טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

הגבלת זמנה של הגשת ערעור לעומת אי־הגבלת סתירת הדין בשל ראיות חדשות

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1235703/4

בפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

תאריך:

י"ד באב התש"ף
4.8.2020

הנידון:

הגבלת זמנה של הגשת ערעור לעומת אי־הגבלת סתירת הדין בשל ראיות חדשות

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד לימור אזולאי)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אילת רוזינר דהאן)

החלטה

בית הדין דוחה על הסף את בקשת המערערת שבית הדין ידון בערעורה, ערעור שהוגש זמן רב אחרי המועד שנקבע בתקנות, וזאת מהנימוקים שניתנו בהחלטתנו הקודמת.

חובתנו להבהיר: אכן על פי דין תורה "כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין". מקור הלכה זו הוא במשנה בסנהדרין (לא, א) וכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כ) ונקבע בתקנה קכט לתקנות הדיון. אכן במה דברים אמורים? בבית דין שדן והוציא את פסק דינו, ולאחר מכן מתגלית ראיה או עדות חדשה, שאז "סותר את הדין" מפני שחובה לדון דין אמת לאמיתו.

ואכן זוהי ההתנהלות האמורה להיות בכל מקרה שבו ניתנה פסיקה הלכתית שבחנה עובדות וראיות והגיעה למסקנה הלכתית, שחובה לדון בראיה החדשה כדי לבחון את אמיתת הפסיקה הקודמת. הלכה זו תנהג בין בפסיקה הלכתית שניתנה בבית הדין האזורי ובין בפסיקה שניתנה בבית הדין הגדול, שהרי אף שתקנה זו הובאה בפרק יד לתקנות הדיון, ולכאורה מופנית לבתי הדין האזוריים – שהרי רק הפרק הבא, פרק טו, מדבר בערעור – אין הדברים כן, שהרי כאמור מקור התקנה הוא בש"ס ובפוסקים ומחייב מצד עצמו אף שלא הוזכר מפורש בתקנות. גם בית הדין הגדול בדונו בערעורים מחויב לדון על פי דין תורה.

אומנם עניין הגשת ערעור לבית הדין הגדול אינו מעיקר הדין שהרי מעיקר הדין בית דין אינו יכול לבטל פסיקת בית דין אחר. סמכות בית הדין הגדול לדון בערעורים היא [הלכתית] מפני שכל המתייצב לדין בפני בית הדין, מתייצב אדעתא דתקנות הדיון שנתנו את אפשרות הערעור, והרי זה כקיבל עליו את פסיקת בית הדין הגדול אם תהיה סותרת לפסיקת ערכאה קמא. אך במה דברים אמורים? במי שפועל כפי הוראת התקנות, דאדעתא דהכי הייתה קבלת שני הצדדים. אך מי שאינו עומד בזמנים שקבעו התקנות ובית הדין הגדול לא אפשר לו הגשת ערעור – שוב לא הווי בכלל הקבלה הראשונית שקבעו הצדדים. משכך בית הדין הגדול מנוע, הלכתית, לדון בערעור.

לאור האמור אנו דוחים את בקשת המערערת לעיון מחדש מפני שכאמור עניין זה של "כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין" אינו נוגע לאמור בהחלטתנו.

הדברים אמורים בלי לבחון אם אכן ישנה ראיה חדשה לסתור את הדין. אם אכן ישנה ראיה כזו – תובא הראיה לפני בית הדין האזורי, ואין ספק שבית דין זה כתורה יעשה.

עם מתן החלטה זו על המזכירות לסגור את התיק.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום י"ד באב התש"ף (4.8.2020).

הרב שלמה שפירא

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, וכן תביעות נוספות הכרוכות בתביעה זו. התקיים דיון מקדמי לבירור הצורך בסידור גט

פסק דין רקע ועובדות: הצדדים היו נשואים בעבר, והתגרשו בתאריך י"ב תמוז תשס"ח (15/07/2008) לאחר שאישרו הסכם גירושין בתאריך כ"ח

פסק דין רקע עובדתי הצדדים הכירו בשנת 2008, בעוד הבעל בהליכי גירושין מאשתו הקודמת, כאשר לדברי האישה, הציג עצמו כרווק.

החלטה הוגש בפנינו ערעור על החלטת ביה"ד האזורי מתאריך 5.7.2017 כדלהלן: לאור האמור פוסק ביה"ד כדלהלן: תביעת הבעל (לשעבר) להשבת

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (הרכב א) מיום כ"ו בשבט התשפ"ד (5.2.24) שבמסקנתה נקבע:

פסק דין רקע כללי והשתלשלות הדברים מדובר בתיק שמתנהל מזה זמן רב, החל מראשית שנת תשע"ג. נתאר את השתלשלותו של

החלטה ענין החלטה זו – תקפו של צו מדור ספציפי. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ד' בניסן תשל"ט (1.4.79).

פסק דין בפנינו מונח ערעור המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי מיום ה' באדר ב' תשע"ו (15.3.16), הקובעת כדלהלן:

החלטה מוקד הדיון בפסק הדין שלפנינו הוא הדירה בחיפה אשר רשומה על שם הבעל. האישה דורשת מחצית מהדירה לאור הלכת

החלטה בפנינו תביעות האשה לגירושין ולכתובה. רקע והליכים הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2011 ולהם 3 ילדים: ילדה כבת 6

פסק דין בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"ח בסיון תשע"ח (11.6.2018), לפיו חוייב המערער/האב בתשלום

הרב שמואל אברהם חזן דיין בבית הדין הרבני האזורי חיפה תוכן מבוא דעת הפוסקים – באיזה מקרה התקבלה שיטתו של

החלטה חיוב המשיב בהסרה מיידית של העיקול הרשום על הנכס והבקשה לעיון חוזר ולביטול החלטה זו לפניי בקשה לעיון חוזר

פסק דין לפנינו ערעור המערער – הבעל על החלטת בית הדין האזורי בנתניה שניתנה ביום י"ז בשבט תשע"ח (2.2.18). בהחלטתו

פסק דין לאחר עיון מעמיק בפרטי מקרה זה, בית הדין פוסק וקובע כי המבקשים רשאים להינשא זל"ז כדמו"י. נימוקים ינתנו

פסק דין בתיק זה נכתב פסק דין בהרכב מלא בו נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. אני מצרף תוספת והרחבת נימוקים.

פסק דין בפנינו תביעת גירושין שהגישה המבקשת מול תביעת שלום בית שהגיש המשיב. תיאור העובדות הצדדים נישאו זה לזה בתאריך

החלטה בפנינו בקשת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני תוך קביעה כי הסמכות לדון

פסק דין רקע עובדתי ומשפטי וטענות הצדדים לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב מיום כ"א במרחשוון

פסק דין לפנינו בקשת ב"כ עיזבון המנוחה [פלונית] ז"ל לחייב את האב בדמי מזונות בסך 1,100 ₪ עבור מזונות הקטינות

פסק דין רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונחת החלטת בית הדין האזורי ובקשתו להבהרה ולהנחיות לעניין התנהלותו בבקשת הצדדים

החלטה בפנינו בקשת הנתבעת, להשבת מיטלטלין שלטענתה נשארו בבית התובע והוא העלים אותם. (מדובר בפסל, יומן שהיא ערכה, אמבטיה של

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ח בשבט תשע"א (23.1.2011) (לא כפי שכתוב בתביעת הגירושין של האישה). מדובר בזוג

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (הרב אוריאל לביא – אב"ד, הרב דב דוד

בקשת רשות ערעור שבמקביל להליכים בבית הדין האזורי ושהוגשה בחוסר תום לב

החלטה בפנינו בקשת התובעת לביטול קנסות שנפסקו כנגדה בגין סרבנות גט. לטענת בא כוח המבקשת "נותר למרשתי חוב עתק מקנסות

החלטה א.         לאחר העיון בכתב הערעור ובבקשת רשות הערעור ובתשובה להם באתי למסקנה כי דינו של ערעור זה הוא לדחייה

החלטה לפניי בקשת המערער שלפיה יעוכב חיובו (שבתוספת ליתר חיוביו למזונות ילדיו) שמכוח החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב

פסק דין לפנינו מונחת תביעת האישה לחייב את הבעל במתן כתובה, בסך 120,000 ש"ח. הצדדים נישאו בתאריך 30.5.2013 כדמו"י, והתגרשו

פסק דין המקרה יש לברר מה הדין בהגביה הבעל את הנייר והדיו מעל השולחן בשיעור כלשהו או בשיעור טפח כאשר

פסק דין לפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"א בשבט ה'תשפ"א (3.2.21). פסק הדין עוסק

צו מניעה לקיום ברית מילה שלא בזמנה בלא ידיעת הבעל – זכות האב בקביעת הסנדק והמוהל והזכות בקביעת שם הקטין

פסק דין לפנינו ערעור שהגישה האישה על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ' במרחשוון תשפ"ב (26.10.21) שבה דחה בית הדין

פסק דין לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב בתשובה לו מצאתי כי דינו של הערעור לדחייה על הסף. ההחלטה שבעניינה הוגש

דיון בביה"ד בחלוקת רכוש הרשום על שם צד ג'

החלטה לפנינו "ערעור" שבעבורו נפתח תיק "החזקת ילדים – הסדרי שהות", אף שולמה אגרה כדין, ברם העיון בגופו של ערעור

החלטה טענות הצדדים וניתוחן לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ירושלים שדחה את תביעת המערער לביטול

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ז באייר התשפ"א (9.5.21) שלפיו תביעת הכתובה (בסך

החלטה לפניי בקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטתי שלא להמשיך את עיכוב ביצוע פסק דינו של בית דין קמא ולהחליט בתום

פסק דין לפנינו תביעת כתובה ומזונות אשה במסגרת תביעת גירושין של הבעל. הצדדים נישאו כדמו"י ביום י"ג שבט תשל"ג (16.1.1973)

החלטה א.         לפניי בקשת המשיבה לדחיית הערעור על הסף. לטעמה של המשיבה ההחלטות שבעניינן הוגש הערעור – כולן החלטות ביניים

החלטה לאחר עיון בתגובת האפוטרופוסית לדין שמונתה לקטינים שממנה עולה כי היא שותפה להתנגדות האם להחלטת בית דין קמא שבעניינה

פסק דין בפני בית הדין בקשת האישה ובאי כוחה לפסילת הרכב. הבקשה הוגשה תחילה בתיקים אחרים. בתיק הגירושין מיום 14/7/19

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו, אודות תביעת כתובה שקדם לה הסכם ממון, בו מחלה המבקשת על כתובתה. תיאור

החלטה רקע בית הדין הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל, במסגרת בקשת האישה למתן סעד זמני בתקופת עיכוב הליכים,

החלטה לפניי ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי בירושלים הדוחה את בקשת הפסילה שהוגשה כלפיו. אב בית הדין הבהיר

החלטה ענין החלטה זו – הכרעה בשאלת חובת איזון בחובות הצדדים, כשלצד אחד אין זכויות לחלוק בהן. במסגרת תביעה רכושית

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר