טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

חובת הבעל במזונות אשתו אף שרצונו לגרשה ולמרות טענותיו נגדה

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1216972/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב אברהם שינדלר
הרב מימון נהרי
הרב ציון לוז־אילוז

תאריך:

כ"ז בסיוון התשע"ט
30.6.2019

הנידון:

חובת הבעל במזונות אשתו אף שרצונו לגרשה ולמרות טענותיו נגדה

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד טל איטקין)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה)

פסק דין

הוגש לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין האזורי בחיפה שפטרה את הבעל מחיוב מתן מזונות לאשתו (להלן: המשיב).

רקע וטענות הצדדים

הצדדים נשואים כשלושים ואחת שנה ולהם שני ילדים בגירים.

המערער עזב את הבית לפני יותר משנה ומבקש להתגרש. המשיבה מבקשת ניסיון שלום בית.

בית הדין האזורי קיים דיון אחד. במהלך הדיון תיאר המערער את המריבות הרבות ששררו בינו לבין המשיבה, מריבות שסבבו סביב היחס לילדיו מנישואיו הראשונים, אי־כיבוד מספיק של אימו (שנפטרה זה מכבר), וכן (עקב פער הגילים ביניהם) אמירות מעליבות מצד המשיבה שהוא זקן וכן אמירות שעניינן מה יוריש לה בעתיד. בבית הדין האזורי הכחישה המשיבה מכול וכול את כל הטענות. לפנינו טענה המשיבה שאך לאחרונה הפליגו יחדיו ביאכטה לקפריסין. לדבריה, אחרי כל כך הרבה שנות נישואין עדיין אפשר לתקן והיא מאמינה בכך.

המשיבה ביקשה מבית הדין האזורי לחייב את המערער במזונות גבוהים של יותר משבעים אלף ש"ח לחודש, וזאת בהתאם לרמת החיים שלה הורגלו הצדדים: מדובר בבני זוג שחיו ברמת חיים גבוהה ביותר, גרו בווילה עם בריכה צמודה. למשיבה עסקים שונים, המערער קבלן בנייה גדול, היו לו בעבר תיאטרון וקאנטרי ועוד.

המערער הודה שבתחילת נישואיו היה עשיר מאוד אך, לדבריו, קיבל החלטות שגויות ולמעשה ירד מנכסיו. המערערת נוסעת במכונית מרצדס ועובדת כעיתונאית במקומון […]

לדברי המערערת היא משתכרת כאלף ושלוש מאות ש"ח לחודש בלבד ומלבד עבודתה עבדה כתכשיטנית, כתחביב. לדברי המשיב יש לה הכנסות של עשרת אלפים ש"ח לחודש.

הליקויים בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי והכרעתו של בית הדין

כאמור, בית הדין האזורי קיים דיון אחד בלבד ובמהלך הדיון הכחישו הצדדים זה את זה. בית הדין הדגיש בפסק דינו "בית הדין נותר בבית הספק".

כידוע בתקנות הדיון נקבע סדר הדיון בתקנה נט:

(א) טענות התובע והנתבע וחקירתם.

(ב) עדויות והוכחות.

(ג) סיכומי הצדדים בעל פה או בכתב לפי קביעת בית הדין.

כלומר: בענייננו עמד בית הדין האזורי בשלב ראשוני ביותר – עוד קודם לחקירת הצדדים וקבלת עדויות, כאשר קיים בפני בית הדין מצב של 'מילה' (של המערער דנן) 'מול מילה' (של המשיבה) בלבד, וכאשר עדיין לא התבררו כלל העובדות, עד כמה חמורות המריבות ואם הן כשלעצמן מחייבות את המשיבה בגט – וכבר הגיע בית הדין למסקנה ההלכתית שהיות שהמערער מבקש להתגרש הוא פטור מלפרנס את המערערת.

אם אחר מריבות וויכוחים בלבד אפשר לחייב אישה בגט ולקובע כי הפסידה את מזונותיה ומדורה – כמעט ש"לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה"!

וכך סיכם בית הדין האזורי בפסק דינו:

מאחר שהמבקש מעוניין להתגרש לאלתר מחמת הטענות הרבות נגד המשיבה המופיעות בפרוטוקול – והגם שהמשיבה הכחישה את המיוחס לה, בית הדין נותר בבית הספק שהרי 'אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ, אֵין עוֹד נָבִיא, וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה' (תהילים עד, ט) – לפיכך אין מקום לחייבו במזונות המבקשת במקום שבו מוכן ומזומן הוא להתגרש לאלתר כמבואר בפוסקים וכדלהלן […]

הציטוטים ההלכתיים החלקיים שציטט בית הדין האזורי בפסק דינו אינם עוסקים במקרה ראשוני כל כך, שבית הדין האזורי לא בדק וחקר ואף השתכנע במניעיו האמיתיים של המשיב בתביעתו לגירושין. בערעור שלפנינו נטען בכתב התביעה שהמשיב הודה ביחסי אישות מזדמנים עם אחרות. על כן לכאורה יש לבדוק היטב את טענותיו ואת מניעיו האמיתיים לגירושין.

בנוסף, בית הדין האזורי לא בדק כלל את היכולת הכלכלית העצמאית של המערערת, אם היא מאפשרת לה קיום בסיסי ללא פרנסת המשיב, שלא לומר קיום ברמת החיים שאליה הורגלה.

הכרעה

על כן, לאחר העיון במכלול החומר שהונח בפני בית הדין, בית הדין מקבל עקרונית את הערעור.

חובת הבעל במזונות אשתו אף שרצונו לגרשה כל עוד לא התברר והוכח שיש לחייבה בגירושין

בית הדין אינו מוצא מקום לקבוע כבר עתה, עוד קודם למתן פסק דין בתביעת הגירושין או בתביעת המזונות, כי המשיבה איבדה את זכאותה למזונות. אין בקביעה שכתב בית הדין האזורי  שהמבקש (המערער דנן) מוכן להתגרש, משום סיבה מספקת שלא לפסוק מזונות ולו מזונות זמניים.

כידוע, כל איש בישראל הנושא אישה כדת משה וישראל חייב במזונותיה ובמדורה, וכמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סט סעיפים א–ב): "כשנושא אדם אשה מתחייב לה בעשרה דברים […] אלו הן העשרה דברים: מזונותיה וכסותה […]" ועוד מבואר (שם סימן עג) שבכלל זה חייב אף במדורה ובכלי הבית.

כלומר בד בבד עם הנישואין, יש על כל בעל חזקת חיוב לשלם מזונות לאשתו, חיוב שהוא משורש חיובי האישות.

כל עוד לא הוכח שהאישה אינה זכאית למזונות, הבעל חייב במזונותיה ובמדורה.

יצירת מצב מתמשך שבו הבעל לא מחויב במזונות ובמדור, כאשר אין לאישה מקורות הכנסה משלה אינה נכונה, לכאורה נוגדת היא את ההלכה שנקבעה שהבעל חייב במזונות אשתו.

בנוסף, מצב זה יגרום לאישה לקבל את כל תכתיבי הבעל ובלית־ברירה להתגרש – גם זה נוגד את ההלכה כאשר כאמור בית הדין לא פסק חיוב בגירושין. סברה זו מצויה בפוסקים השונים, שחלקו על הרא"ם שפטר בעל הרוצה בגירושין ממזונות:

כך כתב הבית מאיר (אבן העזר סימן עז סעיף ג):

[…] מה הועיל [– רבנו גרשום] בתיקן [צ"ל: "בתיקון" או "דתיקן"] שלא לגרש בעל כורחה אם הוא ישא אחרת וימנע מזאת כל החיובים […] ולעניות דעתי […] ובפרט שהרב הגדול חלקת מחוקק, והוא אחרון, הסכים למעשה שמחויב בשאר וכסות. והכי מסתבר לעניות דעתי דאם לא כן איך יתקיים החרם שלא לגרש בעל כורחה? ואין בעל כורחה גדול מזה […] על כן לעניות דעתי הסומך על החלקת מחוקק לא הפסיד.

החזון איש (אבן העזר סימן סט אות כא) כתב "דגם לפי דינא דגמרא חייב במזונותיה" – ובמדורה – כל עוד לא קיבלה את גיטה:

אף על פי שמוכן לגרשה ואינו מתעכב רק משום מיאונה […] לפי זה אחרי שאי אפשר לו לגרשה בעל כורחה בזמן הזה, ממילא חייב במזונותיה וכסותה מדינא […]

גם בשו"ת בנין עולם (אבן העזר סימן כה אות ב) כתב: "כל זמן שלא קיבלה הגט לידה הוא חייב במזונותיה מצד תנאי כתובה."

וכן בשו"ת בית אפרים (תניינא אבן העזר סימן כ) פסק דלא כרא"ם וכתב:

סוף דבר הכל נשמע: מאחר דהרא"ש והמהרי"ק סוברים בהדיא דאין יכול לפטור עצמו ממזונות, וכן מבואר בשו"ת אדוני אבי זקני מהר"ם מפדואה (סימן יד וסימן יט), וכן מבואר בשו"ת תומת ישרים (סימן קיט) ומהרש"ך (חלק ב סוף סימן לו) – והביאם בכנסת הגדולה (חלק אבן העזר בהגהת הטור סימן ע), וכן הסכימו כל גדולי האחרונים שהבאתי לעיל וכתבו שכן עיקר – כן יש לדון, להורות ולקבוע הלכה לדורות.

ובפד"ר (חלק ג עמ' 185–187) מובא פסק דין מבית הדין הגדול בהרכב הרבנים הגאונים ניסים, ז'ולטי ואלישיב זצ"ל שבו כתבו שהטעם שאין לומר 'קים לי' כדעת הרא"ם:

אם ניתן ביד הבעל לפרוק מעליו עול המזונות ולסלק ממנו חובותיו הנובעות מקשר הנישואין אז יעלה הכורת לפרוץ פרץ בחומת הנישואין ולא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה.

בית הדין האזורי בהחלטתו ציטט את החלקת מחוקק ואת הבית שמואל (בסימן עז) שמשמע מדבריו, לשיטתו, שהם מסכימים לדברי הרא"ם. אולם המעיין בדברי החלקת מחוקק והבית שמואל מגלה שאין הם מסכימים לדברי הרא"ם.

החלקת מחוקק (סימן עז ס"ק ג) המשיך וכתב:

ובאמת מלבד שיש לפקפק על עיקר דברי המזרחי [– הרא"ם] דראייתו אינה ראיה […] משמע להדיא במקום שאין כופין באיש אין כופין באשה וצריך לקיים לה שאר כסות ועונה […] על כן נראה למעשה שאין לסמוך על הרב בב"ח [– שסמך על הרא"ם].

גם בבית שמואל (שם ס"ק ו) הביא את שתי השיטות וסיים: "מיהו מתשובת הרא"ש (כלל מב) ותשובת מהרי"ק (שורש קז) ולקמן (סוף סימן קיז) משמע דהוא חייב ליתן לה מזונות וכסות […]"

בבית מאיר (שם) הסביר מדוע אין לומר 'קים לי' כדעת הרא"ם – משום שהרא"ש והמהרי"ק הם שניים כנגד הרא"ם שהוא יחיד, ואין לומר 'קים לי' כיחיד נגד שניים, ובפרט כנגד הרא"ש.

גם הפוסקים החשובים שהזכיר בית הדין האזורי בפסק דינו, שסמכו על הרא"ם, עסקו בנידון אחר לחלוטין – בנדון שבו כבר התבררו בבית הדין טענותיו של הבעל ובית הדין קיבל את תביעת הגירושין שלו:

ביביע אומר (חלק ג אבן העזר סימן טו) שצוטט בפסק הדין של בית הדין האזורי ושבו עסק מרן הראשון לציון זצ"ל בדעת הרא"ם מדובר על נידון שהובא בשו"ת ישכיל עבדי ושבו חייב בעל הישכיל עבדי את הבעל במזונות אשתו בניגוד לדעת בית הדין האזורי. עליו כתב ביביע אומר:

מדובר בדבריהם בתוך טענות הצדדים שהאשה נפרדה מבעלה, ומכיון שמוכן להשלים עמה ולקבל עליו כל דברי חכמים, ובכל זאת אין האשה מסכימה לחזור לביתה ולחיות עמו בשלום ובמישור, ודאי שאין לה מזונות, כיון שהמניעה ממנה […]

אולם כאמור בנידון דידן מדובר בדיון ראשון ובטענות ראשוניות כשהצדדים מכחישים זה את זה.

גם פסק הדין של בית הדין הגדול בהרכב כבוד הדיינים הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח והרב יעקב זמיר שליט"א – שצוטט בפסק הדין של בית הדין האזורי – עסק בנידון שבו התבררו העובדות בבית הדין האזורי ולפיהן בית הדין קיבל את טענת הבעל בדבר מאיסותו באישה 'באמתלא מבוררת' ורק אחר כך פסק בית הדין את שפסק.

יצוין שבאותו פסק דין נכתב: "ולמעשה נהגו בתי הדין הרבניים לחייב את הבעל במזונות ודלא כהרא"ם […]"

על כן, כאמור, כאשר מדובר בנדון כנידון דידן, בשלב כה ראשוני של דיונים, אין מקום לסמוך על פסקי דין שעסקו בתיקים שבהם התבררו העובדות וניתנו בהם פסקי דין ושבהם פטרו את הבעל מחבותו במזונות אשתו.

השבה רטרואקטיבית אם לעתיד יתברר ויוכח שהאישה חייבת בגירושין והפסידה מזונותיה

בית הדין קובע שאם בעתיד יחייב בית הדין האזורי את המערערת בגט ויפסוק שהמשיב פטור היה ממזונות אשתו, יוכל המשיב לבקש החזר רטרואקטיבי של דמי המזונות ששילם. במקרה שבתיק זה יוכל בעתיד המשיב בנקל לגבות את הכספים מחלקה של המערערת ברכוש המשותף כיוון שנראה שמדובר בתיק שבו יש רכוש רב.

כלומר: הליך זה של פסיקת מזונות זמניים כלל לא יפגע בזכויותיו של המשיב. אם אכן ייפסק בעתיד שלא הייתה המערערת זכאית למזונות – כל הכסף יוחזר לו על פי פסק דין.

פסק דין

לאור האמור בית הדין פוסק:

א.         הערעור מתקבל.

ב.         החלטת בית הדין האזורי מיום י"ב באדר א' תשע"ט (17.2.19) באשר למזונות המערערת – מבוטלת.

ג.          החלטת בית הדין הגדול ניתנת כסעד זמני ודחוף ולאור רמת החיים הגבוהה בה חיו הצדדים ומדין "עולה עמו".

ד.         בית הדין מחייב את המשיב לשלם לאלתר את כל החיובים השוטפים של הבית שבו מתגוררת המערערת (ובכלל זה חובות העבר): חשמל, מים, ארנונה, טלפון, טלפון סלולארי. כן מחייב אותו בית הדין בתשלום ההוצאות הרפואיות של המערערת כפי שהיה בעבר, וכן עליו לשלם את חוב המשכנתה על הבית ואת החוב בגין הרכב שבו נוסעת המערערת.

בנוסף, בית הדין מחייב את המשיב לשלם למערערת בעבור מזונותיה השוטפים  סך של 5,000 ש"ח לחודש מיום י"ב אדר א' תשע"ט (17.2.19) ואילך.

ה.         פסק דין זה למזונות זמניים יהיה בתוקף עד לפסק דין סופי שיוציא בית הדין האזורי בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו.

ו.          אם לבסוף בית הדין האזורי יגיע למסקנה שיש לחייב את המשיב במזונות – עליו לשמוע את הצדדים בעניין הוצאותיהם ורמת החיים בה חיו, ובהתאם לכך לקבוע את שיעור המזונות הקבועים, ואת מועד תחולתם.

ז.          אם בית הדין האזורי יגיע למסקנה שלא מגיעים למערערת מזונות, הסכומים שישולמו למזונותיה על פי פסק דין זה, יקוזזו או ייפרעו מחלקה ברכוש המשותף.

ח.         בית הדין מורה על סגירת התיק.

ניתן ביום כ"ז בסיוון התשע"ט (30.6.2019).

הרב אברהם שינדלר                         הרב מימון נהרי                          הרב ציון לוז־אילוז

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין א.   פסק דינו של בית דין קמא, רקע עובדתי ועמדות הצדדים לפני בית הדין ערעורה של האישה על

החלטה א.         לפניי בקשתו של המערער לקיום דיון בערעורו שאותו דחיתי על הסף בהחלטה קודמת או למצער בחלקים ממנו. המערער

פסק דין לפנינו תביעת כתובה של האישה בסך של 52,000 דולר ופיצויי גירושין. האישה גם תובעת מזונות אישה עד יום

החלטה בפנינו תביעה להסדרי שהות. בהחלטת בית הדין מאתמול נקבע כי בית הדין ידון היום בנושאים שונים שעל הפרק. תגובות

נימוקים רקע עובדתי המבקשת [פלונית] רווקה ביקשה מביה"ד פה באר שבע היתר נישואין ביום כ"ה בתשרי תשע"ח (15.10.2017) היות ויש

החלטה ענין החלטה זו – בירור תוקפה של פשרה שנעשית ע"י מורשה. להלן סיפור המקרה: לדיון חקירות בתביעת האישה לכתובתה,

פסק דין רקע הצדדים נישאו בתאריך כ"ו בתשרי תשנ"ח (27.10.97) כשלשניהם מדובר בנישואין שניים. מנישואין אלו נולדו להם ארבעה ילדים

פסק דין לפנינו ערעור על החלטות אחדות של בית הדין האזורי בתל אביב שהעניין המשותף לכולן הוא הסדרי השהות של

פסק דין בפנינו ערעור על החלטת בית הדין לענייני הקדשות (להלן: בית דין קמא) מיום י"ז בכסלו תש"פ (15.12.19), ומיום

פסק דין הבקשה להוראה בדבר רישום אבהות המשיב על בתם של הצדדים לפני בית הדין מונחת בקשת האם (המערערת בהליך

החלטה ביום י"א בשבט תש"פ (06.02.2020), ניתנה החלטה כדלהלן: "בהמשך להחלטה שניתנה ביום י' בשבט תש"פ (05.02.2020), הנתבע הובא לדיון

פסק דין לפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. בדיון האחרון הצהירה האישה שגם היא מעוניינת להתגרש, אך היא מעוניינת להתגרש בדרך

פסק דין לפי המסמכים שהונחו בפנינו, ולאחר חקירה ודרישה בדברי האם הביולוגית של המשיב, אשר טענה בפנינו בנחישות שהתעברה מאינו

פסק דין בתאריך כ"ד בטבת תשע"ז (22.1.17) ניתן בבית הדין צו ירושה על עיזבון המנוח [פלוני] ז"ל שבו התחלק העיזבון,

החלטה רקע והוראה מנהלית בפסק דין שנתתי בי"ח באב התשפ"א (27.7.2021) נדחה על הסף ערעורו של המערער שהוגש לכאורה, כך

פסק דין התביעה בפני בית הדין מונחת תביעת האישה לשלום בית ומנגד תביעת הבעל לגירושין. בית הדין דן מספר דיונים

פסק דין הוגשה לפנינו בקשה על ידי [פלוני] להיתר נישואין עקב זאת שאמו שהייתה בפירוד עם בעלה כמה שנים וזינתה

החלטה לפנינו ערעורו של האב על החלטת בית הדין האזורי שקבע: משכך, ולאחר הפעלת שיקול הדעת בטענות הצדדים האמורות מעלה,

החלטה בפנינו תביעת גירושין של התובעת, בפירוד הנמשך כבר כשלוש שנים. הבעל מתגורר בצרפת, האישה גרה בישראל. נציין כי תיק

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי כי לא נמצאה תשתית מספקת להיתר נישואין של המבקשת ושל ילדיה.

החלטה לפנינו ערעורו של האב על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שניתן לאחר דיון במעמד צד

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה ל"השבת הוצאות" של מזונות קטינים. רקע עובדתי הצדדים נישאו בשנת תשע"ב (2012), ולהם 3

פסק דין בפני ביה"ד מונח ערעור האשה על החלטת ביה"ד האזורי הדוחה תביעתה לשלום בית ומחייבת אותה להתגרש. פסק דינו

פסק דין רקע הצדדים התגרשו בבית הדין ביום ט' בניסן תשפ"א (22/3/21), ולהם ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. הבת

פסק דין א.         לפנינו ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי באר שבע[1] שקבע כי תביעותיו של המשיב

חיובי מדור ייחודי שיסודם ב'מזונות' ושיסודם ב'שלום בית' וההכרעה בספקותיהם

החלטה ביום כ"ג בתמוז התש"ף (15.7.2020) הוריתי בין השאר על תגובת המשיב לבקשות המערערת לעיכוב ביצוע החלטות שחייבו אותה בקנסות

פסק דין בפנינו נידונה בקשת המבקשים להיתר נישואין. האישה [פלונית] התגרשה מבעלה לשעבר [הבעל] בתאריך 22.10.17. בכתב תביעת הגירושין שהגיש

פסק דין ביום כ"ח באייר תשע"ב (20.5.2012) הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה. סך הכתובה כפי שמופיע בשטר הכתובה עומד על

חובת היורשים במדור האלמנה הנושאים ההלכתיים תוקף הצוואה ★ תוקף נספח הירושה ★ האם ניתן לפרוע כתובה בעל כרחה של

פסק דין הצדדים נישאו בתאריך י' בכסלו תשע"א (17.11.10) ולהם שני ילדים קטינים משותפים. הבעל עזב את גבולות הארץ בפברואר

פסק דין דעת המיעוט רקע הצדדים נישאו בשנת תשס"ח (2008), ולהם שני ילדים קטינים. בעת הנישואין היו שני בני הזוג

החלטה בפנינו תביעת גירושין כרוכה של הבעל. בהחלטה קודמת של בית הדין נקבע דיון הוכחות להיום. כן קבע בית הדין

החלטה על החלטתנו זו הגיש האיש עתירה לבג"ץ 8219/22 בה טען כי החלטתנו בעניין כריכת מזונות הילדים סותרת את פסיקת

החלטה אקדמות מילין  הצדדים מתנהלים בפנינו במספר תיקים מזה כארבע שנים ויותר. הצדדים נישאו זל"ז בשנת 2016 ונפרדו ושוב חזרו

החלטה בנדון דידן לפי האמור לעיל, בית הדין סבור כי בתביעה הנוכחית לא יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת בלא

החלטה יצוין לפסק הדין מיום ד' כסלו תשפ"ב (08/11/2021) ועפ"י הסיפא לפסק הדין, להלן השלמה באמצעות החלטה הקובעת את סיום

פסק דין א.   העובדות הנדרשות לעניין 1.         לפנינו ערעור על פסק בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע מיום ו' במרחשוון

פסק דין בפנינו בקשת האישה בעניין גיור שני ילדיה. רקע ועובדות הילדים נולדו לאשה מתרומת ביצית של גויה שהופרתה מזרע

פסק דין בתאריך י"ב במנחם אב התש"ף (3.8.20) החליט בית הדין כדלהלן: […] לאחר שמיעת טענותיהם, הסכים המשיב להצעת בית

פסק דין בפנינו בקשה לקביעת מעמד אישי. תיאור העובדות המבקש נשוי ואב לתשעה קידש את המשיבה בעודו נשוי לאשתו הראשונה,

פסק דין[1] לפנינו ערעור שהגישה המערערת כנגד החלטת בית הדין האזורי תל אביב מיום כ"ז תשרי תשע"ד (01/10/13) בתיק ‏368349/3.

החלטה דעת הרוב בפנינו ערעור על שתי החלטות משולבות של בית הדין הרבני האזורי שניתנו ביום כ"ד תשרי תשע"ז (26/10/16)

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזור מתאריך י"ט בטבת תשע"ו (31.12.2015) שנתנה תוקף לצוואה מחיים ובית

פסק דין בפני בית הדין מונחת תביעת כתובה בסך 200,000$. רקע כללי הצדדים נישאו ביום  14.10.1996 ולהם 3 ילדים: ק'

פסק דין לפנינו מונחת תביעת האישה לחייב את הבעל במתן כתובה, בסך 120,000 ש"ח. הצדדים נישאו בתאריך 30.5.2013 כדמו"י, והתגרשו

החלטה לפניי תגובת המשיב לבקשת המערערת בעניין הליכי ההוצאה לפועל. אודה ולא אבוש כי הרציונל שבטיעוני המשיב טרם הובן לי

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשת המבקשים להתירם להנשא ולהתיר את הקטינה א' לבא בקהל. רקע כללי המבקשים הופיעו

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר