בפסק דין תקדימי וחריף, דחה בית הדין הרבני הגדול את פרשנות בית הדין האזורי וקבע: בעל שמרד באשתו ובגד בה אינו יכול להשתמש בהליכי הרכוש כ"שוט" כדי לכפות גט, ועליו לשאת במלוא הוצאות המדור של אשתו וילדיו – גם אם הם גרים בדירת אחיה.
בית הדין הרבני הגדול בירושלים פרסם לאחרונה פסק דין (תיק 1386569/6) המהווה תמרור אזהרה ברור לבעלים המנסים להתחמק מחיוביהם תחת מעטה של "סרבנות גט" מצד האישה. הדיינים, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז והרב מאיר פרימן, קיבלו את ערעורה של אישה וקבעו כי בעלה, שהוכר כ"מורד" ובוגד, חייב בתשלום מדור חודשי בסך 3,800 ש"ח, למרות טענותיו כי מדובר בחוזה פיקטיבי, וכאשר הסכום משקף את מלוא עלות השכירות.
המערכה הראשונה: הבעל בוגד, האישה "מעגנת"?
תחילתו של הסיפור בטרגדיה משפחתית ובסכסוך גירושין מר. הבעל, שנטש את הבית לטובת אישה אחרת, ביקש לכפות על אשתו גט מיידי. בית הדין האזורי בפתח תקווה צידד בבעל ופטר אותו מתשלום מזונות ומדור, בנימוק שהאישה "חייבת לקבל את גיטה" וכי מגוריה בדירת ירושה של הוריה (השייכת כיום לאחיה) מעלים חשד לחוזה שכירות פיקטיבי.
הבעל אף לא חסך במילים קשות וכינה את אשתו "נכלולית", "מניפולטיבית" ו"רשעית", תוך שהוא טוען כי היא מעגנת אותו.
בית הדין הגדול: "זעקת הקוזק הנגזל"
הדיינים בערכאת הערעור לא נותרו אדישים. בפסק דין מנומק היטב, תקפו הדיינים את התנהלות הבעל ואת החלטת הערכאה הקודמת. הרבנים הבהירו כי כל עוד לא הוסדרו זכויותיה הכספיות של האישה (כתובה ופיצויים), אין מקום לחייב אותה בגט, וסירובה לעשות כן הוא מימוש זכות חוקית ולא "סרבנות".
בביטוי חריף כינה בית הדין את טענות הבעל כ"זעקת הקוזק הנגזל". הדיינים קבעו כי הבעל הוא זה שגרם להרס הבית, וניסיונו לפטור את עצמו ממזונות כדי להפעיל לחץ על האישה להתגרש הוא בגדר "כפיית גירושין שלא כדין".
חידוש הלכתי: מדור בתוך המשפחה
אחת הנקודות המרכזיות בפסק הדין נוגעת למגורי האישה בדירת אחיה. בית הדין קבע כלל ברור: "אין אדם מניח לאחרים לדור חינם בדירתו".
- הקביעה: גם אם האח מאפשר לאחותו לגור בדירה ואינו "רודף" אחריה לתשלום יומיומי, אין זה פוטר את הבעל (החייב במדור) מלשלם דמי שכירות ראויים.
- המסר: זכותו של בעל נכס (במקרה זה, האח) לדרוש תשלום, ואין להניח שמדובר ב"מתנה" לבעל שבגד באחותו.
הסוף ל"תרגילי הסגירה" של עסקים
הבעל טען בסיכומיו כי מצבו הכלכלי קשה וכי העסק שלו נסגר. בית הדין דחה טענות אלו בשתי ידיים, תוך ציון העובדה שהעסק נסגר "באורח פלא" בדיוק כשהוגשה תביעת המדור. הדיינים קבעו כי לבעל יש כושר השתכרות ורכוש, ועליו לעמוד בחיוביו כלפי משפחתו.
השורה התחתונה
בית הדין הגדול פסק כי הבעל ישלם 3,800 ש"ח לחודש עבור מדור האישה והילדים כל עוד הצדדים נשואים וזאת רטרואקטיבית מיום כריתת חוזה השכירות עם האח, כאשר בית הדין מטעים כי עד אשר הבעל לא יפצה את האישה כראוי האישה זכאית שלא לקבל את גיטה ולהנות מזכויותיה למזונות אישה
פסק דין זה מהווה ניצחון משמעותי לנשים בהליכי גירושין, ומבהיר כי מערכת בתי הדין לא תיתן יד לשימוש במניעת מזונות ככלי לסחיטת גט, ובוודאי לא כאשר הבעל הוא האשם בפירוק התא המשפחתי.
