טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

אומד דעת הצדדים בהסכם גירושין, הקניין ההלכתי הנדרש לשם סילוק

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

תיק מספר:

815302/20

בפני כבוד הדיינים:

הרב יוסף יגודה – אב"ד
הרב סיני לוי
הרב יעקב שרעבי

תאריך:

כ"א בסיון התשפ"ב
20/06/2022

הנידון:

אומד דעת הצדדים בהסכם גירושין, הקניין ההלכתי הנדרש לשם סילוק

צד א':

פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ליאת ורדניק ועו"ד שגיא בנאו ועו"ד אילן אוזן וטו"ר הרב יהודה ישכר שטרן)

צד ב':

פלונית

החלטה

הונחה בפנינו בקשה לסתירת הדין על פי תקנות הדיון המפורטות להלן:

קכח.חושש בית-הדין שטעה בפסק-דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי  בית-הדין לעכב את ביצוע פסק-הדין עד לבירור.
קכט.(1)בעל-דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית-הדין שדן בעניינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם.
 (2)המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה  לא הביא אותן בדיון הקודם.
  קל.(1)בית-הדין ידון בבקשה מבלי לשמוע שום צד ויחליט אם יש לדחות את הבקשה או  שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה.

בית הדין עיין בבקשת האיש בכובד ראש ומצא שיש לדחותה.

הרקע העובדתי מתואר בפסק הדין נשוא הבקשה. 

להלן נפרט בקצרה את הסיבה שיש לדחות את כל טיעוני האיש.

  1. האיש הסתלק מקניינו, ואין מועיל סילוק להקנות.
  2. סילוק אינו מועיל גם בשותפים, וכן בין בעל לאשתו.
  3. אף מעשה קניין לא מועיל לתקן לשון סילוק.
  4. אף אם באותה עת האיש לא היה בעל קניין, וסילוק מועיל, לא קנה אחר את הזכויות.
  5. הרישום של הדירה על שם האיש, היא קניין האיש, והאיש התכוון לקנות.
  6. במקום ספק – יד בעל השטר על התחתונה.
  7. חזקת הבעלות היא של האיש, כפי שמוכח בין היתר מהרישום בטאבו.
  8. אין כאן קניין סיטומתא, כיוון שההסכם אינו ערוך כדין, וחסרים פרטי הנכס.
  9. אף אם היה ברור ומפורש בהסכם שכוונת המשיב להעביר את בעלות הדירה לא היתה המבקשת קונה הדירה מאחר שלא היה רישום כחוק בטאבו.
  10. אין לכפות על כתיבת שטרות.
  11. אין לסמוך על יפוי הכח, באשר אינו קניין.
  12. לאשה מגיעה רק השבה של השקעתה, ואין לה חלק בדירה יותר מן האיש.

לאחר העיון בכל הנימוקים, סבור בית הדין שאין מקום לדון בבקשה לסתירת הדין. כפי שנקבע בסדרי הדין בית הדין דן בבקשה בלא לשמוע את הצדדים, ורק אם משתכנע שיש מקום לקיום דיון, קובע בית הדין דיון בו נשמעות טענות הצדדים.

דיון והכרעה

ראשית, יש להבהיר כי עובדתית, כפי הנראה האיש לא ידע בזמן הרישום שהעברת הזכויות לא הושלמה, למרות שידע גם ידע כי הדירה לאחר שנבנתה נמסרה לאם. כך שבוודאי לא התכוון שהרישום המוטעה יקנה לו בעלות. שהרי, האב קיים הסדרי שהות עם הילדים גרו עם האם בדירה, ולא ערער כלל על הדבר.

על מנת להסיר ספק,  בית הדין מבהיר שאין  כל ספק מה היתה כוונת הצדדים בעת עריכת ההסכם, וכי ברור שרק לאחר שנים האיש מנסה  לנצל טעות ברישום. לפיכך, בית הדין גם חייב בהוצאות. כפי הנראה, שוב הולך האיש אחר עצות שווא, ובכך משלה את עצמו ומזיק לעצמו עוד ואף לזולתו.

שנית – בית הדין מבהיר שרישום מוטעה, אינו מקנה זכויות, ואף לא מעמיד את האיש במעמד של מוחזק.

לענין טענת הסילוק –  בהסכם נכתב בהקשר זה בכתב יד כדלהלן:

מוסכם כי שני הצדדים יחתמו אצל הקבלן על ויתור וסילוק מהדירה. והדירה תחזור לקבלן עם חתימתם של שני הצדדים.

עוד צורף להסכם אישור הרבנים שאישרו את ההסכם מחוץ לבית הדין שנעשה קנין על כל סעיף בפני עצמו:

… הצדדים חתמו מרצונם החופשי על הסכם גירושין לאחר שקנינו מהם מהם בקאג"ס על כל ההסכם כמקשה אחת ועל כל סעיף בפנ"ע.

לאחר מכן אף נעשה קנין בפני בית הדין וההסכם אושר בתוקף פסק דין כמפורט בפרוטוקול הדיון בו אושר ההסכם, בתאריך כ"ז בשבט התשע"א (01/02/2011). נציין שבד"כ לשון של הקניין שנעשה בבי"ד כוללת לשון התחייבות.

בית הדין סבור שהויתור, סילוק והחזרת הזכויות בדירה הינה של שני הצדדים ביחס לקבלן ולא מהאיש לאשה, כפי שנראה שהבין האיש בבקשתו. אף שיש חיסרון בדיוקי הלשון של ניסוח ההסכם בנסיבות הענין יש להם תוקף. ניתן לפרש את לשון ההסכם שהסילוק והויתור מתייחס למחויבות של הקבלן, החברה המנהלת, לצדדים. אשר על כן, בכגון זו אין לשון סילוק פוגעת בתוקפו של הקניין שנעשה בנוסף . הצדדים קבלו קנין על האמור בהסכם, כמפורט בפרוטוקול הדיון בו אושר ההסכם, בתאריך כ"ז בשבט התשע"א (01/02/2011).

ותוספת הלשון "והדירה תחזור לקבלן" מתייחסת לזכויות הקנייניות ככל שהיו כבר לצדדים. עניין זה לא התבהר די הצורך, האם אכן הזכויות של הצדדים באותו שלב, היו קנייניות או חוזיות בלבד.

לא נאריך ונרחיב בדיני סילוק אלא נציין מעט בקצרה להסיר את טענת האיש.

המקור העיקרי הוא הברייתא המופיע בסוגיה בבא בתרא (דף מג ע"א) ואף בריש פרק הכותב.

והתניא, האומר לחבירו: דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה – לא אמר כלום! הכא במאי עסקינן – כשקנו מידו.

הדבר נפסק להלכה ברמב"ם בהלכות עדות (פרק טו הלכה ד) וכעין זה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ל"ז):

קרקע שבין שני שותפין שבא מערער להוציאה מתחת יד השותף, אינו מעיד לשותפו עליה אלא אם סילק עצמו ממנה וקנו מידו שנתנה לשותף…

יצוין שלפי שיטת רש"י והרשב"ם אף אם נעשה קנין על אמירתו "דין ודברים אין לי על שדה" אין צריך תיקון הלשון כפי שהוסברו הדברים באר היטב בדברי הרשב"ם (לא מופיע ברשב"ם שלפנינו) שהובאו בבית יוסף (חושן משפט סימן לז סעיף א):

בשקנו מידו. בקנין סודר דהשתא דאיכא קנין על תנאי זה אמרינן מגופה סליק נפשיה דקנין בכדי לא עבדי אינשי:

הנה מכך "דקנין בכדי לא עבדי אינשי" ודאי הקנין מתייחס לגופה של קרקע אף שלא נאמר במפורש בלשון. ועיין עוד בריטב"א קידושין (דף ו ע"בד"ה היכי דמי) בביאור הטעם דמהני קנין בלא תיקון הלשון.

אמנם מלשון הרמב"ם והשו"ע בעקבותיו וכן מלשון הטור נראה שצריך תיקון הלשון מכך שנקט בתוספת הלשון וקנו מידו "שנתנה לשותף".

מקור הדברים הוא בהגהות אשר"י (פ"ג סימן לט) ועיין גם בסמ"ע (ס"ק ז') שציין לזאת.

נראה שנידון דידן גם לשיטת הסוברים שצריך תיקון הלשון מתוספת הלשון בהסכם "והדירה תחזור לקבלן" למדים שהאיש התכוון להקנות מגופה של קרקע  לזכויות הקנייניות ככל שהיו כבר לצדדים.

עוד יתכן שאף אם לא נראה את תוספת הלשון כפירוש קנין לגופה של קרקע אין בכך חיסרון. מכיוון שלשון סילוק הינה נצרכת ומתייחס למחויבות החוזיות של הקבלן, החברה המנהלת, לצדדים. אשר על כן, בכגון זו אין לשון סילוק פוגעת בתוקפו של הקניין שנעשה בנוסף והוא מתייחס לגופה של קרקע ולא לדין ודברים אין לי.

עוד נוסיף שאף אם יטען הטוען שהסילוק במקרה דנן לא מועיל למרות הקנין, אין לאיש כל זכות. בעקבות ההסכם הצדדים מקבלים מהקבלן את הכסף שכבר שילמו עבור רכישת הזכויות בקרקע ומה שכבר שלמו עבור המשך הליכי הבניה. כך שניתן לראות בקבלת התשלום קנין כסף של כלל הזכויות שיש לצדדים, כולל הזכויות הקנייניות, כך שאין צריך להגיע לדיני סילוק בקנין.

נוסיף ונבהיר: אכן לא ברור שעצם התחייבות הצדדים כפי שעולה מההסכם והמבואר לעיל מועילה להקנות את מלוא הזכויות לצד שלישי. יצוין שיש קושי משפטי להעביר את הזכויות לחברה המנהלת את קבוצת הרכישה. על אף האמור, יש לדחות את טענות האיש כפי שיבואר להלן.

יפוי הכח שניתן לעו"ד קבוצת הרכישה. כאמור האיש והאשה חתמו על יפוי כח בלתי חוזר להעברת הזכויות. אכן קניין אין כאן, אבל מינוי שליחות יש כאן. אף אם האיש לא ביצע מעשה קניין תקף, הרי בחתימה על יפוי הכוח הסמיך את החברה שניהלה את קבוצת הרכישה להעביר את זכויותיו החוזיות וזכויותיו הקנייניות לאחרים, ויש בכך מינוי שליחות. ואכן, כך עשתה החברה שניהלה את קבוצת הרכישה, כאשר הקנתה את הזכויות למשפחת האשה תמורת הכסף ששילמה משפחת האשה לקבוצת הרכישה, במקום הכסף שהושב לאיש. האשה גם החזיקה בדירה מטעם משפחתה באופן בלעדי, וזהו מעשה קניין נוסף. חזרה של האיש היום ממינוי השליחות היא חזרה לאחר שהקניין כבר בוצע. זאת, למרות הרישום שנעשה על שם שני הצדדים, כי הרישום שנעשה לאחרי קניין כסף וקניין חזקה היה מוטעה.

אף אילו היינו טוענים שאת הזכויות של האיש הוא לא העביר לאחרים, הרי ברור שעם השבת הכסף לאיש, החברה המנהלת כבר אינה מחויבת לו דבר. הדירה לא נבנתה עבורו אלא עבור מי ששילם לחברה – דהיינו למשפחת האשה. אף אילו היינו משיירים את זכויות האיש, הרי היה בעלים על חלק מסוים בקרקע, אך כלל לא על הדירה שנבנתה בתמורה לכספים ששילמה אם האשה, והיא זו שזכתה בדירה.

נימוק אחרון – פסק הדין נשוא הבקשה, הורה לאיש לפעול לרישום החלק בדירה על שם האשה. פסק הדין הוא אכיפה של פסק הדין קודם שנתן תוקף להסכם הגירושין. באישור הסכם הגירושין נכתב:

ב. בית הדין מאשר את הסכם הגירושין מתאריך: כו'  שבט  תשע"א-31.01.2011    ונותן לו תוקף חוקי של פסק דין.

המשמעות של הדבר הוא שמעתה אין מדובר רק על התחייבות וקניינים שבין הצדדים, אלא שתוכן ההסכם הוא במעמד של פסק דין. מעתה, אכיפת ההסכם היא אכיפה של פסק דין. בסמכות בית הדין לאוכפו אף אם היה ליקוי במעשה הקניין.

יסוד לדברים אלו, ניתן ללמוד מדברי החזון איש, בסוגיית נאמן עלי אבא (סנהדרין כד ע"א). החזו"א מסביר כיצד מחייבת אמירת " נאמן על אבא".

הא דאינו יכול לחזור בו אפילו באתן לך… ובתשובת הרשב"א שהביא מהרי"ק קפ"א מבואר דהוא משום שקיבל בפני בית דין, וחשיב כתקנת בית דין. וכל שמקבל בפני בית דין יש בתקנתם כח בית דין שנעשה כקנין.

החזו"א מפנה לדבריו בסימן ד (ס"ק ח), בהתייחס לסוגיה ב"ב דף ח' ע"א. שם מסביר החזו"א שתקנת הציבור מועילה משום שלציבור יש כח בית דין.

"… כן כל בעלי אומנויות יש להם כח בית דין על בני אומנויות שלהם, ותקנתם הוי כתקנת בית דין, שעל פי תקנתם יוכל אדם לזכות בשעבוד נכסי חבירו לפרוע מהם כפי תקנתם, ואין צריך קניין אחר אלא תקנת בית דין עושה קנין."

 מדברי החזון איש ניתן להסיק שלאחר שהצדדים קיבלו את ההסכם בפני בית הדין ובית הדין נתן לו תוקף של פסק הדין, הרי שניתן לאוכפו בלא תלות בדיני הקניינים.

כפי שהובהר בהחלטה קודמת, ברור לבית הדין שכוונת האיש הייתה להעביר את מלוא זכויותיו למי שירכוש את הזכויות שהיו לו בקבוצת הרכישה. לבית הדין הסמכות לאכוף הסכמה זו.

נימוקים אלו מצדיקים לדחות את טענות האיש ללא דיון נוסף. אין באמור כדי לבטא הסכמה לטיעונים של האיש אשר בית הדין לא התייחס אליהם.

הוחלט:

  • בקשת האיש נדחית.
  • ניתן לפרסם החלטה זו, ואת ההחלטה נשוא הבקשה, לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"א בסיון התשפ"ב (20/06/2022).

הרב יוסף יגודה – אב"ד                      הרב סיני לוי                         הרב יעקב שרעבי

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

פסקי דין נוספים

פסק דין בתיק זה ניתן פסק דין בהרכב מלא בתאריך כ"ב באב תש"פ (12/8/2020) בעניין פשרה בערך חיוב הכתובה וצו

פסק דין לפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. בדיון האחרון הצהירה האישה שגם היא מעוניינת להתגרש, אך היא מעוניינת להתגרש בדרך

החלטה הוגשה לבית הדין בקשת משטרת ישראל לקבל לידיה את כל המסמכים הקשורים לתיק 162787/18, להלן העתק הבקשה: […] קודם

פסק דין בפני בית הדין מונחת תביעת כתובה בסך 200,000$. רקע כללי הצדדים נישאו ביום  14.10.1996 ולהם 3 ילדים: ק'

פסק דין לפנינו נדון חובות וחלוקתם בין הצדדים. דעת הרב מרדכי רלב"ג רקע ועובדות הצדדים נישאו בשנת 1977 והתגרשו ביום

פסק דין א. המקרה והנידון בחקירת שמות בני זוג כהכנה לסידור הגט, סיפר הבעל, אבי המשיב, לבית הדין כי הוא

החלטה הבקשות בפניי שתי בקשות שהגיש המערער: 1.         בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי נשואת הערעור – החלטה מיום

פסק דין לפנינו ערעור האיש וכנגד ערעורה של האישה. האיש מערער על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים בראשות

פסק דין רקע עובדתי בתאריך י"ד במרחשון התשע"ה (7.11.14), הגישה התובעת [פלונית] (להלן 'האישה') תלונה למשטרה על איומים מצד הנתבע

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל לגירושין. הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 8.3.78 ולהם 2 ילדים בגירים. תחת החופה התחייב הבעל

הצדדים נישאו בתאריך ה – 21/06/1989, ולהם ארבע בנות, שלוש קטינות ואחת בגירה. לפנינו תביעת גירושין שנייה שאותה מגיש הבעל,

החלטה בפני בית הדין בקשת האשה להורות על קיצור הליכים, לאחר שביום י"ז אלול תשפ"א (25/8/2021) הגישה בקשה לישוב סכסוך

החלטה עיינתי היטב בבקשת רשות הערעור שלפניי ובתגובה לה, ולאחר העיון אני קובע ומורה כדלהלן: א.   זכות הערעור מושא הבקשה

החלטה דיון בעניינם של הצדדים קבוע לכ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020). מועד זה הוא השלישי שאליו זומנו הצדדים: המועד הראשון נדחה

פסק דין א.         לפנינו ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי באר שבע[1] שקבע כי תביעותיו של המשיב

פסק דין בפני ביה"ד תביעה לחלוקת מגרש והבית שעליו במסגרת תביעת איזון משאבים. להלן עיקרי העובדות: הצדדים הכירו באוגוסט 2000

פסק דין בפני ביה"ד תביעת הבעל כנגד האשה לתשלום דמי שימוש בדירת המגורים המשותפת. רקע מקדים לתביעה שלפנינו להלן השתלשלות

פסק דין בפנינו בקשת האישה לביטול הנישואין מאחר שאחד העדים הוא מחלל שבת. הצדדים נישאו בחודש סיון תשס"ו (שנת 2006).

החלטה בפנינו תביעת גירושין של התובע. ונזכיר האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום ט"ז בכסלו תשפ"א (2.12.20) תחת הכותרת

פסק דין בפנינו בקשה לפסיקת מזונות אישה זמניים. הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1961, האישה היתה כבת שש עשרה והאיש כבן

פסק דין בפנינו תביעת כתובה ומזונות של האישה ותביעה נגדית מטעם הבעל לגירושין ללא חיוב כתובה. בעבר התקיימו דיונים רבים

החלטה א.         בי"ט באב התשפ"א (28.7.2021) דחיתי את בקשת רשות הערעור של המבקשת ולפניי עתה בקשה לעיון נוסף בדברים. עיינתי

פסק דין  הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין האזורי שקבע: לאחר מכתבו של פרופ' מ', החלטת בית הדין נותרת

והמסתעף מזה לגבי חזרת האב מהכרתו וכמה סייגים בדין יכיר ופסולי עדות בקידושין לכבוד מורינו ורבינו הגאון הגדול הרב יהודה

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.2019), לפיה בהמשך להחלטות קודמות המשמורת של

החלטה בפני ביה"ד מונחת בקשת האיש לפסילת ההרכב. ראשית נקדים את מבט ההלכה על הנצרך כדי להענות לבקשה לפסילת דיין

החלטה בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל. רקע הצדדים נישאו זה לזה בתאריך ט' בחשון תשס"א (7.11.2000). מנישואין אלו נולדו לצדדים

החלטה רקע בית הדין הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל, במסגרת בקשת האישה למתן סעד זמני בתקופת עיכוב הליכים,

החלטה רקע לפני בית הדין מונח ערעורה של האישה על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע שדרישתה לביטול הסכם

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה בנוגע לסמכותו לדון בתביעת הגירושין של הצדדים. הצדדים

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.21) שבמסגרתו חויב האב –

פסק דין עובדות והליכים לפנינו תביעת כתובה. הצדדים נישאו כדמו"י ביום כ"ג באייר תשס"ח (26.5.2008) נישואים ראשונים לבעל ושניים לאישה,

החלטה 1.       על פי מידע שהעביר לבית הדין הרב אליהו מימון, מנהל אגף העגונות בהנהלת בתי הדין, מר [אלמוני] ומר

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך כ"ו באלול תשע"ט (26.9.19) שלפיה המשמורת של הילדים […] תהיה

החלטה בהתאם להחלטה מיום ט' באייר התש"פ (03/05/2020) הגישו הצדדים סיכומיהם בעניין צו המניעה למדור שקט ושליו. לאחר עיון בטענות

החלטה בפנינו תביעה רכושית. הצדדים גרושים מסוף שנת 2020. וראו האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום כ"ז בניסן תשפ"א

החלטה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באר שבע שחייב את המערער בתשלומי שכר לימודיה של

פסק דין מונח לפני בית הדין תביעת גירושין של האישה. לפני בית הדין סיכומי האישה הבעל לא הגיש סיכומים, ולכן

ותביעה לנקיטת הליכי "ביזיון בית הדין" נגד הורי הבעל המעגן החלטה 1. רקע והליכים קודמים 1.     פרשת עיגונה המתמשך והאכזרי

החלטה בפני בית הדין מונחת בקשה לקבוע כממצא עובדתי כי הקטינה ע' א' ל' הוצאה מהארץ שלא כדין, ולמעשה נחטפה

פסק דין א.         לפנינו בקשת רשות הערעור של המבקשת ובצידה תגובת המשיב. עיינו היטב בבקשה ובנימוקיה מחד גיסא ובתגובת המשיב

החלטה הצדדים וב"כ הופיעו בפני ביה"ד. הצדדים גרושים, ויש להם שני ילדים קטינים בני 4 ו-6. בפני ביה"ד מונחת בקשת

החלטה לפנינו בקשת האב להורות לאם להעביר לידיו את מלוא מענק המדינה בסכום כולל בסך 2,000 ₪ שניתן לאור המצב

פסק דין בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, וכעת, לאחר השלמת הדיונים והעיון בסיכומי הטענות להלן פסק הדין. התקיימו שלושה

החלטה בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות. ונזכיר את האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ה בתשרי תש"פ (24.10.19): למעשה לצדדים הסכם

החלטה בפנינו תביעת האישה למזונות מעוכבת. להלן השתלשלות ההליך בין הצדדים: ביום ל' בניסן תשע"ט (5.5.19) הופיעו הצדדים בבית הדין.

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר