בית הדין הרבני בתל אביב בפסק דין מנומק, פסק לחייב את הבעל לשלם לגרושתו את עבור דמי הכתובה סך של 120,000 ₪ וזאת למרות שהאישה הודתה כי היא מנעה מבעל קיום יחסי אישות.
האישה אכן הודתה שסירבה לקיים יחסי אישות, אולם נימקה את סירובה בכך שהבעל שפגע בה והשפיל אותה ואף בגד בה גרם לה לדחייה, האישה אף צירפה הודעות כתובות ששלח הבעל לנשים זרות בזמן הנישואין ובית הדין שוכנע כי גרסת האישה כנה.
בנסיבות אלו כאמור פסק בית הדין כי על הבעל לשלם לאישה עבור כתובתה סך של 120,000 ₪ וכך מנמק בית הדין קביעתו:
אין לצפות מאישה הסובלת מיחס משפיל ומזלזל, לרצות ולחזור אל הבעל ולישון עימו בחדר אחד. גם מתצהירו של הרב [א'] אנו למדים שמערכת היחסים בין בני הזוג, היו בה עליות ומורדות. גם לאחר שהאישה עזבה את חדר השינה, היא חזרה, ושוב עזבה. גם הרב [א'] מציין שמטרת האישה הייתה שלום בית, אך לא פעלה בכיוון.
יצוין כי אישה אינה מפסידה את כתובתה, גם כאשר היא מסרבת לקיים יחסי אישות, וגם אם מורדת ממלאכה, מאחר וכדי להיכנס למעמד של 'מורדת' צריך הכרזה והתראה בבית דין. יתרה מזו, אם מרידת האישה נובעת מחמת יחס משפיל של הבעל, היא אינה מפסידה את כתובתה.
