טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

אי מתן סעדים בענין ניכור הורי מאב העושה דין לעצמו ומפר החלטות ביה"ד

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

תיק מספר:

996955/26

בפני כבוד הדיינים:

הרב אברהם הרוש

תאריך:

י"ט באדר א תשפ"ד
28/02/2024

הנידון:

אי מתן סעדים בענין ניכור הורי מאב העושה דין לעצמו ומפר החלטות ביה"ד

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד איילת בן גור כהן)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יקיר שקרצי)

החלטה

ביום א' בכסלו תשפ"ד (14.11.2023) ניתנה החלטת ביה"ד כדלהלן:

"לפני תביעה נוספת בעניין ניכור הורי, אחריות הורית, חלוקת זמני שהות וסנקציות על הפרות.

עיון מדוקדק בכתב התביעה מעלה כי לא נכללה בו כל התייחסות להפרותיו של התובע. נציין למשל להחלטתנו מתאריך 30/11/22.

ככל שיודיע התובע כי מעתה יפעל לפי מלוא החלטות העבר והעתיד של בית הדין וכן יתייחס להחלטה הנ"ל, יינתן לו סעד מכאן ולהבא תוך שמובהר כי בעניין הפרות עבר הדדיות בית הדין אמר את דברו.

אוסיף ואבהיר כי עניינם של הצדדים נידון רבות ולתובע אחריות משמעותית למציאות שנוצרה וכל ההחלטות ופסקי הדין בעינם עומדים.

כאמור לעיל ככל שיודיע התובע כנ"ל יידון העניין מכאן ולהבא בלבד.

ניסיון לגרור את בית הדין לדיון בהחלטות עבר לא ייענה. לעומת זאת פתיחת דף חדש תוך הבהרה כי החלטות בית הדין כולן יכובדו והתובע לא יוסיף לעשות דין לעצמו ייענה בגיוס מלוא משאבי בית הדין לטובת הקטין."

ביום 21.11.2023 הגיב התובע בסעיף 2 לתגובתו כדלהלן:

"המבקש מצהיר [כי] הוא בהחלט מעוניין "לפתוח דף חדש", לכבד את החלטות בית הדין ולא לעשות דין לעצמו, וכל שנותר לו הוא לבקש מבית הדין לוודא כי גם המשיבה תעשה כן, על אחת כמה וכמה מקום בו התנהלותו בעבר נבעה, רובה ככולה, מהפרות המשיבה את חלוקת זמני השהות שלו עם בנו."

בתאריך י"ג בטבת תשפ"ד (25.12.2023) התקיים דיון. מובהר כי הדברים התנהלו בהתאם לרוח החלטת ביה"ד הנ"ל מיום א' בכסלו תשפ"ד (14.11.2023). ביה"ד שאף לייסד התחלה של שיח חדש ובנייה מחודשת לכל הקשור לחידוש הקשר של האב עם בנו, תוך שיפור התקשורת בינו לבין הנתבעת. בסופו ניתנה החלטה אשר נחתמה ביום כ"א בטבת (02.01.2024), כדלהלן:

"התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ, בדיון עלה שהתובע כמעט ואינו נפגש עם בנו ותשובת הנתבעת הייתה שאין מניעה מבחינתה שהתובע יראה את הילד. עם זאת היא העלתה מספר חששות שיכולות להיות עם הרחבת המפגשים עם הילד וכמו כן האם מטילה את כובד המשקל באי ראיית הילד על הילד שאינו שמח במפגשים אלו עם האב.

יעויין מה שכתבתי בפס"ד תיק 1197864/14 תחת הכותרת ניתוח הנזקים לילד בניכור הורי ובחלק מהמגמות והתסמינים העולים בדברי הנתבעת הן לדאבון לב הסימנים המטרימים הקיימים בהליך ניכור הורי, ואף אם הם לא בכוונת מכוון ולא מתוך תכלית להגיע לזה לעיתים ניתן לומר שאנחנו שם.

איני רוצה לקבוע מסמרות בעניין זה, מאחר וקיימת הסכמה של הצדדים שמתחילים מהתחלה ומבלי לצפות לאחור ואף ביה"ד יעמוד בכלל זה.

אשר על כן כצעד מקדים אני מוסר מודעא לצדדים שכל עמלי בתיק זה יוקדש לצורך שיפור הקשר של האב עם בנו ובטוחני שהאם תתמסר לנקודה זו שכן בכלל הנזקים בניכור מהורי הוא הנזק הישיר לבן עצמו וכפי האמור בפס"ד הנזכר.

סבורני שהגיע העת להרחיב את הסדרי השהייה עם האב לפעמיים בשבוע ולקבוע ימים קבועים לצורך זה.

כמו כן בשלב זה ישנה הסכמה בין הצדדים שלא ניתן לאפשר לינה מבלי תשתית טיפולית מתאימה שתניח לפתחנו המלצות.

מסקנות :

  1. יש להגיש לביה"ד ימים קבועים ושעות מוסכמות למפגש בין האב לבנו.
  2. להגיש שלושה מטפלים מומלצים לצורך תיאום הורי ובחינת מסוכנות של הצדדים."

ואכן, חרף אי הסכמתה של הנתבעת להוספת יום נוסף, ביה"ד קבע שהאב יזכה ליום נוסף. בנוסף, הפנה את הצדדים לטיפול במסגרת הרווחה לתיאום הורי כאמור בהחלטת ביה"ד מיום כ"ח בשבט תשפ"ד (07.02.2024) כדלהלן :

"לאחר העיון בתגובות הצדדים ובהסכמתם מוחלט כלהלן:

  1. בנוסף לימי ג' שמתקיימים יתווסף יום נוסף להסדרי השהות של האב עם הקטין בימי א' בשבוע בין השעות 16:00-19:00.
  2. הצדדים מופנים למרכז הורים וילדים שבשירותי הרווחה לתיאום הורי.
  3. עותק החלטה זו תועבר למרכז הורים וילדים.
  4. התיק ייסגר מנהלתית וייפתח שוב ללא אגרה במידת הצורך."

הוגשה בקשה ביום 14.02.2024 ע"י ב"כ התובע לעיון מחדש בהחלטת ביה"ד הנ"ל מיום כ"ח בשבט תשפ"ד (07.02.2024).

על אף הבקשה הנ"ל הותיר ביה"ד את החלטתו הנ"ל בעינה.

בהודעה שניתנה לאחר מכן בתאריך 25.02.2024 מטעם הרווחה, הודיעה הרווחה לביה"ד כי האב מתנגד לשתף פעולה במסגרת התיאום ההורי שנשלח ע"י ביה"ד.

נוכח האמור, ובהתאם להודעת הרווחה, נראה כי התובע שוב עושה דין לעצמו ומחליט על דעת עצמו איזה החלטות לקבל ואיזה לדחות.

ביה"ד סבור כי לא ייתכן שתובע יבקש סעד מביה"ד בזמן שהוא לא מקיים את החלטותיו כפי המצופה.

כמו כן, לא ניתן לסייע בתופעת ניכור לדברי האב כאשר הוא זה שקובע את הכללים, והוא מנתח את המצב ומתאים לו פתרון ראוי לדעתו, והכל על פיו יישק דבר. במסגרת זו, תופעת הניכור כפי שסבור האב היא פרי התנהגותו של האב, ולכל הפחות אף עליו רובצת האחריות לבעיה שהוא עצמו מלין עליה – ואף בזה איני רוצה לקבוע מסמרות, אולם לא ניתן להתעלם מהתנהגות זו החוזרת על עצמה אין ספור פעמים בתיק זה, וכשהדברים אינם מסתדרים כפי דעתו כי אז הוא מלין על תופעת ניכור הורי חמורה.

 ואכן כשביה"ד שלח לתיאום הורי, את הבעיה הזו עצמה ביה"ד רוצה לפתור, למנוע מצב שכל צד נוקט כדעתו והבנתו ובהתעלמות מוחלטת מרצון הצד השני ומטובת הילד. 

על כן, בנסיבות אלה יש לסגור לאלתר את התיק ולדחות את בקשת התובע.

עם הודעת התובע על חידוש הקשר עם הרווחה והסכמה לשתף פעולה עם התיאום ההורי, ועם הודעת הרווחה על הסכמתו לשיתוף פעולה, ביה"ד ישקול את המשך צעדיו.

פסה"ד ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום י"ט באדר א תשפ"ד (28/02/2024).

הרב אברהם הרוש – דיין

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין בפני בית הדין מונחת תביעת כתובה בסך 200,000$. רקע כללי הצדדים נישאו ביום  14.10.1996 ולהם 3 ילדים: ק'

נימוקים לפסק הדין מיום ח' אלול תשע"ט (08.09.2019) תיאור המקרה ביום כ"ב בכסלו תשע"ט (30.11.2018), לפנות בוקר של יום שישי,

החלטה א.         לפניי בקשתו של המערער לקיום דיון בערעורו שאותו דחיתי על הסף בהחלטה קודמת או למצער בחלקים ממנו. המערער

החלטה לפניי תשובת המשיב לערעור, לרבות ההשלמה לה שהוגשה יום לאחר הגשת התשובה. טענות המשיב כנגד ההחלטה הקודמת ראשית ייאמר

החלטה לפניי בקשת המבקש לשמיעת ערעורו ללא שיותנה הדבר בהפקדת ערובה להוצאות המשפט. הבקשה מנומקת בטענות על עוניו של המבקש,

פסק דין א. תיאור העובדות: הצדדים נישאו כדת משה וישראל, נישואין ראשונים לשני הצדדים, ולהם ילד אחד משותף. טרם שנישאו,

פסק דין א.         לפנינו בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע של המבקש, האב, כנגד החלטת בית הדין האזורי שהתיר את מגורי

פסק דין בפני בית הדין תביעת האב לביטול מזונות. ההורים התגרשו בתאריך ט' באדר ב' תשע"ד (11.3.2014). במהלך נישואיהם נולדו

פסק דין בפני בית הדין מונחת בקשה להיתר נישואין. במסגרת הליך בירור היוחסין קבל ביה"ד את עדותה של אם המבקשת.

החלטה לפנינו בקשת המבקש להטיל על האישה מאסר כאמור בהוראות סעיף 3(א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של

החלטה הדיון בערעוריהם של הצדדים על פסק דינו של בית הדין האזורי קבוע לכ"ד בתשרי התשפ"ב (30.9.21). מועד זה נקבע

החלטה לפנינו ערעורו של האב על החלטת בית הדין האזורי שקבע: משכך, ולאחר הפעלת שיקול הדעת בטענות הצדדים האמורות מעלה,

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האיש הגרוש לאסור את גרושתו לנטען ולכתוב זאת במעשה בית הדין. הצדדים, כיום גרושים זמ"ז,

החלטה ביום י"א בשבט תש"פ (06.02.2020), ניתנה החלטה כדלהלן: "בהמשך להחלטה שניתנה ביום י' בשבט תש"פ (05.02.2020), הנתבע הובא לדיון

החלטה לאחר העיון בבקשה ובתגובה, אין בידי אלא לדחות את הבקשה ולסגור את תיקי הצדדים, וכפי שאפרט בקצרה. העובדות עליהן

החלטה מכירת דירת הצדדים והשכרתה עד אז הצדדים הופיעו לפנינו ביום ח' בשבט תשפ"א (21.1.21) וחתמו על הסכם מכר שלפיו

פסק דין לפנינו ערעור האם (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום י"ד באייר תשפ"ב (15.05.2022), שעניינה הסדרי

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (הרכב א) מיום כ"ו בשבט התשפ"ד (5.2.24) שבמסקנתה נקבע:

פסק דין א.         בעל נתיבות המשפט נשאל מדוע חידושיו כתובים בקצרה והסביר את מנהגו על פי דברי הגמרא בכמה מקומות

החלטה בפנינו בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטות בית הדין מיום ה' באב תשע"ט (6.8.19), י"ט באב תשע"ט (20.8.19) וכ"א באב

פסק דין לפני בית הדין תביעה לכתובה. בני הזוג נשואים משנת 1981, ולהם ארבעה ילדים, כולם בגירים. בתאריך כ"ג אדר

החלטה א.         לאור הודעת רו"ח קרמר ממשרדו של האקטואר רו"ח אבי יחזקאל, שמונה כמומחה מטעם בית הדין בעניינם של הצדדים,

החלטה בפנינו תביעת האב באשר להסדרי שהות עם הבת, וכן תביעת האם באשר למזונות הבת, ותביעה להשבת חפציה הנמצאים ברשות

פסק דין הופיע המבקש, האם המאמצת, וכן באת כחו טו"ר ג'ניפר ברנר. בדיון מיום 16.6.22 אמר המבקש כדלהלן: המבקש: נולדתי

פסק דין הצדדים נישאו כדמו"י ביום כ"ד בחשון תשנ"ז (6.11.1996) ולהם חמישה ילדים קטינים. הבעל הגיש תביעת גירושין ומשמורת על

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטות בית הדין האזורי שבמסגרתם הוצא כנגד המערער צו הרחקה מהבית שבו מתגוררת המשיבה

החלטה הבקשה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים שהשיתה על המבקשת את שכר טרחתו של

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 2012, ומנישואין אלה נולדו שני ילדים א' (יליד 2013) ור' (יליד 2014). הצדדים

פסק דין לפנינו תביעת אלמנה לגביית כתובתה מן העיזבון בסך 180,000 ₪. רקע עובדתי הצדדים נישאו כדמו"י ביום י"ג בתמוז

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים בעניין המזונות. העובדות בקצרה הצדדים נשואים ולהם ארבעה ילדים, אחד הילדים בגיר וכן

הרב שמואל אברהם חזן דיין בבית הדין הרבני האזורי חיפה תוכן מבוא דעת הפוסקים – באיזה מקרה התקבלה שיטתו של

פסק דין בפנינו מונח ערעור המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי מיום ה' באדר ב' תשע"ו (15.3.16), הקובעת כדלהלן:

פסק-דין לפנינו תביעה לחלוקת רכוש. תיק זה מחייב לימוד ועיון מעמיק. הטיעונים והטענות שנדון בהם להלן בהרחבה מתייחסים לשורה

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום ג' בניסן התשע"ז (30.3.2017) שבה נפסק בין היתר כי בית הדין מחייב

פסק דין הצדדים התגרשו בבית הדין על יסוד החלטה מיום כ' אלול תשע"ד (15/09/2014), שבה הבעל חויב בגירושין, ובלא הסכם

פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריו של הבעל על החלטות בית הדין כדלהלן: א.  החלטת בית הדין לחייבו בגירושין

פסק דין האשה תובעת להתגרש או לחילופין להתיר את נישואיה. יצוין בזה, שזהו דיון שני בתביעה זו. בדיון הראשון לאחר

החלטה לפנינו בקשתו של המבקש ולפיה יתוקן צו הירושה של המנוח [פלוני]. לבקשה צורף צו הירושה שנתן הרכב קודם של

קביעת מקום לימודים כשהאם חזרה בתשובה והאב חילנוי והתחשבות ברצון האם לשינוי מקום מגורים וחלוקת נטל הנסיעות

פסק דין[1] הקדמה התיק שלפנינו הוא מורכב, קשה ונדיר, והוא המקרה החמור ביותר שראה וחזה בית דיננו במשך שנים רבות

פסק דין רקע הצדדים התגרשו בבית הדין ביום ט' בניסן תשפ"א (22/3/21), ולהם ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. הבת

פסק דין הוגש לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך (22.3.2017) עיקרו של הערעור נסוב על שבית

פסק דין ביום ה' י"ב בטבת תשפ"ג (05/01/2023) ביה"ד בהרכבו החדש קיים דיון ראשון בתביעות הגירושין ההדדיות. הופיעו הצדדים ובאי

פסק דין לפניי בקשת האם לרשות ערעור על החלטה בעניין הסדרי השהות. האב, המשיב, קיבל את זכות התגובה ובחר שלא

פסק דין לפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"א בשבט ה'תשפ"א (3.2.21). פסק הדין עוסק

החלטה רקע בט"ו בתמוז תש"ף (7.7.20) נתן בית דיננו, בהרכבו המלא שפסק את דינם של הצדדים והכריע בדבר מהימנות ההסכם

החלטה הצדדים הופיעו עם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין עיין בהסכם ומצא בעמוד 2 בסעיף 5

החלטה א.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ירושלים [הרכב ד] בעניין חלוקת רכושם של הצדדים.

פסק דין בפסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב מתאריך י' בכסלו תשנ"א נקבע שהמערער הוא בנו של מר

החלטה בפנינו בקשת בא כוח הבעל למתן החלטה, ונראה כי לא הושגה הסכמה כוללת בין הצדדים, זאת חרף האמור בסיומה

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר