טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

איסור על ההקדשות הדתיים לציית לדרישות רשם ההקדשות טרם הכרעה בערעור בעניינן

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1310115/2

בפני כבוד הדיינים:

הרב מיכאל עמוס
הרב שלמה שפירא
הרב צבי בן יעקב

תאריך:

ו' בכסלו התשפ"ב
10.11.2021

הנידון:

איסור על ההקדשות הדתיים לציית לדרישות רשם ההקדשות טרם הכרעה בערעור בעניינן

צד א':

המערער: מדינת ישראל – רשם ההקדשות (ע"י ב"כ עו"ד אביעד אמרוסי)

צד ב':

הקדש בית חינוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים (ע"י ב"כ עו"ד יוסף תוסייה־כהן)

צו ביניים

הוגשה אלינו הודעת המשיב, הקדש בית חינוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים, כי בלי להמתין לפסק הדין בתיק זה, הודיע המערער, רשם ההקדשות הציבוריים, למשיב שעליו להירשם בפנקס ההקדשות הציבוריים, ואם לא כן יעברו נאמניו עבירה פלילית.

עוד עדכן המשיב כי על פי בקשת חופש מידע, התקבלה תשובה מן המערער כי מבין חמישים וארבעה הקדשות הדתיים שאליהם פנה המערער באופן יזום לצורך רישומם בפנקס ההקדשות היו חמישים ושלושה הקדשות יהודיים רבניים ורק הקדש שרעי אחד.

בשל אלו מבקש המשיב שבית הדין יחיש את מתן פסק הדין.

מן ההודעה עולות תמיהה קשה על דרך התנהלות המדינה, ולכאורה גם חשש ל"אכיפה בררנית".

אנו מבהירים כי בית הדין עוסק בכתיבת פסק הדין בין יתר כל המטלות המונחות לפתחו. לכשתסתיים כתיבתו וחתימתו הוא יועבר מיד לכל הנוגעים בדבר.

אנו תמהים מדוע אצה־רצה הדרך למערער להפעיל לפני מתן פסק דיננו סמכויות השנויות במחלוקת, לאחר שאיש לא טען לקיומן במשך כשלושים שנה מחקיקת חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, ואיש לא ניסה לאוכפן במשך כארבעים שנה.

נוסיף ונאמר: הצדדים להליך ממתינים עתה לפסק דין שיינתן בעזרת ה' בקרוב, ברם ההליך התעכב עד לאחרונה, ועד לאחרונה לא הייתה אפשרות ליתן פסק דין משום שבית הדין המתין לקבלת תגובה מטעמו של המערער, המדינה, שביקש ארכה פעם אחר פעם, ביקש וקיבל.

חובתנו להביע פליאה על התנהלות זו של המערער, המערער על סמכותם של בתי הדין הרבניים, שאחרי שהגיש ערעור וביקש את הכרעתנו, למרות שלטעמו בתי הדין משוללים סמכות בעניינים אלו, ואחרי שביקש דחייה אחר דחייה להצגת עמדתו תוך הסכמה שלאחר מכן תינתן הכרעתנו, שמייד אחרי הצגת עמדתו, אצה־רצה לו הדרך לפעול כפי הבנתו הראשונית שבגינה הגיש ערעור, ולא להמתין בדרך ארץ לקבלת פסק הדין.

מובן שלאחר מתן פסק הדין זכותו לפעול בהתאם לפרוצדורה המקובלת במדינת ישראל, ולעתור נגד פסק דיננו לכשיינתן אם הכרעתנו לא תמצא חן בעיניו.

בתי הדין ובתי המשפט נמנעים מהפעלת סמכויות מטעם של כיבוד סמכויות ערכאה אחת על ידי הערכאה האחרת. אך בנידון דידן רשם ההקדשות הציבוריים שהגיש ערעורו לפנינו, פועל כאילו מעולם לא הגיש ערעור ואין הוא מוכן להמתין להכרעתנו, הכרעה שנדחתה בעיקר בגין מחדליו, ואחרי שנעננו לבקשותיו לדחיית מתן פסק דין פעם אחר פעם.

התנהלות זו מעלה תמיהה רבתי מדוע, לאחר שבעצמו ביקש וקיבל ארכות, לפתע אצה לו הדרך לשנות סדרי עולם, תוך נקיטת איומים כנגד ההקדשות השונים המתנהלים כפי שהתנהלו רבות בשנים.

אנו מצפים כי המדינה תתנהל באורך רוח כראוי בנסיבות העניין, תמתין לפסק דיננו, ואז תפעל על פי הדין, כראוי וכנכון.

בנסיבות אלו חובתנו להפעיל את סמכותנו ולמנוע חשש נזק להקדשות הדתיים.

משכך אנו מורים ומצווים על המשיב ועל כל נאמני, מנהלי ואפוטרופסי ההקדשות הדתיים הנמצאים בשיפוטו של בית הדין הרבני לענייני יצירה וניהול הקדש (להלן – נאמני הקדשות דתיים רבניים):

א.  אוסרים על נאמני הקדשות דתיים רבניים לרשום את ההקדש שבניהולם בפנקס ההקדשות הציבוריים.

ב.  אוסרים על נאמני ההקדשות הדתיים הרבניים לשתף פעולה בכל דרך שהיא עם רשם ההקדשות הציבוריים, לבד ממתן תשובה לקונית בצירוף צו ביניים זה.

ג.   בתי הדין הרבניים ישקלו להעביר מתפקידיהם נאמני הקדשות דתיים רבניים שיפעלו בניגוד לצו זה.

ד.  הממונה על ההקדשות הדתיים בהנהלת בתי הדין הרבניים מתבקשת להעביר צו זה לכל הרכבי ההקדשות בבתי הדין הרבניים ולכל נאמני ההקדשות הדתיים הרבניים.

ה.  פרקליטות המדינה רשאית להגיב לצו זה בתוך חמישה־עשר יום.

ו.   הצו יעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בערעור זה או עד למתן החלטה אחרת.

ז.   צו זה מותר בפרסום.

ניתן ביום ו' בכסלו התשפ"ב (10.11.2021).

הרב מיכאל עמוס                           הרב שלמה שפירא                            הרב צבי בן יעקב

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה בהחלטתי מכ"ו בתמוז התש"ף (18.7.2020) קבעתי כדלהלן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון שניתנה

בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ו (28.7.16) פסק בית הדין כי הבעל [פלוני] (להלן: הבעל) ישלם לאישה [פלונית] (להלן: האישה) סכום של

החלטה בפנינו בקשת האב לקביעת משמורת. תיאור העובדות: הצדדים נישאו ביום י"ד בכסלו תש"ע (1.12.09) ומנישואין אלו נולדו שני ילדיהם

פסק דין בפני בית הדין בקשת האב לחתום על צו לרישום הבן [מ] לבית הספר בבודפסט. האב  מתגורר  שם עם

פסק דין לפנינו תביעת האיש לחלוקת רכוש ותביעת האישה לכתובה. הצדדים נישאו ביום י"ב בסיוון תשס"ז (29.5.2007). מנישואין אלו נולדו

פסק דין בפנינו בקשה לאכיפת הסכם גירושין, ומנגד טענה לחוסר סמכות ביה"ד. א.  רקע עובדתי וטענות הצדדים הצדדים התגרשו כדמו"י

החלטה בפני ביה"ד תביעת האב, להורות לאם להשיב את שלוש בנותיהם של הצדדים להתגורר באזור אשקלון, מקום מגורי הצדדים בתקופת

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים מיום כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020) המורה על העברת עניינם של

פסק דין הדיון שלפנינו עוסק בשאלת סמכות השיפוט של בית-הדין לדון בענין מזונות האשה.בתאריך כ"ה תמוז התשס"ח, (27/7/08), פתח התובע

פסק דין לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות, על החלטת ראש הרכב בית הדין להקדשות בירושלים, הרב מנחם האגר, בתיק 840577/1,

החלטה לאחר עיון בבקשת המערערת על מרכיביה השונים אני מחליט ומורה כדלהלן: א.         נוכח הפקדת הערובה להוצאות שעליה הוריתי תקבע

פסק דין בפנינו בקשה לקביעת מעמד אישי של הקטינה [פלונית], בתה של המבקשת. לאחר עיון בחומר שבתיק ובמקורות ההלכה, קובע

החלטה בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. רקע הצדדים נישאו זה לזה בתאריך ט' בחשון תשס"א (7.11.2000). מנישואין אלו נולדו לצדדים

פסק דין לפנינו בקשתה של האישה לביטול הסכם הגירושין שנעשה בין הצדדים במועד סידור הגט בפני הרכב דנן ביום ט"ו

החלטה לפניי בקשה ובקשה חוזרת להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי בעניין הסדרי השהות של הילדים עם הוריהם.

החלטה הוגשה לבית הדין בקשת משטרת ישראל לקבל לידיה את כל המסמכים הקשורים לתיק 162787/18, להלן העתק הבקשה: […] קודם

החלטה בפנינו תביעת אם להסדרת הסדרי שהות ומשמורת. הצדדים גרושים מיום כ"ו בסיון תשע"ד (24.6.14). לצדדים שתי בנות בגילאי שש

פסק-דין רקע האשה תובעת מהאיש סך של 29,900 ₪ בגין חלוקת רכוש הצדדים, השבת כספים שהבריח הגרוש. מדובר בנישואין קצרים

בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ת"א (להלן: בית דין קמא) מיום ט"ו באלול תשע"ט (15.9.19), העוסק בעניין

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשת האב לתשלום הוצאותיו, לאור פסק דינו של בית הדין מיום כ"ג בכסלו תשע"ח (11.12.17),

החלטה הערעור שלפנינו לפנינו ערעורם של הצדדים על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו שדחה את בקשתם

פסק דין הערעור לפנינו הוא לבטל את פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב מתאריך ה' במרחשוון תשע"ד (9.10.2013)

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים. לפני בית הדין האזורי עמדה תביעת גירושין של הבעל וכנגדה

החלטה ביום כ"ג בתמוז התש"ף (15.7.2020) הוריתי בין השאר על תגובת המשיב לבקשות המערערת לעיכוב ביצוע החלטות שחייבו אותה בקנסות

פסק דין א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי שקבעה "בדבר עקרוני ומהותי כזרם

פסק דין בתיק שלפני יש לסדר גט שני לחומרא מחמת ספק בכתיבת השמות. השאלה המתעוררת היא האם צריכים לכתוב גט

פסק דין בבית הדין הוגשה בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה [נ'] ז"ל. בתחילה היה נראה שמדובר במקרה רגיל שבדומים

פסק דין לפנינו בקשה לבירור מעמדם האישי של המבקשים. כמו כן בפנינו בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתיר בדיקת

החלטה לפנינו בקשה שהוגשה ביום הדיון שנקבע בתיק מזונות, לתת החלטה בבקשה שכותרתה "בקשה לביטול קידושי הצדדים ו/או לזיכוי גט."

החלטה בפנינו הודעת משרד הפנים שזכאותה של המבקשת לעליה היא על פי סעיף 4א – ילד ליהודי (אב), כמו כן

החלטה לפנינו בקשה נוספת של המבקש. טרם נסקור את הבקשה נזכיר את האמור בהחלטה קודמת שנתן אחד החתומים מטה ושהמבקש

פסק דין בפני בית הדין תביעת הבעל לשיתוף ספציפי בדירות הרשומות על שם האישה. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 5.5.94

פסק דין בפנינו תביעת הגרוש לאכיפת הסכם מכר בדירת הצדדים לרכישת חלקה של הגרושה בדירה. הרקע לתביעה המדובר בצדדים שהתגרשו

פסק דין למעשה, עומדת בפנינו תביעת האשה בתיק שונות (82592/20) לפס"ד הצהרתי שאין האשה חייבת להשיב לבעל לשעבר סך 87,155

פסק דין בפנינו תביעה לחלוקת רכוש. רקע עובדתי הצדדים הכירו וחיו חיי זוגיות משותפים עוד לפני נישואין. ביום 6.4.2016 חתמו

החלטה בקשה דנא לפניי בקשת רשות ערעור שנייה באותו עניין שעימה – וכדי לאפשרה למעשה – בקשה לעיון חוזר בהחלטתי

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת – הבהרת בית הדין האזורי מתאריך י"א במרחשוון ה'תשע"ח (31.10.17) שלפיה פסק הדין המקורי

פסק דין הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין האזורי הקובעת את איזון הנכסים שבין הצדדים. מוקד הדיון הוא בשלוש

פסק דין רקע הצדדים התגרשו ביום ה' בשבט התשע"ד (06/01/2014) ולהם ילדה אחת ילידת 18/6/12 ביום הגירושין כבת שנה וחצי.

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ט בטבת התשפ"א (13.1.21) שבו חויב המערער, בדין

פסק דין בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך ג' בכסלו תש"פ (1.12.2019) שלפיו, חויבה המערערת בדמי

החלטה בפני ביה"ד טענת האישה בעניין חוסר סמכותו של ביה"ד לדון בטענה שהועלתה בכתב התביעה בעניין ההלוואה שנתן אבי האיש

החלטה דיון בעניינם של הצדדים קבוע לכ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020). מועד זה הוא השלישי שאליו זומנו הצדדים: המועד הראשון נדחה

פסק דין אתמול בתאריך ט"ז אלול תשע"ח 27/8/2018 נשלחה החלטת בית הדין ונשמטו ממנה כמה משפטים משמעותיים. ולפיכך החלטה הנ"ל

פסק דין* הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך י"א בסיוון תשנ"ג (31.5.1993) ולהם שלושה ילדים קטינים. הצדדים פרודים מיום כ"ה

פסק דין בפני ביה"ד תביעת האיש בגין טענתו לגביית מזונות כפולה ע"י האשה, הן ממנו והן מהמל"ל באופן שיצר חוב

פסק דין בפנינו בקשתה הבהולה של האם ותגובתו של האב בעניין רישומם של הקטינים לבתי ספר. זמן הרישום חולף עובר

החלטה לאחר העיון בתגובת המשיב באתי למסקנה כי אכן יש לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי, שעניינה בעיכוב החלטתו של

פסק דין הערעור לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי להפחית מזונות הילדים ולקבוע שדמי

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר