טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

בקשה מפרק עמותת 'ביקור חולים הוספיטל' מהאב"ד שיפסול עצמו מלהמשיך לדון בענייני אשכול הקדשות 'ביקור חולים'

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

תיק מספר:

1266320/1

בפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שטסמן – אב"ד

תאריך:

כ' באייר התש"פ
14/05/2020

הנידון:

בקשה מפרק עמותת 'ביקור חולים הוספיטל' מהאב"ד שיפסול עצמו מלהמשיך לדון בענייני אשכול הקדשות 'ביקור חולים'

צד א':

בעניין: הקדשות ביקור חולים המבקש: מפרק עמותת ביקור חולים הוספיטל – עו"ד יעקב שפיגלמן

צד ב':

המשיבה: הממונה על ההקדשות – עו"ד רחל שקרג'י המנהל המיוחד להקדשות ביקור חולים – עו"ד רם ז'אן

החלטה

  • לפני בקשת מפרק עמותת 'ביקור חולים הוספיטל', עו"ד י' שפיגלמן, שאפסול את עצמי מלהמשיך לדון בתיק  1154933/2 שענינו הניהול הפנימי של אשכול הקדשות 'ביקור חולים'.

כבר בפתח ההחלטה אקדים ואקבע כי דינה של הבקשה התמוהה להידחות. על מנת לשמור על  כבודו של עו"ד י' שפיגלמן, המכהן כבעל תפקיד מטעם הכנ"ר, תנוסח ההחלטה בזהירות רבה.

  • סקירת רקע קצרה מתחייבת.

'ביקור חולים' הינו מוסד ירושלמי ותיק מיסודם של חברת 'ביקור חולים' ושל 'בית החולים לעניי העדה האשכנזית הפרושית בירושלים' שנוסדו ונתכוננו בירושלים שבין החומות לפני כמאה וחמישים שנה. קורותיו של מוסד זה שזורות בקורות ה'יישוב הישן' בירושלים שבין החומות  כמו גם בקורות הרחבת גבולה של ירושלים אל  מחוץ לחומותיה  והתפתחותה של העיר החדשה.

עמותת 'ביקור חולים הוספיטל'  מצויה מזה כחמש עשרה שנה בהליכי פירוק בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת הליך הפירוק נדון עניינם של שלושה נכסים משמעותיים המכונים 'ההקדשות העצמיים' (ובכללם הקדש 'היידן' ברח' הנביאים והקדש זסלבסקי – כוכב ברח' תל חי). מפרק העמותה מבקש במסגרת הליך הפירוק את ביטולם של 'ההקדשות העצמיים' כך שישמשו לפירעון חובות העמותה.

עמדת מערכת בתי הדין הינה  כי גם נכסי ה'הקדשות העצמיים' אינם נכסי אגודה או עמותה אלא נכסי הקדשות דתיים מובהקים. כך או כך, בית הדין אינו עוסק בעניינם של ה'הקדשות העצמיים' ועמדתה של הברורה של מערכת בתי הדין בעניין תובא בפני בית המשפט המחוזי ע"י המנהל המיוחד שמינה בית הדין.

  • בשל חשיבות ייעודו של המוסד שעסק ברפואת בני העיר, נדיבי לב רבים, אשר הקדישו את נכסיהם למטרות צדקה קבעו את 'ביקור חולים' כנהנה בלעדי של פירות ההקדשות או כנהנה בשותפות עם מוסדות חינוך וחסד אחרים. ברבות השנים, נוצר 'אשכול הקדשות' ענק, הכולל עשרות נכסי נדל"ן, המיועדים לרפואת בני ירושלים.
  • עניינם של הקדשות 'ביקור חולים' עלה על שלחנו של ביה"ד לפני כשנה אגב עיסוק בתיקי הקדשות ירושלמים אחרים. לאחר שני דיונים אשר קיים בית הדין בעניינם של הקדשות 'ביקור חולים' הצטיירה תמונה מדאיגה ומטרידה מאוד של אשכול הקדש ענק ומוזנח. די אם נציין שנאמן ההקדש, שבינתיים הועבר מתפקידו על ידי בית הדין, הצהיר כי מעולם לא עסק בניהול 'אשכול ההקדשות' וכי אף אינו יודע מהי מצבת ההקדשות ומה מצבם הפיזי והמשפטי של הנכסים.

בנסיבות אלו, מינה בית הדין במסגרת החלטה מיום י"ד אב תשע"ט (15.8.2019) את עו"ד רם ז'אן למנהל המיוחד של אשכול הקדשות ביקור חולים. למנהל המיוחד נמסרו כל הסמכויות, לרבות סמכות האפוטרופסות, לניהול כלל נכסי אשכול ההקדשות. בית הדין גם   הורה מנהל המיוחד לפעול באופן מידי להצטרף להליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים בענין ה'הקדשות העצמיים'.

עו"ד י' שפיגלמן מאוד לא 'אהב' את ההחלטה בדבר מינויו של המנהל המיוחד. זהו שורש בקשת הפסילה. נציין שבמשך תקופה ממושכת נהל עו"ד י' שפיגלמן מאבק משפטי מוזר שנועד למנוע גישה למערכת 'נט משפט' מהמנהל המיוחד אשר בא בנעליהם של נאמני ההקדש שהיו צד להליך.

  • במבוא לבקשת הפסילה מבהיר עו"ד י' שפיגלמן כי אין הוא סבור שנפל חוסר יושר אישי בפעולות בית הדין אך לטעמו יש לפסול את בית הדין אף שהוא פועל 'בתום לב סוביקטיבי'.

תמצות בקשת הפסילה המכילה מלל רב מעלה שעו"ד י' שפיגלמן מבסס את בקשתו על שתי עילות. העילה הראשונה: החלטות בית הדין אשר במסגרתן הוכר קיומו של אשכול הקדשות ביקור חולים והצורך להצילו  אינן 'נושאות חן בעיניו' ומהוות לטעמו  עילה טובה ומספקת לבקשת פסילה. נציין שהדבר עולה בקנה אחד עם שיטתו העקרונית של עו"ד שפיגלמן המתייחס להקדשות בזלזול מופגן ואשר נוהג לכנות אותם לעיתים לרבות  בכתבי בית דין כ'יצורים פיקטיביים'.

העילה השנייה: 'טענה עקרונית', ולפיה, בית הדין מצוי בנגוד עניינים מובנה נוכח תפיסתו שהוא 'אביהם של הקדשות'.

שתי העילות מופרכות. על  החלטות בית דין ניתן להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור. החלטות בית דין או ניסוחן שאינן נושאות חן בעיני בעל דין, ועל אחת כמה וכמה בעיני מי שאינו בעל דין, אינן עילה להגשת פסילה כנגד בית הדין או הדיין אשר נתן אותם. לא למותר לציין שעו"ד י' שפיגלמן לא הגיש כל ערעור על ההחלטות אשר אינן נושאות חן בעיניו.

הטענה העקרונית בדבר 'ניגוד עניינים מובנה' לא רק מופרכת אלא גם מקוממת. אכן על פי מסורת הפסיקה ההלכתית בית דין הוא אביהם של הקדשות (ראו: דרכי משה חושן משפט סימן רצ ס"ק א בשם תשובת הרשב"א, חכמת אדם סימן קמז סעיף כג, שערי עוזיאל שער ז פרק א). 

יחד עם זאת. בראש ובראשונה ומעל הכל מחויב בית דין ודיין בישראל לעשות משפט וצדק ובכלל זאת להגן על זכויות קנין וזכיות אחרות של אישים ותאגידים.

  • זאת ועוד. תיק 1154933/2 עוסק בניהולו הפנימי של אשכול הקדשות 'ביקור חולים'.  לעו"ד י' שפיגלמן אין כל מעמד בתיק, הוא אינו בעל דין, לא צד ג' ואינו מוגדר כ'גורם בתיק' בצורה כלשהי במערכת המחשוב.

היעלה על הדעת שמי שאינו בעל דין יבקש לפסול בית דין רק בגלל שהחלטותיו אינן נושאות חן בעיניו ולא מתאימות לאג'נדה שלו?

  • בית הדין מכבד את עו"ד י' שפיגלמן  הן אישית והן כבעל תפקיד מטעם הכנ"ר. יחד עם זאת, התנהלותו מעלה תמיהות שאינן פשוטות. הגשת בקשת הפסילה מחייבת אותנו לכתוב את מה שהיינו מעדיפים להימנע מלכתוב.

לפני כששה חודשים הגיש המנהל המיוחד, עו"ד ר' ז'אן,  בתיק 1154933/2 בקשה שעניינה להורות לעו"ד י' שפיגלמן לאפשר לו לעיין ולצלם את מסמכי אשכול הקדשות ביקור חולים אשר נתפסו על ידי עו"ד י' שפיגלמן ואשר בהם הוא אוחז מזה שנים רבות תוך הפרה בוטה של צווים שיפוטים. לכאורה, מסמכים אלו כלל אינם רלוונטיים להליך הפירוק המתמשך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

בית הדין קבע דיון בבקשה. המבקש נקט בכל 'תעלול' אפשרי על מנת להתחמק מדיון בנושא ובצעד משונה במיוחד פנה ערב הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למתן  צו המורה לבית הדין להימנע מלקיים דיון בבקשת המנהל המיוחד. נשמע הזוי, אבל כך בקש עו"ד שפיגלמן מבית המשפט. לחילופין, בקש עו"ד י' שפיגלמן שבית המשפט יורה לו להגיש בקשה לפסול את בית הדין. ממש כך! שבית המשפט יורה(!) לו להגיש בקשת פסילה בגלל שזומן לדיון.

בהחלטה קצרה מיום 26.11.2019 לא נעתר בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) לאף אחת מהבקשות המשונות.  הדברים מדברים בעד עצמם וכל מילה נוספת מיותרת.

ביום 27.11.2019 קיים בית הדין דיון בבקשת המנהל המיוחד. כפי שגם עולה מפרוטוקול הדיון, בית הדין נהג כבוד רב  בעו"ד י' שפיגלמן,  נמנע למתן צו כנגדו והצליח להביא להסכמה שקבלה תוקף של החלטה, ולפיה, יאפשר עו"ד י' שפיגלמן למנהל המיוחד לעיין במסמכי ההקדשות. (שורות 109 – 111 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2019).

נציין שחלק מביך בדיון היה כאשר נתברר שעו"ד י' שפיגלמן, העוסק בענייני ביקור חולים מזה שנות דור, ואשר מינוי המנהל מיוחד לאשכול הקדשות ביקור חולים לצנינים בעיניו, כלל אינו מכיר הקדשות דתיים משמעותיים שביקור חולים הייתה נהנית שלהם ושעקב הזנחה ורשלנות חשופים להשתלטות ולמניפולציות שונות ומשונות של  אנשי נדל"ן ושאר בעלי ענין.

  • דומה שהמוטיבציה לבקשת הבקשה התמוהה של עו"ד י' שפיגלמן נעוצה בכלל בהקדש אחר ובתיק אחר בו עו"ד י' שפיגלמן הוא אכן בעל דין.

בתקופה האחרונה הגיש המנהל המיוחד, עו"ד ר' ז'אן, בקשה למתן צו למניעת דיספוזציה בנכס הנמצא ברח' זכרון טוביה 21 ירושלים, הידוע כגוש 30046 חלקה 133 והמוכר כהקדש אברהם יוסף גרדין.

לטענת המנהל המיוחד ישנן ראיות לכאוריות כי מפרק 'עמותת ביקור חולים הוספיטל' עו"ד י' שפיגלמן, פנה לפני מספר שנים לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקש וגם קיבל  אישור למכור את זכויות 'ביקור חולים' בנכס  ההקדש תוך שהוא מציגו כנכס בבעלות עמותת 'ביקור חולים'. בית הדין נעתר לבקשה ובקש גם את תגובת עו"ד י' שפיגלמן.

עו"ד י' שפיגלמן לא 'אהב' את  ההחלטה. בהודעה 'זועמת' במיוחד מיום 26.4.2019 טען עו"ד י' שפיגלמן שאין לבית  הדין כל סמכות בעניין וגם שלח איום מפורש בדבר "בקשת פסילה עליה הוא עמל בימים אלו".

איים וגם מימש – והרי לפנינו בקשה שאפסול עצמי מלדון בכל עניני הניהול הפנימי של אשכול הקדשות ביקור חולים.

הגשת בקשת פסילה טקטית על ידי מי שמסרב להגיב עניינית על טענות המופנות כלפיו היא תופעה מוכרת אך ספק רב אם היא הולמת בעל תפקיד מטעם כונס הנכסים הרשמי. הדברים מדברים בעד עצמם.

  • מול עינינו עומדת הדרכתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל אשר כתב בהחלטה (פורסמה בקובץ שורת הדין ט' עמ' תנ"ז):

"הנימוק שניתן, שמכיוון שב"כ הבעל העלה חשדות נגד בית הדין, לכן אין ביה"ד יכול להמשיך בדיון, אינו נימוק כלל ואף משמש תקדים מסוכן. תגובה כזו של כניעה להטלת דופי בבית הדין עלולה להביא לידי שיתוק של עבודת בית הדין. במקום לדחות בתקיפות תעלולים של בעל דין שבית הדין יודע שדבריו מנוגדים לאמת, נכנעים לדרישתו המחוצפת, וכדי בזיון וקצף. לפי הדין אסור לבית הדין להימנע בכגון דא מלדון דין אמת ומלעשות צדק. אין לקבל את ההסתלקות ובית הדין ימשיך במשפט וכתורה יעשה".

אשר על כן, אני דוחה את בקשת עו"ד י' שפיגלמן, שאפסול את עצמי מלהמשיך לדון בתיק  1154933/2 שענינו הניהול הפנימי של אשכול הקדשות 'ביקור חולים'.

למעלה מן הצורך אבהיר שאין בלבי דבר כנגד עו"ד י' שפיגלמן. נמשיך במשפט וכתורה נעשה, לעשות משפט וצדק, לשמור על זכיות קנין של יחידים ותאגידים וגם להגן על הקדשות דתיים ולפעול למימוש חזונם של מקדישיהם.

לפנים משורת הדין, לא ניתן צו להוצאות משפט.

  • המנהל המיוחד עו"ד ר' ז'אן וצוותו פועלים נמרצות להצלת נכסי אשכול הקדשות ביקור חולים ונראים כבר פירות ביכורים לעמלם.

אני מוצא לנכון להבהיר מראש כי נוכח נימוקיה המופרכים של הבקשה שהוגשה על ידי מי שאינו בעל דין כמו גם נוכח החובה למנוע מציאות, ולפיה, יפגע הטיפול באשכול הקדשות ביקור חולים, אמשיך לדון בעניין אשכול הקדשות ביקור חולים אף אם יגיש עו"ד י' שפיגלמן ערעור על החלטה זו, וזאת, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 19א(ח) סיפא לחוק הדיינים.

ניתן ביום כ' באייר התש"פ (14/05/2020).

הרב שלמה שטסמן – אב"ד

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ' באלול התש"ף (9.9.20) שלפיו האישה – המערערת

פסק דין רקע ועובדות בפסק הדין מיום כ"ב בסיון תשפ"א (2.6.2021) נקבע כי על האיש לשלם דמי שימוש בגין התקופה

פסק דין בפנינו בקשה להשבה ליהדות. המבקש, בעל אזרחות אוקראינית, הינו בן לאם יהודיה, ולו אחות יחידה מאותה אם (אך

פסק דין בפנינו בקשה לאכיפת הסכם גירושין, ומנגד טענה לחוסר סמכות ביה"ד. א.  רקע עובדתי וטענות הצדדים הצדדים התגרשו כדמו"י

פסק דין לפנינו תביעת כתובה. התובעת הייתה נשואה למנוח אלמוני ז"ל, אשר נפטר בפתאומיות מדום לב, בתאריך כ"ח באלול תשע"ד

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת – הבהרת בית הדין האזורי מתאריך י"א במרחשוון ה'תשע"ח (31.10.17) שלפיה פסק הדין המקורי

פסק דין[1] החלטת בית דין קמא והערעור לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב (להלן: בית דין

פסק דין לפנינו בקשה לבירור מעמדם האישי של המבקשים. כמו כן בפנינו בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתיר בדיקת

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ' סיון תשע"ה (7.6.2015) שלפיה, ההתמחרות שנעשתה בעבר והובילה לתוצאה

פסק דין לפנינו בקשת המבקשת להיתר נישואין למר ו'. רקע ועובדות האישה התגרשה בספטמבר 2002. במעשה ביה"ד נכתב שאם תרצה

פסק דין א.   עיקרם של פסק דינו של בית דין קמא, של הערעורים עליו ושל מסקנות פסק דין זה לפני

פסק דין ביום כ"א באייר תשע"ג (1.5.2013) הגיש הבעל תביעת גירושין כנגד אשתו. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2007 ולהם שלושה

פסק דין בתיק זה נכתב פסק דין בהרכב מלא בו נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. אני מצרף תוספת והרחבת נימוקים.

פסק דין א) בפני בית הדין מונחת בקשת האשה התובעת לקביעת מעמדה האישי ולגירושין. המבקשת התגרשה מבעלה הראשון בבית הדין

פסק דין רקע ועובדות הצדדים נישאו זל"ז ביום י"ט במרחשוון תשע"ד (23.10.13) ולהם ילדה משותפת ילידת כ"ח במרחשוון תשע"ה (21.11.14).

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות הבת. בתם של הצדדים בגיל 15, חולת C.P. ספסטי בארבע גפיים, משותקת, סיעודית באופן

החלטה לפניי בקשה למתן רשות ערעור על כשרותו של גט שסודר ונמסר כדמו"י בבית הדין הרבני האזורי ירושלים ביום ט'

פסק דין רקע: הסכם הגירושין, אישורו, דחיית הבקשה לביטולו והערעור עליה לפני בית הדין מונח ערעורה של [פלונית] (להלן גם:

החלטה לפנינו, בקשת האישה לחייב את הבעל לשעבר בכתובה ובפיצוי מחיי הנישואין בסך של 400,000 ₪. מאידך, טוען הבעל לשעבר

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020) המורה על העברת עניינם של

פסק דין הצדדים התגרשו בביה"ד ביום י"ב באלול תשע"א (11/09/2011). ביום כ"א בחשוון התשע"ו (03/11/2015) הוגשה לביה"ד תביעתו של הבעל

פסק דין בפסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב מתאריך י' בכסלו תשנ"א נקבע שהמערער הוא בנו של מר

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל לגירושין, ומאידך, תביעת האשה לכתובה ופיצוי גירושין. האשה אמנם מסכימה להתגרש, אך לא לפני

החלטה בפנינו בקשת המבקשת (באמצעות באת כוחה) למתן פסק דין לאור פטירת הבעל לשעבר (המשיב). בין הצדדים נחתם הסכם גירושין

החלטה לפניי בקשת המערערת לפוטרה מהפקדת הערובה להוצאות המשפט שעליה הוריתי בהחלטה קודמת כתנאי לשמיעת ערעורה. וכה מבקשת המערערת: א.

החלטה בפנינו תביעת האישה לשלום בית, ובמסגרתה בקשה למתן צו למדור ספציפי (הארכת הצו שניתן בתאריך כ"ו בחשון תשפ"ב (1.11.21)

החלטה א.         בהחלטה שנתתי בי"ד באייר התשפ"ב (15.5.22) הוריתי, לאחר שהמערערת הגישה את ערעורה המתוקן והשלימה את הפקדת הערובה כי

החלטה בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.19), שיש להמתין לפסיקה

פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של הבעל והאישה – האב והאם – בנוגע לקביעת המזונות. בהחלטת בית הדין

פסק דין בפנינו – מחד, תביעותיו של הבעל : לחייב את האישה לקבל את גיטה, לקבוע כי איבדה את זכאותה

פסק דין רקע כללי והשתלשלות הדברים מדובר בתיק שמתנהל מזה זמן רב, החל מראשית שנת תשע"ג. נתאר את השתלשלותו של

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"א באלול תשס"ב (29.8.2002), ומנישואין אלה נולדו הילדים: [א'] (יליד דצמבר 2003), ו[ל']

החלטה הובאה לפני החלטת בית הדין האזורי מיום י"ג בשבט תשפ"א (26.1.21) המורה כדלהלן: לאור האמור מחליט בית הדין כדלקמן:

פסק דין בפנינו בקשתה הבהולה של האם ותגובתו של האב בעניין רישומם של הקטינים לבתי ספר. זמן הרישום חולף עובר

פסק דין בפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי אשר קבע כי אין לראות בנישואין אלה כמקח טעות

החלטה לפנינו בקשת המערערת ובא כוחה ששימש גם ככונס נכסים (יחיד וללא תמורה) לאישור מכירת הנכס המשותף לקונה שזכה בו

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האישה לחלוקת דמי מכירת הרכב שנמכר ע"י האיש בהיותם נשואים בסך 74,000 ₪. האיש טוען

פסק דין לפני בית הדין תביעת מזונות שהוגשה על ידי האב. האֵם עתרה כי בית הדין יורה שהסמכות לדון במזונות

פסק דין עניינים של הצדדים כבר עלה על שולחננו במסגרת סעד זמני בהליך ישוב סכסוך, ונזכיר את החלטת ביה"ד מתאריך

פסק דין א.   רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטות בית הדין האזורי מיום כ"ז

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על החלטות בית הדין האזורי כדלהלן: א.       תביעת האישה לתשלום תוספת

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י' בסיון תשס"ו (6.6.06), ומנישואין אלה נולדו שלשת הילדים [א'] (שנת לידה 2007),

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ"א באלול התשפ"א (29.8.2021) הקובעת בדעת רוב: הצדדים הסכימו

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי להפנות את הצדדים לייעוץ מקצועי שיסייע להם להגיע להסכמות לשלום

פסק דין לצדדים שבפנינו שלושה ילדים קטינים, הצעירה שבהם בת 10. על פי החומר שבתיק, ביום 24.2.19 עזבה התובעת את

פסק דין בתיק שלפנינו נידונה תביעת האיש על הלוואה שלדבריו האשה חתומה על שטר ההלוואה, והוא מבקש לחייבה במחצית החוב.

פסק דין א.         לפני בית הדין מונחים ערעור הבעל על החלטת בית הדין האזורי לחייבו במתן גט מייד וערעור שכנגד

החלטה לפנינו בקשה לעיון מחדש בהחלטה שדחתה את הבקשה לתיקון פרוטוקול מיום ג' בשבט התשע"ט (9.1.2019). דינה של בקשה זו

פסק דין בפנינו תביעת האב שעניינה קבלת משמורת משותפת על הבן [מ']. התקבל תסקיר משירותי הרווחה הממליצים על משמורת משותפת.

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר