין לדחות את טענותיה – הן את טענתה כי מי שמוכנה להתגרש לאחר שייענו כל דרישותיה הכספיות אינה נקראת מעגנת, הן את הטענה כי לא חלף מספיק זמן מעת הטלת ההגבלות, והן את הטענה הכוללת שאין להטיל סנקציות חמורות כאלו על אישה. בית הדין תיאר גם את הנזק הנגרם לבעל שבגיל שלושים ושבע כל שהות נוספת עלולה למנוע ממנו את זכותו להקים בית בישראל.

בית הדין בירר את הסמכות החוקית של בתי הדין לכפות את פסקי הדין לגירושין ושחרור הצד המעוגן – ללא הבחנה בין איש לאישה מלבד חובת השימוע ואישור נשיא בית הדין הגדול שהיא ייחודית לנשים. בית הדין תיאר את המאמצים הרבים שנעשו למנוע את הטלת צו המאסר על האישה; את העובדה שכל הצווים הקודמים, שהלכו מן הקל אל הכבד, לא הביאו לתוצאה הרצויה; ואת הסיבות לכך. בסופו של דבר החליט בית הדין על המאסר, כשהוא נותן לאישה ארכה לקבל את גיטה ולהימנע מן המאסר.

בית הדין שלח את החלטתו לאישור נשיא בית הדין הגדול.

השימוע

הנשיא, החתום מטה, הזמין את האישה לשימוע לפניו. האישה ביקשה טרם השימוע לערער על ההליך כולו אך בית הדין החליט כי עליה להפקיד ערבות לשמיעת הערעור כדי להבטיח שלא מדובר בערעור סרק שנועד להמשיך את העיגון והסירוב. הערבות לא הופקדה ולכן מדובר בשימוע בלבד.

השימוע נערך גם בהשתתפות שאר דייני ההרכב, בהסכמת הצדדים, כדי לנסות ולפתור את הסכסוך וגם כדי לאפשר לאישה ולבא כוחה, לפנים משורת הדין, להשמיע את טענותיהם בערעורים שהגישו, שלטענתם בשל העדר יכולת להפקדת ערבות לא נקבע להם דיון.

דברי האישה ובא כוחה וכן דברי הצד שכנגד נשמעו לפנינו במשך שעות רבות – גם לשמיעת הטענות על הפגמים שנפלו לדבריהם בהליך, גם בניסיון נוסף של בית הדין להבין מה הסיבה המונעת את הגירושין וגם כדי לברר אם אפשר ליצור הסכמה לגירושין ולייתר את צווי ההגבלה והמאסר.

במהלך הדיון עלו הטענות שהוגשה בקשת פסלות כנגד דייני ההרכב האזורי בתיק אחר, דבר שלטענת בא כוח האישה מונע מהם לתת החלטה זו. בית הדין הבהיר לאישה כי לא הייתה כל מניעת פסלות על ההרכב, ואין בקשתה שההרכב יפסול עצמו בנושא אחר מהווה אפילו עננה על ההרכב, כאשר גם לפי התקנות רשאי הרכב בית הדין לדון אף בתיק שבעניינו הוגשה בקשת הפסלות כאשר יש צורך בכך וכל שכן בעניין אחר.

הועלו טענות האישה כי הייתה אפשרות לבית הדין לחפש אמצעי כפייה נוספים, כמו היתר לפרסם גם את תמונתה, לפני אפשרות המאסר. אך גם טענה זו אינה כלום, שהרי כבר מתנהל על ידה מאבק של ממש באיש ובבית הדין באמצעי המדיה השונים, ופרסום תמונתה על ידי בית הדין כבר אינו מוסיף מאומה. אוסיף עוד שסבורני כי מלבד זאת עצם הטענה היא תמוהה ביותר, לטעון שבית הדין חייב ללחוץ עליה לקיים את פסק הדין באופן הנראה לה, שהרי את פסק הדין עליה לקיים גם ללא כל לחץ ובחירת אמצעי הלחץ על ידה אינה מתקבלת על הדעת. מכל מקום גם היא לא מצאה להעלות לפנינו כל אפשרות לחץ אחרת מלבד פרסום תמונתה שכבר מפורסמת בפרסומים שמצידה.

לא שמעתי לאורך כל הדיון שום הסבר מניח את הדעת מדוע מתעקשת האישה לעכב את מתן הגט. טענותיה כי יש לבעל אשם תורם לסכסוך ולסירוב להתגרש נדחו בבית הדין, שהרי לא הסכסוך והתביעות ההדדיות עומדים עתה לפני בית הדין אלא רק חיוב הגירושין שעל בית הדין לדאוג לקיומו, ולא עוד אלא שבית הדין האזורי קבע כי האיש מסכים לגירושין והאישה מסרבת, גם בדיון לפנינו הוצע לכתוב את הגט לאלתר ללא כל תנאים מוקדמים – האיש הסכים, האישה סירבה.

ניסינו, החתום מטה עם דייני ההרכב, במשך שעות להביא להסכמות בין הצדדים ושוב ללא הצלחה. לפיכך הרושם העולה הוא שלא פגם זה או אחר עומד בפני סירוב האישה להתגרש, אלא מתנהל כאן מאבק בניסיון 'לשבור' את הבעל ולהשיג רווחים כספיים.

החלטה

לאור כל זאת, משנוכחתי כי בית הדין האזורי פעל כראוי ולא מצאתי כי ישנה אפשרות אחרת להביא לידי סיום עיגון האיש, הריני מאשר את החלטת בית הדין האזורי לעצם הטלת המאסר. אבל תקופת המאסר הראשונית המוטלת לא תהיה חמש שנים כפי שקבע בית הדין האזורי, אלא שנה אחת. ואני תפילה שלא יהיה צורך בהארכתה. ביצוע ההחלטה יידחה עד לאחר חג הפסח. בית הדין האזורי יוודא גם כי החלטת המאסר וביצועה נעשים כפי התקנות וההוראות.

לסיום, ערב 'זמן חרותנו' אני פונה לאישה לקבל את גיטה ולא לשלול את חרותו של האיש כמו את חירותה שלה עצמה.

ניתן ביום י"ב בניסן התשפ"א (25.3.2021).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בפתח תקווה שניתן ביום י"ז באייר תשע"ח (2.5.2018) ושלאחר

פסק דין א) בפני בית הדין מונחת בקשת האשה התובעת לקביעת מעמדה האישי ולגירושין. המבקשת התגרשה מבעלה הראשון בבית הדין

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה בעניינם של הצדדים שבה נאמר כדלהלן: לפנינו תביעת גירושין

הצדדים נישאו בתאריך ה – 21/06/1989, ולהם ארבע בנות, שלוש קטינות ואחת בגירה. לפנינו תביעת גירושין שנייה שאותה מגיש הבעל,

פסק דין בפני בית הדין בקשה לאישור יהדות, והתקיימו שלושה דיונים לשמיעת הבקשה. המבקשת הינה בת להורים יוצאי הכפר אילינקא

פסק דין א.   פסק דינו של בית דין קמא, רקע עובדתי ועמדות הצדדים לפני בית הדין ערעורה של האישה על

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל לגירושין. הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 8.3.78 ולהם 2 ילדים בגירים. תחת החופה התחייב הבעל

פסק דין בית הדין נתן את החלטתו לאחר הדיון, ביום כ"ב בשבט תשפ"א (04/02/2021): … הצדדים ערכו הסכם גירושין בפני

החלטה בפני בית הדין תביעת שלום בית ולחילופין גירושין מטעם הבעל, ותביעת האשה לתשלום הכתובה ותביעות לחלוקת הרכוש ולקביעת משמורת

החלטה בפני ביה"ד טענת האישה בעניין חוסר סמכותו של ביה"ד לדון בטענה שהועלתה בכתב התביעה בעניין ההלוואה שנתן אבי האיש

הנדון: בירור יוחסין – אישיהיתר חשש ממזרות במי שהחזיק עצמו לממזרוהמסתעף מזה לדין שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וחשש זנות מקרובים

החלטה לפנינו בקשת המערערת ובא כוחה ששימש גם ככונס נכסים (יחיד וללא תמורה) לאישור מכירת הנכס המשותף לקונה שזכה בו

הרב שניאור פרדס – ראב"ד נתניה תביעה להשבת מטלטלין – תכולת הדירה תיאור המקרה שבועת מודה במקצת ★ חיוב האשה

החלטה לפניי בקשה "לביטול החלטה שניתנה בדן יחיד ולהורות לבית הדין לדון בערעור ובבקשות ולפסוק בהרכב מלא" שעניינה בהחלטתו של

פסק דין דעת המיעוט רקע הצדדים נישאו בשנת תשס"ח (2008), ולהם שני ילדים קטינים. בעת הנישואין היו שני בני הזוג

החלטה א) ביום י' בתמוז תשע"ד (8.7.2014) הוגשה תביעת האישה לגירושין. בכתב תביעתה כתבה האישה שהבעל נוהג כלפיה באלימות פיזית

פסק דין לפניי ערעור על החלטת יושב ראש המותב (הדן בעניינם של הצדדים) לדחות את בקשת הפסילה שהגיש המערער כנגדו.

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה מיום כ"ח באדר התשע"ז (26.3.2017) הקובעת: "הסמכות לדון בענייני

פסק דין רקע הצדדים התגרשו בבית הדין בשנת 2012 ולהם ילד אחד – [ל'] יליד כ"ד טבת תשס"ו (24.1.06). הצדדים

פסק דין בפנינו תביעה רכושית מאת התובעת, לחלוקת הדירה הרשומה על שם הנתבע, בשל טענתה לכוונת שיתוף ספציפי. למעשה, חרף

החלטה לפנינו בקשת הבעל־האב (להלן – המבקש) מיום ב' בחשון תש"פ (31/10/2019) למתן ביסוס חוקי להחלטתנו מיום ל' בתשרי תש"פ

החלטה בפנינו בקשת עו"ד ז' לפסיקת שכר טרחתה. עו"ד ז' מונתה בעבר לכונסת נכסים למכירת דירת הצדדים; ובשלב מאוחר יותר,

פסק דין א.         לפנינו צבר בקשות וערעורים של האיש הבלולים זה בזה, בענייני דירת עמידר שלטענת המערער הועברה למשיבה שלא

החלטה בפנינו תביעת אם להסדרת הסדרי שהות ומשמורת. הצדדים גרושים מיום כ"ו בסיון תשע"ד (24.6.14). לצדדים שתי בנות בגילאי שש

פסק דין בפני ערעור המערער כנגד החלטת ביה"ד הרבני האזורי תל אביב שניתנה ביום כ"א באדר א' תשע"ו (1.3.2016) ובה

פסק דין בפני בית הדין תביעה להכרעה במחלוקת בין הצדדים באשר למקום הלימודים הראוי לבתם בשנת הלימודים תש"פ, עקב פתיחת

החלטה בפני בית הדין בקשת האשה להורות על קיצור הליכים, לאחר שביום י"ז אלול תשפ"א (25/8/2021) הגישה בקשה לישוב סכסוך

פסק דין בפנינו בקשת האישה לביטול הנישואין מאחר שאחד העדים הוא מחלל שבת. הצדדים נישאו בחודש סיון תשס"ו (שנת 2006).

פסק דין הוגש בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה מיום כ"ב באדר א' תשע"ט (27.2.19) שבה נפסק

פסק דין להלן תקציר האירועים כפי שתואר בהחלטת בית הדין מיום ו' בכסלו התשפ"ב (10.11.2021): ביום ב' באלול התשע"ט (2.9.

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) באמצעות ב"כ טו"ר מרדכי שיינין על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום ד'

החלטה לפני בית הדין מונחת בקשת המערערים, בקשה שהוגשה ביום כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.21), לעיכוב ביצוע פסק דיננו מיום י"ד

פסק דין הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (הרכב ד) שקבע: א.       כונס הנכסים יערוך שומה

החלטה לפנינו נדון בעניין עיזבון המנוחה. רקע ועובדות המנוחה נפטרה בסיוון תשע"א (יוני 2011) והותירה ארבעה ילדים – שני בנים

פסק דין פסק הדין שלפנינו עניינו המתנת כ"ד חודש (מינקת חברו) באם פונדקאית. הופיעו לפנינו בני זוג לגירושין בהסכמה. לדבריהם,

פסק דין בפני ביה"ד הוגשה ביום 3/12/17 תביעת מזונות ילדים כרוכה לתביעת הגירושין. ביום 15/1/18 הגיב האב בתגובה ראשונה לבקשת

החלטה רקע עובדתי בפנינו תביעת הבעל לשלום בית, הכוללת בתוכה בקשה לחזרת האישה עם הילדים אל הדירה אשר התגוררו בני

פסק דין לפנינו ערעור האיש על פסיקת בית הדין האזורי חיפה בראשות הרב ישראל דב רוזנטל מיום כ"ג בטבת התש"ף

הרב יוסף גולדברגדיין בית הדין הרבני האזורי ירושלים מפורסם בבתי הדין שמנהג הספרדים לכתוב כל הברת ז שבורה באות ג'

החלטה לסיום כל ההליכים בעניין מזונות הקטינים הצדדים מסכימים ומצהירים כלהלן: ולראיה באנו על החתום: (-) ח"י האשה לשעבר                                          

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין האזורי מיום א' בכסלו התשפ"א (17.11.20)

פסק דין בתיק זה נכתב פסק דין בהרכב מלא בו נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. אני מצרף תוספת והרחבת נימוקים.

פסק דין הצדדים התגרשו בבית הדין על יסוד החלטה מיום כ' אלול תשע"ד (15/09/2014), שבה הבעל חויב בגירושין, ובלא הסכם

פסק דין בפנינו תביעת גירושין של האישה שכרכה בתביעתה תביעה לחלוקת רכוש ואף תבעה את כתובתה. מנגד הגיש הבעל תביעה

פסק דין רקע עובדתי לפנינו תביעה לחלוקת רכוש. בשנת 2004 הכירו הצדדים, ולתקופה מסוימת עברו לגור תחת קורת גג אחת.

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ"א באלול התשפ"א (29.8.2021) הקובעת בדעת רוב: הצדדים הסכימו

פסק דין בתיק זה, ניתן ביום א' בטבת תשע"ט (09.12.2018), פסק דין עקרוני, המחייב את הנתבע בתשלום כתובה לתובעת. לא

פסק דין רקע ועובדות לפנינו ערעור על החלטת בית הדין בתל אביב מיום ח' באדר א' תשע"ו 17.2.2016. מדובר בזוג

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר