טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

הצדק ומאזן השיקולים במתן ארכה ובמחיקת הערעור בחלוף המועד; זכות התגובה – אימתי?

בית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1164422/2

בפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא

תאריך:

ח' באלול התשע"ט
8.9.2019

הנידון:

הצדק ומאזן השיקולים במתן ארכה ובמחיקת הערעור בחלוף המועד; זכות התגובה – אימתי?

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד יעקב גרסון)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד גבריאל מויאל)

החלטה

א.   מחיקת הערעור עקב חלוף הזמן להגשתו למרות הארכות שניתנו

בהחלטותיי מיום כ"ז בתמוז התשע"ט (30.7.2019) ומיום כ' באב התשע"ט (21.8.2019) קבעתי כי לפנים משורת הדין יוכל המערער להשלים את הגשת כתב ערעורו ולהפקיד את הערובה להוצאות המשפט שעליה הוריתי עד ליום א' באלול תשע"ט (1.9.19) וכי אם לא יעשה כן עד למועד האמור יימחק ערעורו וייסגר התיק.

עוד קבעתי כי במקרה כזה תעמוד למשיבה הזכות לבקש מבית הדין לחייב את המערער בהוצאותיה בהליך הנוכחי עד כה וכי אם אכן תוגש בקשה כזו יבחן אותה בית הדין לגופה.

המועד שנקבע חלף עבר, המערער לא הגיש את כתב הערעור ולא הפקיד את הערובה. לפיכך אני קובע כי כתב הערעור אכן יימחק.

ב.   אי־תלות מחיקת הערעור בבקשת המשיבה למחיקתו

ב"כ המשיבה הגיש בקשה למחיקת הערעור – בבקשה זו 'התפרץ לדלת פתוחה', שכן גם בלעדיה ובבחינת הידבקות במידותיו של הקב"ה 'טרם יקראו ואני אענה' הייתי מורה כאמור וכפי שקבעתי בהחלטות הקודמות.

ג.    דחיית בקשת ארכה נוספת – מאזן השיקולים

כל זאת, ייאמר ברורות, אף על פי שהמערער הגיש זה עתה בקשה נוספת להארכת המועד, בקשה שהוגשה ביום ח' באלול תשע"ט (8.9.19) – הפעם על ידי בא כוחו של המערער, שהוא אגב מי שייצגו בהליכים הקודמים, ולפלא אפוא כיצד משתלבת עובדת ייצוגו את המערער עתה עם ההודעות והבקשות הקודמות שבהן נכתב כי פסק מלייצגו ולפיכך על המערער למצוא מייצג חדש.

אכן בבקשה מבאר בא כוחו של המערער כי התנהל משא־ומתן בינו לבין מרשו בדבר תנאי הייצוג. אין אנו יכולים לקבל נימוק – תירוץ זה, וכמוהו גם לא את שהוסיף בא כוח המערער וכתב בדבר היותו בחופשה, העומס המוטל עליו וכו' וכו'. בית הדין אינו יכול, אינו צריך ואינו רשאי להתאים את עצמו ובעיקר לאלץ את הצד שכנגד להתאים את עצמו לאילוציו של המערער או של בא כוחו, בין שישנם כאלה ובין שהאמור בעניינם כוזב.

בבקשה עצמה נאמר כי היא מוגשת עם כתב הערעור, אך למעשה זה לא צורף ולא נסרק מאומה לתיק בית הדין, ובין כך ובין כך אין מקום להיעתר לבקשה זו.

הבהרתי בהחלטות הקודמות את מאזן השיקולים שבין הרצון לאפשר את הערעור כדי למצות את עשיית הצדק והחשיבות להראותו לעין כול לבין זכותו של הזוכה בדין לממש את שנפסק לזכותו ולסיים את ההליכים בלי להמשיכם עד אין קץ.

הבהרתי באר היטב גם את גבולות הגזרה ואותם היו המערער ובא כוחו צריכים להביא בחשבון. לא ניתן לשטות בבית הדין בבקשות ארכות חוזרות ונשנות ובתירוצים כוזבים ומתחלפים, ובעיקר לא ניתן יד לעינוי הדין ול'משיכת יתר' של ההליך על יסודם של תירוצים אלה ועל חשבונו של הצד שכנגד.

ההחלטות בדבר המועדים החלטות סופיות היו ועודן. הבקשה החדשה לא העלתה כל נימוק של ממש שיש בו כדי להצדיק עיון מחודש בהן ודינה אפוא להידחות.

ד.   טענות המערער נגד ההחלטה ודחייתן

אעיר גם כי הבקשה החדשה כוללת גם טענות שיש בהן קורט של עזות פנים, ולמען הסר לזות שפתיים אתייחס אליהן בקצרה:

(א)  הצדק שבמחיקת הערעור בחלוף המועד ולאחר הארכה שניתנה

בא כוח המערער כותב כי יהיה זה "חוסר צדק משווע" לשלול ממרשו את זכות הערעור בשל איחור של שבעה ימים בלבד.

שכח בא כוח המערער כי מדובר באיחור של שבעה ימים לאחר ארכה שניתנה גם היא מעל ומעבר לשורת הדין. גם הארכה שניתנה ניתנה לא בלי התלבטות שמא מתן הארכה הנדיבה הוא הוא שיש בו "חוסר צדק" כלפי המשיבה.

לא כתבתי, אגב, "משווע" שכן בניגוד לבא כוח המערער איני סבור שמונחים "מפוצצים" יש בהם כדי לשכנע או לעשות את הדברים לצודקים ונכונים יותר…

הדברים אמורים גם כלפי חזרתו של בא כוח המערער על ביטוי זה ושימושו בביטויים דומים נוספים בהמשך בקשתו.

יואילו נא המערער ובא כוחו להגיש בקשות וכתבי בית דין אחרים במועדים שהם מתבקשים לעשות זאת – ולפחות לאחר שניתנת להם ארכה נדיבה, ואל יעסקו במתן ציונים להחלטות בית הדין. "צדק" ו"חוסר צדק" נקבעים בידי הערכאות השיפוטיות ואינם נגזרות של האמירה של אחד הצדדים כי דבר מסוים הוא "צדק" והאחר "חוסר צדק (משווע)"…

(ב)  זכות התגובה – אימתי?

בא כוח המערער מלין כי לא ניתנה למרשו זכות תגובה על ההאשמות שהאשים אותו בא כוח המשיבה בתגובתו לבקשתו שלו. בהקשר זה עורך הוא השוואה כביכול בין העובדה שהמשיבה קיבלה את זכות התגובה לבקשתו של המערער למתן הארכה לבין אי־מתן זכות זו למערער בנוגע לדברי המשיבה בתגובתה.

ייאמר ברורות וללא כחל וסרק:

לא כל 'פנינה' שמנפק צד בגנותו של רעהו מצריכה בקשת תגובה.

שיטה זו של בקשת תגובות ותגובות לתגובות עד אין קץ אין בה כדי להביא ל"צדק" שלו חרד כביכול בא כוח המערער, אלא לעינוי דין עד סוף כל הדורות (ושמא זו המטרה האמיתית התואמת את בקשות הארכה החוזרות ונשנות…) בקשה חדשה או טענה שיש בה כדי להשליך על ההכרעה בבקשה או בתביעה ושבית הדין טרם שמע את עמדת הצד שכנגד בעניינה מצריכה תגובה, כזו היא הבקשה למתן ארכה – ולבד מכך – בעניינן של בקשות כאלה מחייבות תקנות הדיון את קבלת התגובה. לפיכך ביקש בית הדין את תגובת המשיבה לבקשת המערער למתן ארכה להגשת הערעור.

ההאשמות שהטיח בא כוח המשיבה במערער בתגובתו לא היו שיקול בהחלטת בית הדין בנוגע למתן הארכה – ההחלטה נומקה והובהרה היטב ללא קשר להאשמות אלה. בא כוח המשיבה האשים את המערער בהאשמות שונות ונימק בהן את בקשתו להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערובה בסך 250,000 ש"ח להבטחת ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי ככל שזה יעמוד בערעור – בקשה זו נדחתה, דחייתה נומקה בין השאר בהיות טענותיה אלה של המשיבה בגדר "טענות" בלבד. מה לו לבא כוח המערער להלין אפוא על כי לא ניתנה לו ההזדמנות להכחיש טענות אלה, שעה שבית הדין עצמו הבהיר כי טענות אלה לא הוכחו ואין הן מתקבלות?

למען הסר ספק אבהיר כי על זו הדרך לא ביקשתי את תגובת בא כוח המערער לבקשת בא כוח המשיבה למחיקת הערעור, שכן גם כאן אין החלטתי נובעת מן הבקשה והייתה ניתנת כאמור לעיל עם הבקשה או בלעדיה.

ה.   בקשת המשיבה לחיוב המערער בהוצאות משפט

בד בבד עם הבקשה למחיקת הערעור הגיש בא כוח המשיבה בקשה – התואמת לקביעה האמורה לעיל כי יוכל להגיש בקשה כזו – לחייב את המערער בהוצאות לדוגמה בשל ההליך הנוכחי, לרבות שכר טרחתו שלו, בסכום שלא יפחת מ־7,500 ש"ח.

לבקשה זו כמובן עומדת למערער הזכות להגיב.

תגובתו של המערער תוגש בתוך ארבעה־עשר יום ממועד חתימת החלטתי זו, ולאחריה תינתן החלטה בעניין זה. יובהר כי אם יימנע המערער מלהגיב לגופה של בקשה זו אפשר כי ייראה הדבר כהודאה וכהסכמה ובקשת ב"כ המשיבה תתקבל ככתבה וכלשונה.

ו.    היתר פרסום

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום ח' באלול התשע"ט (8.9.2019).הרב דוד ברוך לאו – נשיא

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה תיק גירושין זה נסגר בהחלטה מנומקת של הח"מ (החלטה מכ"ד בתמוז התש"ף – 16.7.20 שבמידה רבה גם קיבל בה

החלטה הגשת האסמכתאות באיחור ולאחר דחיית בקשת רשות הערעור לאחר מתן החלטתי על דחיית בקשת רשות הערעור וסגירת התיק "נזכרה"

פסק דין א. הצדדים נישאו בב' בשבט תשס"ט (27.1.09). הבעל משרת בצבא קבע בחיל […] לצדדים בן קטין יליד 2010.

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דין ביה"ד האזורי מיום כ"ז אלול תשע"ד 22/09/14 שבו נפסק: "מסקנות: א.       ביה"ד דוחה

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום ז' בתמוז תשע"ח (20.6.18) וכן על החלטות נוספות הקשורות בה

החלטה ענין החלטה זו – בירור תוקפה של פשרה שנעשית ע"י מורשה. להלן סיפור המקרה: לדיון חקירות בתביעת האישה לכתובתה,

פסק דין הצדדים נישאו בתאריך ח' באלול תשמ"ח (21.8.1988). האשה הייתה כבן 17.5 כשנישאה, להם ארבעה ילדים משותפים, האחד מהם

פסק דין לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה, שלא לזמן עדה שאותה ביקש המבקש לזמן

נימוקים רקע עובדתי המשיבה [פלונית] נולדה בדרבנט (קווקז) בשנת 1989, והגיעה לביה"ד פעיה"ק באר שבע לקבלת אישור יהדות בדחיפות עקב

פסק דין לפני בית הדין תביעת גירושין של הבעל ומנגד תביעת האישה לשלום בית. הבעל כרך לתביעתו את חלוקת הרכוש,

החלטה לפנינו בקשת מר [פלוני] לביטול צווים שניתנו לבקשת גרושתו והאוסרים כל דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו או על שם

הקדמה לביה"ד בירושלים הוגשה בקשת אישה לקביעת מעמדה האישי כאלמנה. האישה הייתה נשואה לבעלה הכהן 36 שנים, ולאחר מכן הם

החלטה בפנינו בקשת האב למשמורת משותפת של שלשת הילדים, כאשר האם מבקשת משמורת מלאה כפי המצב כיום. הצדדים התגרשו כדמו"י

פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של האב והאם על החלטות בית הדין הרבני האזורי ירושלים [בדן יחיד, הרב

החלטה ביום א' בכסלו תשפ"ד (14.11.2023) ניתנה החלטת ביה"ד כדלהלן: "לפני תביעה נוספת בעניין ניכור הורי, אחריות הורית, חלוקת זמני

פסק דין בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. מנגד האישה מסכימה להתגרש אך תובעת את כתובתה. סך הכתובה הוא מאתיים אלף

החלטה בהחלטתי מיום י"ז באלול התשפ"א (25.8.21) (להלן ההחלטה הראשונה) כתבתי כדלהלן (ההדגשות נוספו): […] בכתב הערעור שלפניי נכרכו בערבוביה

לפנינו תביעת אלמנה לגביית כתובתה מן העיזבון בסך 180,000 ₪. רקע עובדתי הצדדים נישאו כדמו"י ביום י"ג בתמוז תשע"ה (30.6.2015)

פסק דין (נימוקים) בירור העובדות עומד בפנינו מקרה עגום בו אנו נדרשים לברר כשירותה של אשה לקבל גיטה. המדובר באשה

פסק דין לפנינו בקשת המבקשת לאכיפת הסכם ממון. תיאור העובדות במהלך הנישואין חתמו הצדדים ביום ט' בתמוז תשע"ז (3.7.17) הסכם

פסק דין א.         לפני בית הדין מונחים ערעור הבעל על החלטת בית הדין האזורי לחייבו במתן גט מייד וערעור שכנגד

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י באדר תשס"ב, ומנישואין אלה נולדו הילדים: [ה'] (בת 13), [י'] (בן 11), ו[א'] (בת

פסק דין רקע הצדדים נישאו בי"ב במרחשוון תשע"ד (16.10.2013) בנישואין אזרחיים בקפריסין. אלו נישואין שניים לשני הצדדים כאשר לכל אחד

החלטה הבעל לשעבר מופנה לאלתר לבדיקת זרע. בדיקת הזרע תיעשה שלא על ידי מעשה בידים, אלא באופן של גרמא. הבעל

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה מיום כ"ח באדר התשע"ז (26.3.2017) הקובעת: "הסמכות לדון בענייני

החלטה דיון בעניינם של הצדדים קבוע לכ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020). מועד זה הוא השלישי שאליו זומנו הצדדים: המועד הראשון נדחה

פסק דין לפנינו תביעת האשה, לפיה יחויב האיש במלוא סכום כתובתה בסך 520,000 ₪. בהכרעת הדין נחלקו הדעות כדלהלן: דעת

נימוקי פסק הדין ביום ו' באב תשפ"ג הופיעו בפני המבקשים שבכותרת. החלטתי להיעתר לבקשתם לטפל בגיורם של ילדיהם הקטינים, מחמת

פסק דין בפני ביה"ד תביעה לחלוקת מגרש והבית שעליו במסגרת תביעת איזון משאבים. להלן עיקרי העובדות: הצדדים הכירו באוגוסט 2000

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן המערערת) באמצעות ב"כ עו"ד שי זילברברג ועו"ד אסנת פרינץ על החלטת בית הדין האזורי

החלטה לפנינו בקשה נוספת של המבקש. טרם נסקור את הבקשה נזכיר את האמור בהחלטה קודמת שנתן אחד החתומים מטה ושהמבקש

החלטה בפני בית הדין בקשה לצו ירושה ביחס לעיזבון המנוח ש' ב'. למנוח שתי בנות שכבר נפטרו, כשלאחת מהן בת

פסק דין[1] לפנינו תביעת האם לחיוב האב במזונות שני ילדיו בסך 15,000 ש"ח. מדובר בהורים וילדיהם שהורגלו לרמת חיים גבוהה

צו מניעה לקיום ברית מילה שלא בזמנה בלא ידיעת הבעל – זכות האב בקביעת הסנדק והמוהל והזכות בקביעת שם הקטין

החלטה בפנינו בקשת המבקשת לבטל את הדיון שנקבע בענין תביעה לביטול הסכם הגירושין, היות ולא קדמה לו הליך ישוב סכסוך

החלטה בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ו (28.7.16) פסק בית הדין כי הבעל [פלוני] (להלן: הבעל) ישלם לאישה [פלונית] (להלן: האישה) סכום

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי נתניה מיום ו' בתשרי תשפ"ב (12.9.2021)

החלטה א.         לפניי בקשת המערער כי אעיין מחדש בהחלטתי הקודמת שלא להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין לגירושין שניתן בעניינם

החלטה לפנינו בקשתו של המבקש ולפיה יתוקן צו הירושה של המנוח [פלוני]. לבקשה צורף צו הירושה שנתן הרכב קודם של

פסק דין             לפנינו ערעור האם על החלטת בית הדין הרבני מיום י"ג בתשרי התשפ"א (1.10.2020) שבה קבע כי הוא

החלטה לפניי דברי כבוד דייני בית הדין הרבני באר שבע בנוגע לתיק 104334/3 ובקשתם את הסכמתי לדבריהם. ולהלן דבריי במענה

פסק דין מבוא פסק דין זה ניתן עתה, יותר משנה לאחר תום ההליך הפעיל בביה"ד. זאת מכיוון שהמבקשת לא פנתה

פסק דין ענינו של פס"ד זה – תוקפו של הסכם גירושין לאחר שבני הזוג שבו לחיות יחד. הסכם הגירושין, נחתם

פסק דין רקע – פסיקת בית הדין האזורי והמחלוקות שבין הצדדים לפנינו ערעור וערעור שכנגד על קביעותיו של בית הדין

נימוקים בהחלטה מיום י"ד אדר א' התשפ"ב (15.02.2022) החליט בית הדין בעניין רישום הילדה לשנה"ל הבאה כדלהלן: "בפני בית הדין

פסק דין בתיק זה התקיים דיון ביום כ"ג בתמוז תשע"ז (17.7.17). הדיון נקבע בתביעת המערערת להטלת הגבלות על בעלה כאכיפה

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר