טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

האישה תפסיד כתובה רק אם יש עילה ברורה לכך

בבית הדין הרבני תל אביב יפו

תיק מספר:

‏1369525/4

בפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב"ד
הרב משה בצרי
הרב בן ציון הכהן רבין

תאריך:

כ"ח בתשרי התשפ"ג
23/10/2022

הנידון:

האישה תפסיד כתובה רק אם יש עילה ברורה לכך

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד יוסי זויטיא)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד מירה מרום)

החלטה

בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה.

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 29.10.2020, ולהם 2 ילדים תאומים בני כשנה.

בתאריך 14.7.22 תבע הבעל גירושין, כאשר לתביעתו הוא כורך את ענייני החזקת הילדים (משמורת וזמני שהות), מזונות הילדים וענייני רכוש. התברר שעניין מזונות הילדים ועניין המשמורת וזמני השהות, נידונים בבית המשפט לענייני משפחה, כך שהתיק בעניין בבית הדין נסגר. מנגד – האישה הגישה תביעה לכתובה.

הצדדים התגרשו בבית הדין כדמו"י בתאריך 20.10.22, כאשר בית הדין הותיר להכרעה את עניין הרכוש והכתובה.

כתובה

בעניין הכתובה (העומדת על סכום של 52,000 ש"ח) – בית הדין עיין בכתב התביעה, בכתב ההגנה, וכן בנספחים שהוגשו לכתבי בית הדין (פרוטוקול מבית המשפט לענייני משפחה). בית הדין אף שמע את הצדדים עצמם בדיון שהתקיים בתאריך 20.10.22.

לאחר העיון בכל החומר, בית הדין אינו מוצא כל סיבה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה. כל צד מאשים את הצד השני באלימות, פיזית ומילולית. ככל הנראה לא מדובר בעניינים שלא היו ניתנים לגישור. הצדדים הגישו תלונות במשטרה או בקשות לבית המשפט לענייני משפחה לצווי הרחקה. כמו כן האישה טענה שבעלה מתהולל עם נשים זרות.

כאשר בעל תובע גירושין, הוא חייב לשלם לאשתו את כתובתה, אלא אם כן יוכיח שיש עילה להפסידה את כתובתה, בהתאם להלכה. לא מצאנו בטענות הבעל כל עילה להפסד הכתובה. לא הוכח שהאישה נהגה באלימות כלפי הבעל, או הגישה נגדו תלונות שווא. נושא זה נידון בבית המשפט לענייני משפחה, ועיון בפרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה מלמד שגם שם לא הוכח דבר, כשם שלא הוכח שהבעל נהג באלימות כלפי האישה (צו ההרחקה כנגד הבעל ניתן בהסכמה, ללא הודאה בטענות שהועלו כנגדו).

מהדברים שנאמרו ע"י הצדדים, בדיון שהתקיים בבית הדין, לא מצאנו כל עילה להפסיד לאישה את כתובתה. כאמור, שני הצדדים טוענים האחד כנגד השני, אך אין מדובר בטענות שיש בהם כדי להפסיד לאישה את כתובתה. כך טענה האישה בדיון שהתקיים בפנינו (שורה 27 ולהלן לפרוטוקול הדיון):

"האישה: אני עשיתי הכול למען שלום בית אני לא רציתי להתגרש, אני הייתי קורבן לאלימות פיזית נפשית מילולית, ויש תיק בפרקליטות, וראיתי שאין ברירה וחייבים להתגרש. ואני מוכנה להתגרש בתנאי שאני אקבל את מה שמגיע לי, יש לי שתי תינוקות, והוא לא קונה חצי קופסת מטרנה, המשפחה שלי עוזרת לי לגדל את הילדים האלה. הוא היה עם שתי נשים רוסיות והוא הבטיח שהוא יסיע את הבן שלו, בעלי היה נוהג ללכת לבית הכנסת בשבתות אחרי שכל השבוע שהוא חי חיי מתירנות וזה אומר שהוא היה מתחיל עם בחורות יפות והוא היה מסנן אותי, ומעבר להיותי עקרת בית, שהייתי מגישה ארוחות על השולחן 3 ארוחות ביום, הייתי נוהגת להכין לו בגדים וגרביים לבית הכנסת, וכאשר היינו מדברים דברי קודש בשולחן שבת, אחרי ששמע שאני אוהבת לשמוע את הרב זמיר כהן ואת הרב יגאל כהן הוא הפך את כל שולחן השבת עלי, והוא אמר שהם נגד הרב שלו אמנון יצחק."

מנגד הבעל העלה טענות כנגד האישה. וכך טען בדיון (שורה 39 ולהלן לפרוטוקול):

"הבעל: בעניין היותי בעל בבית, אני לא הרגשתי עד יום הקרע את אשתי, לא קיימנו יחסי אישות אפילו, כל הדברים שנאמרו על ידי ל' הכול שקרים שניתן להוכיח אותם, לגבי הכתובה, אני אפילו ייגש לבית משפט העליון לא מגיע לה שקל אחד. גם אם היו עשרה ילדים, סליחה שאני אומר ככה, אני לא הייתי מעביר לה שקל. היא לא הייתה אשתי. כל הכספים היא העבירה, אם יורשה לי אני אוכיח לך שחור על גבי לבן. אין פה פשרה. אני הייתי כתמונה בתוך הבית, וכל מה שהיא הציגה, זה נכון לחודשים הראשונים, ומאז שאמא שלה נפטרה, כל החיצים כוונו אלי, ומאז כל הבדיקות והכספים שהבאנו כתוצאה מהלידה הלכו לבית, ולכלכול הבית והייתי סביבה 24/7 כי הייתי עוזר לה. הכול."

באשר לטענה שהצדדים לא קיימו יחסי אישות, יתכן  שמדובר בתקופה אחרי הלידה, שאסור היה לקיים יחסי האישות, כאשר כשלשה חודשים לאחר הלידה, החלו הטענות והתלונות במשטרה. כמו כן תשובתה בצידה, כאשר האישה טוענת על כך שהבעל התהולל עם נשים זרות וכו'.

כאמור, לא מצאנו כל עילה לכך שהאישה תפסיד את כתובתה, המגיעה לה בדין ועל פי ההלכה. נאמר שגם ממידת הצדק אנו סבורים שלאחר שתי שנות נישואין, ולאחר שהאישה מטופלת בתאומים, ילדי הצדדים, אין זה מן הצדק והיושר שתצא בלא כלום, כאשר גם בעניין הרכוש נותרה ללא זכויות, ואינה מקבלת דבר מכוח איזון המשאבים.

לאור האמור לעיל אנו מחייבים את הבעל לשלם לאישה את כתובתה (בסכום של 52,000 ש"ח), בפריסת תשלומים, כפי שיובא להלן בסוף פסה"ד.

בעניין הרכוש

הבעל טען לחובות שנוצרו בחשבון הבנק. חלק מהחובות הינן בגין רכישת מונית, בוודאי האישה אינה צריכה לשאת בהם.

סכום נוסף של 75,000 ש"ח, הבעל טוען שנטל כהלוואה לפרנסת הבית. על כך ייאמר – לא מובן מדוע נהג מונית צריך לקחת הלוואה כה גדולה לפרנס ולכלכל את ביתו. אך גם אם כדבריו, הרי שקיימת עליו חובה לפרנס את הבית ולכלכל את הבית, והוא זה שחייב במזונות אשתו וילדיו. משכך אין לחייב את האישה לחלוק עמו בהחזר החוב.

באשר לטענת הבעל שהאישה הבריחה כספים מחשבון הבנק לקרובי משפחתה. האישה הסבירה כי היא פדתה כספי פיצויים ממקום עבודתה בו עבדה עוד מלפני הנישואין, ובהתאם לחוק כספים אלה שייכים לה בלבד, ומשכך זו זכותה ליטול כספים אלו.

באשר לטענות האישה בדבר זכויות במונית הבעל, נכון לתקופה של הנישואין, וכן טענתה בדבר זכותה בכספים אחרים שבחשבון הבנק, הרי שכידוע אין ליתן גם כתובה וגם זכויות מכוח חוק יחסי ממון, ומשכך את אשר מקבלת האישה במסגרת הכתובה, הדבר כולל מעל ומעבר מה שתובעת ויכולה לקבל בהתאם לאיזון המשאבים בהתאם לחוק.

לאור האמור לעיל:

  • מחייבים את הבעל לשלם לאישה את מלא כתובתה (סכום של 52,000 ש"ח).
  • בית הדין מאפשר פריסה של 36 תשלומים לסכום הנ"ל, ובלבד שהבעל ייתן לאישה תוך 10 ימים מהיום 36 שיקים חודשיים רצופים, כל אחד על סכום של 1,445 ש"ח, כאשר השיק הראשון יהיה לא יאוחר מתאריך 5.11.22, וכך 36 שיקים חודשיים בסכום הנ"ל (לא יאוחר מ-5 לחודש הלועזי), עד לחודש אוקטובר 2025 ועד בכלל.
  • במידה והבעל לא ייתן לאישה שיקים כאמור בסעיף ב', הרי שהאישה רשאית לגבות את מלא הסכום באופן מיידי, תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ח בתשרי התשפ"ג (23/10/2022).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד                             הרב משה בצרי                    הרב בן ציון הכהן רבין

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך ב' באלול תשס"ה (6.9.05), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים: [א'] (יליד פברואר 2006), [ר']

החלטה לפנינו נדון סמכות ביה"ד לדון בעניין תביעת האישה למזונות ילדים. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשנת תש"ס (2000). מנישואין אלו

החלטה בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, וכן תביעות נוספות הכרוכות בתביעה זו. התקיים דיון מקדמי לבירור הצורך בסידור גט

החלטה לפנינו בקשת המשיבה ל"תיקון טעות סופר" בהחלטה מכ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.21) ול"עיון מחדש בהחלטה שלא להשית על המערער הוצאות

פסק דין קודם כל יש להבהיר נקודה יסודית בערעור שמובא לביה"ד הגדול – כשביה"ד הגדול מקבל את הערעור, ומבטל או

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים בעניין המזונות. העובדות בקצרה הצדדים נשואים ולהם ארבעה ילדים, אחד הילדים בגיר וכן

פסק דין וַיִּמְלְאוּ ארבעים שנה לכניסתו לתוקף של חוק הנאמנות, התשל"ט–1979. ויהי בשנת הארבעים ואחת שנה, וַיֻּגַּד לרשם ההקדשות "אֲשֶׁר

פסק דין לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות, על החלטת ראש הרכב בית הדין להקדשות בירושלים, הרב מנחם האגר, בתיק 840577/1,

החלטה עיינתי בכובד ראש בבקשת בא כוח התובע להורות על רישום הבן הקטין [י'] בגן בת"א, על אף שבית המשפט

פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של הבעל והאישה – האב והאם – בנוגע לקביעת המזונות. בהחלטת בית הדין

החלטה א. לפנינו בקשת המערערת לנקיטת הליכים נגד המשיב בהתאם לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז –

משכון שניתן למלוה בלי דרישה – מלוה על המשכון שטוען שהמשכון אבד – לוה שטוען ששילם רבית למלוה והמלוה מכחיש

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האם להגדלת מזונות הילדים, עקב יציאתו של האב לחו"ל והפסקת הסדרי השהות. רקע עובדתי ומשפטי

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור, שלטעמה של המבקשת יש מקום אף לראותה כערעור בזכות, שעניינה בשתי החלטות של בית הדין

החלטה לפני בית הדין בקשת האב להרחבת הסדרי השהות. בית הדין קבע הסדרי שהות זמניים של הקטינה בהתחשב בגילה, כיום

חיובי מדור ייחודי שיסודם ב'מזונות' ושיסודם ב'שלום בית' וההכרעה בספקותיהם

החלטה לפניי בקשת המבקשת לביטול ההחלטה שדחתה את בקשת רשות הערעור שלה. במסגרת בקשה זו טוענת המבקשת כי החלטתי זו

פסק דין רקע לצדדים נקבע דיון ליום א' סיון ה'תשפ"א (12/5/21). יום קודם לכן שלחה האשה בקשה לביה"ד לדחיית הדיון,

פסק דין בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י באדר תשנ"א (1991). נישואין שניים לשניהם. האשה הייתה אלמנה עם שני ילדים, הבעל

החלטה לפניי בקשות רשות ערעור שהגישה באת כוח המבקשת ובעקבותיהן ולצידן בקשות לעיכוב ביצוע ההחלטות שבגינן הוגשו בקשות רשות הערעור

פסק דין התובעת, הינה אלמנתו של המנוח, אבי היורשים הנתבעים בתיק זה. התובעת מבקשת לפסוק עבורה מדור ומזונות אלמנה מן

פסק דין הצדדים גרושים. בפני בית הדין בית הדין סיכומי הצדדים בעניין חלוקת הבית. בהחלטה מיום י"ג באלול תש"פ (02/09/2020)

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך ט"ז באייר התשפ"א (28.4.21) שבו חויב האב במזונות

פסק דין פסק הדין בעניין הכתובה והרכוש לפנינו ערעור האישה על החלטת בית דין האזורי בעניין חיוב הכתובה וחלוקת הרכוש.

החלטה בפני בקשת המבקש לפרוס את תשלומי הכתובה. מאחר וביה"ד, כדרך כלל, נענה למבוקש ומאפשר פריסת תשלומים בחיוב כתובה, מקבל

פסק דין במסגרת הליך חלוקת רכוש הועלתה בפנינו תביעה עקרונית – לקבוע מי הוא הבעלים על הדירה שברח'… רחובות, וכן

החלטה התיק שבפנינו מהקשים והכואבים ביותר שידע בית הדין בנושא קשר הורים וילדים. המדובר במשפחה מרובת ילדים, חלקם נשואים. המצב

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 9.4.17. מנישואין אלה נולד בנם – י'

פסק דין הצדדים גרושים ובית הדין חייב את האיש בכתובתו. הוגשה לבית הדין בקשה ולפיה לנוכח נתונים חדשים שנתגלו לב"כ

פסק דין רקע עובדתי הצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום ז' בסיון תשע"ז (1.6.2017), ובקשו לאשרו בביה"ד הרבני. בדיון ביום

פסק דין בפני ביה"ד תביעה לחלוקת מגרש והבית שעליו במסגרת תביעת איזון משאבים. להלן עיקרי העובדות: הצדדים הכירו באוגוסט 2000

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי וערעור שכנגד על אותה החלטה. רקע ועובדות מוסכמות הצדדים התגרשו ביום

פסק דין בפנינו ערעור על החלטת כבוד בית הדין הרבני האזורי פ"ת מיום 4.4.2022, ולפיה בית הדין מקבל את הערכת

פסק דין הצדדים נישאו בחודש סיון תשע"ז (17/3/17). בחודש החמישי להריונה עזבה האישה את הבית (אפריל 2018) ופתחה בבית הדין

פסק דין הצדדים התגרשו זמ"ז לפני כשנה. בדיון שנערך לאחרונה, טענה התובעת (להלן: האישה) כי עם נישואיה לנתבע (להלן: האיש),

פסק דין לפנינו ערעור האיש וערעור שכנגד של האשה על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום ז' חשון ה'תשע"ז

חיוב בהוצאות משפט בגין תרמית עדות זיהוי והכרת שמות בסידור גט

פסק דין לפניי ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (הרכב ד) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של הצדדים.

פסק דין בפנינו נידונה בקשת המבקשים להיתר נישואין. האישה [פלונית] התגרשה מבעלה לשעבר [הבעל] בתאריך 22.10.17. בכתב תביעת הגירושין שהגיש

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים גרושים ולהם שלושה ילדים, הקטנה שבהם בימים אלו עברה את גיל שמונה

החלטה דיון בעניינם של הצדדים קבוע לכ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020). מועד זה הוא השלישי שאליו זומנו הצדדים: המועד הראשון נדחה

החלטה לפני בית הדין בקשה למתן החלטה בערעור בהעדר תגובת המשיב, מאחר שהמשיב נמנע ממתן תגובה לערעור כפי שנתבקש, וזאת

פסק דין בפני ביה"ד תביעת גירושין של הבעל כנגד אשתו. רקע א. הצדדים נישאו בינואר 2014 ולהם שני בנים. במהלך

היתר חרם דרבנו גרשום שנעשה שלא כדין

פסק דין לפנינו תביעה לחיוב הבעל לשעבר בכתובה. רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים הצדדים התגרשו לפני כשנה והוחלט כי עניין

פסק דין בפנינו בקשת התובעת לפסול את ב"כ הנתבע מלייצג אותו בתיק הגדלת המזונות.  התובעת טוענת כי לפני כשלוש שנים

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה מיום ד' בניסן התש"ף (29.3.2020)

פסק דין בדיון שהתקיים הופיעה האשה, וב"כ הבעל. הבעל נמצא במדריד, ספרד. בהמשך לפס"ד מיום ט' בחשוון תש"פ (7/11/19) שבו

החלטה הצדדים נישאו כדת משה וישראל ביום ח' סיון תשס"ו (4.6.2006), ולהם שלשה ילדים קטינים, שני בנים ובת אחת. החל

פסיקת הוצאות ובחינת החלפת משמורת, כנגד אם המחבלת בקשר של האב עם הילדים
Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר