מה עושה בית הדין הרבני כשמייצג אינו מאפשר את ניהולו התקין של הדיון ?
בתקנה נא לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים נקבע כך:
"בית-הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית-הדין או שאינו מתייחס לבית-הדין בכבוד הראוי"
בפועל בתי הדין הרבניים עושים שימוש מצומצם ביותר בסמכותם לפטר באי כח של הצדדים טוענים רבניים או עורכי דין ורק במקרים בהם אין כל דרך אחרת לנהל את התיק עושה בית הדין הרבני שימוש בסמכות לפטר מייצג.
כך קרה בבית הדין הרבני בתל אביב בדיון בו עורכת הדין מטעם הבעל, צעקה ועוררה מהומה עד שלבית הדין לא נותרה ברירה אלא לזמן אבטחה על מנת להשיב את הסדר, בית הדין שרצה לסיים את העניין בצורה יפה הורה לבאי כח הצדדים להתנצל על התקרית ולהתחייב כי לא תשוב תקרית שכזו.
עורך הדין מטעם הבעל אכן שלח מכתב כאמור, אולם עורכת הדין של האישה לה נאלץ בית הדין להזמין אבטחה, שלחה הודעה לפיה היא לא מוכנה להתנצל כשלטעמה לא נפל דופי בהתנהגותה, עורכת הדין אף שלחה העתקים מהודעתה לכל משרד רלוונטי החל מנשיא בית הדין הרבני, שר המשפטים, נציב תלונות הציבור ועוד.
בנסיבות אלו בהם בית הדין ראה כי עורכת הדין פועלת רק ממניעים פרובוקטיביים ואינה מוכנה לנהוג כמצופה מעורך דין מקצועי, הורה על פיטוריה מאותו תיק.
