טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

טובת ילדי אסיר במניעת קשר עם הטוענים כי פגע מינית בבן משפחתם; בחינת הסכמים במשקפי טובת הילדים

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1257656/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב יעקב זמיר
הרב אברהם שינדלר
הרב ציון לוז־אילוז

תאריך:

כ"ה במרחשוון התשפ"א
12.11.2020

הנידון:

טובת ילדי אסיר במניעת קשר עם הטוענים כי פגע מינית בבן משפחתם; בחינת הסכמים במשקפי טובת הילדים

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד תמר רובין)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אבשלום נגר)

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מתאריך ח' בטבת התש"ף (5.1.20) שלפיה על האישה לקיים את סעיפי הסכם הגירושין שעליו חתמה בתאריך כ"ו באלול התשע"ט (26.9.19), ובכללם את סעיפים 12 ו־15(ד) המגבילים את האישה הן במפגשי הילדים המשותפים עם משפחת [ו'], הן שלא תכניס לביתה (שבו היא מתגוררת עם הילדים המשותפים) גברים זרים. כמו כן, במסגרת החלטת בית הדין הנ"ל נקבע שהעובדת הסוציאלית של בית הכלא איילון שבו מרצה האיש את עונשו תפקח על הסדרי השהות של האב עם ילדיו.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו שבו כמה חלקים. להלן נתייחס לכל אחד מחלקי הערעור בנפרד.

א.   קביעת הסדרי השהות בסיוע שירותי הרווחה בעיר מגורי הילדים ולא העובדת הסוציאלית של בית הסוהר שבו כלוא האב

בית הדין האזורי השתמש בשירותי העובדת הסוציאלית של בית הכלא כדי לקבוע את הסדרי השהות הראויים ואת אופן קיומם ואת הפיקוח עליהם. על כך מלינה המערערת, שכיוון שהילדים מתגוררים ב[ב'] יש להשתמש בשירותי הרווחה המקומיים, המכירים את הנפשות הפועלות היטב, ולא בשירותי העובדת הסוציאלית שבבית הכלא שאינה יכולה להכיר את הילדים כדי להמליץ של הסדרי השהות, מעבר להיכרות עם המשיב, האסיר.

חלק זה של הערעור מוטב שלא היה מוגש לפנינו אלא כבקשה לפני בית הדין האזורי, שאין לנו ספק שהיה נענה לבקשה והיה מערב את שירותי הרווחה המקומיים. לא מצאנו בהחלטה המונחת לפנינו משום דחייה כל שהיא של בקשה מעין זו, המצדיקה את הגשת הערעור בעניין זה.

ראוי לציין שבא כוח המשיב נתן את הסכמתו המלאה לצעד שכזה, שקביעת הסדרי השהות ואופן ביצועם יומלצו וייקבעו בשיתוף פעולה בין עובדת סוציאלית בית הכלא איילון לבין עובדת סוציאלית משירותי הרווחה [ב'].

ובכן, באשר לחלק זה של הערעור, בהתאם לאמור, אין בדברנו כאן משום קבלת הערעור או דחייתו.

מכל מקום, בהסכמת המשיב (באמצעות בא כוחו), יפנה כבוד בית הדין האזורי לשירותי הרווחה ב[ב'] לקבלת תסקיר מעודכן, תוך כדי שיתוף פעולה עם העובדת הסוציאלית של בית הכלא איילון, ובו המלצות על הסדרי השהות של הילדים עם אביהם ואופן קיומם בכפוף לתנאים של שירות בתי הסוהר.

עד לקבלת התסקיר יתקיימו הסדרי השהות במתכונת הנוכחית.

ב.    הרחקת הילדים ממשפחה הטוענת כי אביהם פגע מינית באחד מילדיה

במסגרת ההחלטה נשואת הערעור, נדחתה בקשת המערערת לביטולו של סעיף 12 להסכם הגירושין. סעיף 12 להסכם הגירושין קובע:

האשה מתחייבת לא לאפשר לילדים לבקר בבית הרב [ו'], וכן לא לאפשר להיפגש בשום צורה עם כל משפחת הרב [ו'], וכן לא לשיחות טלפוניות. הצדדים מתחייבים להתייצב לדיון לבקשת האיש לצו הרחקה קבוע ממשפחת הרב [ו'] ולפעול בהתאם להוראות בית הדין.

בח' בטבת התש"ף (5.1.20) התקיים דיון בהתאם לאמור בסיפא של סעיף זה, ובסופו של הדיון הוחלט בעניין זה כלהלן:

האם תקיים את האמור בסעיף 12 להסכם הגירושין שבין הצדדים, אף אם לא תינתן כעת הוראה לצו הרחקה בפועל. בית הדין סבור כי אם האם חתמה על סעיף זה בזמנו, אזי כנראה אף היא הבינה או הסכימה כי כך טובת הילדים במצב הנתון (שקיימת טענה לפגיעה מינית של האב במי מילדי משפחת [ו']), כך שאף בית הדין סבור כי טובת הילדים היא שלא להיפגש עם משפחה זו, הטוענת כי התובע פגע מינית בבתם, שהרי ההשלכות לכך כנגד האב, והחשש מפגיעה בילדים בשל טענות והאשמות שיועברו לידיעתם על ידי משפחת [ו'] ברורים.

כנגד החלטה זו מלינה המערערת בחלק זה של הערעור וטוענת שהסכמתה לסעיף הנ"ל בהסכם נבעה רק מהצורך שלה לקבל את גיטה כשהמשיב איים שאם לא תסכים יסרב לסידור הגט (מתועד בפרוטוקול הדיון). המערערת טוענת שמשפחת [ו'] היא המשפחה המאמצת שלה כגיורת וילדיה נעזרים במעטפת שמשפחת [ו'] מעניקה להם, וכל הסכמתה לחתום על הסעיף הנ"ל נבעה רק מהלחץ שבו הייתה שרויה בחששה מעיגונה על ידי הבעל האסיר השפוט לכמה שנות מאסר 'ועוד היד נטויה' בשל תלונות חדשות שהוגשו נגדו. משכך, מבקשת המערערת לבטל את הסעיף הנ"ל שבהסכם.

לאחר שמיעת דברי באי כוח הצדדים, ולאחר העיון המדוקדק בהחלטה נשואת הערעור אנו דוחים את החלק הזה של הערעור.

דחיית הבקשה של האישה על ידי בית הדין האזורי לא נובעת רק מחתימת האישה על סעיף זה שבהסכם (ואין לאחר הסכם ולא כלום), אלא בעיקר מטובת הילדים ומזכותו היסודית של האב ככל הורה אחר בחינוך ילדיו ובדאגה לבריאותם הנפשית של הילדים. אילו החלטתו של בית הדין הייתה נשענת רק על שהמחויבות המדוברת נחתמה בהסכם, היה מקום לדון בקביעה זו – בתוקפו של סעיף שכזה מבחינה משפטית־הלכתית, בתחולתו הגורף לאורך ימים ושנים וביכולת האכיפה המשפטית שלו, ובפרט בהיותו מטיל מגבלות על הילדים עצמם. אבל כאמור, החלטת בית הדין נשענת בעיקרה על טובת הילדים ויחסם אל אביהם. ההסכם הוא רק אינדיקציה לאימות חששו של בית הדין. לכן איננו רואים צורך במסגרת הנוכחית לדון בתוקפו המשפטי־ההלכתי של סעיף שכזה.

בית הדין האזורי, הן בדיון שקדם לעריכת ההסכם, והן בשעת חתימתו, התרשם באופן חד־משמעי שחששו של האב, שהקשר של ילדיו עם משפחת [ו'], נוכח טענותיה שהאב פגע או הטריד מינית את אחד מילדיה, יוביל בהכרח להכפשת שמו והשפלתו בעיני ילדיו עד עפר מבלי יכולת קום, ובפרט שמדובר בילדים רכים שמשופעים מכל מה שנאמר בפניהם, מוצדק.

בית הדין הנוכחי כערכאת ערעור לא מתערב בהתרשמויות מעין אלו שעליהן אמון בית הדין האזורי שלפניו מתנהל ההליך. מכל מקום בתיק שלפנינו, בהתחשב בנסיבות שנחשפו לפנינו, גם לדעתנו החשש המדובר הוא חשש מוצק והוא יותר מסביר.

וכאמור בהחלטה נשואת הערעור, הסכמת האישה לחתום בשעתו על הסעיף האמור, על אף הקושי הגדול שבקיומו, מצביעה כאלף עדים שגם בעיניה מדובר בחשש מוצק. אשר על כן, יש לנו יסוד להניח שגם אילולי החתימה על הסעיף הנ"ל בהסכם בית הדין האזורי היה עשוי להוציא החלטה המונעת את הקשר האמור, אם היה האב מגיש בקשה שכזו.

הקשר המיטבי, עד כמה שאפשר, של ילדים עם הוריהם גם אם נכשלו ונפלו, ועתידים לקום מנפילתם, הוא חשוב ביותר לבריאות הנפשית של הילדים לאורך ימים ושנים. הקשר היום־יומי של ילדים עם מי שמכפיש את אביהם, ובפרט בסוג העבירות המדוברות, יכול לצלק את נפש הילדים לכל ימי חייהם. לכן, מיעוט מפגשים מעין אלו הוא טובת הילדים ללא ספק.

העובדה שבית דין האזורי העלה את האפשרות להוציא צו הרחקה גורף של משפחת [ו'] מילדי משפחת המערער, מעידה על כך שמדובר בחשש מוצק וממשי לפגיעה בילדים.

מעבר לאמור, באשר לטובת הילדים כשלעצמה, לדעתנו, הזכות של כל הורה אף אם הוא לא המשמורן ואף אם הוא בבית הסוהר להיות מעורב בחינוכם של ילדיו, במה שתלוי בו, היא זכות הורית יסודית. הקביעה מהי טובת הילדים בכל מיני מצבים היא בתחום אחריותם של שני ההורים המשמשים כאפוטרופוסים טבעיים גם לאחר גירושין. העובדה שההורים התגרשו אינה מבטלת את הזכות הזו, ואינה מעניקה את הזכות הבלעדית להורה המשמורן. ולכן, בחירת סוג המוסד החינוכי שבו יתחנכו הילדים, נתונה לשני הוריהם. כך גם מתן טיפולים חריגים דורשת את האישור של שני ההורים (וגם אם הוא מרצה עונש מאסר בבית כלא). בכלל האחריות הזו של שני ההורים, היא גם הדרישה המדוברת בתיק שלפנינו, שהילדים לא יהיו חשופים להכפשות והשפלות של אביהם, מה שיכול להתרחש במפגש עם משפחת [ו'], גם מבלי משים. כל האמור הוא בתנאי שזה לא פוגע בטובת הילדים במישורים אחרים. בית הדין האזורי התרשם שהילדים המשותפים יכולים להתארח אצל משפחות אחרות וליצור קשר עם ילדי אחרים ולאו דווקא עם משפחה שיש לה טענות קשות ביותר כנגד אביהם. כאמור, איננו מתערבים בהתרשמות זו.

ויש להוסיף גם את זאת, שככל שהצדדים לא היו מתגרשים הייתה האישה נענית לבקשת האב לנתק קשר עם אותה משפחה, כדרישה צודקת, וכפי שהתרשם בית הדין האזורי שיש הצדקה לדרישת האב. העובדה שהצדדים התגרשו והאב נמצא בבית הסוהר רחוק מיכולת פיקוח, לא תשלול ממנו זכות יסוד שכזו.

ובכן, לענייננו, טובת הקטינים וזכותו של האב לקשר 'בריא' איתם, שהיא בעצמה טובת הקטינים, הן שעמדו בבסיס ההחלטה למנוע את הקשר של הילדים עם משפחת [ו']. ומשכך אנו דוחים חלק זה של הערעור.

ג.    הכנסת גברים לבית מגורי האישה והילדים למרות הההסכם

במסגרת ההחלטה נשואת הערעור נדחתה אף בקשת המערערת לביטולו של סעיף 15(ד) להסכם. בסעיף זה הוסכם לכאורה שהאישה לא תכניס לבית שבו היא מתגוררת עם הילדים אנשים זרים. הבית המדובר הוא בית מושכר, שהמשיב לא משתתף בדמי השכירות שלו ולכן המניעה להכנסת אנשים לבית אינה נשענת על הבעלות הקניינית שלו אלא היא חלק מהסכם הגירושין שבין הצדדים.

המערערת טוענת לביטולו של סעיף זה, שכן לא יעלה על הדעת שהבעל שכבר נתגרש ממנה יוכל להגביל אותה לכל ימי חייה בהכנסת אנשים לביתה, וכפי הנטען בסעיף הקודם, חתימתה על הסעיף הנ"ל נעשתה רק לצורך קבלת הגט מחשש לעיגונה על ידו.

בית הדין עיין בהחלטה נשואת הערעור, ולא נמצאה בה התייחסות לשאלת הכנסת גברים לבית.

הדבר היחיד שכתוב בהחלטה הנ"ל בהקשר זה הוא האמור בסעיף ח' בזו הלשון: "בית הדין לא התרשם כי יש מקום להוציא בשלב זה צו הרחקה כנגד אשה זרה שמתגוררת או מתארחת אצל האם." סעיף זה נכתב בהקשר לטענת האב, על בסיס סעיף 15(ד), "האישה מכניסה לבית אישה מאנגליה מלאת קעקועים, היא עושה ככל העולה על רוחה" וכו'.

מעבר להתייחסות הנ"ל לא מצאנו התייחסות כל שהיא בהחלטה נשואת הערעור הנוגעת להכנסת גברים לבית האם, ולכן חלק זה של הערעור מתייתר.

אומנם בסעיף 15 להסכם הנ"ל נקבע, שבית הדין ידון לאחר סידור הגט בכמה עניינים שבכללם האמור בסעיף קטן ד "בבקשת האיש להתייחס למצב בו האישה תכניס גבר אחר לבית – ביחס לילדים". אבל מכל מקום בפועל לא התקיים דיון על כך, מעבר לאותה 'אישה זרה' המוזכרת לעיל, ולא נקבע דבר בהקשר להכנסת גבר אחר לבית.

ומכל מקום לא נימנע מלומר שהגבלת האישה, שלא תכניס לאחר הגירושין אנשים זרים לביתה (שבו היא מתגוררת עם הילדים המשותפים) – אין לה מקום כלל אלא בהתקיים אחד משני הגורמים הבאים:

האחד הוא שהבית הוא בבעלות קניינית של הבעל, כולו או חלקו – מה שלא נתקיים בנדון דידן שבו מדובר בדירה שהאישה שוכרת ללא השתתפות כספית כל שהיא של האיש;

השני, אם יש חשש ממשי ומוצק, שהכנסת אותם אנשים זרים לבית שבו נמצאים הילדים יכולה להזיק להם, והמניע למגבלה הוא טובת הקטינים בלבד ולא הגבלת חירותה של האישה, וככל המבואר לעיל ביחס לסעיף 12 להסכם.

יש לנו להניח בוודאות שהכנסת סעיף זה להסכם הגירושין ומתן תוקף של פסק דין בנסיבות התיק נבע מהגורם השני של טובת הקטינים בלבד, וכפי שמובלט בסופו של הסעיף "ביחס לילדים".

כאמור, בסופו של דבר סעיף זה לא נדון כלל ולא נקבע בו דבר.

ומכל מקום כל דיון לגבי סעיף זה יכול להתקיים רק במשקפיים של טובת הקטינים. משכך, האישה רשאית להכניס לביתה אדם אחר לשם היכרות לנישואין, או אנשי מקצוע לצורך תיקונים וכדומה, ולכל מטרה אחרת שאין בה כדי לפגוע בטובת הקטינים.

על אף שהדברים פשוטים וברורים הם הוסכמו מפורשות על ידי בא כוחו של המשיב.

ובכן, גם חלק זה של הערעור מתייתר.

מסקנות והוראות

לפיכך, בהתאם לעולה מכל האמור, בית הדין קובע:

א.         בית הדין האזורי יפנה לעובדת סוציאלית משירותי הרווחה ב[ב'], מקום מושבם של הקטינים, לקבלת תסקיר מעודכן שיוכן בשיתוף פעולה עם עובדת סוציאלית בית הכלא איילון, באשר להסדרי השהות של הקטינים עם אביהם ואופן קיומם ובכפוף לתנאי שירות בתי הסוהר. עד קבלת התסקיר יתקיימו ההסדרים במתכונת הנוכחית.

ב.         באשר לאמור בסעיף 12 להסכם הגירושין ובהתאם לאמור בהחלטה נשואת הערעור בהקשר לסעיף זה, הערעור נדחה.

ג.          באשר להכנסת אנשים זרים לבית האם שבו מתגוררים הקטינים, חלק זה של הערעור התייתר, בהעדר הוראה כל שהיא של בית הדין האזורי בעניין זה.

ד.         דמי הערבות שהפקידה המערערת יוחזרו לה בהתאם לנהלים.

הרב ציון לוז־אילוז

מצטרפים למסקנות לעיל.

הרב יעקב זמיר                        הרב אברהם שינדלר

א.         נפסק כנ"ל.

ב.         בית הדין סוגר את התיק.

ג.          פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ה במרחשוון התשפ"א (12.11.2020).

הרב יעקב זמיר                        הרב אברהם שינדלר                     הרב ציון לוז־אילוז

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה רקע הגיעה משפחה לפני ביה"ד לצו ירושה על עזבון המנוח. המשפחה כוללת אשתו האלמנה, שתי בנות, וחמשה בנים, אחד

פסק דין בפנינו תביעת גירושין שהגישה האישה ביום כ"א באדר תש"פ (17.3.20). לאישה אלו נישואין שניים, לאחר שהתגרשה בארה"ב על

החלטה בפנינו בקשת האם ותגובת האב בענין אישור יציאה לקטין לצורך יציאה לחופשה בחו"ל. בקשת האם ונימוקיה לדברי האם, הקטין

פסק דין לפנינו תביעת האשה, לפיה יחויב האיש במלוא סכום כתובתה בסך 520,000 ₪. בהכרעת הדין נחלקו הדעות כדלהלן: דעת

פסק דין הרב בצלאל זולטי – נימוקים פסק הדין והערעור זהו ערעור על פסק דין של כבוד בית הדין האזורי

פסק דין בפני בית הדין בקשת האישה ובאי כוחה לפסילת הרכב. הבקשה הוגשה תחילה בתיקים אחרים. בתיק הגירושין מיום 14/7/19

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע ברוב דעות

פסק דין רקע עובדתי וטענות הצדדים לביה"ד הגיעו זוג שערכו ביניהם הסכם גירושין ביום ה' בניסן תשע"ח (21.03.2018). מועד הקרע

א. מרידה חלקית ★ ב. מרידה באיכות – משמשת שלא ברצון ★ תשמיש בלבושיהן – אם נחשב למרידה או לא

פסק דין רקע: הסכם הגירושין, אישורו, דחיית הבקשה לביטולו והערעור עליה לפני בית הדין מונח ערעורה של [פלונית] (להלן גם:

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור ותשובה לה. לכשנמצה את הנטען בבקשה ונזקק ממנו את הטענות שאינן רלוונטיות עיקרם של דברים

בפני בית הדין עומדת שאלת המשך ייצוגו של באת כוח הבעל […] מהמשך ייצוגה בתיקי הגירושין, כתובה וכל הכרוך בגירושין.

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובה ותוספתה, וטענה מקדמית של הבעל לשעבר לפיה האשה ויתרה על הכתובה בהסכם הגירושין.

החלטה בפנינו בקשת אב להשבת ילדי הצדדים למקום מגוריהם הקודם במ'.ראשית נזכיר – הצדדים התגוררו עם ששת ילדיהם במ', והאם

החלטה בפנינו בקשת רו"ח רוזנבלום למתן הוראות בעניין הסכם למכירת מניות א"ה בע"מ, וא"ק בע"מ, ותגובת עו"ד כריסטוף, בא כוח

החלטה חיוב המשיב בהסרה מיידית של העיקול הרשום על הנכס והבקשה לעיון חוזר ולביטול החלטה זו לפניי בקשה לעיון חוזר

פסק דין החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטת ביה"ד מיום ט"ז בשבט תשפ"ב (18.1.2022), כנימוקים מורחבים להחלטה, כאמור בסעיפים ה-ו בהחלטה

החלטה בפני ביה"ד תביעת האב, להורות לאם להשיב את שלוש בנותיהם של הצדדים להתגורר באזור אשקלון, מקום מגורי הצדדים בתקופת

פסק דין לפנינו ערעור של העותר (להלן: "האיש") כנגד החלטת בית הדין האזורי מיום ל' במרחשון התש"פ (28.11.2019) הדוחה את

החלטה א.         לפניי "ערעור" שהגיש "המערער" הרשום מעלה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שקבעה כי הסמכות לדון –

פסק דין בפנינו בקשה לקביעת מעמד אישי של הקטינה [פלונית], בתה של המבקשת. לאחר עיון בחומר שבתיק ובמקורות ההלכה, קובע

פסק דין בפנינו תביעה לתשלום כתובה ע"ס 72,000 ש"ח. הצדדים הכירו באמצעות שידוך והיו נשואים במשך עשרה חודשים, כאשר משך

פסק דין לפנינו בקשת הצדדים להתירם להנשא כדמו"י. קודם שתובא השתלשלות העניין, נקדים ונאמר כי הצדדים הציגו לפני בית הדין

החלטה בפנינו תביעת גירושין כרוכה של התובע. נזכיר את האמור בהחלטת בית הדין מיום 29.9.22: בית הדין מבהיר כי הדיון

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) באמצעות ב"כ טו"ר מרדכי שיינין על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום ד'

פסק דין לפני בית הדין תביעת כתובה של האישה, לפני בית הדין הוצגה כתובה בסכום של שלש מאות אלף שקל.

פסק דין לפנינו תביעת כתובה של האישה בסך של 52,000 דולר ופיצויי גירושין. האישה גם תובעת מזונות אישה עד יום

החלטה עיינתי היטב בבקשת רשות הערעור שלפניי ובתגובה לה, ולאחר העיון אני קובע ומורה כדלהלן: א.   זכות הערעור מושא הבקשה

פסק דין לפני בית הדין תביעת כתובה ותביעה רכושית של האשה. רקע הצדדים נישאו בשידוך באמצעות אגודת בוני עולם. הבעל

החלטה לפנינו בקשת הנתבעת, שכותרתה "בקשה למתן החלטה בדבר זכות טיעון (סמכות מזונות קטינים)". בהחלטת בית הדין מיום כ"ו בטבת

פסק דין בפני ביה"ד תביעת כתובה ותוספת כתובה בסך 180,000 ש"ח. ביה"ד בדעת רוב, מחייב את הנתבע בדרך של "דין

אשה שנתנה אמתלא ברורה שמואסת בבעלה – חיוב וכפייה בגט כשבעל מאמין מאומדנא שאשתו זינתה, ללא עדות ברורה או הודאת

פסק דין טיעוני הצדדים ובחינתם בהתאם להוראות בהחלטה מי' באלול התש"ף (30.8.2020) ובהחלטה נוספת שניתנה יומיים לאחריה הגיש המשיב בקשה

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן המערערת) באמצעות ב"כ עו"ד שי זילברברג ועו"ד אסנת פרינץ על החלטת בית הדין האזורי

פסק דין א.   העובדות הדיון שלפנינו עוסק בבני זוג שהתגרשו. העילות לתביעת הגירושין מצד הבעל נבעו משתי סיבות: א. בגלל

החלטה א.         בהחלטתי מכ"ג באייר התשפ"ג (14.5.23) הוריתי כי הצדדים רשאים להגיב לעמדתה של עו"ד בן דוד, האפוטרופא לדין החדשה

פסק דין התקבלה בקשת ב"כ המבקשת להורות למשיב להשיב את פעילות קו הטלפון […] שהיה בשימוש המבקשת לפעילות תקינה, לאחר

פסק דין עניינו של הערעור שלפנינו הוא בהקדש "בית יהודה" – בית כנסת השוכן בשכונת "בית יעקב" בעיבורה של שכונת

פסק דין בפני בית הדין תביעה לחלוקת הרכוש. הצדדים נישאו באלול תשע"ג (אוגוסט 13) והתגרשו ביום ב' באלול תשע"ז (24.8.17).

החלטה בפנינו תביעת גירושין של התובע. ונזכיר האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום ט"ז בכסלו תשפ"א (2.12.20) תחת הכותרת

פסק דין רקע עובדתי ופסק דינו של בית דין קמא לפנינו ערעוריהם של ארבעת המערערים הרשומים מעלה, ארבעה ערעורים בארבעה

החלטה א.       הובאה לעיוני בקשת האב למתן רשות ערעור שעניינה החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב בנוגע לסמכותו בעניין

פסק דין המבקשת, בעלת דרכון צרפתי, לומדת בארץ כבר שנתיים ועומדת כעת לפני נישואין, פונה לביה"ד לפסוק בשאלת היתר נישואין

פסק דין הצדדים התגרשו בבית הדין ביום …. תשפ"ב, ולהם חמישה ילדים, מהם שתי קטינות. בית הדין דן בעניין מזונות

החלטה בהחלטה מיום ו' באב התשפ"א (15.7.21) הוריתי לצדדים להגיב בתוך חמישה־עשר יום, לרבות ימי פגרה, לבקשתה של המנהלת המיוחדת

החלטה ביום ט' בשבת תש"פ (4.2.2020) הגיע לארץ עודד גז, הנתבע בהליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני (בתחילה בבית הדין

פסק דין רקע הופיע לפנינו זוג בתאריך י"ב בחשון תשפ"ב (18.10.2021) בבקשה להתגרש. כמו כן ביקשו שנדון בנושא הרכושי. על

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות הבת. בתם של הצדדים בגיל 15, חולת C.P. ספסטי בארבע גפיים, משותקת, סיעודית באופן

החלטה התיק שלפנינו נמשך שנים רבות ונדון בפני ערכאות רבות – בבית הדין האזורי, בבית הדין הגדול ואף בבג"ץ. ההחלטות

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעור האישה נגד החלטת בית הדין האזורי מיום י"ז באייר תשע"ו (25/05/16). הדיון בבית

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר