טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

בקשת רשות ערעור שבמקביל להליכים בבית הדין האזורי ושהוגשה בחוסר תום לב

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1227028/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו הישריק

תאריך:

י"א בתמוז התשע"ט
14.7.2019

הנידון:

בקשת רשות ערעור שבמקביל להליכים בבית הדין האזורי ושהוגשה בחוסר תום לב

צד א':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יוסף ויצמן)

צד ב':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד כוכי דדון)

החלטה

לפניי 'בקשת רשות ערעור' שהגיש בא כוח המבקשת. בקשת רשות הערעור מופנית נגד חלק פסיקת המזונות שהיא סעיף א' בהחלטת בית הדין האזורי שניתנה ביום ג' בסיוון תשע"ט (6.6.19) והאומרת כדלהלן:

לאחר שהצעת הפשרה שהציע בית הדין נדחתה ולאחר עיון בבקשות ותגובות הצדדים, מחליטים:

א.       האב ישלם 750 ש"ח מזונות זמניים עבור הבן לכל חודש.

עיינתי היטב בבקשת רשות הערעור כמו כן עיינתי היטב בחומר הנמצא בתיק האזורי והגעתי למסקנה דלהלן:

דינה של 'בקשת רשות הערעור' – באופן שהוגשה – להידחות על הסף, ויתרה מכך: טוב היה שלא הייתה מוגשת כלל.

ובמה דברים אמורים?

ברור לכל מי שאך בקיא במקצת בסדרי הדיון הבסיסיים הקיימים בעולם המשפט כי לא ייתכן כלל שיתקיימו הליכים מקבילים באותו עניין ממש בעת ובעונה אחת הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור. פנייה אל ערכאת הערעור תיתכן אך ורק לאחר שמוצה לחלוטין העניין שעליו רוצים לפנות לערכאת הערעור.

דיון מקביל באותו עניין בשתי ערכאות לא זו בלבד שהוא פסול והרי הוא בגדר של 'אין בריה כזו', אלא יתרה מכך: ביכולתו להביא לתסבוכת משפטית שמקומה לא יכירנה בעולם המשפט, שכן בהחלט עלול להיות מצב שבו כל ערכאה תגיע למסקנה הפוכה משל רעותה.

לכן, חובת 'מיצוי הליכים' בערכאה קמא היא אבן הבסיס והמפתח לפתיחת השער לערכאת הערעור. ללא שלב זה אין כל יכולת לפנות כלל אל ערכאת הערעור, קרי לבית הדין הגדול לערעורים.

אך חמורה מכך היא אי־הצגת כל העובדות בעת הגשת 'בקשת רשות ערעור' או ערעור, עובדות שיש בהן לשנות מקצה אל קצה את התייחסות בית הדין הגדול למה שהוגש בפניו.

קודם לכול עלינו להבהיר כי החלטת בית הדין האזורי בעניין גובה המזונות היא החלטה ל'מזונות זמניים' ותו לא.

בעקבות ההחלטה נשואת הערעור פנה בא כוח המבקשת אל בית הדין האזורי וקבל על כי לא התקיים דיון ענייני תוך הופעת הצדדים לפני בית הדין האזורי בעניין המזונות. לפיכך הוא פונה אל בית הדין האזורי לקיים דיון לגופה של תביעת המזונות.

על טענה זו ממש הוא חוזר בכתב 'בקשת רשות הערעור' שהוגשה (ראה סעיף 6 בכתב בקשת רשות הערעור) אל בית הדין הגדול.

אך משום מה 'שכח' בא כוח המבקשת לציין פרט 'זניח' בעת הגשת הבקשה והוא כי בית הדין האזורי אכן נענה לבקשתו ביום י"ג בסיוון תשע"ט (16.6.19) והוציא את ההחלטה הקצרה כדלהלן: "בקשת האישה לשינוי החלטה של מזונות זמניים וכן לחייב דמי מדור – בית הדין ישמע את טענות האישה בדיון שייקבע."

כלומר הרי לפנינו כי לא זו בלבד שבית הדין לא דחה את הבקשה לקיים דיון ענייני בתביעת המזונות שהגיש בא כוח האישה, אלא שהחליט החלטה פוזיטיבית לקיים דיון ולשמוע את טענות האישה בדיון שיקבע.

התמיהה אך גוברת מעיון בסעיף 7 של בקשת רשות הערעור שבו מסתמך בא כוח המבקשת על החלטה זו ממש אך משום מה בחר רק להזכיר באופן סתמי 'החליט בית הדין קמא כי לא ישונו דמי המזונות הזמניים' אך משום מה לא הביא את ההחלטה על קיום דיון.

המצב הוא שלעת הזאת מתנהלת תביעת המזונות בפני בית הדין הרבני האזורי. זאת בהתאם ובמענה לבקשת בא כוח המבקשת עצמו. הא כיצד פונה בא כוח המבקשת בעת ובעונה אחת אל בית הדין הגדול בבקשת רשות ערעור, הרי הוא עומד בפני דיון העומד להתקיים בבית הדין הרבני האזורי שנקבע על פי בקשתו?

כאמור: ראשית, לא תיתכן כל אפשרות משפטית לדון בעת ובעונה אחת בשתי ערכאות, הראשונה הבסיסית וערכאת הערעור.

שנית, הרי לא מוצו ההליכים בבית דין קמא, נקבע דיון אך עדיין לא התקיים וממילא לא ניתנה פסיקה כל שהיא באשר לטענות האישה לגבי גובה המזונות.

ביום ט"ו בסיוון תשע"ט (18.6.19), כלומר יום לפני פנייתו אל בית הדין הגדול, פנה בא כוח המבקשת אל בית הדין האזורי בבקשה לנתינת נימוקים. כלומר הוא עצמו חש כי הוא בהליכים של עניין תביעת המזונות בפני בית הדין האזורי.

זאת ועוד, בה בשעה שהניח את בקשת רשות הערעור לפני בית הדין הגדול ואף לאחר מכן פנה בא כוח המבקשת אל בית הדין האזורי והציע מטעמו תאריכים המתאימים לו לשם קיום דיון בבית הדין האזורי בעניין המזונות. והוא אכן קיבל את מבוקשו – ראה החלטת בית הדין האזורי מיום א' בתמוז תשע"ט (4.7.19):

בהמשך להחלטה מתאריך ג' בסיוון התשע"ט (6.6.2019), מזכירות בית הדין תקבע מועד דיון על פי המועדים המוצאים בבקשה ולפי אפשרות יומן בית הדין.

ובעקבות ההחלטה קיבל זימון לדיון. יש לציין שאת האפשרות לקבוע דיון במועד שנקבע, בחודש ספטמבר, הוצעה הציע בא כוח המבקשת עצמו.

מעבר לכך שהדיון במקביל אינו אפשרי כלל מן הבחינה המשפטית, כמו שהתבאר לעיל, הרי שיש לראות בעצם הגשת 'בקשת רשות הערעור' תוך אי־הצגת המצב המשפטי הקיים בבית הדין האזורי ותוך העלמת העובדות צעד שנעשה שלא בתום לב.

אף מסיבה זו לבדה דינה של הבקשה להידחות על הסף.

במקרים קודמיםכאלו שבהם הוגשה בקשה לרשות ערעור ללא גילוי נאות של המצב המשפטי ובעצם תוך העלמתו, הוטלו על המבקש הוצאות אם לטובת אוצר המדינה עקב בזבוז זמן שיפוטי שלא בתום לב ואם לטובת המשיב – אם הייתה החלטה שיפוטית כי עליו להגיש תגובה.

מכל מקום נימנע מכך הפעם היות שעל פי תיאורו של בא כוח המבקשת מצבה הכספי אינו שפיר. ועוד: למעשה ככל שיוטל על המבקשת עצמה סכום ההוצאות יהא בכך צעד לא הוגן היות שכך נמצא שהמבקשת 'תשלם' על התנהלותו של בא כוחה בשעה שאין לה כל ידע משפטי ועל בא כוחה היה מוטל עניין זה. זהו מצב המוגדר בתלמוד 'טוביה חטא וזיגוד מינגד', כלומר האחד חטא והשני משלם ונענש על כך.

בכל אופן יש לראות בהתנהלות זו של בא כוח האישה התנהלות שאינה ראויה.

לסיכום

דינה של הבקשה להידחות על הסף מהטעמים שנזכרו:

1.         לא ייתכן כלל מצב משפטי בו יידון עניין זהה הן בבית הדין האזורי והן בערכאת הערעור.

2.         ההליכים כלל לא מוצו בפני בית הדין האזורי.

3.         הבקשה הוגשה תוך העלמת דברים ויש לראות בכך הגשה שלא בתום לב.

נפסק

על פי האמור מוחלט:

א.         בקשת רשות הערעור נדחית על הסף.

ב.         לפנים משורת הדין בלבד לא מוטל חיוב תשלום הוצאות על המבקשת.

ג.          התיק נסגר.

ד.         ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"א בתמוז התשע"ט (14.7.2019).

הרב אליהו הישריק

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין א.   פסק דינו של בית דין קמא, רקע עובדתי ועמדות הצדדים לפני בית הדין ערעורה של האישה על

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 2012, ומנישואין אלה נולדו שני ילדים א' (יליד 2013) ור' (יליד 2014). הצדדים

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשה למתן צו ירושה לחלוקת כספי פיצויים שנפסקו לטובת עיזבון המנוח. המנוח נהרג בשנת

החלטה כחלק מהליך הגירושין, ולפני סידור הגט מברר בית הדין האם בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת. פעמים רבות,

פסק דין דיין א' בפנינו תביעת גירושין של האישה וכן תביעתה לכתובה בסך 2,000,000 ש"ח, ותביעת נגד של הבעל לשלום

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האב להפחתת מזונות הקטינה. רקע עובדתי הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשע"ד (2014), והתגרשו בתחילת שנת

החלטה הבעל לשעבר מופנה לאלתר לבדיקת זרע. בדיקת הזרע תיעשה שלא על ידי מעשה בידים, אלא באופן של גרמא. הבעל

פסק דין הצדדים נישאו בתאריך ט' בכסלו תשע"ה (1.12.14) ולהם בת אחת משותפת ילידת ט' בניסן תשע"ט (25.3.18). בתאריך כ"ח

פסק דין א.         לפנינו ערעור שעניינו בהחלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב (הרכב יא) מכ"ז בסיוון התשפ"ב (26.6.22) שבה

פסק דין רקע בפני בית הדין עומדת תביעת האישה לכתובתה בסך מאה ושמונים אלף ש"ח. בתאריך כ' בסיוון התשע"ז (14.6.2017)

פסק דין לפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ' בטבת התשפ"א (4.1.21) שבמסגרתו נפסק כדלהלן:

בני הזוג נשואים שבע שנים, פרודים כשלש שנים. הבעל תבע גירושין, האשה תבעה שלום בית ולחלופין גירושין, ומזונות אשה. האשה

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורו של עו"ד שרשבסקי על החלטת בית הדין קמא שקבעה: "שוב מגיש בא כוח

דחיית תביעת שלום בית, מזונות ומדור

החלטה לפניי ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי בירושלים הדוחה את בקשת הפסילה שהוגשה כלפיו. אב בית הדין הבהיר

פסק דין הצדדים שבפנינו נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 92 ברבנות כפר סבא, אלו הם נ"ר לשני הצדדים, ולהם 4 ילדים,

פסק דין בתיק זה ניתן פסק דין ביום כ"ו בתשרי תשע"ד (30/9/2013) ובו נפסק: "תביעת הגירושין נדחית. תביעת שלום־הבית מתקבלת".

פסק דין פסק דין רקע ועובדות בפני ביה"ד עומדת תביעת האיש כנגד האישה להשבת סך של 100,000 ₪ צמוד למדד,

פסק דין רקע הצדדים התגרשו ביום ה' בשבט התשע"ד (06/01/2014) ולהם ילדה אחת ילידת 18/6/12 ביום הגירושין כבת שנה וחצי.

פסק דין – חיוב גט בפני בית הדין תביעת הבעל לחיוב האשה בגט, ומנגד תביעת האשה לחיוב הבעל בכתובתה, ובמזונותיה

פסק דין לפני בית הדין תביעה לכתובה. בני הזוג נשואים משנת 1981, ולהם ארבעה ילדים, כולם בגירים. בתאריך כ"ג אדר

החלטה בפנינו תגובת עו"ס הרווחה פתח תקווה (מעפילים) מיום י"ד בטבת תשפ"א (29.12.20). למעשה, בפנינו תביעה באשר למשמורת והסדרי שהות.

החלטה בפנינו בקשת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני תוך קביעה כי הסמכות לדון

פסק דין בפני ביה"ד תביעת אשה שנתגרשה לפני כשש שנים, לעדכון גובה סכום חלקה בפנסיה התקציבית של הגרוש שלה, כך

החלטה בפנינו תביעה רכושית. הצדדים גרושים מסוף שנת 2020. וראו האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום כ"ז בניסן תשפ"א

לפני בקשה לאישור מעמד אישי, המבקשים נישאו בחופה וקידושין כדת משה וישראל, בעקבות מחלה וטיפולים רפואיים שעברה האישה אינה יכולה

פסק דין בפנינו בקשה לאכיפת הסכם גירושין, ומנגד טענה לחוסר סמכות ביה"ד. א.  רקע עובדתי וטענות הצדדים הצדדים התגרשו כדמו"י

החלטה לפנינו בקשת המערער הכוללת כמה בקשות שונות שיובאו להלן (בתמצית) ובצידן הוראות בעניינן: 1.         המערער מודיע (ומצרף אסמכתה) על

החלטה בפנינו בקשת הצדדים להכיר בהם כנשואים משום שאינם גרושים. בבקשת הצדדים לפתיחת התיק נאמר כי: "אנחנו […] מבקשים לבטל

החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי אשר דחה בקשה מטעם המערער לשנות את מועד הקרע שנקבע

פסק דין עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת כי בית הדין יאפשר לה להשתמש בעוברים המוקפאים להפריה. העוברים הוקפאו בשעה

פסק דין בפני בית הדין תביעה לביטול פסק דין המורה על העברת זכויות התובע בדירה הרשומה על שם שני הצדדים

פסק דין הבקשה להוראה בדבר רישום אבהות המשיב על בתם של הצדדים לפני בית הדין מונחת בקשת האם (המערערת בהליך

החלטה לפניי בקשה "לביטול החלטה שניתנה בדן יחיד ולהורות לבית הדין לדון בערעור ובבקשות ולפסוק בהרכב מלא" שעניינה בהחלטתו של

פסק דין בפנינו תביעת האישה לאיזון הנכסים. הצדדים חלוקים באיזון שווי העסק של האיש. הצדדים הגישו את סיכומיהם על פי

החלטה בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. רקע הצדדים נישאו זה לזה בתאריך ט' בחשון תשס"א (7.11.2000). מנישואין אלו נולדו לצדדים

פסק דין הצדדים התגרשו ביום כ"ו אדר תש"פ (22/03/2020), ובמועד זה גם אושר הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

פסק דין לאחר העיון בכל החומר שבתיק והצהרת המבקשת בביה"ד נתניה, שהייתה בהריון בזמן שהתגיירה, ולמרות שבתעודת הגיור, לא מצוין

החלטה הצדדים הופיעו עם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין עיין בהסכם ומצא בעמוד 2 בסעיף 5

החלטה בפנינו בקשה לתיקון צו ירושה. לטענת המבקש, הצו הוצא על שם דודתו, אחות אביו, הגברת ח' ז"ל, מבלי שהוא,

פסק דין בפני בית הדין בקשת האב לחתום על צו לרישום הבן [מ] לבית הספר בבודפסט. האב  מתגורר  שם עם

פסק דין רקע הצדדים נישאו בשנת 1992, ולהם ארבעה ילדים, כיום כל הילדים בגירים. במהלך שנת 2017 הבעל פתח שני

החלטה בהתאם לתקנה 15(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ו–2016, ביה"ד מורה על מחיקת שתי הבקשות שנתקבלו בתיק

החלטה לפנינו, בקשת האישה לחייב את הבעל לשעבר בכתובה ובפיצוי מחיי הנישואין בסך של 400,000 ₪. מאידך, טוען הבעל לשעבר

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה בתיק 1317219/2 מיום ט"ו בטבת התשפ"ד (27/12/2023) שמסקנתה: א.         אין

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות הבת. בתם של הצדדים בגיל 15, חולת C.P. ספסטי בארבע גפיים, משותקת, סיעודית באופן

(מעמד פסק דין שהערעור שעליו נדחה, מעמד כספי ערבון שהופקדו בקופת ביה"ד, תפקוד בית הדין – רשות שופטת – כרשות

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר