טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

חלוקת רכוש – העדר שיתוף ספציפי בדירה

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

883179/2

בפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו
הרב אליעזר איגרא
הרב א' אהרן כץ

תאריך:

כ"ז במרחשון התשע"ז
28/11/2016

הנידון:

חלוקת רכוש – העדר שיתוף ספציפי בדירה

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אלכס גרינשטיין)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אביבה לנקרי)

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, שדחה את דרישת המערערת לקבל זכות כלשהי בדירה הרשומה ע"ש המשיב, ושנקנתה על ידו לפני הנישואין.

החלטת ביה"ד קמא מבוססת על שלוש נקודות עיקריות העולות מתוך פסקי הדין של בתי המשפט שצוטטו על ידם:

א. נכסים שהוצאו מכלל נכסי השיתוף בסעיף 5א לחוק יחסי ממון, אין להחשיבם כנכסים משותפים בלא כוונה ל"שיתוף ספציפי";

ב. כדי לקבוע כוונת "שיתוף ספציפי" בדירה, לא די בכך ששני הצדדים חיו ביחד באותה דירה במשך חיי הנישואין, אלא יש צורך "בדבר מה נוסף" שיעיד על כוונת השיתוף;

ג. נטל ההוכחה לכוונה זו מוטל על כתפיו של בן הזוג שאינו רשום כבעלים של הנכס, שהוא נחשב לענין זה המוציא מחבירו ועליו הראיה.

עיקר טענת המערערת [להלן: האשה] היא שיש להתייחס לדירה כאל נכס שבו היתה כוונת "שיתוף ספציפי", מבוססת על שש טענות:

א. זו היתה דירת המגורים היחידה של בני הזוג;

ב. בה נולדו בנותיהם;

ג. הדירה נרכשה בזמן שהיו כבר בני זוג;

ד. נלקחה משכנתא בעד הדירה;

ה. המשכנתא שולמה על ידי שני הצדדים, כאשר הבעל משלם את המשכנתא בפועל, ואילו האשה מממנת את הוצאות המחיה המשותפות;

ו. הושקעו בדירה כספים של המערערת.

שלוש הטענות הראשונות אינן מספיקות בענייננו, כפי שנקבע בפסקי הדין שצוטטו ע"י ביה"ד קמא, שדיור משותף בלא "דבר מה נוסף" אינו מספיק לשמש כראיה על כוונת שיתוף. שלוש הטענות האחרונות הינן למעשה טענה אחת בלבד. שהרי כפי שנכתב בהחלטת ביה"ד קמא, האשה עצמה הודתה שהיא לא הוציאה מכספה לצורך השיפוצים, נמצא שהטענה היחידה שיש ביכולתה לטעון היא, שיש לדון את השיפוץ, שמומן ע"י הבעל, כאילו מומן גם על ידה, וזאת משום שהיא זו שמימנה את הוצאות המחיה, וע"י כך אפשרה לבעל להשיב את המשכנתא אשר לטענתה נלקחה לצורך השיפוץ בדירה.

גם אם נניח כדבריה, קשה מאוד לקבוע בבירור שהתנהגות מעין זו מהווה הוראה על כוונת שיתוף בדירה, שהרי אין כאן תביעה להחזרת ההשקעה של הכספים בדירה, אלא ניסיון לקבוע שהשקעה כזו מלמדת על כוונת שיתוף, שכן ברור שאדם שגר בדירה באופן זמני אינו משקיע בה סכומים נכבדים כל כך. לכן כאשר למעשה השיפוץ מומן על ידי הבעל, אף אם בפועל האשה הוציאה באותה תקופה סכומים גדולים יותר לצרכי מחיה, עדיין אין כאן הוראה ברורה על כוונת שיתוף בדירה.

כל זה אילו היתה האשה מוכיחה את טענותיה, אולם באמת הואיל ובדו"ח האקטואר שהתמנה ע"י ביה"ד נאמר בפירוש שלא הוצגו לפניו שום אסמכתאות לשיפוץ מעבר לסכום של 40,000 ₪, נמצא שטענות האשה בעניין זה אין להן על מה להתבסס מבחינה עובדתית, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ברור ששיפוץ בסכום האמור או דומה לו אינו נחשב להוצאה משמעותית שניתן לבסס עליה טענה לשיתוף בדירה, ואין זו אלא הוצאה לצורך החיים המשותפים.

לכן נראה שצדק ביה"ד קמא בהחלטתו שלא הוכח שהאשה הייתה שותפה בשיפוץ הדירה, ואם כן אין שום בסיס אחר לטענותיה.

מכיוון שכך הרי שלא זו בלבד שהאשה לא הוכיחה כוונת שיתוף, אלא שיש במקרה שלפנינו כמה דברים המצביעים על כוונה הפוכה, ובעיקר ניהול שני חשבונות בנק נפרדים, דבר שמראה על כך שבני הזוג עצמם אינם מתייחסים למשפחה שהקימו כאל ישות ממונית אחת, אם כן אין לפנינו שום סיבה לקבוע שדעת הבעל הייתה שאשתו תהיה שותפה מלאה בדירה, וכאמור בלא כוונה כזו מצדו, אין לאשה זכות בנכסים הרשומים על שמו.

מעבר לכך שיש לדון באופן עקרוני בשאלת כוונת השיתוף הספציפי, כי מעת שנקבע בחוק איזון משאבים, ועל פי ההלכה יש מקור לכך, היות שהזוג נישא על דעת כן, אבל יש מקום לומר ש"אין לך בו אלא חידושו" והבו דלא להוסיף עלה.

לאור האמור אנו פוסקים:

א.  ביה"ד דוחה את הערעור של האשה, וקובע שהצדק עם ביה"ד קמא, שיש לדחות את דרישת האשה לקבל חלק מן הדירה הרשומה על שם הבעל.

ב.   ניתן לפרסם בהשמטת פרטי הצדדים.

 ניתן ביום כ"ז במרחשון התשע"ז (28/11/2016).

הרב דוד ברוך לאו                     הרב אליעזר איגרא                        הרב א' אהרן כץ

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין בפני ביה"ד בקשת המבקשת להיתר נישואין. בשל נגיף הקורונה בית הדין ערך שיחות טלפוניות עם המבקשת לבירור הבקשה

החלטה א.         בהחלטה מכ"ה בשבט התשפ"ג (16.2.23) הוריתי כי המערערת תפקיד 10,000 ש"ח – ערובה להוצאות המשפט – כתנאי לשמיעת

פסק דין בפנינו בקשתה הבהולה של האם ותגובתו של האב בעניין רישומם של הקטינים לבתי ספר. זמן הרישום חולף עובר

פסק דין לפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"א בשבט ה'תשפ"א (3.2.21). פסק הדין עוסק

פסק דין בתיק זה נכתב פסק דין בהרכב מלא בו נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. אני מצרף תוספת והרחבת נימוקים.

פסק דין לפנינו ערעור האיש וכנגד ערעורה של האישה. האיש מערער על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים בראשות

החלטה לפני בית הדין 'בקשה להבהרה' בשאלת חיוב המדור של האב. ראשית יש לציין כי אין ערעורים על החלטות בית

פסק דין לפנינו תביעות האשה (להלן התובעת) לגירושין, תשלום כתובה, מזונות וחלוקת רכוש. מנגד, תביעת הבעל (להלן הנתבע) לשלום בית.

החלטה בנדון דידן לפי האמור לעיל, בית הדין סבור כי בתביעה הנוכחית לא יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת בלא

פסק דין א. לפני בית הדין מונח ערעורה של המבקשת על החלטת בית הדין האזורי רחובות [הרכב א] מיום ה'

כנות התביעה לשלום בית, סיכוייו והאשם בפירוד – שיקולים בפסיקות גירושין, שלום בית ומדור ייחודי

פסק דין בפנינו תביעת כתובה ומזונות של האישה ותביעה נגדית מטעם הבעל לגירושין ללא חיוב כתובה. בעבר התקיימו דיונים רבים

פסק דין רקע עובדתי הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך כ"ה באב תשנ"ח (17.8.1998). מנישואיהם לא נולדו להם ילדים. לבעל

פסק דין בפנינו תביעת הכתובה של האישה. תחילה נקדים את השתלשלות הענינים. ביום י"ט בכסלו תשע"ז (19.12.16) הופיעו הצדדים בביה"ד

החלטה וצו זמני א.         לפניי בקשת המשיבה לאסור על המערער את הכניסה לדירה שבבעלותם המשותפת של הצדדים, שאינה משמשת למגוריה

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה מיום כ"ח באדר התשע"ז (26.3.2017) הקובעת: "הסמכות לדון בענייני

החלטה לפנינו בקשה לתיקון פרוטוקול. דעת הרב אליהו אריאל אדרי רקע הנצרך לענייננו הצדדים תושבי ארצות הברית ושם נישאו כדת

החלטה לפנינו בקשת הבעל לשעבר לאסור על אדם בשם [מר ב'] להיכנס לדירה שלו. טרם פנו הצדדים להליך משפטי, קיימו

פסק דין רקע כללי והשתלשלות הדברים מדובר בתיק שמתנהל מזה זמן רב, החל מראשית שנת תשע"ג. נתאר את השתלשלותו של

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים נשואים ולהם שני ילדים. חיים בפירוד מזה כשנה. טענות הבעל טענות האישה

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה בעניינם של הצדדים שבה נאמר כדלהלן: לפנינו תביעת גירושין

פסק דין א.   רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטות בית הדין האזורי מיום כ"ז

לפנינו ערעור על החלטת הרב [י'] שלא לפסול עצמו מדיון בתיק זה, לאור העובדה כי הרב [י'] השתתף בשמחת חתונת

חיוב הכתובה הוא "כשתנשאי לאחר" סתירת הסוגיות בדעת בית הלל בדין זה ★ האם התנאי הוא רק לטובת האשה או

החלטה בדיון האחרון נאמר בביה"ד שהצדדים היו יחד בחדר אחד בבית מלון לאחר הגירושין. אומנם שני הצדדים הודו שלא קיימו

פסק דין בדיון שהתקיים בתאריך כ"ט בשבט תש"פ (24.2.20) לצורך התמחרות, התנגדו שני הצדדים לקיים את ההתמחרות בבית הדין לגבי

פסק דין א.   יסודות ההליך דנן – החלטת בית הדין האזורי, טענות המערער והמשיבה בפני בית הדין מונח ערעורו של

החלטה לפנינו בקשת המשיבה ל"תיקון טעות סופר" בהחלטה מכ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.21) ול"עיון מחדש בהחלטה שלא להשית על המערער הוצאות

פסק דין לפנינו בקשת הצדדים לאישור הסכם גירושין וסידור גט. הצדדים נישאו ביום כ"ז אייר תשס"ו (21.5.06) באמצעות הרבנות בקרית

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה בתיק 1317219/2 מיום ט"ו בטבת התשפ"ד (27/12/2023) שמסקנתה: א.         אין

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור, שלטעמה של המבקשת יש מקום אף לראותה כערעור בזכות, שעניינה בשתי החלטות של בית הדין

החלטה לפנינו תביעת המבקש מר [א']. רקע ועובדות מדובר בנכס בשכונת […]. הנכס שימש לצורך ישיבת [פלונית]. הנאמן היה הרב

פסק דין הרקע להגשת הערעורים דעת הרוב בבית הדין האזורי בדיון הכתובה ביום י"ח במרחשוון התשע"ח (7.11.2017) ניתן בבית הדין

פסק דין רקע ועובדות מוסכמות הצדדים נישאו באב תשנ"ד (יולי 1994). בתשנ"ו–תשנ"ז (1996) קבע בית הדין האזורי בהרכב קודם כי

פסק דין בתאריך י"ב במנחם אב התש"ף (3.8.20) החליט בית הדין כדלהלן: […] לאחר שמיעת טענותיהם, הסכים המשיב להצעת בית

החלטה הבקשות שלפנינו לפנינו צבר בקשות ותגובות של שני הצדדים הדורשות החלטה טרם הדיון בעניינם. בתמצית נאמר כי המערער מבקש

החלטה לפנינו בקשה לעיון מחדש בהחלטה שדחתה את הבקשה לתיקון פרוטוקול מיום ג' בשבט התשע"ט (9.1.2019). דינה של בקשה זו

החלטה התקבלה תגובת המשיבה לבקשת המבקש לחלוקת קצבאות הילדים במסגרת המשמורת המשותפת. וראו פסיקת מזונות ילדים שבמסגרת פסק הדין מיום

החלטה נימוקים לפסק דין בהחלטה מיום ניתן ביום כ' באדר התשפ"א (04/03/2021) אישר ביה"ד את ההסכמות שהגיעו אליהם הצדדים בפני

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין הרבני האזורי טבריה בעניין סמכותו של בית

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי אשר דחה בקשה מטעם המערער לשנות את מועד הקרע שנקבע

החלטה לפני בית הדין מונחת הודעתה – בקשתה של עו"ד לורי גייזלר, באת כוח המערער, המודיעה על התפטרותה מטיפול בתיק

החלטה הסוגיה העולה במסגרת החלטה זו הינה, מסגרת סמכותו של בית הדין הרבני לעסוק באכיפת הסכם גירושין. בפנינו בקשת המבקש

פסק דין ביום כ"ח באייר תשע"ב (20.5.2012) הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה. סך הכתובה כפי שמופיע בשטר הכתובה עומד על

פסק דין מונח לפני בית הדין תביעת גירושין של האישה. לפני בית הדין סיכומי האישה הבעל לא הגיש סיכומים, ולכן

פסק דין עניינו של פסק דין זה בתביעת גירושין שהגישה המבקשת מול תביעת שלום בית שהגיש המשיב. תיאור העובדות: הצדדים

פסק דין בפנינו בקשה להבהרת פס"ד בתיק 1018324/1 אשר ניתן בכ"ט במרחשון התשע"ו (11.11.2015), אשר בו נפסק: ב. בהסכמת הצדדים,

פסק דין (חלקי) הצדדים נישאו בחו"ק כדמו"י ביום ז' טבת תשמ"ד (12.12.83), והתגרשו ביום כ"ח אלול תשע"ד (23/09/2014). הגט סודר

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"ט באייר תשס"ה (7.6.05), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים (בגילאים 8-13). לאחר העיון

החלטה בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים גרושים והתביעה הנוכחית עוסקת בתוקפו של הסכם הגירושין. בית הדין קיבל עדים והצדדים

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר