טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

אי־פסלות דיין אך בגין פגיעה ב'מראית פני הצדק' בשל היכרותו עם אבי המשיבה ובלי חשש ממשי למשוא פנים

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

971962/5

בפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא
הרב א' אהרן כץ
הרב אליהו הישריק

תאריך:

כ"ד בטבת התשע"ט
1.1.2019

הנידון:

אי־פסלות דיין אך בגין פגיעה ב'מראית פני הצדק' בשל היכרותו עם אבי המשיבה ובלי חשש ממשי למשוא פנים

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ טו"ר חנינא קושלבסקי)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד לאה אליאב)

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת הרב [י'] שלא לפסול עצמו מדיון בתיק זה, לאור העובדה כי הרב [י'] השתתף בשמחת חתונת המשיבה היות שהוא מכיר את אביה – הרב […]

לפנינו גם תשובתו – החלטתו של הרב [י'] הכותב:

אכן לא אכחד כי בדיעבד אולי טוב היה שלא הייתי משתתף בחתונה זו כלל, ואף אם הגעתי אליה נעשתה בשעה מאוחרת.

אולם אין די בחוכמה שבדיעבד. כעת עליי לקבל החלטה המאזנת בין חובתי כדיין בתיק הספציפי שלפניי, לבין הדאגה להגנה על אינטרס מראית פני הצדק.

מלאכת שיקולי האיזון היא בין שני צדדים: בין הסתלקות מן התיק משיקולי 'מראית עין', כפי שכותב המבקש – מצד אחד, ובין פגיעה, בלי עילת פסלות מהותית, בהליך המשפטי שהתנהל עד כה ועיכובו מלהמשך תוך עינוי דין – מצד שני.

לאחר ששקלתי את העניין ואף התייעצתי עם הלשכה המשפטית של בתי הדין הרבניים, אני סבור שלא יהיה זה צודק שאמשוך ידי מלדון, בייחוד לאור העובדה שהמבקש עצמו מודה שאינו חושש חשש אמיתי למשוא פנים, כאמור.

בשקילת שני הצדדים שעל כפות המאזניים אני סבור אפוא שעליי להמשיך במלאכת השיפוט ולהביא את הסכסוך שבין הצדדים לידי סיום, לטובת המשפחה כולה.

לאור זאת דחה הרב […] את בקשת הפסילה.

על כך הערעור שלפנינו.

שמענו את דברי המערער ואת תגובת ב"כ המשיבה ודעתנו לדחות את הערעור.

כבר האריך עמיתנו הרב אליהו הישריק בשני פסקי דין חשובים – בתיק מס' 1105312/1 ובתיק מס' 1071670/1 – בנסיבות המצדיקות פסילת דיין וקבע מסמרות בהגדרת סעיף 19א לחוק הדיינים האומר כי "דיין לא ישב בדין אם מצא מיוזמתו או לבקשת בעל הדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

בדבריו שם האריך וכתב שיש צורך בנסיבות ברורות, ונטל הוכחת האשמה החמורה כי לדיין ישנו "'מניע' משלו לניהול המשפט ולתוצאותיו" – על הטוען כנגד חזקת הכשרות של המעשה השיפוטי. וככל שלא הוכח הדבר בדרגת נתונים וראיות שהפרשנות להם אינה ניתנת להבנה בשתי פנים, אין לערער כנגד חזקת הכשרות של הדיין.

הוסיף וכתב:

'מראית פני הצדק' חשובה ויכולה בנסיבות מסוימות לבסס את קיומו של החשש הממשי למשא פנים, אך אין היא בפני עצמה עילה לפסילת דיין או שופט.

לאור זאת, לאחר ששמענו את טענת הצדדים, ובהכירנו את הלוך הרוח בין רבנים הנוהגים לאחל ברכות זה לזה באירועי שמחה, בידיעה כי מקוים בהם "בתוך עמי אנכי יושבת" אך אין זו קִרבה העלולה לגרום למשוא פנים שלא כהלכה, איננו מוצאים עילה לפסול את הרב [י'] מלהמשיך לדון בתיק זה.

עם זאת, היות שממילא הרב [י'] אינו מכהן עוד בבית הדין הרבני […] ומתוך רצון לייעל את הדיון ולאור העובדה כי הרב [א'] עסק בתיק זה, הננו מעבירים את המשך הדיון בפרטים המעטים שנותרו בו להכרעת הרכב הדיינים […] ומבקשים כי ידונו בו בהקדם.

פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטי הצדדים.

הרב דוד ברוך לאו – נשיא

אנו מסכימים.

הרב א' אהרן כץ                        הרב אליהו הישריק

נפסק כאמור.

ניתן ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1.1.2019).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא            הרב א' אהרן כץ                      הרב אליהו הישריק

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

החלטה יצוין לפסק הדין מיום ד' כסלו תשפ"ב (08/11/2021) ועפ"י הסיפא לפסק הדין, להלן השלמה באמצעות החלטה הקובעת את סיום

החלטה בפסק דיננו נקבע מפורשות כי אין צו להוצאות. כידוע אין בית דיננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו עצמו

החלטה בפניי בקשת התובע לחייב את הנתבעת בדמי שימוש בהיותה דרה בדירת הצדדים זמן רב. כמו כן בפניי תגובת הנתבעת,

החלטה פורום נאות הצדדים מתעצמים ביניהם מהו הפורום הנאות לפניו ידונו נושא מזונות אישה ורכוש הנמצא באיטליה. להלן רקע הכרחי:

בפנינו תביעת האישה לחייב את בעלה לשעבר בכתובה ופיצויים. תיאור המקרה עסקינן בבני זוג שנישאו זה לזה בשנת 2013, ולאחר

פסק דין בפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (הרכב ב) מיום כ"ה באדר

לבית הדין הוגשה תביעת אישה לאכיפת הסכם גירושין שאושר בבית הדין, וקיבל תוקף של פסק דין. התקיים דיון לבירור התביעה.

לפני בקשה לאישור מעמד אישי, המבקשים נישאו בחופה וקידושין כדת משה וישראל, בעקבות מחלה וטיפולים רפואיים שעברה האישה אינה יכולה

פסק דין בתיק זה ניתן פסק דין ביום כ"ו בתשרי תשע"ד (30/9/2013) ובו נפסק: "תביעת הגירושין נדחית. תביעת שלום־הבית מתקבלת".

פסק דין לפני ביה"ד עומדת בקשת האב מתאריך י"ג באדר ב' תשע"ו (23.3.2016) להסדרי ראייה זמניים לחג הפסח בינו לבין

החלטה לפנינו בקשת מר [פלוני] לביטול צווים שניתנו לבקשת גרושתו והאוסרים כל דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו או על שם

פסק דין התנהלות בית דין קמא בקביעת הסדרי השהות לפני בית הדין מונח ערעור של האב הנוגע להתנהלות בית הדין

פסק דין א.   הבקשה שלפנינו והרקע לפנינו בקשה להבהרת פסק דינו של בית דיננו (בהרכבו הקודם) בעניינם של הצדדים, הבהרה

החלטה לפניי בקשתה של המערערת שבה נטען להפרת צו ההרחקה שניתן במסגרת פסק דינו של בית דין זה ושאסר על

פסק דין עניינה של החלטה זו – הכרעה וסיום חלוקת הרכוש. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.5.2006 ולהם 3 ילדים.

פסק דין הצדדים הנ"ל נישאו זה לזה כדת משה וישראל ביום כ"ב בשבט תשי"א, ונולדו להם חמשה ילדים. הם הסתכסכו

פסק דין לפנינו בקשת האישה לאשר את הסכם הגירושין של הצדדים ולתת לו תוקף פס"ד. הצדדים כתבו הסכם גירושין בכתב

החלטה ביום כ"ג באייר התש"ף (17.5.2020) קבעתי בהחלטתי כדלהלן: לפניי בקשת המערער לפטור אותו מהערובה להוצאות המשפט […] את עניינם

פסק דין הוגש בפנינו ערעור על בקשה לפסילת הרכב ביה"ד האזורי בחיפה.  בהחלטת ביה"ד האזורי מיום ג' סיון תשע"ט 6/6/19

החלטה עניינם של הצדדים נדון בבית דיננו לפני כשנה. הצדדים ערערו שניהם על פסיקתו של בית דין קמא שפטר את

פסק דין רקע ביום י"ד אב תשע"ח (26/7/18) פתחה בביה"ד דנן הגב' ב' ומר א' בקשה להיתר-נישואין. בדיון שהתקיים בהרכב

פסק דין בפנינו תביעת כתובה של האישה בסך של 260,000$ (כ-850,000 ש"ח).        הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בנובמבר 2018, נישואין קצרים

פסק דין רקע והליכים בפנינו טענות הצדדים בנוגע לחיוב דמי שימוש עבור תקופת המגורים של האם והבנות עד למכירתה. הצדדים

פסק דין (נימוקים) בירור העובדות עומד בפנינו מקרה עגום בו אנו נדרשים לברר כשירותה של אשה לקבל גיטה. המדובר באשה

פסק דין רקע כללי עניינם של הצדדים על הסתעפויות שונות שלו מונח לפנינו וממתין להכרעתנו זה זמן. לא בכדי הוא

החלטה בהחלטה מיום כ"ז באב התשפ"א (5.8.2021) קבעתי כי אף שמן הדין אין מקום לשמוע את ערעורו של המערער, שכן

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ב באייר תשע"ח (7.5.18) אשר דחה את בקשת המערערת לדחות

פסק דין וַיִּמְלְאוּ ארבעים שנה לכניסתו לתוקף של חוק הנאמנות, התשל"ט–1979. ויהי בשנת הארבעים ואחת שנה, וַיֻּגַּד לרשם ההקדשות "אֲשֶׁר

פסק דין (נימוקים) נימוקי פסק הדין שלפנינו עניינם תביעת האב להורות על קיזוז קצבת התלויים אותם מקבלת האם ישירות לחשבונה

פסק דין בפני בית הדין תביעת הבעל לשיתוף ספציפי בדירות הרשומות על שם האישה. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 5.5.94

פסק דין מבוא בפנינו מחלוקת בין הצדדים בענין מקום הדיון בתביעת האשה לגירושין. הצדדים אזרחי ישראל ונישאו בישראל בשנת 2006

פסק דין בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ב (5.7.2012) הגיש הבעל תביעת שלום בית ולחילופין גירושין. בכותרתה של התביעה נכתב: "מהות התביעה

פסק דין א.         לפנינו ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי באר שבע[1] שקבע כי תביעותיו של המשיב

החלטה לפנינו תביעת המבקש מר [א']. רקע ועובדות מדובר בנכס בשכונת […]. הנכס שימש לצורך ישיבת [פלונית]. הנאמן היה הרב

פסק דין בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 15.3.12, ומנישואין אלה נולדו לצדדים שתי בנות:

פסק דין בפנינו – מחד, תביעותיו של הבעל : לחייב את האישה לקבל את גיטה, לקבוע כי איבדה את זכאותה

פסק דין דעת הרב אליהו אריאל אדרי לוז המחלוקת בין הצדדים נעוץ בפרשנות סעיף 23 להסכם הגירושין, זו לשון הסעיף:

החלטה לפניי בקשת המשיבה לקביעת מועד דיון "במיידי" כלשונה, בעניינם של הצדדים. המשיבה מלינה על דחיית הדיון בעניינם של הצדדים

פסק דין פסק דין זה הוא המשך להחלטות קודמות שניתנו בעניינם של הצדדים, וענינו חלוקת רכוש בהקדם הבהרה בענין הסמכות.

החלטה בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני בפ"ת (להלן: בי"ד קמא) מיום ט' באייר תש"פ (3.5.20), הקובעת את סמכות

פסק דין רקע עובדתי לפני בית הדין בקשה לקביעת יהדותו של הקטין-המבקש שבכותר. אם הקטין הציגה מסמכים לפיהם קיבלה תרומת

החלטה מוקד הדיון בפסק הדין שלפנינו הוא הדירה בחיפה אשר רשומה על שם הבעל. האישה דורשת מחצית מהדירה לאור הלכת

פסק דין בפני ביה"ד תביעת כתובה ותוספת כתובה בסך 180,000 ש"ח. ביה"ד בדעת רוב, מחייב את הנתבע בדרך של "דין

פסק דין רקע-עובדתי הצדדים נישאו זל"ז ביום 2017 5.4, כדמו"י. לשני בני הזוג אלו נישואין שניים. לאשה ילדה בגירה מנישואיה

החלטה הבקשות שלפנינו לפנינו צבר בקשות ותגובות של שני הצדדים הדורשות החלטה טרם הדיון בעניינם. בתמצית נאמר כי המערער מבקש

פסק דין רקע בני הזוג הופיעו בפני במסגרת אישור הסכם גירושין. דובר על ליבם לבחון שוב את דרכם ולשקול לשוב

פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על החלטת בית הדין האזורי פתח תקווה [הרכב א] לדחות את

החלטה סמכות בית הדין הרבני לדון בעניני הרכוש, משמורת, הסדרי הראיה, מזונות האשה והילדים שנכרכו בגירושין. תיק הגירושין נפתח ביום

החלטה לפניי בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש בא כוח המערערת ביום ו' באדר א' תשע"ט (11.2.19) נגד החלטת בית הדין האזורי

פסק דין[1] הקדמה התיק שלפנינו הוא מורכב, קשה ונדיר, והוא המקרה החמור ביותר שראה וחזה בית דיננו במשך שנים רבות

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר