טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

הטלת עיקול להבטחת קיומו של פסק דין לאחר שניתן פסק הדין והסתיים ההליך

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1299285/2

בפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

תאריך:

י"ח באלול התשפ"א
26.8.2021

הנידון:

הטלת עיקול להבטחת קיומו של פסק דין לאחר שניתן פסק הדין והסתיים ההליך

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רוית טוב־לי)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד יהודית שם טוב)

החלטה

ביום ח' בתמוז התשפ"א (18.6.2021) פסק בית דיננו בערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית דין קמא בנוגע לתביעת כתובתה.

בפסק הדין נקבע כי מן הדין יש לחייב את המשיב בפירעון הכתובה, אולם נוכח הסכמתה של המבקשת לפשרה שהציע בית דיננו בעניין תשולם הכתובה באופן חלקי בלבד ובהסדר תשלום ייחודי שבמסגרתו יוגדלו דמי המזונות שמשלם המשיב למבקשת בעבור מזונות בתם המשותפת הקטינה ב־1,000 ש"ח ויעמדו על 2,200 ש"ח במקום על 1,200 (ונקבע גם כי אם יוגדלו המזונות בעתיד במנותק מכך יחושבו דמי הכתובה מחדש). וראה עוד בהחלטה נוספת שנתן בית דיננו לאחר מכן ששבה והבהירה כי בהיבט המהותי מדובר בתשלומי כתובה לשיעורין שהועמדו על תשלומים של 1,000 ש"ח לחודש, ולא על תשלומי מזונות שבהם לא עסק בית דיננו.

עתה לפנינו בקשתה של המבקשת למתן צו עיקול על זכויותיו של המשיב בנכס המפורט בבקשה לשם אכיפת פסק הדין. לטענת המבקשת המשיב אינו משלם את שנפסק כי עליו לשלם (אלא את תשלומי המזונות גרידא, ואף אותם לאו דווקא במועדם) ומשכך, ואף לאור טענותיו בדבר יכולותיו הכלכליות המוגבלות, עולה החשש כי בהעדר צו עיקול כאמור ייוותר פסק הדין בגדר אות מתה, לאמור: לא יהיה למשיב תמריץ לקיימו ובעתיד אפשר שגם לא יהיה נכס שממנו אפשר יהיה להיפרע בעל כורחו.

בקשה לצו עיקול לאחר שניתן פסק הדין אכן חריגה קמעא, ומאחר שבקשה כזו לא הוגשה בשלב הקודם – טרם פסק הדין – סברתי כי אין לראות בה בקשה דחופה והמצדיקה גם מתן צו במעמד צד אחד מחשש להברחת הנכס, החשש להברחה מיידית של נכס ששוויו רב בשל חוב שנקבע כי ייפרע לשיעורין כאמור אינו גדול, ועל כן ביקשתי את תגובת המשיב טרם מתן החלטה, ותגובה זו אכן הגיעה לשולחן בית הדין.

ברם התגובה הקצרה והתמציתית אינה כוללת כל מענות או טענות לגופן של טענות המבקשת אלא בקשה לדחייה על הסף המנומקת בשני נימוקים: התיק סגור, בקשות מעין אלה יש להפנות להוצאה לפועל.

משכך, ומאחר שכפי שייאמר להלן אין די בתגובה ממין זה כדי לדחות את הבקשה, אני נעתר לבקשה ומורה על רישום עיקול על הזכויות בנכס הנקוב בבקשה […]

עם זאת צו עיקול זה יהיה זמני ויעמוד בתוקפו למשך שישים יום בלבד – פרק זמן שנקבע גם מתוך התחשבות בהיותנו מצויים בפגרת הקיץ שמייד לאחריה יחולו גם חגי תשרי – או עד להחלטה אחרת (המוקדם מבין השניים). במשך פרק זמן זה יהיה רשאי המשיב להגיש תגובה לגופם של דברים ולבקש שלא להאריך את הצו או אף לבטלו, והמבקשת תהיה רשאית לבקש להאריכו, וככל שיעשו כן ישקול בית הדין את הבקשה וייתן החלטה לגופם של דברים.

כאמור, בתגובה שהגיש המשיב אין די כדי לדחות את הבקשה. ונבהיר:

"התיק סגור" – התיק שעסק בערעורה של המבקשת נסגר משניתן בו פסק דין, אולם אין בכך כדי למנוע ממנה לבקש סעדים אחרים בתיק ייעודי, וכך עשתה. בקשה לצו עיקול מוגשת בתיק בפני עצמו, וכזהו התיק שבו ניתנת החלטתי זו ושבו ניתנה קודמתה שביקשה את תגובת המשיב, ואף טעונה תשלום אגרה בפני עצמה, וזו אכן שולמה.

השאלה אפוא היא אם הסעד המבוקש עצמו יכול להינתן בנסיבות העניין, ובהקשר של צו עיקול – שעה שבעת שהוא מבוקש אין תיק עיקרי פעיל. ושאלה אחרת הקשורה בכך היא אם יש מקום למתן צו עיקול על ידי בית הדין ולאו דווקא על ידי רשם ההוצאה לפועל, כטענת המשיב.

התשובה לשתי שאלות אלה חיובית היא.

תקנה קח(1)(א) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג מורה:

להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית הדין או להבטחת זכויות לפי פסק דין, רשאי בית הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות של הנתבע שבידי צד שלישי.

בענייננו מדובר כמובן ב"הבטחת זכויות לפי פסק דין". אכן לרוב מבוקש צו עיקול טרם פסק דין, "להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה", ובנסיבות אלה אכן נצרך גם קיומו של תיק פעיל, שכן בהעדרו של זה משמע כי אין לפני בית הדין תביעה התלויה ועומדת. אולם כשמדובר ב"הבטחת זכויות לפי פסק דין" אין נפקות בכך שהתיק שבו ניתן פסק הדין נסגר ואינו פעיל הוא, אדרבה: כך טיבם ודרכם של דברים שמשניתן פסק דין נסגר התיק ומסתיים ההליך.

סמכותו של בית הדין הרבני לצוות על עיקול נכסים, נעיר, קבועה גם בחקיקה ראשית, בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז – 1956, שסעיף 7ג(א) לו מורה:

 בית דין, כשהוא דן בעניין שבשיפוטו, רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסי נתבע שבידי הנתבע או שבידי התובע, וכן על נכסי הנתבע שבידי אדם אחר (בסעיף זה – המחזיק), לרבות כל חוב וזכות, בין שהגיע זמן פירעונם ובין אם לאו, אם הוכח להנחת דעתו כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה וכי אי־מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

בענייננו מדובר בחשש כי אי־מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, ומשנטען כן ולא נטענו טענות שכנגד אף שניתנה למשיב ההזדמנות להעלותן רשאים אנו אף לקבוע כי הדבר הוכח להנחת דעתנו, ולפחות כל עוד לא נסתרו הדברים.

ואומנם כלפי לשונו של סעיף חוק זה יש אולי מקום לטעון כי "התיק סגור", ולפיכך עתה שוב אין בית הדין "דן בעניין שבשיפוטו", אלא שלדעתנו לא זהו פירושה של לשון המחוקק ושל כוונתו. את הוראת המחוקק יש לפרש כבאה להוציא מתן צו הנוגע לעניין שאינו נתון לסמכותו של בית הדין או שבית הדין אינו דן בו עדיין, כלומר טרם שהוגשה תביעה, ולא כבאה להוציא מתן צו לאחר שניתן פסק הדין. כך נותנת הדעת, שכן אין היגיון להניח שהסמכות לצוות על עיקול ולפגוע בזכויותיו של אדם ברכושו תהיה שעה שלא הוברר עדיין שאכן יש לאדם אחר זכות בו ולא תהיה שעה שזכותו של האחר כבר הובררה; כך נותנת הדעת שכן צו עיקול שניתן אינו עומד בתוקפו רק עד להכרעה בתביעה – ולאחריה מופנה התובע, אם זכה בתביעה, להוצאה לפועל, אלא כהוראת סעיף 7ג(ה) לחוק האמור "זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע", ומדוע אפוא לא יוכל צו כזה אף להינתן לאחר שזכה התובע בתביעתו; כך נותנת הדעת – ומכאן גם תשובה לטענה כי בקשות ממין זה אמורות להיות מוגשות לרשם ההוצאה לפועל דווקא – שכן סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל וכאמור בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, הן סמכויות, בעניינים מסוימים, כשל בית משפט, אך ברי כי לא ניתנו לו סמכויות מעבר לאלה של בית המשפט ולא באו סמכויותיו לגרוע משל בית המשפט, ובכלל בית משפט אף בית דין דתי, בעניין שבסמכותו, וכפי שנאמר אף בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, ויש שאף לפי חוק זה נתונה סמכות העיקול דווקא לבית משפט ולא לרשם (כך למשל בעיקול נכסי צד ג'), וכשם שבית המשפט מוסמך כפי שעולה מכך להטיל עיקול אף לאחר פסק דין, למרות שלשון תקנות סדר הדין האזרחי מדברות בעיקול הבא כסעד ביניים לתובענה, כך גם בית הדין – בנוגע לעניינים שבסמכותו – למרות הלשון "כשהוא דן" שיש לפרשה כאמור לעיל. ולבסוף מתבקשת פרשנות זו מכוחן של תקנות הדיון האמורות שיש לראותן כמשלימות לחקיקה הראשית ומפרשות אותה לפי העניין ולא כעומדות בסתירה לה.

סוף דבר

א.         יירשם עיקול כמבוקש, להבטחת קיום פסק הדין שניתן לזכותה של המבקשת, על זכויותיו של המשיב בדירה שב[…]

צו העיקול יעמוד בתוקפו למשך שישים יום ממועד חיתום החלטה זו, או עד להחלטה אחרת – המוקדם מבין השניים.

הצדדים רשאים להגיש בקשות להארכתו של הצו, לאי־הארכתו או לקיצורו בתוך שישים הימים האמורים.

ב.         החלטה זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום י"ח באלול התשפ"א (26.8.2021).

הרב שלמה שפירא

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה בפנינו תביעה לחלוקת רכוש. ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 22.5.22: איזון הדירות כיום, טוען ב"כ התובעת: יש לצדדים

פסק דין לפנינו תביעת האב למשמורת משותפת. רקע עובדתי וטענות הצדדים ההורים העומדים לפנינו התגרשו ביום כ' בשבט תשע"ה (09.02.15).

פסק דין בתאריך כ"ד בטבת תשע"ז (22.1.17) ניתן בבית הדין צו ירושה על עיזבון המנוח [פלוני] ז"ל שבו התחלק העיזבון,

החלטה הנדון הוא של דייר מוגן ברחוב [ג'] 3 שמבקש לממש את ההסכם שבינו לבין העמותה בעניין הרחבת הדירה שבה

החלטה לפנינו ערעורו של האב על החלטת בית הדין האזורי שקבע: משכך, ולאחר הפעלת שיקול הדעת בטענות הצדדים האמורות מעלה,

החלטה לפנינו בקשת המערערת ובא כוחה ששימש גם ככונס נכסים (יחיד וללא תמורה) לאישור מכירת הנכס המשותף לקונה שזכה בו

פסק דין עניינו של פסק דין זה בתביעת גירושין שהגישה המבקשת מול תביעת שלום בית שהגיש המשיב. תיאור העובדות: הצדדים

פסק דין א. לפני בית הדין מונח ערעורה של המבקשת על החלטת בית הדין האזורי רחובות [הרכב א] מיום ה'

פסק דין רקע בפני בקשה לסידור גט פיטורין. כידוע, הנהוג בבתי הדין הוא לסדר גט בפני שלושה. בעת סידור גט,

פסק דין א)  הצדדים נישאו בשנת 91 ולהם ארבעה ילדים. האשה תבעה גירושין ותבעה כתובתה עם הגירושין. בכתב תביעתה כתבה

נימוקים לפסק דין במסגרת הליך רכוש המתנהל בביה"ד ניתנה בתאריך 12.3.23 החלטה כדלהלן: החלטה "בפני ביה"ד בקשת האשה שביה"ד יפסוק

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו בתביעת הגירושין שהגיש המבקש. תיאור העובדות: הצדדים נישאו בתאריך כ"ד באב תשל"ז (08.08.77)

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך ג' באדר התשפ"א (15.2.21) שלפיו ההסתלקות של הבנות

א)  בפני בית הדין מונח ערעורה של האישה-האם על החלטתו של בית הדין האזורי האוסר עליה לעזוב עם ילדיה את

פסק דין לפנינו תביעת כתובה של האישה. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשנת תשמ"ב (1982), ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים,

פסק דין רקע הופיע לפנינו זוג בתאריך י"ב בחשון תשפ"ב (18.10.2021) בבקשה להתגרש. כמו כן ביקשו שנדון בנושא הרכושי. על

פסק דין מבוא בפנינו מחלוקת בין הצדדים בענין מקום הדיון בתביעת האשה לגירושין. הצדדים אזרחי ישראל ונישאו בישראל בשנת 2006

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל כנגד האשה לתשלום דמי שימוש בדירת המגורים המשותפת. רקע מקדים לתביעה שלפנינו להלן השתלשלות

פסק דין פסק דינו והחלטתו של בית דין קמא והערעורים עליהם הוגשו לפנינו שני ערעורים על פסק דין ועל החלטת

פסק דין בפנינו בקשת המבקש לבירור ייחוסו לכהונה. המבקש נולד בתאריך א' בכסלו תשס"ב (16.11.01). הוריו נישאו ברבנות בירושלים בשנת

פסק דין בפנינו בקשת האישה בעניין גיור שני ילדיה. רקע ועובדות הילדים נולדו לאשה מתרומת ביצית של גויה שהופרתה מזרע

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ו בשבט תשע"ח (11.2.2018) שקבעה:

החלטה לפניי ספק בקשה (שלא ברורה הגדרת מעמדה המשפטי ומסגרתה) – ספק ערעור שבו מתבקש בית דיננו להורות כי בקשת

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ז באייר התשפ"א (9.5.21) שלפיו תביעת הכתובה (בסך

פסק דין בפני בית הדין הופיעו הצדדים. הצדדים גרושים ולהם שני ילדים קטינים. בפני בית הדין תביעת כתובה. ביום כ"ט

פסק דין לפני בית הדין תביעת כתובה ותביעה רכושית של האשה. רקע הצדדים נישאו בשידוך באמצעות אגודת בוני עולם. הבעל

פסק דין בפני ערעור המערער כנגד החלטת ביה"ד הרבני האזורי תל אביב שניתנה ביום כ"א באדר א' תשע"ו (1.3.2016) ובה

משכון שניתן למלוה בלי דרישה – מלוה על המשכון שטוען שהמשכון אבד – לוה שטוען ששילם רבית למלוה והמלוה מכחיש

החלטה א.         לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובתו של המשיב לבקשה החלטתי להיעתר לבקשת רשות הערעור ולראות את הבקשה ככתב

פסק דין א)      הצדדים הכירו בתאריך 7/13 באמצעות אתר היכרויות באינטרנט. ביום 14/11/13 חתמו הצדדים על הסכם לרכישת דירה ב[…],

פסק דין לפנינו תביעת האלמנה (להלן התובעת) נגד יורשי בעלה המנוח (להלן הנתבעים). להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין:

פסק דין לפנינו ערעור האיש על פסיקת בית הדין האזורי חיפה בראשות הרב ישראל דב רוזנטל מיום כ"ג בטבת התש"ף

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטת בית הדין האזורי הקובעת את אופן חלוקת התמורה שתתקבל

פסק דין בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך 10.4.21 שלפיו, האיש (המשיב שבתיק) פטור מלשלם את

פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של הבעל והאישה – האב והאם – בנוגע לקביעת המזונות. בהחלטת בית הדין

פסק דין (נימוקים) להלן נימוקים נרחבים לפסק הדין שניתן בשעתו לצדדים בהרכב הדיינים הרב אברהם עטייא – אב"ד, הרב משה

פסק דין לפנינו ערעורים על פסק בית הדין האזורי: ערעור מצד האיש בארבע נקודות וכנגדו תשובה וערעור מצד האישה. מסגרת

החלטה בפנינו בקשת ב"כ המשיבה מיום י' בסיון תשע"ט (13.6.19) לפסילת הרכב. הן אמת כי ב"כ המשיבה כבר טמן ברמ'ז

פסק דין בפנינו תיק להוצאת צו ירושה שפרטיו כלהלן. אלמנה צעירה, שמבעלה המנוח נולדו בן ובת שהינן כיום קטינים, מבקשת

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באשדוד (כבוד הדיין הרב י' רבינוביץ) מיום י"ז

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין האזורי מיום א' בכסלו התשפ"א (17.11.20)

החלטה לפנינו בקשה לביטול צו העיקול שנתן בית הדין על זכויות ונכסי המשיבה מיום 16/11/11. תיאור העובדות: הצדדים נישאו בתאריך

ביטול צו למדור ספציפי וצו עיכוב יציאה עם דחיית תביעה לשלום בית

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשה למתן צו ירושה לחלוקת כספי פיצויים שנפסקו לטובת עיזבון המנוח. המנוח נהרג בשנת

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי להפנות את הצדדים לייעוץ מקצועי שיסייע להם להגיע להסכמות לשלום

החלטה לפניי תגובת המערער שבגדרה בקשה לפסילת החתום מטה, שנתן את ההחלטות הקודמות בתיק. בצידה של תגובה זו גם תגובת

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר