טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

דחיית בקשת עד לקבלת דמי בטלה

בבית הדין הרבני האזורי אשדוד

תיק מספר:

958987/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב מיכאל צדוק – אב"ד
הרב אריאל שוויצר
הרב אלימלך וסרמן

תאריך:

ח' בשבט התשע"ו
18.1.2016

הנידון:

דחיית בקשת עד לקבלת דמי בטלה

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ פלוני)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ פלוני)

החלטה

לאחר עיון בבקשות העדה מיום י"ט במרחשוון תשע"ו (1.11.2015) לחיוב התובעת בהפסד יום עבודה שעלותו, לדבריה, קרוב ל-450 ₪ ועיון בבקשתה החוזרת מיום י"ב בטבת תשע"ו (24.12.2015) לחיוב התובעת ב-500 ₪ עבור הפסד יום עבודה, ועיון בתגובת ב"כ האישה מיום א' בשבט תשע"ו (11.1.2016), מחליט ביה"ד לדחות את בקשת העדה מהנימוקים דלהלן:

תחילה תיאור העובדות:

העדה הוזמנה ע"י ביה"ד בתאריך י"ב בתמוז תשע"ה (29.6.2015) למתן עדות בדיון שהתקיים ביום י"ט במרחשוון תשע"ו (1.11.2015) והופיעה כמתחייב, ואף המתינה שעות ארוכות מחוץ לאולם ביה"ד עקב התארכות הדיון. כשהגיע זמנה לעלות לדוכן העדים, התנגד ב"כ הנתבע לשמיעת עדותה, מן הטעם שהתובעת הגישה קובלנה פלילית כנגד העדה בעניינים שעליהם הוזמנה להעיד בפני ביה"ד, ויש חשש שעדותה כעת בפני ביה"ד תשמש אח"כ את התובעת כנגד העדה בהליך המתנהל בביהמ"ש. הוא הוסיף ואמר כי אין לו התנגדות שביה"ד ישמע את דברי העדה לאחר סיום ההליך הפלילי. ביה"ד קיבל את דבריו, וקבע כי בשלב זה לא תישמע עדות העדה.

מתיאור העובדות הנ"ל עולה כי התנגדות ב"כ הנתבע לשמיעת העדה נומקה בכך שהעדות עלולה לפגוע בעדה עצמה, וכאמור, הובהר במפורש ע"י ב"כ הנתבע שאין לו התנגדות שביה"ד ישמע את עדותה לאחר סיום ההליך הפלילי כנגדה בביהמ"ש.

עוד עולה מתיאור העובדות, כי ממועד הזימון לעדות ועד למועד הדיון חלפו כארבעה חדשים, פרק זמן ארוך דיו שבמהלכו הייתה העדה יכולה ליידע את ביה"ד ו/או את התובעת ו/או ב"כ התובעת את מה שפירטה מאוחר יותר בבקשותיה לתשלום, דהיינו שעקב הקובלנה הפלילית שהגישה התובעת כנגדה בביהמ"ש, "עו"ד שלי ביקש שלא אעיד" (כלשונה בבקשה הראשונה), וכי "על פי ייעוץ עו"ד אסור לי [ואולי כוונתה: לו – לעו"ד ב"כ התובעת] לידון בה" (כלשונה בבקשתה החוזרת).

די בעובדות אלו כדי לערער את בסיס תביעת העדה לחיוב התובעת בהוצאות, שכן עדותה לא נשמעה בסופו של יום מחמת הצורך להגן עליה מפני התובעת שעלולה להפוך את עדותה כנשק כנגדה בהליך הפלילי שהיא מנהלת כנגדה. כמו כן, יש בעובדות אלו כדי לעורר ספק בכנות תביעתה, שהרי ע"י הגשת בקשה מוקדמת הייתה העדה יכולה להימנע מלהגיע לביה"ד ולבזבז את זמנה, את זמן ביה"ד ואת כספה של התובעת.

נראה כי העדה הרגישה בחולשת תביעתה מחמת הסיבות הנ"ל, ועל כן הוסיפה בבקשתה הראשונה, שלמרות שעורך דינה ביקש שעדותה לא תישמע, הרי שבקשה זו הונחה לפתחו של ביה"ד במהלך הדיון, והיה עליה להמתין במסדרונות ביה"ד זמן רב עד להחלטת ביה"ד בנוגע לעדותה, ואין בהחלטות שקיבל ביה"ד במהלך הדיון כדי לפטור את ביה"ד (כלשונה) מלשלם לה עבור ביטול העבודה.

טענה זו אין דינה להתקבל, שכן הטענה שהעלה ב"כ הנתבע במהלך הדיון כנגד שמיעת עדותה היא טענה פרוצדוראלית גרידא, ואילו רצתה העדה להימנע מהפסד יום עבודה, היה באפשרותה להעלות טענה זו בבקשה מוקדמת לביה"ד ולא להמתין ולהעלותה רק במהלך הדיון. הימנעותה מלנהוג באופן זה והמתנתה עד לדיון מעלות תהייה בקשר למניעיה.

גם הצגת הדברים כאילו העדה באה לדיון במטרה להעיד, ועורך דינה הוא זה שביקש שלא תעיד, אין בה כדי לשנות את ההנחה הבסיסית שהיה עליה או על עורך דינה להגיש בקשה מוקדמת לביה"ד שישקול בשנית את זימונה עקב הקובלנה הפלילית שמנהלת התובעת כנגדה.

לא למותר לציין בהקשר זה, כי ב"כ הנתבע שהעלה בדיון את ההתנגדות לעדותה הינו בעלה של העדה, ואין להניח שהעדה לא הייתה מודעת לכך שהוא מתכוון להתנגד במהלך הדיון לשמיעת עדותה מן הטעם דלעיל.

בשולי הדברים יצוין, כי ב"כ התובעת בתגובתו מיום א' בשבט תשע"ו (11.1.2016) טען שיש לפטור את האישה מתשלום משום שהעדה לא העידה "עקב הצורך בעדותה במסגרת הליך קובלנה פלילית פרטית המתנהל בביהמ"ש", וכי היא "תהיה זכאית לקבל את שכרה לאחר שזו תעיד במסגרת ההליך האחר". טענות אלה אין בהן כדי לפטור את האישה מלשלם לעדה על הופעתה לפני ביה"ד על פי בקשתה, שכן חיוב התשלום לעדים אינו עבור העדות אלא עקב הפסד יום העבודה.

מכל מקום, ביה"ד דוחה את בקשת העדה לחיוב התובעת בתשלום הפסד יום העבודה, מחמת הנימוקים שהועלו לעיל.

מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ח' בשבט התשע"ו (18.1.2016).

הרב מיכאל צדוק                      הרב אריאל שוויצר                    הרב אלימלך וסרמן

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין המבקשת – אישה יהודייה – נולדה במצרים. הוריה היהודים נתנו לה את השם […] בלידתה. עלתה לארץ כשהייתה

פסק דין (נימוקים)                     א.   העובדות הצדדים פרודים זה כשנתיים. לבני הזוג ארבעה ילדים מתחת לגיל שמונה־עשרה. הבעל עבר אירוע מוחי

פסק דין הערעורים בתיק זה עוסקים בעיקר במשמעות סעיף 8 לחוק יחסי ממון, בענין "נסיבות מיוחדות".יצויין, כי הצדדים הסכימו שרכושם

מבחן הכנות ומבחן הסיכוי בתביעה לשלום בית

פסק דין א.         בעל נתיבות המשפט נשאל מדוע חידושיו כתובים בקצרה והסביר את מנהגו על פי דברי הגמרא בכמה מקומות

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי אשר דחה בקשה מטעם המערער לשנות את מועד הקרע שנקבע

החלטה לפניי בקשתה של המערערת שבה נטען להפרת צו ההרחקה שניתן במסגרת פסק דינו של בית דין זה ושאסר על

פסק דין בדיון שהתקיים הופיעה האשה, וב"כ הבעל. הבעל נמצא במדריד, ספרד. בהמשך לפס"ד מיום ט' בחשוון תש"פ (7/11/19) שבו

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזור מתאריך י"ט בטבת תשע"ו (31.12.2015) שנתנה תוקף לצוואה מחיים ובית

פסק דין לפנינו ערעור של פלונית (להלן: "האם") על פסק הדין מיום י"ז באב תשע"ו (02.8.2015). בפסק הדין נשוא הערעור

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי נתניה מיום ו' בתשרי תשפ"ב (12.9.2021)

פסק דין בפנינו תביעה לחלוקת רכוש. רקע עובדתי הצדדים הכירו וחיו חיי זוגיות משותפים עוד לפני נישואין. ביום 6.4.2016 חתמו

פסק דין             לפנינו ערעור האם על החלטת בית הדין הרבני מיום י"ג בתשרי התשפ"א (1.10.2020) שבה קבע כי הוא

פסק דין רקע ועובדות בפסק הדין מיום כ"ב בסיון תשפ"א (2.6.2021) נקבע כי על האיש לשלם דמי שימוש בגין התקופה

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האיש הגרוש לאסור את גרושתו לנטען ולכתוב זאת במעשה בית הדין. הצדדים, כיום גרושים זמ"ז,

פסק דין א.         לפני בית הדין מונחים ערעור הבעל על החלטת בית הדין האזורי לחייבו במתן גט מייד וערעור שכנגד

פסק דין א.         לפנינו בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע של המבקש, האב, כנגד החלטת בית הדין האזורי שהתיר את מגורי

פסק דין עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת כי בית הדין יאפשר לה להשתמש בעוברים המוקפאים להפריה. העוברים הוקפאו בשעה

פסק דין בפנינו תביעה לתשלום כתובה ע"ס 72,000 ש"ח. הצדדים הכירו באמצעות שידוך והיו נשואים במשך עשרה חודשים, כאשר משך

החלטה א.         בהחלטתי מיום ו' באדר התשפ"ג (27.2.23) קבעתי, לאחר העיון בתגובת המשיב לערעור ובהחלטת בית הדין קמא (בית הדין

בתאריך י"ד אדר א' התשפ"ב (15.02.2022) החליט ביה"ד בעניין רישום הילדה לשנה"ל הבאה כדלהלן בפני בית הדין בקשת האם לרשום

פסק דין לפניי בקשת האם לרשות ערעור על החלטה בעניין הסדרי השהות. האב, המשיב, קיבל את זכות התגובה ובחר שלא

החלטה לפניי הודעת המערערת בדבר החלטות ודיווחי שירותי הרווחה בקצרין בעניין הקטין [אלמוני], בנם של הצדדים, והטיפול בו במרכז "אהבה"

החלטה בקשת רשות הערעור ועיכוב הביצוע והחששות העולות מהתנהלות המבקשת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי

פסק דין בירור העובדות והטענות מונחת בפנינו תביעתו של המבקש, הבעל לשעבר, לשינוי הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף פס"ד בתאריך

פסק דין בפנינו בקשתו של המבקש – בקשה הזויה – ובה הוא מערער על כשרותו של הגט שסודר בין הצדדים

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ו בשבט תשע"ח (11.2.2018) שקבעה:

החלטה הבקשה לגזור מפסק הדין בעניין כנות כריכת ענייני הרכוש גם לכריכת עניין מזונות הילדים בח' בטבת התשפ"ב (12.12.2021) פסק

פסק דין (עקרוני) תיאור המעשה בקצרה ארבעה מתגיירים עברו תהליך גיור בבית הדין המיועד לכך לאחר שנכנסו לארץ וקיבלו אזרחות

פסק דין לפנינו ערעור האשה (להלן המערערת) על החלטת ביה"ד הרבני האזורי פתח תקווה בנוגע לסמכותו לדון בתביעת הגירושין של

פסק דין עניינו של פסק דין זה – חלוקת רכוש בין בני זוג. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ב

צו למדור ספציפי במקום שיש סיכוי לשלום בית

החלטה הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך ב' באלול תשס"ה (6.9.05), ומנישואין אלה נולדו שלשה ילדים: [א'] (יליד פברואר 2006), [ר']

פסק דין רקע כללי עניינם של הצדדים על הסתעפויות שונות שלו מונח לפנינו וממתין להכרעתנו זה זמן. לא בכדי הוא

החלטה עניינם של הצדדים נדון בבית דיננו לפני כשנה. הצדדים ערערו שניהם על פסיקתו של בית דין קמא שפטר את

פסק דין בפנינו תביעת מזונות ילדים רטרואקטיבית. אקדמות מילין מדובר בבני זוג מעוטי יכולת שהתגרשו זה מכבר כאשר בהסכם הגירושין

החלטה ענין החלטה זו – תקפו של צו מדור ספציפי. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ד' בניסן תשל"ט (1.4.79).

פסק דין בפני ביה"ד תביעה של הבעל לחלוקת רכוש, אשר הוגשה לראשונה ביום 23.2.2021. ב"כ האשה מתנגד לסמכות ביה"ד לדון

פסק דין בפני בה"ד תביעת האשה לכתובתה. הצדדים נישאו בתאריך 8.12.18. בתאריך 20.7.20 הגישה האישה תביעת גירושין ובנוסף תביעת כתובה,

פסק דין רקע בפני בית הדין בקשת הבן [פלוני] לקיום צוואת אמו המנוחה [פלונית] ז"ל, ומנגד התנגדות של הבן [אלמוני]

פסק דין לפנינו תביעת האיש מהאישה לשלם לו דמי שימוש, וכן נדון מועד איזון קצבת הנכות של האיש מהמשטרה. רקע

החלטה לפניי בקשה נוספת של המערערת להבהרת החלטותיי הקודמות. דינה של הבקשה להידחות – הפעם ללא חיוב בהוצאות, אך לא

החלטה א.         לפניי "ערעור" שהגיש "המערער" הרשום מעלה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שקבעה כי הסמכות לדון –

החלטה בפני ביה"ד תביעת הבעל לשעבר לפרשנות ולאכיפת הסכם גירושין. ב"כ האישה העלה שאלה מקדמית של סמכות. ביה"ד הורה על

החלטה רקע לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע שדרישתה לביטול הסכם

החלטה לפנינו תביעת המבקש מר [א']. רקע ועובדות מדובר בנכס בשכונת […]. הנכס שימש לצורך ישיבת [פלונית]. הנאמן היה הרב

החלטה פורום נאות הצדדים מתעצמים ביניהם מהו הפורום הנאות לפניו ידונו נושא מזונות אישה ורכוש הנמצא באיטליה. להלן רקע הכרחי:

פסק דין לפנינו נדון חלוקת רכוש הצדדים. רקע ועובדות הצדדים נישאו זה לזה ב-1997. מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים.

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר