טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

כשרות קידושין למרות החתמת עדים ספק פסולים בכתובה

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

תיק מספר:

935132/9

בפני כבוד הדיינים:

הרב ישראל שחור
הרב דניאל כ"ץ
הרב נפתלי הייזלר

תאריך:

כ"ד באלול התשפ"א
01/09/2021

הנידון:

כשרות קידושין למרות החתמת עדים ספק פסולים בכתובה

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אסנת קוצר)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ טו"ר נפתלי לוי)

פסק דין

הצדדים גרושים ובית הדין חייב את האיש בכתובתו.

הוגשה לבית הדין בקשה ולפיה לנוכח נתונים חדשים שנתגלו לב"כ האיש לאחר הדיונים על הכתובה, הקידושין של הצדדים לא חלו כלל וממילא אין לכתובה תוקף.

בית הדין קיים דיונים הוכחות וקיבל עדים, והצדדים הגישו סיכומים.

טענות האיש

  1. הקידושין סודרו על ידי הרב [ב], שהעיד בפני בית הדין.
  2. לטענת ב"כ האיש הרב לא ידע מי הם העדים של הקידושין, לא בדק האם עדי הכתובה כשרים ולא נקט אמצי זהירות הראויים במקרה של ספק בכשרות העדים.
  3. הוא מצטט את עדותו של הרב, לפיה הוא אינו זוכר את המקרה, וכן מצטט את הודאתו שהוא לא רשם שהוא ביצע החלפה של העדים כפי שהוא נוהג במקרה של ספק בכשרות העדים.
  4. כך גם הוא מסיק מעדות מר [כ] שהיה בקידושין שהוא לא קיבל הוראה ברורה להיות עד. הדבר גם מוכח מכך שמר [כ] שם לב לטעות בשם האיש (השמטה של אחד מהשמות)                                                                                        אך הוא לא תיקן את הרב היות ולטענת ב"כ האיש הוא לא הרגיש כעד ממש.
  5. לגבי כשרות העדים צוין שהעד מר [א] נשוי בנישואין אזרחיים לגויה.
  6. האישה הודתה שהיא מודעת לכך.
  7. בנוסף העד הודה שהוא מחלל שבת.
  8. בנוסף, צוין שהעד כתב לבית הדין לאחר העדות שהאישה דיברה אתו כמה פעמים ויתכן שהוא אמר בעדות דברים שנאמרו על ידה והתערבבו לו בזיכרונו.

אף אם הרב התכוון שהעדים הכשרים יהיו העדים, הרי שבני הזוג התכוונו שחבריהם יהיו העדים ואלו היו עדים פסולים ואם הזוג ייחד לעצמו עדים לא ניתן להסתמך על עדים אחרים.

לסיכום יש ספק בכשרות עדי הקידושין שהיו בחופה ולנוכח זאת לא ניתן לחייב בכתובה.

לגבי חתימת האיש על הכתובה, נטען שזו אינה חתימתו כי אם רישום שגוי של שמו היות והחסירו אחד מהשמות.

אף אם זו חתימתו, לאור האמור לעיל אם אין קידושין אין כתובה.

נטען גם שחתימת עדים פסולים פוסלת את חתימת הבעל על הכתובה, וצורף פסק דין שניתן בבית הדין בחיפה ברוח זו.

טענות האישה

  1. מדובר בחופה שנערכה על ידי רב מוכר וידוע.
  2. לפי עדותו של הרב [ב], הוא נוהג באופן עקבי לא לפסול את עדי החתן והכלה, אף אם הם פסולים, זאת כדי למנוע מחלוקות וחילול ה', על כן הוא משמש כעד בעצמו יחד עם הגבאי מר [כ], ומאפשר לעדים הפסולים או ספק פסולים, לחתום על הכתובה ולסמוך על חתימת החתן.
  3. כך גם מר [כ] העיד שהוא נוהג באופן קבוע להיות עד על החופות וכן על חתימת החתן על הכתובה. לדבריו החתן תמיד אומר לרב ולמר [כ]: "אתם עדי".
  4. במכתב שמר [כ] לבית הדין הוא רק סיפר שהאישה דיברה אתו על הבעיות שלה ולא כתב דבר בעניין גוף העדות.
  5. בסרט של החופה שצולם על ידי העד הרשמי מר [א] נראה בבירור שהרב והגבאי הם העדים על החופה.
  6. גם העד מר [א] סיפר שהוא ראה את החתן חותם על הכתובה.

על כן הפסק שצורף שבו היו עדים פסולים אינו שייך כלל נידון דידן בו שני העדים כשרים לחלוטין.

צוין פסק דין אחר מבית הדין בבאר שבע, שיש עדיפות להחתמת עדי הקידושין כעדי כתובה, אבל זה לא מעכב ודי בחתימת החתן בכדי להכשיר את הכתובה.

 האיש חזר והגיב על הדברים, ולמעשה חזר על טענותיו בלא תוספת של ממש, למעט דיון בשאלה האם העד הפסול היה עד מטעם האישה או האיש שלא נרחיב בה כעת.

דיון והכרעה

למעשה לפנינו שאלה בכשרות הקידושין של זוג גרוש, שהנפקותא היא לגבי חיוב הכתובה.

לטענת האיש עדי הקידושין היו פסולים, ולפחות יש ספק בדבר מי היו העדים, ועל כן אם אין קידושין אין כתובה.

בית הדין קיבל לעדות את הרב עורך הקידושין, הגבאי ואחד העדים על הכתובה, וראה את סרט החופה.

הרב לא זכר את הזוג והחופה, אולם הסביר את הנהלים הקבועים שלו:

תשובה : אני יגיד ככלל בדרך כלל על פי רוב אני מבקש לבחור את העדים בעצמי.

שאלה : אתה בעצמך גם משמש כעד ?

תשובה : כן, כשאין בנמצא , במיוחד חתונות עם מס' אורחים מצומצם או בגלל שלא נמצא יהודי שומר תורה ומצוות שהוא לא קרוב אז הרבה פעמים אני משמש כעד, שמה ספציפית ערכתי לדעתי כ – 20 חופות והדבר לפעמים קורה, לכן הרבה כתובות אני והגבאי של בית הכנסת מר [כ] חותמים על הכתובות.

שאלה : כאן יש חתימות אחרות, לא שלך ולא של מר [כ].

תשובה : במידה והחתן והכלה בחרו אנשים אחרים, ואני רואה שיכול לצאת מזה תקלה מבחינת חילול ד' או מבחינת זאת שזה יכול יצור לחץ,                                                                                                                                                                         או בגלל שגם החתן חותם ויש בזה חיוב אישי לפי החתם סופר, אני אומר לגבאי מר [כ] תהיה איתי בחופה ובמסירה.

שאלה : ואז אין בעצם רשום שאתה והגבאי הייתם עדים.

תשובה : לא יודע ברוב המקרים 90% ומעלה מדובר בעדים כשרים. הדבר גם ניכר על רוב האנשים וגם נושא של קרבה ובמקרים קיצוניים שקורה, אז כנראה שזה מה שהיה באותו פעם.

הרי שהרב קבע באופן ברור את הנהלים על פיהם הוא עובד ואת הקפדתו על עדים כשרים, וכן ציין שיש לו מנהג לפעמים להפריד בין העדות על הקידושין שבה הוא מקפיד                                                                                  על עדות של עדים כשרים לבין החתימה על הכתובה שבה הוא מאפשר לעדים פסולים לחתום. דעתנו אינה מסכמת עם הרב בעניין מנהג זה וכפי שנפרט להלן,                                                                                                        אך סוף סוף על עצם הקידושין הרב מסדר הקידושין מקפיד לבצע כדת וכהלכה, וחזקה על הרב שעשה מלאכתו נאמנה.

בנוסף לזה העיד הגבאי מר [כ] באופן ברור על היותו עד בחופה:

ביה"ד : הוא צירף אותך אליו כעד לחופה ?

העד מר [כ] : כן.

ביה"ד : אתה זוכר כל חופה וחופה או שיש ריבוי ולכן לא זוכר.

העד [כ] : יש כאלה שכן יש כאלו שפחות.

ביה"ד : יש לנו כאן 2 אנשים, אתה מכיר אותו ?

העד מר [כ] : כן.

ביה"ד : ואותה ?

העד מר [כ] : כן.

ביה"ד : זוכר מתי עשו את החופה ?

העד מר [כ] : תאריך מדויק לא זוכר, 7-10 שנים.

ביה"ד : ככה אתה זוכר ?

העד מר [כ] : את … אני מכיר במיוחד כי את הבן שלו הגדול לימדתי לבר מצווה וככה הכרנו.

ביה"ד : זה היה לפני החופה שלהם ?

העד מר [כ] : הרבה לפני.

ביה"ד : ואותה ?

העד מר [כ] : רק בחופה. אחרי זה אולי פעם אחת.

ביה"ד : אתה הוזמנת כעד. אתה מודע לזה שהרב עושה את החופות האלו, בצורה שכל החופות נעשות דרך רישום מסודר דרך הרבנות ?

העד מר [כ] : כן.

ביה"ד : מה הוא מבקש ממך ?

העד מר [כ] : לראות שהחתן חתם על הכתובה. ואז לחתום על הכתובה או עם הרב עצמו או עם עוד עד. במקרה שלהם זה היה הרב עצמו.

עד כאן, ראה עוד המשך דבריו שהוא היה עד בחופה זו והוא זוכר זאת היטב.

ב"כ האיש מדייק מהמשך הפרוטוקול (שורה 98) שמר [כ] אמר שהוא לא היה עד על הקידושין ולכן הוא לא הקפיד על השם המלא של החתן.                                                                                                               

לכאורה דברים אלו עומדים בסתירה ברורה לתחילת דבריו, אמנם זהו ציטוט חלקי מהפרוטוקול, נצטט את הקטע המלא מהפרוטוקול:

שאלה : אתה אומר שהיית בחופה ושקראו את הכתובה ואתה יודע שיש לו שם שקוראים לו פלוני ואתה שומע שלא אומרים את השם המלא ואתה עד , איך זה הולך ?

תשובה : לא הייתי עד על הכתובה לא על הקידושין.

שאלה : גם על הקידושין שאתה שומע, הוא לא מקדש בשם הנכון.

תשובה : אני יודע שהעדות שהוא מוכן לקדש.

הרי שבקטע המלא העד מבחין בין עדותו על הקידושין לבין חתימה על הכתובה. נכון שבציטוט השורה של העד בה הוא אמר "לא על הקידושין" נראה שהוא אינו עד על הקידושין,                                                                      אך ברור שנפלה שם טעות קלה, גם לשיטת ב"כ האיש חסרה שם אות שכן צריך היה לכתוב "ולא על הקידושין" אבל נראה ברור שהאות החסירה היא א וצריך לומר "אלא על הקידושין".                                                        ובכך גם מובנת השאלה שלאחר מכן "גם על הקידושין…" כלומר אחרי שהעד אומר שעל הקידושין הוא כן העיד, השואל חוזר ושואל מדוע הוא לא הקפיד בקידושין על עניין השם,                                                                והעד מסביר שבקידושין אין משמעות של ממש לשם המלא, וצדקו דבריו (ובניגוד לדברי ב"כ האיש שכתב שהתשובה תמוהה ומתחמקת).

גם העד שחתום על הכתובה העיד בבית הדין ומסר במפורש שהוא לא ראה כלל את הקידושין והיה מרוחק מהזוג בזמן החופה, הוא גם כלל לא הבין את משמעות הדברים,                                                                             ונראה ברור שמדובר באדם שאינו בעל זיקה של ממש למסורת ישראל, וחזקה על הרב מסדר הקידושין שלא העלה על דעתו לקחת אותו כעד גם אם הוא לא ידע שאשתו של העד לא יהודייה.

יצוין שב"כ האיש הביא מקורות מההלכה על כך שאם יוחדו עדים פסולים, העדים הכשרים אינם עדים, ונטען שכך היה במקרה זה. אולם כלל לא הובאו ראיות שאכן במקרה זה יוחדו עדים פסולים, החתן שאינו מתמצא כלל בהלכה בוודאי לא כיוון לייחד עדים כאלו או אחרים וחתימת העד הפסול על הכתובה אינה עדות על הקידושין.

בנוסף ב"כ האיש דן באריכות ברמיזתו של הרב מסדר הקידושין (שורה 28) על כך שהוא מסתמך על דברי החתם סופר. ומבאר שכוונת הרב להסתמך על תשובת החתם סופר (אבן העזר סי' ק') במקרה שהחתן והכלה הזמינו עדים כשרים, ואילו הרב הזמין עד פסול, והחתם סופר הכשיר את הקידושין, ומאריך לחלק בין המקרים.

אף שאין זה מתפקידנו לפרש כל מילה בדברי הרב מסדר הקידושין בעדותו אך על פניו לא לחתם סופר זה הוא כיוון, ונצטט את המשפט המלא מהעדות (שורה 27 ואילך):

תשובה : במידה והחתן והכלה בחרו אנשים אחרים, ואני רואה שיכול לצאת מזה תקלה מבחינת חילול ד' או מבחינת זאת שזה יכול יצור לחץ,                                                                                                                                                                               או בגלל שגם החתן חותם ויש בזה חיוב אישי לפי החתם סופר ואני אומר לגבאי מר [א] תהיה איתי בחופה ובמסירה.

כלומר הרב מסדר הקידושין מתייחס לשאלה כיצד הוא מחתים עדים פסולים על הכתובה, ועל כך הוא משיב שהיות ויש בזה חיוב אישי, כלומר החתן מתחייב בכתובה וחותם על כך יש בזה חיוב, הרי שלפי החתם סופר ניתן גם להחתים עדים פסולים. אין ברורה כוונתו לאיזה חתם סופר הוא כיוון, אך העיקרון שהוא העלה שהכתובה היא שטר ממוני וחיוב כספי וכאשר החתן מקבל בקניין את החיוב וחותם על כך הוא חייב בזה, גם אם העדים אינם כשרים שכן העדים הם אינם עדי קיום על כתובה אלא עדי בירור "ולא איברו סהדי אלא לשקרי". על כן במקרה זה שאין ספק שזו הכתובה שהייתה בחופה ועליה חתם החתן, היא מחייבת אותו גם אם העדים פסולים.

בנוסף, לנוכח הדברים האמורים גם אין פסול בכתובה עקב כך שלא הוזכר שמו השני של החתן שאינו משמש אותו ואין בזה עיכוב לכתוב את כל השמות בכתובה כמו בגט,                                                                          ובמקרה דנן אף בכתיבת הגט לא הוזכר השם השני שכן הוא אינו שם שמשמש אותו בחייו היום יומיים.

למעלה מן הצורך יצוין, שבסרט החופה רואים בבירור את הרב ואת הגבאי עומדים בחופה ומתבוננים היטב בטקס כפי שעדים עושים ועל כן הקידושין הם בתוקפם.

הוזכר על ידי ב"כ האיש, שיש לערער על עדות הגבאי היות ובמכתב שהעד שלח אחר העדות לבית הדין הוא מוסר על שיחות עם האישה. לאחר העיון במכתב בית הדין סבור                                                                                 שאין כל שינוי בדברים והעד בסך הכל ביקש לשמור על ניקיון כפיו ולהבהיר את דבריו בבית הדין שלא שוחח עם האישה בעניין הדיון, ושהוא כן שוחח איתה על בעיות שלה,                                                                             והיות והוא חשש שאולי לא פירט מספיק את תשובתו, הוא שלח מכתב. מעבר לכך שגם אם היה חוזר בו אין מקבלים את דבריו שכן העד אינו יכול לחזור בו, הוא "אינו חוזר ומגיד".

על כן בית הדין סבור שבמקרה זה אין כל ספק בקידושין ובכתובה עליה חתום החתן.

אכן בית הדין מעיר שנפל פגם בסדר הקידושין, ויש לחדד עניין זה ברבנות הראשית, במחלקת הנישואין בכדי למנוע מכשול להבא, שאין זו הדרך לקיים שתי מערכות של עדים,                                                                     ולהחתים על הכתובה עדים שיש לפחות ספק בכשרותם, וכן בשום פנים ואופן אין לרשום בתעודת הנישואין עדים פסולים או אף ספק פסולים. אין מנהגו של הרב מסדר הקידושין בעניין זה מקובל על בית הדין.

יש להעביר את ההחלטה לרבנות הראשית לצורך חידוד הנהלים, זאת לאחר השמטת שמות המעורבים כולל הרב והגבאי.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים כאמור לעיל.

ניתן ביום כ"ד באלול התשפ"א (01/09/2021).

הרב ישראל שחור הרב דניאל כ"ץ הרב נפתלי הייזלר

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע בתגובה לה ובחומר שבתיק בית הדין האזורי אני מחליט לדחות את הבקשה. בקצירת האומר

פסק דין[1] לפנינו ערעור שהגישה המערערת כנגד החלטת בית הדין האזורי תל אביב מיום כ"ז תשרי תשע"ד (01/10/13) בתיק ‏368349/3.

פסק דין בפנינו הונחה תביעת המבקש כנגד המשיבה להורות על הארכת הזמן שניתן למשיב להפרות עובר מוקפא של הצדדים המצוי

החלטה לפנינו בקשת המבקש להטיל על האישה מאסר כאמור בהוראות סעיף 3(א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"ח בשבט תשנ"ה (29.1.95), ולהם שני ילדים בגירים. התקיימו שני דיונים בהם נחקרו

פסק דין רקע עובדתי בתאריך י"ד במרחשון התשע"ה (7.11.14), הגישה התובעת [פלונית] (להלן 'האישה') תלונה למשטרה על איומים מצד הנתבע

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (הרב אוריאל לביא – אב"ד, הרב דב דוד

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.2019), לפיה בהמשך להחלטות קודמות המשמורת של

החלטה בפנינו תביעות האשה לגירושין ולכתובה. רקע והליכים הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2011 ולהם 3 ילדים: ילדה כבת 6

פסק דין עניינה של החלטה זו – הכרעה וסיום חלוקת הרכוש. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.5.2006 ולהם 3 ילדים.

החלטה לפנינו ערעורה של האישה על פסק הדין לגירושין שנתן בית הדין הרבני האזורי תל אביב בעניינם של הצדדים ובצידו

פסק דין ההליך שלפנינו והרקע לו לפנינו בקשתו של המבקש הרשום מעלה לעיון מחדש בפסק הדין שניתן בעניינם של הצדדים

פסק דין לפנינו ערעור האישה על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה (להלן: בית דין קמא) מיום ו' במרחשוון התש"ף

החלטה בפני בית הדין הופיעו הצדדים וב"כ ולאחר שהוסדרו ענייני הגירושין, הצדדים חתמו על הסכם גירושין וסודר להם גט. בית

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים בעניין המזונות. העובדות בקצרה הצדדים נשואים ולהם ארבעה ילדים, אחד הילדים בגיר וכן

פסק דין בפני ביה"ד בקשת המבקשת להיתר נישואין. בשל נגיף הקורונה בית הדין ערך שיחות טלפוניות עם המבקשת לבירור הבקשה

פסק דין בפני ביה"ד מונח ערעור האשה על החלטת ביה"ד האזורי הדוחה תביעתה לשלום בית ומחייבת אותה להתגרש. פסק דינו

פסק דין רקע הצדדים נישאו בי"ב במרחשוון תשע"ד (16.10.2013) בנישואין אזרחיים בקפריסין. אלו נישואין שניים לשני הצדדים כאשר לכל אחד

פסק דין לפנינו ערעור של הגב' [פלונית] (להלן: האישה) על פסק דינו של בית הדין האזורי. פרטי המקרה פורטו בהרחבה

פסק דין רקע הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל בתאריך כ"ט בסיוון תשס"ד (18.6.2004), ולהם שתי בנות […] (בת

פסק דין הוגש לפנינו ערעור האישה על החלטת בית הדין האזורי ירושלים בראשות ראש אבות בתי הדין הרב מרדכי רלב"ג

פסק דין ענינו של פסק דין זה – הכרעה בכמה ענינים בתביעה רכושית: החזר הוצאות הרכב, נדון חיוב הבעל בתשלום

החלטה ביום ו' תמוז תש"פ (28.6.20)  הגיש  נתבע מס' 2 בקשה כי אפסול את עצמי מלשבת בדין בעניינו. עוד טרם

פסק דין רקע עובדתי לפנינו תביעה לחלוקת רכוש. בשנת 2004 הכירו הצדדים, ולתקופה מסוימת עברו לגור תחת קורת גג אחת.

פסק דין הצדדים נשאו בשנת 1990 ולהם שני ילדים. ש' נולדה בשנת 1993 וה' בשנת 1996. הבעל פתח תיק גירושין

פסק דין בפני בית הדין תביעה להכרעה במחלוקת בין הצדדים באשר למקום הלימודים הראוי לבתם בשנת הלימודים תש"פ, עקב פתיחת

החלטה האיש ובאי כוח הצדדים הופיעו לפני בית הדין הגדול לדיון שבו נכחו גם האפוטרופוס לדין ולרכוש. בית הדין קבע

החלטה תיק זה מתנהל בפניי כדיין יחיד, בהסכמת הצדדים. בדיון ביום י"ג באייר תשפ"ג (04/05/2023) שמעתי על מצבם של הילדים

החלטה בפני בית הדין בקשות הצדדים בעניין כרטיס המזון. הצדדים נשואים חיים בפירוד מזה תקופה ולהם ששה ילדים וכן בת

פסק דין בפנינו בקשה לקביעת מעמד אישי. תיאור העובדות המבקש נשוי ואב לתשעה קידש את המשיבה בעודו נשוי לאשתו הראשונה,

פסק דין רקע הצדדים נישאו בתאריך כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97) כשלשניהם מדובר בנישואין שניים. מנישואין אלו נולדו להם ארבעה ילדים

פסק דין ספור המעשה בקצרה והחלטת ביה"ד בפס"ד שניתן בשלושה, בתאריך ב' באייר התשפ"א (14/04/2021) תיאר ביה"ד דנן את המעשה

החלטה בפני בית הדין בקשה לקציבת מזונות כסעד זמני. ביה"ד קבע דיון, בו הופיעו הצדדים וב"כ. בפתח הדיון עלתה שאלה

פסק דין לפנינו ערעור על החלטות אחדות של בית הדין האזורי בתל אביב שהעניין המשותף לכולן הוא הסדרי השהות של

החלטה בפניו בקשת האב לראיית הילד (בן יחיד). עמדת שני הצדדים כבר נשמעה פעמים רבות, בתיקים השונים. האם טוענת שהאב

פסק דין רקע לפני בית הדין מונח ערעורו של הבעל ובקשתו בעקבות החלטת בית הדין האזורי המודיעה לבית הדין הגדול

החלטה לפנינו ערעור האיש על קביעת בית הדין האזורי בתל אביב, בתיק מספר 1179072/2, ביום כ"ח בסיוון התשפ"א (8.6.2021) כי

פסק דין א.         לפנינו עומדת בקשתה של המשיבה (להלן: "האישה") בהליך זה, המבקשת מבית דיננו: לאפשר למבקשת (=לאישה) לקבל (באמצעות

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ו' בשבט תש"ס (13.1.2000), ומנישואין אלה נולדו ארבעה ילדים. תביעת הגירושין הוגשה בתאריך

פסק דין רקע ועובדות בני הזוג נישאו בתאריך כ"ה באלול תשנ"א (4/9/91) באמצעות הרבנות רמלה. בדיון שהתקיים בביה"ד בתאריך א'

פסק דין לפנינו מונחת תביעת האישה לחייב את הבעל במתן כתובה, בסך 120,000 ש"ח. הצדדים נישאו בתאריך 30.5.2013 כדמו"י, והתגרשו

החלטה לפניי בקשה למתן רשות ערעור על כשרותו של גט שסודר ונמסר כדמו"י בבית הדין הרבני האזורי ירושלים ביום ט'

פסק דין בפנינו תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ט"ז באדר תשע"ז (14.3.17), ומנישואין אלה נולדה בת

החלטה הסוגיה העולה במסגרת החלטה זו הינה, מסגרת סמכותו של בית הדין הרבני לעסוק באכיפת הסכם גירושין. בפנינו בקשת המבקש

פסק דין לפנינו תביעות האשה (להלן התובעת) לגירושין, תשלום כתובה, מזונות וחלוקת רכוש. מנגד, תביעת הבעל (להלן הנתבע) לשלום בית.

פסק דין לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות, על החלטת ראש הרכב בית הדין להקדשות בירושלים, הרב מנחם האגר, בתיק 840577/1,

פסק דין בדיון שהתקיים הופיעו בפני ביה"ד האשה וב"כ טו"ר מרדכי שיינין, וכן הופיעו כונסי הנכסים עו"ד זילבר ועו"ד קדמי.

החלטה הוגשה לבית הדין בקשת משטרת ישראל לקבל לידיה את כל המסמכים הקשורים לתיק 162787/18, להלן העתק הבקשה: […] קודם

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר