טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

היתר נישואין לשתוקית

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

תיק מספר:

1376869/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה תם – אב"ד
הרב דוד שני
הרב יעקב מ' שטיינהויז

תאריך:

כ' בתמוז התשפ"ב
19/07/2022

הנידון:

היתר נישואין לשתוקית

צד א':

פלונית

צד ב':

פסק דין

הופיעה המבקשת ביום ט"ו בתמוז תשפ"ב (14.7.22) והצהירה כדלהלן:

אני בת 20. נולדתי בתל השומר בשנת 01. שם האמא שלי א' והיא גרה בל' באנגליה. היא נמצאת שם גם היום. אני לא יודעת מיהו אבא שלי.

לשאלת בית הדין משיבה המבקשת כי בית הדין יכול לשוחח עם האמא שלה.

בית הדין שוחח עם אם המבקשת בטלפון. אם המבקשת מאשרת כי בתה נולדה בארץ. אומרת כי היא התגרשה ללא ילדים ממ', התחתנה עימו בשנת 91 והתגרשה ממנו בשנת 96, וז"ל הפרוטוקול מיום ט"ו בתמוז תשפ"ב:

הבת (המבקשת) נולדה בשנת 01. מאז שהתגרשתי ממ' לא התחתנתי מחדש. אין לי נתונים על האבא של [פלונית]. אני הייתי גרה בי'. אני לא יודעת מיהו אבא שלה. יצאתי איתו בסוף שבוע אחד. בשנת אלפיים או 01. לא הייתי עם גבר אחר. לא ציפיתי שאכנס מהנ"ל להריון בפעם אחת. זה היה בבית שלי בי'. לא גרנו ביחד. הוא היה בסוף שבוע אצלי. הוא יהודי ספרדי. הוא היה גר אולי בפ"ת. שמו הפרטי היה אולי ב'. אני בטוחה שהוא היה יהודי. הקשר איתו נותק. בסך הכל הקשר היה בתוך שבוע. אני בטוחה שההיריון היה ממנו.

בית הדין: בדיון הקודם אמרת ששמו ד'?

אם המבקשת: שמו היה גם ב'. אני התגיירתי בארץ וקיבלתי אישור מהרבנות. 

המבקשת מציגה תעודת גירושין מהנישואין של האם למ' שהתגרשה ממנו. כמו כן הציגה מסמכים נוספים (נסרקו לתיק).

דיון והכרעה 

מעיון מדברי אם המבקשת עולה כי המבקשת נולדה לאחר גירושי האם ממ" בזמן היותה פנויה, לדברי האם היא התעברה מיהודי בשם ב' מפתח תקוה ואינה יודעת פרטים נוספים עליו.

עלינו לברר האם הבת מותרת להינשא כשאין אנו יודעים מיהו אביה.

בשו"ע אבן העזר סימן ו' סעיף י"ז:

פנויה שראוה שנבעלה לאחד, והלך לו הבועל ואמרו לה: מי הוא זה שבא עליך, ואמרה: אדם כשר, הרי זו נאמנת. ולא עוד אלא אפילו ראוה מעוברת, ואמרו לה: ממי את מעוברת, ואמרה: מאדם כשר, הרי זו נאמנת ותהיה (היא ובתה) (טור) מותרת לכהן. בד"א, כשהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים, או בקרנות שבשדות שהכל עוברים שם, והיו רוב העוברים שם כשרים, ורוב העיר שפירשו אלו העוברים ממנה כשרים, שחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות. אבל אם היו רוב העוברים פוסלים אותה, כגון עכו"ם או ממזרים וכיוצא בהם, אף על פי שרוב המקום שבאו ממנו כשרים, או שהיו רוב אנשי המקום פסולים, אף על פי שרוב העוברים כשרים, חוששין לה ונאמר: למי שפוסלת אותה נבעלה, ולא תנשא לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא. וי"א דבאומרת: לכשר נבעלתי, בחד רובא לכתחלה מכשירין, ובדיעבד, אפילו ברוב פסולים.

ובסעיף י"ח:

ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר, אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו"ם אחד או חלל אחד ועבד וכיוצא בהם, הרי זו לא תנשא לכתחלה לכהן, שכל קבוע כמחצה על מחצה הוא. ואם נשאת, לא תצא הואיל והיא אומרת: לכשר נבעלתי. היתה אלמת או חרשת, או שאמרה: איני יודעת למי נבעלתי, או שהיתה קטנה שאינה מכרת בין כשר לפסול, הרי זו ספק זונה ואם נשאת לכהן, תצא, אלא אם כן היו שם שני רובים המצויים כשרים. ויש מי שאומר שאפילו נתעברה בעיר, אם הלך הבועל אליה תנשא לכתחלה, כיון דאיכא רוב העיר ורוב סיעות כשרים, אא"כ הלכה היא אליו. וסתמא נמי, שאין ידוע מי הלך למי, תנשא לכתחילה.

הנה, מדברי האם שהצהירה כי נתעברה מיהודי אך אינה מכירה אותו, פסק בשו"ע הרי זו ספק זונה ואסורה לכהן, ואם נשאת תצא, אם כן היו שני רובים המצויים כשרים.

ובחלקת מחוקק סימן ו ס"ק יז כתב' וז"ל:

אלא א"כ היו שני רובים. לא ביאר דבריו אם בשני רובים אפי' לכתחילה תינשא או דוקא דיעבד ועובד' דר' יוחנן בן נורי (פי' דאית' בגמר' מעשה בתינוקת שירד' למלאות מים מן המעיין ונאנסה אמר ריב"נ אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תנשא לכהונה) מיירי בטוענת ברי פי' שנבדקה ואמרה לכשר נבעלתי וכן פי' הב"י שכן דעת הרמב"ם לחלק בין לכתחילה לדיעבד (פי' אפי' בשני רובי') אבל המגיד משנה כתב שדעת הרמב"ם שאין חילוק.

כלומר, הח"מ מסתפק האם בתרי רובי מכשירין אותה לכתחילה, כאשר אינה טוענת בברי שלכשר נבעלה.

ובב"ש סקל"א כתב שלגבי הולד חשיב כדיעבד ותמיד מתירים אותו לכתחילה בתרי רובי, וז"ל:

ונראה דכל זה איירי להכשיר אותה אבל להכשיר הוולד אז הוי כדיעבד, ולכן אפילו ברוב פסולים נאמנת להכשיר הוולד. ואם א"א לשאול אותה עיין סימן ד'.

ובשו"ת מהרי"ט ח"ב אהע"ז סימן ט"ו כתב לגבי הוולד הוי כדיעבד משום שאם נחמיר הוולד יהא אסור בישראלית ובממזרת ולכן מתיר אף בחד רובא, וז"ל:

אי נמי היכא דרובא עכו"ם הו"ל רוב כשרים אצל הולד דקי"ל בפ' החולץ עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואפי' א"א כמו שאמר הרמב"ם בפ' ט"ו מה' א"ב אמר האב אין זה בני או שהיה במדינת הים הרי זה ממזר ואם אמרה מעכו"ם ועבד נתעברתי הרי הולד כשר וזהו ברוב פסולי' אצלה  אבל אם רוב עכו"ם או עבדים אפי' לא בדקו את אמו אזלי' בתר רובא, ואף על גב דלכתחילה בעינן תרי רובי לגבי וולד חשיב דיעבד כיון שיהא אסור בישראלית ובממזרת. עכ"ל.

והב"ש סקל"ד כתב וז"ל:

ונראה בפלוגת' אלו יש לחוש לדעת הרמב"ם אפילו באומרת לכשר נבעלתי בעינן תרי רובי וכשאינה אומרת ברי אז אפילו בדיעבד בעינן תרי רובי מיהו אם איכ' תרי רובי מותרת אף לכתחילה דהא לרוב פוסקים הדין הכי ולהמגיד י"ל גם הרמב"ם ס"ל הכי וכשאומרת ברי ונשאת אפילו ברוב פסולים לא תצא ועיין סימן ד'.

כלומר, מדברי הב"ש עולה כי כאשר יש תרי רובי אז מותרת אפילו האם להינשא לכהן לכתחילה.

א"כ במקרה דנן דאיכא תרי רובי, רוב העיר ורוב סיעה כשרין, הרי היא מותרת להינשא.

ויש להוסיף עוד דעת הי"א בשו"ע, שהיא דעת הטור, שאפילו נתעברה בעיר אם הלך הבועל אליה אם יש תרי רובי תינשא לכתחילה, ולפי דברי האשה שהבועל בא לביתה כל דפריש מרובא פריש ובתרי רובי מותרת אף לכהן.

ובפתחי תשובה שם אבן העזר סימן ו ס"ק כב כתב בשם הבית מאיר העלה להקל לכתחילה כדעת הטור, וז"ל:

עיין בספר ב"מ ועיין בתשו' חתם סופר ר"ס י"ח שכ' על נדון השאל' דידיה וז"ל אך באמת לדינא אי היה כאן תרי רובא משום הך דנבעלה בעיר היה ראוי להכריע כהטור להקל וכ"כ בית מאיר במסקנא בסוף הסי' כו' עכ"ל ע"ש):

העולה מכל הפוסקים הנ"ל שהבת מותרת להינשא לכל אדם.

וכן העלה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ח' אהע"ז סימן ט ובחלק י' סימן י' להתיר לה להינשא לכתחילה.

מסקנת הדברים שהמבקשת מותרת להינשא לכל אדם.

פסה"ד מותר בפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ' בתמוז התשפ"ב (19/07/2022).

הרב שלמה תם – אב"ד                        הרב דוד שני                       הרב יעקב מ' שטיינהויז

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין הרב צבי בן יעקב הערעור שלפנינו לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (להלן: בית דין

החלטה לפנינו בקשת המשיבה ל"תיקון טעות סופר" בהחלטה מכ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.21) ול"עיון מחדש בהחלטה שלא להשית על המערער הוצאות

החלטה הצדדים נישאו כדת משה וישראל ביום ח' סיון תשס"ו (4.6.2006), ולהם שלשה ילדים קטינים, שני בנים ובת אחת. החל

החלטה בפנינו תביעה רכושית. הצדדים גרושים מסוף שנת 2020. וראו האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום כ"ז בניסן תשפ"א

המקרה שלפנינו ★ השאלות לדיון מקור הדין ★ לדעת רש"י – הרוב הוא במספר הביאות ★ שיטה א – לא

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי ירושלים (הרכב ה) שלא לחייב את

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות הבת. בתם של הצדדים בגיל 15, חולת C.P. ספסטי בארבע גפיים, משותקת, סיעודית באופן

פסק דין הופיע לפנינו המבקש שהביע רצונו לשוב לחיק היהדות. בדבריו בפני ביה"ד תיאר את מסכת חייו שכללה נישואין עם

פסק דין בפני בית הדין תביעת האשה לחיוב הבעל בגירושין ובתשלום הכתובה, וכעת עם השלמת שמיעת הטענות והצגת הסיכומים, להלן

החלטה בתאריך ז' במרחשוון תשע"ז (8.11.16) הגישה ב"כ הבעל בקשה לביה"ד לקביעת מועד לדיון כדי להכריז על האישה כמורדת במסגרת

החלטה הבקשה לגזור מפסק הדין בעניין כנות כריכת ענייני הרכוש גם לכריכת עניין מזונות הילדים בח' בטבת התשפ"ב (12.12.2021) פסק

החלטה הובאה לעיוני בקשת רשות ערעור של האב שלפיה תינתן הרשות לערער על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים בדיין

פסק דין עובדתי לפנינו קטין [פלוני] אשר נולד ביום כ"ו באב תשע"ה (11.8.15) לגרושה [מ'] באמצע החודש התשיעי מיום שנתגרשה

בקשת הגירה של האב עם בניו שבמשמרתו

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשדוד [הרכב א] מיום י"א בתמוז התשפ"ב (10.7.22);

פסק דין לפנינו תביעת האשה לתשלום פיצויי גירושין והצמדת כתובה. הצדדים התגרשו ביום כ"ה בשבט תשפ"א (7.2.21). הבעל הסכים לשלם

החלטה בהחלטתי מכ"ו בתמוז התש"ף (18.7.2020) קבעתי כדלהלן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון שניתנה

פסק דין הצדדים התגרשו זמ"ז לפני כשנה. בדיון שנערך לאחרונה, טענה התובעת (להלן: האישה) כי עם נישואיה לנתבע (להלן: האיש),

פסק דין בפנינו תביעת הבעל לשעבר לביטול הסכם מכר הדירה אגב גירושין עקב הפרה יסודית, לטענתו, וכן לפיצוי מוסכם בסך

פסק דין רקע ועובדות בפני בית הדין תביעת האישה לכתובה וכן פיצויים נוספים עקב נזקים שנגרמו לה בגלל אלימות הבעל

לצדדים שבפנינו בן אחד משותף יליד 9.4.17, הבן מתגורר אצל אמו. לטענת התובעת, האב משתכר בסך 30,000 ₪ , בבעלותו

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטות בית הדין האזורי שבמסגרתם הוצא כנגד המערער צו הרחקה מהבית שבו מתגוררת המשיבה

פסק דין פסק דין רקע ועובדות בפני ביה"ד עומדת תביעת האיש כנגד האישה להשבת סך של 100,000 ₪ צמוד למדד,

החלטה ההחלטה הקודמת בהחלטתי מי' באלול התש"ף (30.8.2020) נעתרתי לבקשת המערערת ולאחר שהמשיב ביכר שלא להגיב לבקשה בניגוד להוראת בית

החלטה לפנינו בקשת המערערת להחזר 3,000 ש"ח שהפקידה כערובה להוצאות המשפט. נזכיר: בפסק דיננו שניתן בעניינן של המערערות [אלמונית] ושל

פסק דין לפנינו ערעור של הגב' [פלונית] (להלן: האישה) על פסק דינו של בית הדין האזורי. פרטי המקרה פורטו בהרחבה

פסק דין רקע עובדתי הצדדים הכירו בשנת 2008, בעוד הבעל בהליכי גירושין מאשתו הקודמת, כאשר לדברי האישה, הציג עצמו כרווק.

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי שלא לאשר את הגירת בתם

החלטה הצדדים זומנו לדיון נוסף לבירור התביעה לחלוקת הרכוש. בתחילת הדיון העלה התובע טענה מקדמית, וביקש לפסול את עו"ד פ'

פסק דין הרקע העובדתי והשאלה שבפנינו הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י, בתאריך י' תמוז תשס"ה (17/7/05), והתגרשו זה מזה בתאריך

פסק דין לפנינו בקשת המבקשת להיתר נישואין למר ו'. רקע ועובדות האישה התגרשה בספטמבר 2002. במעשה ביה"ד נכתב שאם תרצה

החלטה בפסק הדין שנתן בית דיננו ביום כ"ט במרחשוון התשפ"ג (23.11.22) בעניינם של הצדדים קיבל בית דיננו חלקית את הערעור

פסק דין לפנינו נדון כתובת האישה. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשנת 2011 ונכתבה לאישה כתובה בסך של 'מאתיים זקוקין'. מנישואין

פסק דין דעה א': הבעל הגיש תביעת גירושין ביום ח' בתמוז תשע"ד (6.7.2014). אף בשנת 2006 הגיש הבעל תביעת גירושין

פסק דין ענין פסק דין זה – מקום מגורי הקטין ת' ד' והסדרי שהותו עם הוריו. רקע הצדדים נישאו ביום

החלטה תיק גירושין זה נסגר בהחלטה מנומקת של הח"מ (החלטה מכ"ד בתמוז התש"ף – 16.7.20 שבמידה רבה גם קיבל בה

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי טבריה מתאריך ט"ז באדר א' התשע"ט (21.2.2019) הקובע:

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי הרבני האזורי בפתח תקווה שניתן ביום כ"ד באלול התש"ף

פסק דין לפנינו בקשת הצדדים להתירם להנשא כדמו"י. קודם שתובא השתלשלות העניין, נקדים ונאמר כי הצדדים הציגו לפני בית הדין

פסק דין רקע ועובדות בפני ביה"ד עומדת תביעת האיש כנגד האישה להשבת סך של 100,000 ₪ צמוד למדד, בגין הפרת

החלטה בפנינו כמה סוגיות לדיון, וכפי שיפורט להלן. הסוגיות יפורטו תחת כותרות שונות, כאשר כל החלטה מצויה תחת הכותרת הספציפית

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל כנגד האשה לתשלום דמי שימוש בדירת המגורים המשותפת. רקע מקדים לתביעה שלפנינו להלן השתלשלות

פסק דין א.         לפנינו ערעור האיש (להלן: המערער) על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה מיום ב' באייר התשפ"ב (3.5.22)

החלטה בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים גרושים והתביעה הנוכחית עוסקת בתוקפו של הסכם הגירושין. בית הדין קיבל עדים והצדדים

פסק דין התביעה בפני בית הדין מונחת תביעת האישה לשלום בית ומנגד תביעת הבעל לגירושין. בית הדין דן מספר דיונים

פסק דין לפנינו ערעור האיש על החלטת בית הדין מיום ד' בכסלו התשפ"ב (8.11.21) ועל החלטה זהה מתאריך כ"ו במרחשוון

פסק דין לפנינו ערעורו של האיש על קביעת בית הדין רבני האזורי טבריה שעל פיה בכלל איזון המשאבים שבין הצדדים

החלטה לפניי בקשת המערער שלפיה יעוכב חיובו (שבתוספת ליתר חיוביו למזונות ילדיו) שמכוח החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב

פסק דין הוגש בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה מיום כ"ב באדר א' תשע"ט (27.2.19) שבה נפסק

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר