טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

אי־סתירת פסק דין בשל ראיות חדשות שעניינן חוות דעת של 'מומחה מטעם'

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

1201276/4

בפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

תאריך:

כ"ז בתמוז התש"ף
19.7.2020

הנידון:

אי־סתירת פסק דין בשל ראיות חדשות שעניינן חוות דעת של 'מומחה מטעם'

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד שמעון בר־לב)

צד ב':

פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אסתר פז קניאר)

החלטה

רקע

בט"ו בתמוז תש"ף (7.7.20) נתן בית דיננו, בהרכבו המלא שפסק את דינם של הצדדים והכריע בדבר מהימנות ההסכם שהציגה המשיבה ואי מהימנותו של ההסכם שהציג המבקש (בפסק הדין: המערערת והמשיב בהתאמה), פסק דין שבו דחה את בקשת המבקש כי נורה לבית דין קמא לדון בבקשתו לסתירת הדין, דינו של בית הדין הגדול, ולעיכוב ביצועו.

עיקרו של פסק הדין נסוב על סוגיית הסמכות וסדרי הדין והבהיר כי צדק בית דין קמא בקביעותיו כי אין הוא רשאי לדון בבקשה ממין זה בנוגע לפסק דיננו שלנו וכי אם מוגשת בקשה כזו עליה להיות מוגשת לבית הדין הפוסק, בענייננו – בית הדין הגדול.

עם זאת נגענו בדברינו גם בגוף טענותיו של המבקש, במגמה ברורה שלא להיראות כמי שמייעצים לו כביכול להפנות את הבקשה לגופה אל בית דיננו, היינו כדי שלא ישתמע מאומרנו כי צדק בית דין קמא בדבריו כי הסמכות שלנו היא ולא שלו כי בבקשה לגופה מכל מקום יש מקום לדון והשאלה היחידה היא שאלת הפורום המתאים לכך מצד דיני הסמכויות וסדרי הדין.

הבהרנו משום כך כדלהלן:

אף שהחלטה זו אינה עוסקת בבקשה לסתירת הדין לגופה אלא, כאמור להלן, בבקשה להורות לבית הדין האזורי לדון בה – כי לכאורה ניסה המבקש גם להוליך שולל את בית הדין האזורי בתיאור המרמז כביכול כי עיקרו של פסק דיננו הושתת על תוצאותיהן של בדיקות הפוליגרף, בעוד האמת היא כפי שנאמר בפסק הדין גופו כי המסד והמשען לפסק דיננו היה ניתוח כלל העובדות, הטענות ונוסחי ההסכמים שבתיק, שמהם עלו כפורחות קביעותינו החמורות בנוגע לזיוף ההסכם בידי המבקש או בידי מי מטעמו, כל זאת ללא הסתמכות על בדיקת הפוליגרף. רק לאחר מכן הובאה בדיקת הפוליגרף שאיששה את ממצאינו ומסקנותינו למעלה מן הצורך […]

עיקרה של הבקשה […] כי נוכח האמור בפסק דיננו בנוגע לבדיקות המז"פ עולה כי עד עתה, ועד בכלל, לא נמצאו ממצאים מדעיים המאפשרים את הכרעת הדין במקרה כשלפנינו. המבקש אף קובע כי בכל הכבוד לבית דין קמא ולבית דיננו בדיקה מדעית מהימנה עדיפה על בדיקותינו. נשוב ונעיר על הרמז המטעה כי ממצאי בדיקות כלשהן – שאינם מספיקים – הם שאפשרו את הכרעתנו. כאמור לעיל, לא היא. המסד לפסק הדין היו עובדות שלא נזקקו לבדיקות כלשהן, והללו נעשו רק 'לרווחא דמילתא' כ'יהודה ועוד לקרא'.

מכל מקום, לדברי המבקש, בהתאם לגישתו ולטענתו האמורה פנה הוא לבדיקה פורנזית במכון שלטענתו מצליח גם במקומות שבהם נכשלות בדיקות המז"פ. לדבריו, שאליהם מצורפים ממצאי המכון המדובר, העלתה בדיקתו של מכון זה מסקנה שונה מזו שעלתה בפסק דיננו.

ושוב נעיר על האמירה התמוהה שייתכן שאינה אלא ניסיון הטעיה כפול ומכופל, של המכון המדובר ושל בית הדין: לא ברור אלו מסמכים הגיש הלה למכון זה, הרי ההסכמים שהוצגו לבית הדין, ובתוכם ההסכמים שהציג המבקש, שלטענתו הם ההסכמים המקוריים, נותרו תחת ידינו והועברו להנהלת בתי הדין כדי שתפנה לגורמים המוסמכים לשקול נקיטת אמצעים פליליים בגין זיוף מסמך והגשת מסמך מזויף כראיה לערכאה שיפוטית, לבית הדין! אולי הגיש הלה למכון זה עותק מזויף נוסף של ההסכם שהגיש הוא וכן עותק – או מה שנחזה כעותק – של ההסכם שהגישה המשיבה. משלא קיבל המכון את המסמכים שהוצגו לבית הדין שעליהם נטען שהם מקוריים, לא ברור מה הם המסמכים שבדק, ערכן ותועלתן של בדיקתו ושל חוות דעתו מוטלים לכאורה בספק רב, בלשון המעטה, בנוסף לחולשתה של חוות דעת מוזמנת שניתנה לבקשת מי שבית הדין קבע שהוא זייפן ושנתפס גם בשקרים נוספים כמתואר בפסק דיננו – וכאמור עולה מאליה גם הסברה כי שמא הפניית הבקשה לסתירת הדין דווקא לבית הדין קמא שמטבע הדברים מצוי פחות בפרטים אלה שבפסק דיננו לא נועדה אלא כדי לנסות ולהטעותו.

ההליך הנוכחי

המבקש בחר מכל מקום לשוב עתה ולהגיש את בקשתו לסתירת דיננו ולעיכוב ביצועו, הפעם אל מי שמוסמך לכך – אל בית דיננו, תוך התעלמות מן האמור. זו זכותו כמובן, האמור היה כהערה ולא כפסיקה שדחתה את בקשתו של המבקש לגופה, אך בבד עם הקביעה כי מצידו של המבקש – זכותו היא להגיש את בקשתו אלינו, רשאים אנו ואף חייבים להחליט הפעם לגופה של בקשה ושלא להתעלם גם מעובדת הטרחת בית הדין פעם אחר פעם בהליכי סרק – ונזכיר כי לבקשה דנן קדמו לא רק הבקשה התמוהה שהוגשה לבית דין קמא והערעור התמוה על דחייתו אותה אלא גם בקשה שהוגשה לבית דין קמא לעיון חוזר בהחלטה שבה דחה את הבקשה התמוהה הראשונה ולכל אלה קדמה גם בקשה קודמת לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית דיננו ושתלתה עצמה בנימוקים אחרים. הטרחה בהליכי סרק היא אולי 'זכות' – במובן הצר של מונח זה הבוחן את הוראות החוק והתקנות ואת ההגדרות היבשות שבהם לזכות לפנייה לערכאות השונות, הגדרות שאינן יכולות לכלול את היות או אי־היות ההליך הליך סרק, מה שנקבע בכל מקרה לגופו לפי תנאיו ולפי שיקול דעת – אך יש לזכות זו מחיר ובצידה גם 'זכותה' של ערכאה שיפוטית לא רק לדחות את התביעה או הבקשה אלא גם לחייב בגינה בהוצאות משפט שיביאו בחשבון גם את היות ההליך הליך סרק ואת הטרחת בית הדין בחינם.

כפי שציטטנו נשוב ונאמר:

פסק דיננו נסמך בעיקרו על ניתוחן של ראיות ועובדות רבות העולות מתוך החומר שבתיקי הצדדים, ההסכמים עצמם, הטענות, הנסיבות וכו' לא על חוות דעת זו או אחרת. משנקבעו קביעותיו של פסק הדין לא על יסודן של בדיקות וחוות דעת – ולא משום שאין אנו זקוקים להן לשם ניתוח מקצועי של מסמך החשוד כמזויף, אדרבה בנקודה זו הערנו על בית דין קמא שניסה לנתח ניתוח כזה בעצמו, אלא משום שיש די ראיות חיצוניות התומכות במסקנתנו – אין בכוחה של חוות דעת זו או אחרת לסתור את מסקנתנו רק משום שלפי הנטען כותבה הוא מומחה יותר מכותבי חוות דעת אחרת, אלא אם אפשר יהיה להניח שמסקנות חוות דעתו יהיו בבחינת 'ראיית זהב' שבכוחה לדחות את כל יתר הראיות.

ראיית זהב כזו אין בבקשה שלפנינו, וספק אף אם ראיית נחושת יש בו, שמא ראיית כסף אך "כסף סיגים מצֻפה על חרשׂ" (משלי כו, כג) שעליו נאמר (שם כג–כה, כח) – ובענייננו בנוגע למבקש – "שפתים דלקים ולב רע […] ובקרבו ישית מרמה, כי יחנן קולו אל תאמן בו […] לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה". סיפא זו בעניין חינון הקול וחלקת השפתיים נוגעת גם לדמעות התנין שמזיל המבקש בבקשתו "בוכה לילות כימים על הנאמר עליו בפסק הדין, כאיש דתי ואמון על בורא עולם".

לא זו בלבד שהערנו על טיבה של כל ראיה ממומחה מטעם, שפעמים רבות אף היא ראיית כסף – "הכסף יענה את הכל" (קהלת י, יט), שהלוא מומחה כזה "בעליו עמו" ו"שכיר הוא בא בשכרו" (שמות כב, יד), אלא שכפי שכתבנו אף לא יכולה להיות ראיה כנדרש בענייננו שכן המסמכים כולם עותקים מצולמים הם וחסרים את האפשרות לזיהוי מקור או זיוף על פי סוג נייר ודיו וכיוצא באלה. אופיו היחיד האפשרי של ניתוח המסמכים עצמם בהקשר זה, וכזה הוא אף הניתוח שהציג המומחה המדובר הוא ניתוח מעין גרפולוגי, שאף אם נניח שהוא מתחומי התמחותו של המומחה המדובר – ולא כך נראה מהאמור בראש חוות דעתו וכמקובל בנוגע להשכלתו וניסיונו – אינו ראיה מוחלטת מעצם טבעו. קל וחומר שבענייננו שבו ניתוח הגיוני של מקומות הרווחים והמחיקות, שכשלעצמו אינו מתחום המומחיות האמור אלא מתחום התמחותו של בית הדין, מעלה מסקנה הפוכה משל אותו מומחה, ולא למותר לציין כי ניתוח גרפולוגי קודם שהוגש בשעתו לבית דין קמא אף הוא העלה מסקנה שונה ואם לו לא ניתן משקל בשל היותו גם הוא של מומחה מטעם (התם – מטעם המשיבה) הוא הדין והוא הטעם לחוות הדעת דהשתא.

כדוגמה נציין כי המומחה המדובר עצמו עסק בין השאר באחת הראיות שמגופן של המסמכים, והעלה השערה כי ו' המצויה במקום י' במילה "תימכר" והמחזקת את הסברה כי במקור נכתב "תועבר", אינה אלא י' ש'התקשטה' בלכלוך. מדובר לכל היותר בהשערה שבשום אופן אינה טובה יותר מהשערתנו שלנו כי אכן מדובר בו', וזאת בלשון המעטה. כאלה הן גם שאר האמירות בנוגע לאותיות השונות המבחינות בין המסמכים השונים – השערות אפשריות, לא ראיות וודאי שלא כאלה היכולות להוות משקל נגד לשהובא בפסק הדין, כך אפילו היה מדובר במומחה אובייקטיבי לגמרי ועל אחת כמה וכמה במומחה מטעם.

כאמור לו היה גם פסק דיננו מיוסד על השערות מאותו סוג היה אולי מקום לטעון נגדו ולהציג השערות אפשריות אחרות, אף שגם אז הייתה הדרך רחוקה מלהגדירן 'ראיות חדשות' שהלוא אין אלה אלא השערות וכל שהתחדש בהן בפן הראייתי הוא הטענה כי הן מקובלות על מומחה זה או אחר. אך כיוון שעיקרו של פסק הדין אינו בנוי על כאלה, אין כלל מקום לבחון את הטענות וה'ראיות' החדשות והמצויות במישור זה.

סוף דבר:

דין הבקשה לסתירת הדין ולעיכוב ביצועו להידחות על הסף תוך חיוב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בגין הטרחת בית הדין שוב ושוב בהליכי סרק שברי שהמבקש הנוקט אותם יודע את היותם הליכי סרק וניסיונות נפל להקים לתחייה את ההסכם המזויף שהגיש ושבטלותו נקבעה בפסק דיננו.

מסקנות ומתן הוראות

לפיכך אני מורה כדלהלן:

א.         בקשת סתירת הדין ועיכוב ביצועו נדחית. התיק ייסגר.

ב.         המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח בגין הליך זה.

ג.          החלטה זו תדוור, מלבד לצדדים, למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

ד.         החלטה זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום כ"ז בתמוז התש"ף (19.7.2020).

הרב שלמה שפירא

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין לפנינו בקשה למתן הוראות. הצדדים טענו בכתב ובעל פה, והגישו את סיכומיהם. להלן נרחיב בטענותיהם וטיעוניהם. המשותף לכולם

והמסתעף מזה לגבי חזרת האב מהכרתו וכמה סייגים בדין יכיר ופסולי עדות בקידושין לכבוד מורינו ורבינו הגאון הגדול הרב יהודה

החלטה א.   הבקשה שבפנינו לפנינו תלויה ועומדת זה חמישה חודשים בקשת גב' [פלונית] למינוי מומחה חוקר לשם יישום פסק הבוררת

פסק דין לפנינו בקשת המבקשת לאכיפת הסכם ממון. תיאור העובדות במהלך הנישואין חתמו הצדדים ביום ט' בתמוז תשע"ז (3.7.17) הסכם

החלטה ביום כ"ג באייר התש"ף (17.5.2020) קבעתי בהחלטתי כדלהלן: לפניי בקשת המערער לפטור אותו מהערובה להוצאות המשפט […] את עניינם

החלטה בפנינו בקשת בא כוח הבעל למתן החלטה, ונראה כי לא הושגה הסכמה כוללת בין הצדדים, זאת חרף האמור בסיומה

החלטה בפני ביה"ד בקשה לסעד זמני במסגרת הליך יישוב סכסוך. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך 19.8.2012, ומנישואין אלה נולדו

פסק דין א.         לפני בית הדין מונחת תביעת האם למזונות ילדים. לצדדים שלושה ילדים קטינים. הבן הגדול יליד 10/2000 והבן

החלטה לפנינו בקשתו של המבקש ולפיה יתוקן צו הירושה של המנוח [פלוני]. לבקשה צורף צו הירושה שנתן הרכב קודם של

החלטה בפנינו בקשת ב"כ המשיבה מיום י' בסיון תשע"ט (13.6.19) לפסילת הרכב. הן אמת כי ב"כ המשיבה כבר טמן ברמ'ז

פסק דין לפנינו ערעורים הדדיים של הצדדים על פסיקת בית הדין הרבני האזורי תל אביב מי"ז בשבט התשע"ט (23.1.19) הקובעת

פסק דין בירור העובדות בפנינו בקשתה של האם להעתיק את מקום מגוריה מבאר שבע לאזור המרכז. הצדדים התגרשו לפני כארבעה

הרב יוסף גולדברגדיין בית הדין הרבני האזורי ירושלים מפורסם בבתי הדין שמנהג הספרדים לכתוב כל הברת ז שבורה באות ג'

פסק דין רקע בפני בית הדין בקשת הבן [פלוני] לקיום צוואת אמו המנוחה [פלונית] ז"ל, ומנגד התנגדות של הבן [אלמוני]

פסק דין א.         לפנינו ערעור שעניינו בהחלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב (הרכב יא) מכ"ז בסיוון התשפ"ב (26.6.22) שבה

פסק דין רקע ועובדות בפני ביה"ד עומדת תביעת האיש כנגד האישה להשבת סך של 100,000 ₪ צמוד למדד, בגין הפרת

החלטה בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 29.10.2020, ולהם 2 ילדים תאומים בני כשנה. בתאריך 14.7.22

פסק דין לפנינו בקשה לקביעת מעמד לזוג. הצדדים שלפנינו הוצגו בבקשה כמבקשת ומשיב, אך בפועל נהגו כמבקשים שמייצגים את אותה

פסק דין בפני בית הדין תביעת האב לביטול מזונות. ההורים התגרשו בתאריך ט' באדר ב' תשע"ד (11.3.2014). במהלך נישואיהם נולדו

החלטה רקע, גלגוליו של התיק שלפנינו והמחלוקת בדבר מקום הדיון בבית הדין האזורי ביום כ"א בשבט תש"ף (16.2.20) הוצגה לבית

החלטה בפני ביה"ד מונחת בקשתו של המערער לביטול החלטתו של בית דין זה מיום כ"ט באב תשע"ז (21.8.2017), החלטה שמהותה

פסק דין בדין שלפנינו נפסקו דמי המזונות בהסכמה לאחר שמיעת דברי הצדדים וקיום שיח נפרד עם כל אחד מהם. גובה

פסק דין (נימוקים) בבירור השמות שנעשה קודם סידור הגט אמר הבעל כי שמו מלידה [ר']. זהו גם השם המופיע בתעודת

פסק דין פתיחה האשה הניצבת בזה נישאה לבעלה בשנת תשנ"ד והתאלמנה בשנת תשס"ז. במהלך הנישואין נולדו שני זוגות תאומים, בן

החלטה בפנינו בקשת המבקשת להחלפת הרכב והעברת הדיונים להרכב אחר שידון בהם בהרכב מלא. בהתאם להחלטת בית הדין מיום ז'

החלטה לפניי בקשתה של עו"ד […] המנהלת המיוחדת לנכסי החייב – המשיב בהליך שלפנינו – בתיק פשיטת הרגל שבעניינו, המבקשת

נימוקים בהחלטה מיום י"ד אדר א' התשפ"ב (15.02.2022) החליט בית הדין בעניין רישום הילדה לשנה"ל הבאה כדלהלן: "בפני בית הדין

החלטה לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (להלן: בית דין קמא) מיום י"ב בטבת התשפ"א (27.12.20), שהעמידה

פסק דין בפני בית הדין סיכומי הצדדים בעניין המזונות. העובדות בקצרה הצדדים נשואים ולהם ארבעה ילדים, אחד הילדים בגיר וכן

פסק דין עניינו של פסק הדין שלפנינו בתביעת הגירושין שהגיש המבקש. תיאור העובדות: הצדדים נישאו בתאריך כ"ד באב תשל"ז (08.08.77)

החלטה נתקבלה תגובת בא כוח הבעל לדיון האחרון שהתקיים בפנינו ביום ד' באב תשע"ז (27.7.17). בתגובתו ממציא בא כוח הבעל

גירושין לאחר פירוד ממושך וביטול צו למדור ספציפי

החלטה רקע וטיעוני הצדדים בפנינו אחד התיקים הקשים, שבו אנו נדרשים להכריע בגורל משפחה שלא זכתה לשמור על ההרמוניה המשפחתית,

פסק דין לפנינו תביעה לחיוב גירושין, לפטור ממזונות ותביעת כתובה. רקע כללי הצדדים נישאו בתאריך י' באב תשע"ד (6.8.2014). בתם

פסק דין האשה מערערת על פס"ד של ביה"ד האזורי המחייב אותה להתגרש, וקובע שהבעל פטור מכתובה ותוספתה. לטענתה אין סיבה

פסק דין הצדדים הופיעו בפנינו ביום 24/8/20 בבקשתם לקבלת פסק דין לגירושין, על סמך הסכם לשלום בית ולחילופין גירושין אשר

פסק דין (נימוקים) בירור העובדות עומד בפנינו מקרה עגום בו אנו נדרשים לברר כשירותה של אשה לקבל גיטה. המדובר באשה

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ב בחשון תשע"ח (1.11.17), ומנישואין אלה נולדה באוקטובר 19 בת, וזאת לאחר שבני

פסק דין הופיע המבקש, האם המאמצת, וכן באת כחו טו"ר ג'ניפר ברנר. בדיון מיום 16.6.22 אמר המבקש כדלהלן: המבקש: נולדתי

פסק דין לפנינו ערעור האשה (להלן המערערת) על החלטת ביה"ד הרבני האזורי פתח תקווה בנוגע לסמכותו לדון בתביעת הגירושין של

החלטה רקע הגיעה משפחה לפני ביה"ד לצו ירושה על עזבון המנוח. המשפחה כוללת אשתו האלמנה, שתי בנות, וחמשה בנים, אחד

פסק דין רקע והליכים קודמים לפני בית הדין מונחת החלטת בית הדין האזורי ובקשתו להבהרה ולהנחיות לעניין התנהלותו בבקשת הצדדים

החלטה בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. רקע הצדדים נישאו זה לזה בתאריך ט' בחשון תשס"א (7.11.2000). מנישואין אלו נולדו לצדדים

פסק דין בתיק שלפנינו נידונה תביעת האיש על הלוואה שלדבריו האשה חתומה על שטר ההלוואה, והוא מבקש לחייבה במחצית החוב.

פסק דין בפני ביה"ד מונח ערעור האשה על החלטת ביה"ד האזורי הדוחה תביעתה לשלום בית ומחייבת אותה להתגרש. פסק דינו

החלטה אקדמות מילין אין ספק כי תיק זה איננו עוד תיק המונח בפנינו כבשגרה.  מעבר לעובדה שבני הזוג נידונים בפנינו

פסק דין בפני בית הדין תביעה להפחתת מזונות. חלוקת זמני השהות וסכום המזונות בעת הגירושין בהסכם הגירושין שנחתם ביום 04/07/2012

פסק דין לפנינו תביעת האיש לביטול הסכם הגירושין של הצדדים. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשלהי שנת תשס"א (1981). מנישואין אלו

החלטה עיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה ובבקשה למחיקתה על הסף, בתגובה לבקשה זו עצמה ובבקשה שהוגשה בדיעבד למתן ארכה

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר