טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

מניעת טלטולם היום־יומי של קטינים למרחקים כשיקול מכריע בקביעת מקום לימודיהם ובהימנעות ממשמורת משותפת

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1424816/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב דוד ברוך לאו – נשיא
הרב אליעזר איגרא
הרב מיכאל עמוס

תאריך:

י"ט בסיון התשפ"ג
8.6.2023

הנידון:

מניעת טלטולם היום־יומי של קטינים למרחקים כשיקול מכריע בקביעת מקום לימודיהם ובהימנעות ממשמורת משותפת

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ טו"ר משה ליבוביץ)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אושרי פרי)

החלטה

לפני בית הדין תגובת המשיב המכחישה את כל העובדות הנטענות בערעור ומוסיפה פרטים שלא הובאו בדברי המערערת, האם, והמוכיחים לטענתו כי היא נוהגת בניגוד להוראות בית הדין וללא כל ייעוץ מלווה, זאת כדי לייצר ניכור הורי בין הילדים לבינו, אביהם.

המשיב טוען כי בבקשת עיכוב הביצוע לא מדובר ב'שימור המצב הקיים' אלא בשינוי בכוח של מצב הילדים זה שנים, ויצירת ניתוקם באופן כפוי מהאב למשך חודש וחצי, בניגוד להוראות בית הדין.

עוד טוען המשיב: ההורים והקטינים גרו ב….. (להלן: היישוב)] במשך שנים, והאירוע הֵחל כשהמשיבה 'חטפה' את הילדים בערב חג לחו"ל ללא רשות בית הדין ומבלי להודיע לאב, על כך הוגשה תלונה למשטרה; לאחר החג שבה ארצה והחליטה על דעת עצמה להתיישב עם הקטינים ב…. [עיר באזור המרכז (מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהיישוב ברכב פרטי וכשעתיים בתחבורה ציבורית, להלן: העיר)]; בית הדין אסר על כל שינוי במגורי הילדים, האב החזירם לביתו ולמוסדות החינוך, ושוב 'חטפה' אותם האם ברכבה ורשמה אותם למוסדות הלימוד ב[עיר] באופן פתאומי, ללא כל פנאי לקיום ייעוץ מלווה (ובהעדרו – לא הובאו סימוכין לקיומו); בית הדין שלח את הילדים למומחה, ד"ר סגל, וזה קבע לאחר פגישה עם ההורים והקטינים כי טובתם להחזירם מיידית למסגרות החינוך שבה למדו; בית הדין לא 'אישר' לאם לגור ב[עיר] אלא הותיר לה לבחור את מקום מגוריה, אך קבע הסדרי שהות, הורה לאם – בהתאם להמלצת המומחה – להחזיר את הילדים ללימודים ב[יישוב] וקבע עריכת תסקיר. וכך, טובת הילדים מחייבת את האם לגור סמוך ל[יישוב]. למשיב טענות רבות נוספות כמפורט בכתב התגובה.

בקשת עיכוב הביצוע נדחתה על ידי בית הדין ונימוקו עימו.

התקבלה בבית הדין תגובת המערערת לתגובת המשיב. בתגובתה היא טוענת כי היא לא הפרה כל הוראת דין וכי כבר בכתב התביעה שהוגש ערב הפסח היא הודיעה לבית הדין על המעבר שלה עם הילדים ל[עיר] בקרבת הוריה ובני משפחתה, בית הדין בהחלטתו הראשונה, לפני קבלת חוות דעת המומחה ביום י"ב באייר התשפ"ג (3.5.2023), אישר לאם "להותיר מצב קיים" שמשמעו הוא המשך המגורים ב[עיר] ולימודי הילדים במקום; האם אינה חפצה בניתוק הילדים מהאב והיא שביקשה מבית הדין כבר בכ"ו בניסן התשפ"ג (17.4.2023) לקבוע הסדרי שהות עם האב, ולעומת זאת האב הוא שמנתק את קבלת השיחות מהם; את המעבר ל[עיר] ביקשה מבעלה עוד לפני הפירוד ממנו, כדי לתת מענה לבן [א'] שלפי דעת היועצים אינו יכול לחזור ל[יישוב], והאב סירב לכך. היא שבה ומלינה על חוות הדעת של ד"ר סגל באשר הוא לא הסכים לדבר עם העובדת הסוציאלית ולא עם מקומות הלימוד של ילדים ב[עיר], וכן לא שוחח עימה על האפשרויות לגבי מגוריה ב[עיר]. היא טוענת על חוסר הסבירות בדרישה להעיר את הקטינים כל יום בשעה חמש בבוקר כדי להסיעם למקומות הלימוד, וכעין זה בחזור, וכן טוענת כי [א'] מגיע הביתה יותר מפעם בחודש, וטענות נוספות כמפורט בתגובתה לתגובה.

בנוסף הוכנסה 'בקשה בהולה', להורות למחלקת הרווחה ב[עיר] להיכנס ולתת מענה מיידי למצוקת הבן [א'] שמצבו מחמיר מיום ליום, ולאם חשש כי הוא אף עשוי להגיע למצב חלילה של פגיעה בעצמו – לפי הבקשה, כדי לתת מענה למצוקתו, חובה לערב עובד סוציאלי לחוק הנוער.

לאחר העיון בהחלטת בית הדין, בחוות דעת המומחה השלמה ובטענות הצדדים והכחשותיהם, ומבלי לקבוע עמדה לגוף הסכסוך כלל, אנו סבורים כי מאחר שבית הדין בהחלטתו אִפשר לאם, בצדק, לבחור את מקום מגוריה ב[עיר], הרי שככל ששני הצדדים גרים במרחק רב זה מזו, המלצות המומחה שאותן אימץ בית הדין אינן סבירות ואינן מעשיות.

מטבע הדברים בפרוץ סכסוך גירושין שבו אחד הצדדים עובר למקום מגורים מרוחק מההורה האחר, מעורר הדבר קושי לילדים הרוצים וצריכים(!) לשמור על קשר עם שני ההורים. בית הדין חייב למצוא פתרון לכך ולדאוג בראש וראשונה לכך שההסדר ייטיב עם הקטינים, בכל מקום שיגורו הקטינים.

הסעת הקטינים החוזרים בכל יום לביתם לאחר הלימודים ([ג'], [ד'] ו[ב']) מ[העיר] ל[יישוב] ובחזרה או להיפך מ[היישוב] ל[עיר] ובחזרה, מהווה פגיעה אנושה בקטינים, אינה סבירה ואינה מעשית כלל. גם המלצת המומחה למשמורת משותפת בשתי ערים מרוחקות אינה סבירה. מתחייב שינוי בהסדרי השהות שיצמצם את מספר הפעמים שבהן ייאלצו הקטינים לעבור מעיר לעיר ומבית לבית באופן קבוע.

גם אם היה מדובר בפיצול חיי קטינים החוזרים בכל יום לביתם לשני בתים שונים באותה עיר, היה הדבר מחייב היערכות מוקדמת ולווי מקצועי, בפרט כשהמומחה מציין כי הקטינים – כבר היום אינם מבינים את המצב אליו נקלעו. כן יש צורך שבית הדין יברר שבשני הבתים קיים כל הציוד הדרוש לכל אחד מהקטינים, מפני שבמקרה של חוסר לא יתאפשר להשלימו מהבית האחר.

המלצתו של המומחה כי בכל עת שיזדקק [א'] להגיע לבית ההורים יסעו ההורים לבית הוריהם עם שאר הקטינים – גם היא אינה סבירה מפני שנמצא שביתו של [א'] (ילד בן שתים־עשרה!) תלוי באפשרויות המארחים והמתארחים – דבר לא הגיוני. אין בהמלצה זו גם מענה סביר לצורך של [א'] לבית יציב שיהיה זמין בשבילו בכל עת ולא רק בשבת (ובחופשות, מחלה וכדומה). ההמלצה להחזרת הקטינים הלומדים מפסח ועד עצרת ב[עיר], למוסדות ב[יישוב] "משבועות עד לסוף השנה", מוסיפה טלטלה נוספת וחוסר יציבות נוסף על מה שהם עוברים. 

לפיכך לדעתנו יש להמשיך את עיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי.

עד לקביעה אחרת לפי המתווה המקובל, יישאר מרכז חיי שני הקטינים שבגיל בית ספר ([ד'] ו[ג']) עם האם, תוך קביעת הסדרי שהות מקובלים לאב; בית האם שאינו נמצא ב[יישוב] ישמש גם כבית זמין בעבור [א'], ו[א'] יתאם עם האב והאם היכן ומתי ישהה עם האב וההסכמות יימסרו לבית הדין; והבן [ב'] הלומד בירושלים יתאם עם שני ההורים את שהייתו אצלם וההסכמות יימסרו לבית הדין.

הסדר זה יהיה תקף עד להסכמות אחרות או להחלטות בית הדין בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים.

בית הדין קבע את המשך הטיפול במשפחה על ידי רשויות הרווחה במטה בנימין שבית הדין האזורי הורה להן לבצע תסקיר למשפחה והדרכה הורית להורים. אך בשל המצב הנוכחי שבו הבן [א'] לא יוכל להגיע לשם, כשהוא זקוק לטיפול מיידי, ובשל השארת מרכז חייהם של הקטינים באופן זמני עם האם ב[עיר] סמוך למקום הלימודים, בית הדין מורה לרשות הרווחה ב[עיר] להתחיל לטפל בבן [א'] בדחיפות, ומבקש מהן לערוך התסקיר והדרכה הורית ולהמשיך בטיפול במשפחה.

ככל שתוגש בקשה למשמורת משותפת היא תלווה בהמלצות מקצועיות מעשיות וסבירות, וכן בלווי ההליך על ידי בעל מקצוע.

ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת פרטי הצדדים.

ניתן ביום י"ט בסיוון התשפ"ג (8.6.2023).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא                 הרב אליעזר איגרא                          הרב מיכאל עמוס

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה ביום ו' בתמוז התש"פ (28.06.2020) נתן בית הדין דנן החלטה לפיה הסמכות העניינית לדון בעניין התביעה למשמורת ילדי הצדדים

פסק דין בפני בית הדין בקשת האישה ובאי כוחה לפסילת הרכב. הבקשה הוגשה תחילה בתיקים אחרים. בתיק הגירושין מיום 14/7/19

פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה בתאריך כ"ט בסיוון התשע"ט (2.7.2019) לאחר הסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין בבית הדין

החלטה לפני בית הדין מונחת בקשתו של המשיב להשבת מסמכים שבית הדין קבע שהמשיב זייפם. המשיב מנסה להלך אימים על

פסק דין ענינו של פסק דין זה חלוקת רכוש במשק בו לבעל מעמד 'בן ממשיך'.  רקע  הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י

בירור העובדות הגיע לפנינו גט שליחות. הבעל מינה בפני ביה"ד באמריקה שליח ראשון והלה מינה שליח שני שלא בפניו כדי

החלטה ביום ו' תמוז תש"פ (28.6.20)  הגיש  נתבע מס' 2 בקשה כי אפסול את עצמי מלשבת בדין בעניינו. עוד טרם

החלטה לפני בית הדין מונחת בקשת המערערים, בקשה שהוגשה ביום כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.21), לעיכוב ביצוע פסק דיננו מיום י"ד

פסק דין בפני  בית הדין תביעת האם להגדלת מזונות, לקציבת מחצית ההוצאות החריגות ולחיוב האב בהוצאות בר המצווה של הבן

החלטה בהחלטה זו נדרש בית הדין לשאלת "כשרות הגט".  הרקע  בית הדין פרש בארוכה במספר החלטות את המסכת העובדתית ארוכת

פסק דין לפנינו בקשת המבקשת להיתר נישואין למר ו'. רקע ועובדות האישה התגרשה בספטמבר 2002. במעשה ביה"ד נכתב שאם תרצה

פסק דין א.   הבקשה שלפנינו והרקע לפנינו בקשה להבהרת פסק דינו של בית דיננו (בהרכבו הקודם) בעניינם של הצדדים, הבהרה

פסק דין פסק הדין והערעורים בפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ז בסיוון התשע"ז (21.6.17)

החלטה לפנינו בקשה נוספת של המבקש. טרם נסקור את הבקשה נזכיר את האמור בהחלטה קודמת שנתן אחד החתומים מטה ושהמבקש

החלטה בפנינו תביעת האשה לכתובה ותוספת כתובה בסך 520,000 ש"ח. הצדדים התגרשו לפני כשלוש שנים. בהסכם הגירושין נקבע כי אין

פסק דין פסק דין זה מתייחס למחלוקת בנוגע לתוקפו של הסכם הגירושין, ולאופן חלוקת תמורת הדירה הרשומה על שם שני

החלטה רקע בט"ו בתמוז תש"ף (7.7.20) נתן בית דיננו, בהרכבו המלא שפסק את דינם של הצדדים והכריע בדבר מהימנות ההסכם

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין האזורי מיום ח' בטבת תשע"ו (20.12.2015) בו קבע בית

החלטה לפנינו ערעורו של האב על פסיקת בית הדין הרבני האזורי צפת בעניין מזונות ילדי הצדדים: א.  על שיעור חיוב

החלטה לפני ערעורים הדדיים של הצדדים בענייני מזונות ילדיהם המשותפים. תחילה הגישה האם את ערעורה שאליו נלוותה בקשה, חריגה בנסיבות

פסק דין ענינו של פס"ד זה – תוקפו של הסכם גירושין לאחר שבני הזוג שבו לחיות יחד. הסכם הגירושין, נחתם

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון (הרכב ב) שניתנה בדן יחיד בכ"ב בשבט התשפ"ג

שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, בזמה"ז שיש חדר"ג – כנ"ל באיש שאינו שומר תו"מ, כשיש קטטה וחשש עיניו

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי אשר דחה בקשה מטעם המערער לשנות את מועד הקרע שנקבע

פסק דין בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2015 ולהם ילד משותף. לאישה אלו נישואין שניים

פסק דין עניינה של החלטה זו – הכרעה וסיום חלוקת הרכוש. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.5.2006 ולהם 3 ילדים.

החלטה בפנינו בקשת ב"כ המשיבה מיום י' בסיון תשע"ט (13.6.19) לפסילת הרכב. הן אמת כי ב"כ המשיבה כבר טמן ברמ'ז

פסק דין בדיון שהתקיים בתאריך כ"ט בשבט תש"פ (24.2.20) לצורך התמחרות, התנגדו שני הצדדים לקיים את ההתמחרות בבית הדין לגבי

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האב להפחתת מזונות הקטינה. רקע עובדתי הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשע"ד (2014), והתגרשו בתחילת שנת

החלטה לפניי "בקשה להבהרה", כך לפחות על פי הכותרת. עניינה של הבקשה הוא באמור בהחלטתי הקודמת, ההחלטה מיום כ"ז באב

החלטה א.         לפנינו בקשת רשות ערעור המתמקדת בשתי החלטות של בית הדין הרבני האזורי רחובות. ההחלטה האחת היא ההחלטה שבה

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות. ונזכיר את האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ה בתשרי תש"פ (24.10.19): למעשה לצדדים הסכם

פסק דין לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי שקבע כי הבית שבו גרו הצדדים שייך לשניהם במשותף.

פסק דין הופיע המבקש, האם המאמצת, וכן באת כחו טו"ר ג'ניפר ברנר. בדיון מיום 16.6.22 אמר המבקש כדלהלן: המבקש: נולדתי

פסק דין (נימוקים) בירור העובדות עומד בפנינו מקרה עגום בו אנו נדרשים לברר כשירותה של אשה לקבל גיטה. המדובר באשה

החלטה לפנינו תביעה בעניין הסמכות לדון במשמורת והסדרי ראיה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ' בסיון תשע"ד (18.6.14), ומנישואין

פסק דין א.         לפני בית הדין מונחת בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על הוראת בית הדין האזורי לפתוח תיק בירור

פסק דין בפני בית הדין בקשת הבעל ובאת כוחו לפסול את באת כוח האישה. הוגשו סיכומים. טענות הבעל באת כוח

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשה לקבוע כממצא עובדתי כי הקטינה ע' א' ל' הוצאה מהארץ שלא כדין, ולמעשה נחטפה

פסק דין לפנינו תביעת האיש לחלוקת רכוש ותביעת האישה לכתובה. הצדדים נישאו ביום י"ב בסיוון תשס"ז (29.5.2007). מנישואין אלו נולדו

החלטה זה כחודשיים עוסקת מערכת בתי הדין הרבניים באופן אינטנסיבי בפרשת עיגונה המתמשך והאכזרי של [פלונית]. הצדדים אשר השתייכו, לפחות

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב שלא לצוות על זכאותה של המבקשת למדור

פסק דין אתמול בתאריך ט"ז אלול תשע"ח 27/8/2018 נשלחה החלטת בית הדין ונשמטו ממנה כמה משפטים משמעותיים. ולפיכך החלטה הנ"ל

החלטה לפניי הודעת המערערת בדבר החלטות ודיווחי שירותי הרווחה בקצרין בעניין הקטין [אלמוני], בנם של הצדדים, והטיפול בו במרכז "אהבה"

החלטה לפני בקשת רשות ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי ירושלים (הרב אוריאל לביא) שלא להיזקק לבקשתו של המבקש

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו, אודות תביעת כתובה שקדם לה הסכם ממון, בו מחלה המבקשת על כתובתה. תיאור

החלטה בפנינו טענות אם, כי האב פוגע מינית בבתם המשותפת של הצדדים. בית הדין הורה על הסדרי שהות חרף טענותיה,

החלטה הצדדים הופיעו לדיון בתאריך כ"א באדר א' תשע"ט (26.2.19) ובית הדין בהחלטתו מאותו יום העלה על הכתב את ההסכמות

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר