בית הדין הרבני הגדול בפסק דין שמתפרסם בימים אלו חייב בהוצאות משפט בסך 12,000 ₪ בעל שהגיש ערעור, כשהחליט תוך כדי הדיון למשוך את ערעורו ולוותר עליו.
המערער שהבין תוך כדי הדברים כי בית הדין הרבני הגדול הולך לדחות את ערעורו, ציין בפני בית הדין הרבני הגדול כי הוא מבין לאן הרוח נושבת ולכן הוא משוך את הערעור, אלא שאז טענה האישה, המשיבה בערעור, כי היא דורשת שהבעל ישלם לה הוצאות משפט בסך 19,000 ₪ שלדבריה שילמה לעורך דינה עבור הייצוג בערעור.
הבעל כמובן שהתנגד לתשלום ההוצאות, טען שלבסוף הרי משך את הערעור, כן ניסה להוסיף פלפולים הלכתיים כאילו אינו חייב בהוצאות משפט, כמו"כ צירף טבלת שכר מינימום שקבעה לשכת עורכי הדין וטען שלכל היותר יש לחייב אותו לשלם את הוצאות לפי אותה טבלה שהסכומים בה נמוכים ביותר.
בית הדין הרבני הגדול קבע כי סכום של 12,000 ₪ הינו סכום ממוצע שמשולם למייצג עבור ייצוג בהליך ערעור, ולכן קבע כי על הבעל לשלם לאישה 12,000 ₪ הוצאות בגין הנזק שגרם לאישה בכך שגרר אותה לערעור שמשך רק ברגע אחרי האחרון.
בין הנימוקים כותב בית הדין כך:
מן הניסיון הרב שבידי בית הדין זה, לרבות פסיקת הוצאות שנעשו בבית דין זה בעבור מקרים דומים, עולה כי הסכום שלדעת הכול אין בו חריגה מעבר למחירי השטח ונחשב כראוי עבור מקרים כאלו כמו התיק שבפנינו הוא 12,000 ש"ח. ייתכן אומנם כי קיימים עורכי דין מקבוצה זו של הממוצע שמקבלים יותר אך מאידך גיסא יש גם כאלו המקבלים פחות. לפיכך, לדעתנו הסכום שנקטנו מהווה מענה נכון והוגן בתיק זה.