טוען רבני ועו"ד משה ליבוביץ

מדיניות ברורה – התניית כל ערעור בהפקדת ערבות

לראשונה בית הדין הרבני הגדול, מבהיר כי חיוב מערערים בהפקדת ערבות אינה הוראה ספציפית בתיק כזה או אחר אלא מדיניות מוצהרת של בתי הדין הרבניים

על פי תקנות הדיון מוסמך בית הדין הרבני הגדול להתנות שמיעת ערעור בכך שהמערער יפקיד מראש ערבות וזאת לבטחת תשלום הוצאות משפט לצד המשיב ככל והערעור ידחה.

בעבר מיעט בית הדין הרבני הגדול לעשות שימוש בסמכות זו, ואפשר על דרך הכלל שמיעת ערעורים גם בלא התניה מראש בהפקדת ערבות, ואם לא די בכך נשיא בית הדין הרבני הגדול דאג הרב שלמה עמר אף כתב כי יש לצמצם ביותר את השימוש בחיוב מערערים בהפקדת ערבות.

כיום בית הדין הרבני הגדול נוהג כדבר שבשגרה לחייב כל מערער להפקיד ערבות בסכום שנע בדר"כ בין 10,000 ל-20,000 ₪ לשם שמיעת הערעור, אולם עד היום לא נאמר בשום מקום כי מדובר במדיניות גורפת, אלא בכל הליך ניתנה החלטה נפרדת על גובה הערבות שיש להפקיד לפי נסיבות העניין.

עתה כותב בית הדין הרבני הגדול באופן מפורש כי ריבוי ערעורי סרק הביא לשינוי מדיניות ועל מנת להפחית למינימום תופעה זו של ערעורי סרק נוהג בית הדין הגדול כדבר שבשגרה לחייב בהפקדת ערבות כל ערעור גם אם הוא ערעור שנראה על פניו מוצדק.

לקריאת ההחלטה במלואה לחץ כאן

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

מאמרים נוספים

תיק נוסף הגיע במשרדנו לסיומו עם ניצחון מהדד לאישה שיוצגה על ידי המשרד כאשר זכתה במלוא תשלום הכתובה מדובר בסיפור

היכן צריך להיות מקום מגוריהם הקבוע של ילדים שהאם העבירה לעיר אחרת בניגוד לצו בית הדין הרבני ? שאלה זו

בית הדין הרבני בנתניה בפסק דין מקיף וחדשני קובע מושגים חדשים בפסיקת מזונות ילדים, בית הדין הרבני מתנער מהתפיסות הישנות

סוגיה מעניינת שעלתה לדיון בפני בית הדין הרבני באשקלון והיא התניית האפשרות שקטין יצא לחו"ל בכך שיחדש את הקשר עם

אחת השאלות הנפוצות ביותר שעולות עוד בשלב חיפוש המייצג המתאים היא – כמה עולים שירותיו של טוען רבני? האם עדיף

בית הדין הרבני בתל אביב בפסק דין מקיף ומפורט (תיק מס' 1167043/4) קבע פרמטרים מדויקים לחלוקת רכוש צודקת והוגנת בין

בית הדין הרבני בתל אביב בהחלטה יוצאת דופן קובע כי עד שהאב לא יקח את בתו לטיפול רגשי הנדרש לה,

מה קורה כשבני זוג חילוניים מתגרשים, האם חוזרת בתשובה, האב נשאר חילוני, ובית הדין הרבני דואג לשפיותה של ילדה קטנה

בית הדין הרבני ברחובות בפסק דין מאלף שפורסם בימים אלו, מחיל על סרבנית גט סנקציות קשות ואפקטיביות שאין ספק כי

אחד מסלעי המחלוקת ברבים מהליכי הגירושין הוא קביעת מועד הקרע. מועד הקרע הוא כינוי למועד בו מסתיים השיתוף בין בני

בשורות הבאות, ננתח סוגיה הלכתית מעניינת שעלתה בפסק דין מבית מדרשם של בית הדין הרבני בנתניה (תיק 1046160/2) מדובר מקרה

ערעור יצירתי שהוגש לבית הדין הרבני הגדול נדחה תוך חיוב המערערת בהוצאות משפט, המערערת לא טענה שום טענה המוכיחה שבית

האם טענה לקיומו של מום נסתר בגופה של האישה שהבעל לא ידע על קיומו לפני החתונה וגילה את המום רק

בית הדין הרבני בפתח תקווה בפסק דין תקדימי דחה תביעת כתובה של אישה, ללא דיון ובטרם שמיעת הצדדים – וזאת

בהליך גירושין שמתנהל בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצג על ידי טוען רבני ולאו דווקא על ידי עורך דין ולמרבה

בית הדין הרבני בתל אביב, הורה על השהיית הדיונים בתביעת גירושין שהגיש גבר, וזאת בשל העובדה שהגיש כנגד האישה תביעת

האם ראוי שבסכסוך גירושין בין בני זוג תייצג את האישה עורכת דין שבתם המשותפת של הצדדים עובדת במשרדה ? שאלה

המונח תביעת שלום בית, נתפס כפרדוקס, שלום בית עושים בכיף לא בתביעות, כך יודע לדקלם כל עלם צעיר, גם אם

בית הדין הרבני הגדול בפסק דין חריג, תוקף בחריפות את ארגון "מבוי סתום" ששם את טובת הארגון מעל טובת מקבלי

סיטואציה שכיחה במקרי גירושין, בני זוג מופיעים בפני בית הדין הרבני במסגרת דיון בתיק הגירושין, מגיעים תוך כדי הדיון להסכם

Top
נגישות
טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר