טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

דחיית דרישה לעיכוב גירושין לשם הזמת טענות שלא החל בירורן, שפסיקת הגירושין אינה מושתתת עליהן ושהזמתן מבוקשת לצורך הליך אחר

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1353339/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא
הרב שלמה שפירא
הרב מיכאל עמוס

תאריך:

ז' באדר ב' התשפ"ב
10.3.2022

הנידון:

דחיית דרישה לעיכוב גירושין לשם הזמת טענות שלא החל בירורן, שפסיקת הגירושין אינה מושתתת עליהן ושהזמתן מבוקשת לצורך הליך אחר

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד בצלאל הוכמן)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אליחי קדוש)

פסק דין

לפני בית הדין מונח ערעורו של הבעל על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"ו בכסלו תשפ"ב (30.11.21) המחייב את הבעל במתן גט פיטורין.

נזכיר את העובדות בתיק זה בקצרה:

הצדדים נישאו בשנת 2003 ולהם שלושה ילדים. לפני כשנתיים הורחק הבעל מהבית ומאז הצדדים גרים בנפרד. ביום כ"ח באייר תשפ"א (10.5.21) הגישה האישה תביעת גירושין לבית הדין. את שאר התביעות בעניינים הכרוכים לגירושין – מזונות הילדים, החזקתם וחלוקת הרכוש הגישה עוד קודם לבית המשפט. כנגד הבעל מתנהלת תביעה שהגישה הפרקליטות, בגין אלימות נגד האישה והילדים.

שני הצדדים הצהירו בכתבי טענותיהם לפני בית דין קמא ולפנינו שהם רוצים בגירושין. עומק הסכסוך ודעת כל אחד מהצדדים על משנהו – כפי העולה מכתבי הטענות, מדבריהם לפני בית דין קמא ולפנינו – מורים שאין סיכוי לשלום בית ביניהם.

הבעל מכחיש את הדברים שהועלו בכתב התביעה של האישה לגירושין ודרש מבית הדין קמא שיערוך דיון בעניין טענת האלימות שטענה האישה נגדו בכתב תביעת הגירושין. האישה הסכימה 'למשוך' את טענותיה שבכתב התביעה ולהשאירו חסוי, אף שלדבריה הדברים אמת, כדי שהבעל יסדר גט פיטורין. לדבריה עמדה בדיבורה. הבעל טען שהאישה לא עמדה בדיבורה ולכן סירב לסדר גט פיטורין.

התביעה הפלילית בעניין אלימותו של הבעל ממשיכה להתנהל. המשך ניהול התביעה תלוי בשיקול דעת הפרקליטות ולאישה לא יכולה להיות השפעה בנושא זה. למרות זאת הצהירה האישה לפנינו שהיא מוכנה להפקיד מכתב שאין לה עניין בהמשך ניהול תביעה זו, האישה גם הצהירה לפנינו שאין לה עניין בתביעה זו מפני שכל זמן שהיא מתנהלת הדבר פוגע גם בה ובילדיה.

מסתבר שהבעל רוצה בקיום דיון בבית הדין בנושא זה, כדי להשתמש בתוצאותיו, בתביעה המתנהלת נגדו בבית המשפט. הדברים לא ברורים, שהרי את מה שיטען בבית הדין יוכל לטעון גם בבית המשפט, וכאמור לא תהיה תועלת בניהול דיונים בבית הדין מכיוון שבין כך ובין כך הצדדים רוצים וחייבים להתגרש – יהא הטעם אשר יהא.

יש להוסיף שמדיניות של הפרקליטות שלפיה מי שהותקף באלימות – אין לו זכות התערבות בהליך הפלילי נובעת מחשש שאדם יפעיל לחצים על בן זוגו למשיכת התביעה כדי להתגרש. בית הדין חזר ושאל את הבעל בתחילת הדיון, באמצעו ובסופו מה הוא רוצה ומה התוחלת בניהול דיון בפני בית הדין בנושא האלימות, יהיו תוצאותיו אשר יהיו, שהרי אין לדבר השפעה על תוצאות תביעת הגירושין, ששני הצדדים מעוניינים בקבלתה. לצערנו לא שמענו הסבר מניח את הדעת כלשהו לערעור ולרצון זה.

 בית דיננו הבהיר לבעל בעת הדיון שמצבו המשפטי בתביעת האלימות יהיה טוב יותר אם הצדדים יתגרשו לפני מיצוי תביעת האלימות המתנהלת בבית המשפט מפני שאלימות זו, אם הייתה או לא הייתה, כבר לא תהיה רלוונטית [במובן של חשש להמשכה] מכיוון שהצדדים התגרשו, אך הבעל בשלו, מסרב להתגרש ודורש ניהול דיון בעניין האלימות המוזכרת בכתב התביעה, אף על פי שכאמור אין לה נפקות לעניין תביעת הגירושין.

אין ספק שבנסיבות אלו, שהצדדים חיים בנפרד שנתיים, שניהם מואסים זה בזה, המשך המצב פוגע בשני הצדדים ובילדיהם ושניהם רוצים להתגרש – בעיכוב הגט ובעיגונה של האישה יש משום אלימות נפשית נגדה, אלימות ללא תוחלת וללא תועלת.

עם זאת מכיוון שהבעל סירב להתגרש בהסכמה, חובה עלינו להכריע בגוף הערעור – דרישת הבעל להורות לבית הדין האזורי לשמוע טענות האישה בעניין האלימות ולאפשר לבעל את סתירתן אף שהכרעת בית הדין בתביעת הגירושין וחיוב הבעל בגירושין לא ישתנה, יהיו הדברים אשר יתגלו בדיון אשר יהיו, ואף שהכחשותיו לטענות האישה יוכלו להתברר בבית המשפט, אם יצטרכו להתברר, בתביעה הפלילית שהוגשה ומתנהלת שם.

חובתנו לחזור על מה שכתב בית הדין הגדול בפסקי דין אחרים – עיין באריכות בתיק 1169979/30, בתיק 1276417/2 ובתיק 1326932/1 (כולם פורסמו באתרים המשפטיים), ששניים מהם הובאו בדברי בא כוח האישה, ונעתיק את עיקרי הדברים הנוגעים לענייננו [ובהתאמה לו]:

המערער טוען שלא ייתכן שאישה תטען טענות על אלימות חמורה ומבלי שהוכיחה טענותיה תזכה לקבל את גיטה. טענה זו כמובן אינה נכונה ואינה צודקת: אישה יכולה "לזכות" לקבל את גיטה מכוח הסכמת הצדדים, ולא רק ש"ייתכן", אלא שראוי שתהיה הסכמה כזו שעה שהאיש – גם הוא מבין ויודע שהצדדים הגיעו לסוף דרכם המשותפת וגם הוא רוצה להתגרש. גם אם העלתה האישה טענות לא צודקות כלפי האיש, וגם אם נניח שיש לו זכות כי טענות אלה יתבררו כדי לנקותו מהן, נכון וראוי שלא ייעגן את האישה בשל זכות זו, ובוודאי כשביכולתו לברר טענותיו אם ירצה, בתביעה הפלילית המתנהלת כנגדו. כמו כן "ייתכן" שייקבע חיוב גירושין (או "מצווה לגרש" וכדומה) למרות אי־הוכחת הטענות על האלימות, בשל עילות גירושין אחרות, כגון הפירוד הממושך ואי־הרצון של הצדדים זה בזה, כאמור לעיל. משמעות החלטתו של בית דין קמא היא כאמור לעיל אחד משני "ייתכן" אלה.

אכן המערער טוען עוד – ואפשר שאף בדבריו הקודמים התכוון בעיקר לכך, לא לשלילת עצם קבלת הגט אלא – לשלול את האפשרות שהגט יינתן כתוצאה של ראיית הטענות החמורות כנכונות. כאן אכן הצדק עם המערער: לא ייתכן כי טענות שלא הוכחו ייחשבו נכונות, וודאי לא ייתכן להשחיר פני אדם בשל טענות כאלה. אלא שצדק זה אינו רלוונטי לענייננו, מכיוון שהאישה טוענת כי אין כל עניין בהליך הפלילי . ועל כן כאמור יש לדחות את הערעור.

ברור לנו שבית דין קמא לא אימץ את טענותיה של המשיבה ולא קבע כי נכונות הן (והוא הדין שאינו קובע כי אינן נכונות), ובצדק, שהרי אכן לא דן בהן. יוצא מפורש מפי בית דין קמא כי פני המערער נותרו בעיני בית הדין צחות ונקיות כשהיו וכי טענות המשיבה לא השחירוּן בעיני בית הדין, וזאת משום שאכן לא הוכחו. למותר לציין ולהזכיר גם כי כתבי הטענות שהוגשו לבית הדין חסויים הם ועל כן גם הם אינם משחירים את פני המערער בפני איש, לא בפני בית הדין שקבע כי אינו מטיל אשמה במערער ולא בפני אחרים שאינם חשופים לכתבי הטענות. לפיכך גם בהיבט זה אין המערער זקוק לקיומו של דיון לשם ניקוי פניו מן השחרוּת.

אכן לא סוד הוא כי בין הצדדים מתנהלים הליכים בערכאות אחרות – ובפרט התביעה הפלילית שהוגשה על ידי הפרקליטות, תביעה שלאישה אין שליטה כלשהי עליה – ואיננו יודעים כיצד נראות פני המערער בעיניהן של אלה. מסתבר כי מטרת המערער בבקשה לקיים דיון בעילות הגירושין שהעלתה נגדו המשיבה היא כדי לנקות באמצעות תוצאות דיון זה את פניו שלו – או להשחיר את פניה של המשיבה – בערכאות אחרות.

איננו יודעים אם אכן כך הדבר אם לאו. אולם אם כך הוא נאמר בקול צלול: "לא זה הדרך ולא זֹה העיר" – את שצריך לברר בערכאות אחרות יבררו הצדדים שם, הליכי בית הדין אינם מיועדים להיות כלי שרת להליכים שבערכאות אחרות. אם נדרשים הם לגופם, אפשר שתוצאותיהם יוכלו לשמש אומנם גם במקומות אחרים, אבל קיום דיון שבנוגע להליכים שבבית הדין עקר הוא – רק כדי שהאמור בו ישמש לערכאות אחרות – אינו הליך תקין ואינו זכות של מי מהצדדים, וודאי שאינו יכול להצדיק את עיכוב הגירושין.

אולם בית הדין אינו במה לניהול משפט ראווה, תכלית הדיונים העדים והראיות היא בירור תביעה שהצד השני מתנגד לה, אך לא כשהצד השני מסכים עקרונית להיענות לתביעה ורוצה לנהל הליכים שלא ישפיעו בסופו של דבר על פסק הדין […] הסעיפים בתקנות הדיון המורים על סדר הדין – מקומם במקום שנצרך הליך של שמיעת טענות, ראיות והוכחות כדי לפסוק את הדין, ואין עניין בהליך כשלעצמו כשאין בו צורך למתן ההכרעה, או מפני שההכרעה ברורה או מפני שיש הסכמה של הנתבע לתביעת התובע.

לדעתנו יש מקום לדון אם אפשר לסיים הליך שיפוטי, גם אם הנתבע מסכים לתביעה, אם הרושם הסופי יהיה שטענות 'שווא' שהטיח התובע כנגד הנתבע הן שהובילו להסכמת הנתבע, ואלו יישארו בעין: זכותו של כל בעל דין לדחות במסגרת ההליך השיפוטי טענות חמורות שבהן הוא מואשם, ואין להשאיר אותן תלויות ועומדות נגדו גם אם אין לכך משמעות מעשית. הזכות לשם טוב היא זכות בסיסית והיא שעומדת ביסודו של איסור לשון הרע.

אומנם במה דברים אמורים? בכתב תביעה שהחל להתברר. אך בכתב תביעה שהוגש מצד אחד, וכנגדו הוגש כתב הגנה, ובית הדין לא נכנס לגופם של דברים – אין בעצם הגשתו של כתב התביעה משום הוכחה לנכונות הדברים […] ובוודאי במקרים שבהם הנתבע יכול לנקות את עצמו בבית המשפט.

לפיכך אין מקום לערעור ועל הבעל לתת גט פיטורין לאשתו מיידית.

מסקנות והוראות

לאור האמור בית הדין קובע:

א.         אנו דוחים את הערעור.

ב.         אין מקום לקיים דיון בבית הדין האזורי על טענות האישה בכתב התביעה מאחר שהאישה מוכנה לחזור בה מטענות אלו שבכתב התביעה שבבית הדין, ואף על התביעה הפלילית היא מוכנה לכתוב כי אין לה כל עניין בתביעה זו, ומאחר ששני הצדדים רוצים בגירושין.

ג.         הבעל חייב לתת גט לאישה ללא דיחוי.

ד.         הבעל ישלם לאישה הוצאות משפט סך 20,000 ש"ח.

ה.         אם יסדר הבעל גט פיטורין בתוך עשרה ימים ממתן פסק דין זה, הוא ייפטר מתשלום ההוצאות הנ"ל. על הבעל לפנות לבית הדין האזורי בבקשה לסידור גט פיטורין באופן מיידי, ואין לנו ספק שבית הדין ייענה לבקשה.

ו.          אם לא יסודר גט פיטורין בתוך המועד הנ"ל: בית דיננו מורה לבית הדין האזורי לקבוע מועד קרוב לסידור גט פיטורין ואם יסרב הבעל לסדר גט פיטורין גם במועד זה, על בית הדין לשקול הטלת צוי הגבלה על הבעל, כפי הפרוצדורה המקובלת.

ז.          ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום ז' באדר ב' התשפ"ב (10.3.2022).

הרב אליעזר איגרא                          הרב שלמה שפירא                           הרב מיכאל עמוס

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה בפנינו בקשת בא כוח האב לקבוע דיון בעניין העברת הקטינות א' (ת"ל 9.2007) ול' (ת"ל 7.2009) למשמורתו, וזאת לאחר

החלטה לפנינו בקשה שהוגשה ביום הדיון שנקבע בתיק מזונות, לתת החלטה בבקשה שכותרתה "בקשה לביטול קידושי הצדדים ו/או לזיכוי גט."

החלטה הופיע בפנינו הבעל, בן לאב מיוצאי סוריה, ובקשנו כי נסדר גט שישלח לאשתו הנמצאת בלונדון. שם הבעל כפי שבררנו

פסק דין טענות הצדדים לפני ביה"ד עומדת בקשת המבקשת מיום י' במרחשוון תשע"ד (14.10.2013) לקיום צוואת אימה המנוחה מיום כ"ט

החלטה מכירת דירת הצדדים והשכרתה עד אז הצדדים הופיעו לפנינו ביום ח' בשבט תשפ"א (21.1.21) וחתמו על הסכם מכר שלפיו

החלטה א.         בהחלטתי מכ"ג באייר התשפ"ג (14.5.23) הוריתי כי הצדדים רשאים להגיב לעמדתה של עו"ד בן דוד, האפוטרופא לדין החדשה

פסק דין ביום ב' טבת תשע"ט (10/12/2018) ניתן פסק דין בשלושה להיתר נישואין, ללא נימוקים. להלן סיבותיי ונימוקיי מדוע הצטרפתי

פסק דין החלטת בית דין קמא והערעורלפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב (להלן: בית דין קמא)

החלטה בפנינו בקשת האב לקביעת משמורת. תיאור העובדות: הצדדים נישאו ביום י"ד בכסלו תש"ע (1.12.09) ומנישואין אלו נולדו שני ילדיהם

פסק דין הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך 15.3.2022, ונותרו להכרעה מספר סוגיות רכושיות. עם גירושי הצדדים, ניתנה פסיקתא לקרן הפנסיה של

דיון בביה"ד בחלוקת רכוש הרשום על שם צד ג'

פסק דין בפנינו תביעות גירושין הדדיות ותביעת כתובה. הצדדים נשואים כדמו"י עשרים ושתיים שנה מיום ח' תמוז תשמ"ט (11.7.1989) ולהם

פסק דין לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי שקבע כי הבית שבו גרו הצדדים שייך לשניהם במשותף.

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשת המערערת לקבוע מועד דיון בערעורה על החלטת בית הדין האזורי לגבי הסדרי השהות שבין

פסק דין לפני בית הדין מונחת תביעת האיש מיום כ"ה אייר תש"ע (9.5.10) כי בית הדין יחייב את אשתו לקבל

פסק דין לפנינו ערעור האב נגד החלטה בית הדין האזורי שניתנה (נחתמה) ביום כ"א באדר ב' תשע"ו (31.3.16). המדובר בהחלטה

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"ט בשבט תשע"ב (22.2.12), ומנישואין אלו נולדו שני ילדים: ת' (ת"ל 15.12.12) וש'

החלטה בפנינו הודעת משרד הפנים שזכאותה של המבקשת לעליה היא על פי סעיף 4א – ילד ליהודי (אב), כמו כן

החלטה במסגרת החלטתי הקודמת קבעתי החרגות לצו להרחקת המשיב מבית המערערת: 1. המשיב רשאי לבוא עד לפתח בית המערערת לצורך

פסק דין ענין פסק דין זה – מקום מגורי הקטין ת' ד' והסדרי שהותו עם הוריו. רקע הצדדים נישאו ביום

החלטה החלטה זו עוסקת במחלוקת בין ההורים; האם רשאית אם הילדים לחסן את שני הילדים (גילאי 13, 15) בחיסון השני

החלטה א.         ביום ד' בסיוון התש"ף (27.5.2020) נתתי החלטה (להלן ההחלטה הראשונה) שבסיומה קבעתי והוריתי כדלהלן: לא מצאתי בדברי המשיב

פסק דין[1] הוגש לפנינו ערעור האיש על החלטת בית הדין האזורי מיום כ' באדר א' התשע"ו (29.2.2016) שזו לשונה: […]

החלטה בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. רקע הצדדים נישאו זה לזה בתאריך ט' בחשון תשס"א (7.11.2000). מנישואין אלו נולדו לצדדים

החלטה בפני בית הדין תביעת האשה לחיוב הבעל בגט. מדובר בני זוג שחיו יחדיו בארה"ב במשך שבע עשרה שנה, ולהם

החלטה לאחר עיון בבקשת המערערת על מרכיביה השונים אני מחליט ומורה כדלהלן: א.         נוכח הפקדת הערובה להוצאות שעליה הוריתי תקבע

פסק דין א.         לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על קביעתו של בית הדין הרבני האזורי ירושלים כי הסמכות לדון בתביעת

החלטה לפנינו ערעורו של האב על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שניתן לאחר דיון במעמד צד

החלטה בהחלטתי מכ"ו בתמוז התש"ף (18.7.2020) קבעתי כדלהלן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון שניתנה

החלטה התקיים דיון ביום ג' באייר תשע"ט (8/5/2019). בדיון הופיעו הצדדים ובאי כוחם. הצדדים התגרשו במאי 2017, יש להם שישה

החלטה לפניי בקשת המשיב כי יותר לו להגיש עתה ערעור שכנגד למרות חלוף המועד הקבוע לכך בתקנות זה מכבר. עיינתי

פסק דין ספור המעשה בקצרה והחלטת ביה"ד בפס"ד שניתן בשלושה, בתאריך ב' באייר התשפ"א (14/04/2021) תיאר ביה"ד דנן את המעשה

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן גם: המערערת) על החלטתו של בית הדין האזורי אריאל מיום ט"ו באייר התשפ"ב (16.5.22)

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ' באלול תשנ"ט (1.9.99), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים, הבנות התאומות [י'] ו[נ']

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית־הדין האזורי מיום כ"ט תמוז תשע"ה (16.7.15) שבמסקנתו נכתב: דוחים את תביעת המבקשת לקבלת

בתי הדין הרבניים עסוקים רבות בכתיבת פסקי דין בנושאים שונים ומגוונים, אך פסק דין שאינו בנוי היטב, שאינו מבוסס או

החלטה לפנינו התנגדות לדיון בבקשה למתן צו ירושה ובקשה לסגירת התיק, בשל התנגדות לסמכות ביה"ד של מי שטוענת שהיא ה"ידועה

פסק דין א.         לפנינו הודעת ערעור מטעמו של האיש, להלן המערער, ותשובה לה של האישה, להלן המשיבה. התיק שנפתח ושבעבורו

פסק דין רקע הצדדים נישאו בשנת 1992, ולהם ארבעה ילדים, כיום כל הילדים בגירים. במהלך שנת 2017 הבעל פתח שני

ביטול צו למדור ספציפי וצו עיכוב יציאה עם דחיית תביעה לשלום בית

פסק דין בפני ביה"ד תביעה לחלוקת מגרש והבית שעליו במסגרת תביעת איזון משאבים. להלן עיקרי העובדות: הצדדים הכירו באוגוסט 2000

דחיית תביעת שלום בית, מזונות ומדור

פסק דין לפנינו ערעור על החלטות בית הדין האזורי בחיפה בתיק ‏570900/16‏ מיום י"ב בסיון התשע"ג (21/05/2013)‏ וערעור שכנגד על

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים. הצדדים נשואים ולהם שני ילדים. חיים בפירוד מזה כשנה. טענות הבעל טענות האישה

החלטה רקע בט"ו בתמוז תש"ף (7.7.20) נתן בית דיננו, בהרכבו המלא שפסק את דינם של הצדדים והכריע בדבר מהימנות ההסכם

פסק דין רקע עובדתי לפני בית הדין בקשה לקביעת יהדותו של הקטין-המבקש שבכותר. אם הקטין הציגה מסמכים לפיהם קיבלה תרומת

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י מחודש יוני שנת 2015. מנישואין אלה נולדה הקטינה

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר