בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור כנגד פסק דין בית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי אדם שאובחן כחולה סכיזופרניה פטור מתשלום וכתובה ומתן גט והפך את פסק דין בכך שחייב את הבעל לתת גט ולשלם לאישה את מלוא כתובתה.
יצויין כי סלע המחלוקת בין בית הדין הרבני הגדול לבין בית הדין הרבני האזורי היא בהגדרת מעמדו של הבעל, בעוד הבעל הציג בבית הדין האזורי מספר חוות דעת רפואיות לפיהם אינו חולה, וכביכול האישה מעלילה כנגדו עלילות לא נכונות, בית הדין האזורי בחר להסתמך על חוות הדעת שהציג הבעל וקבע כי אינו לוקה בנפשו ומשכך גם לא חייבו במתן גט, בית הדין הרבני הגדול מנתח את העובדות ואינו מקבל את קביעת בית הדין האזורי, וקובע חד משמעית כי מדובר באדם שלוקה בנפשו שידע מכך עוד לפני נישואיו ולכן מדובר גם בנישואי רמאות שעה שהבעל הציג לאישה מצג כוזב כאילו הוא בריא בנפשו כשכאמור בית הדין הגדול קבע כי אינו בריא בנפשו.
סוף דבר הבעל כאמור חויב במתן גט ותשלום מלוא הכתובה
